הנקראות ביותר

לא הפרטה ולא חדשנות - רק הפחתת רגולציה תציל את הבורסה

רפורמות כמו עידוד חדשנות או הפרטת הבורסה לא מטפלות בכשל שמבריח חברות

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר
הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

בינואר 2018 מינה שר האוצר משה כחלון את ענת גואטה, לשעבר מנכ"לית חברת הייעוץ אנטרופי, לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך, מינוי שהפתיע את השוק. לגואטה לקח לא מעט זמן לגבש את "התוכנית האסטרטגית של הרשות לשנים הקרובות", שפורסמה לאחרונה. והנה, ימי החסד של גואטה הסתיימו, והגיעה השעה להתייחס לחזונה ולתפקודה. אחד מארבעת היעדים של הרשות הוגדר כ"קידום החדשנות הטכנולוגית בשוק ההון" והרשות הקימה מרכז חדשנות פיננסי.

הסיסמאות היפות מעוררות שאלות מטרידות. האם ישועת שוק ההון תבוא מהפינטק? בישראל לא חסרות חברות טכנולוגיה, פינטק ואחרות. לעומת זאת, בבורסה יש מחסור חמור בחברות טכנולוגיה, שכן עודף הרגולציה דוחף אותן להנפיק ולהיסחר בנאסד"ק ובשאר הבורסות הבינלאומיות.

מהו הערך המוסף של "מרכז החדשנות הפיננסי" שהרשות מקימה? האם החברות הרבות שמפתחות מוצרי פינטק זקוקות להובלת רשות ני"ע? האם בסגל הרשות נמצאים אנשי טכנולוגיה שיכולים לסייע? אם בכוונת הרשות להעניק רגולציה מקילה לחברות הפינטק (רעיון מבורך), למה לא להקל גם עם חברות אחרות? האם המשקיעים בחברות פינטק זקוקים להתחשבות-יתר לעומת משקיעים אחרים?


תמיהה נוספת עולה מהודעת גואטה לאחרונה על הסכם שת"פ עם רשות ני"ע הצרפתית, "שיעניק לרשות ולחברות הישראליות הסתכלות בינלאומית רחבה". נו באמת! ציניקנים ציינו כי התרועות הללו מזכירות תרועות קודמות על הסכמים עם רשות ני"ע הצרפתית, להכרה הדדית בתשקיפים שלא הניבו ולו הנפקה אחת.

דומה, שההתעסקות בחדשנות היא ביטוי נוסף לחוסר הרצון להתמודד עם אחת הבעיות העיקריות של שוק ההון הישראלי - עודף רגולציה שמבריח חברות וגורם להן להנפיק ולהיסחר רק בחו"ל (ע"ע מלאנוקס).

היו"ר הקודם פרופ' שמואל האוזר טען כי הפרטת הבורסה היא זו שתפתור את בעיות שוק ההון ובעקבותיה יבואו חברי בורסה חדשים, משקיעים נוספים וחברות ציבוריות רבות. אולם מה שקרה מאז ההפרטה (2017) הוכיח שמכרו לנו בלוף ולא פעלו מספיק לצמצום הרגולציה המכבידה. נראה שגם גואטה מסרבת להבין את זה.

נקווה לפחות ששר האוצר הבא לא יוכשל בכך.

תמונת המצב בבורסה בתל-אביב אינה מצביעה על שינוי לטובה שחל בעקבות "חזון האוזר" והאסטרטגיה שלו, ששיאה היה הפרטת הבורסה. ראשית, מספר החברות הציבוריות לא התרומם. שנית, מחזורי המסחר בבורסה לא עלו. שלישית, חברי בורסה חדשים לא הצטרפו. כל זאת, על אף שהכלכלה הישראלית גאתה בשנים האחרונות. לכך מצטרפת העובדה כי מאז הוחל במהלך ההפרטה, הבורסה עסוקה במריבות עובדים, שאינן תורמות לביצור מעמדה. ברור שהשבתת הבורסה בשבוע שעבר וההאשמות בין ההנהלה לבין העובדים אינן תורמות דבר.

הציגו לנו מצג שווא, כאילו הפרטת הבורסה תפתור את הבעיות. הנזק שנגרם מכך, הוא שלא טיפלו ברגולציה המכבידה שמונעת את המראת שוק ההון. אלה לא מחדלים שאפשר לטאטא מתחת לשטיח. בראש ובראשונה צריך יותר חברות ציבוריות בבורסה.

הניסיון של גואטה לעודד חדשנות נועד לכישלון, כמו הניסיון של האוזר להיתלות בהפרטה הבורסה, שלא הובילה להגדלת הנזילות של שוק ההון. גואטה גם מנסה לקדם את החקיקה להקמת הבורסה המשנית. אבל זו עוד טעות שלא תשנה דבר. אולי היא רק תעמיק את הנזק שייגרם לשוק ההון הישראלי. 

הכותב הוא עורך דין במשרד קלגסבלד, חבר בוועדת שוק ההון בלשכת עורכי הדין. הדברים מבטאים את עמדתו האישית בלבד

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות