ענקיות ההובלה הימית מעלות מטען על הבלוקצ'יין של IBM

שתי מפעילות אוניות מטען אירופיות מובילות מצטרפות למיזם הטכנולוגי שפיתחו יבמ ומארסק, במטרה להפוך את שרשרת האספקה הבינלאומית ליעילה ושקופה יותר עבור כל המשתתפים בה • בחודש שעבר הצטרפה גם צים הישראלית למיזם

אונייה של ענקית המכולות הדנית מארסק/ צילום: רויטרס, Mike Blake
אונייה של ענקית המכולות הדנית מארסק/ צילום: רויטרס, Mike Blake

שתי מפעילות אוניות מטען אירופיות הצטרפו לפלטפורמת בלוקצ'יין שהקימו ענקית הספנות הדנית א.פ. מולר-מארסק (A.P. Moller-Maersk ) וענקית המחשוב האמריקאית יבמ , במהלך שמעניק זריקת עידוד משמעותית לאימוץ הטכנולוגיה ברחבי תעשיית השירותים הלוגיסטיים.

הצטרפותן של CMA CGM הצרפתית ו-Mediterranean Shipping, הפועלת משווייץ, לפלטפורמת טרייד-לנס (TradeLens), פירושה ששלוש מפעילות אוניות מטען - שמחזיקות בקרוב למחצית קיבולת המטען הארוזים במכולות - יהפכו את תנועת המטענים בשרשרות האספקה הבינלאומיות לשקופה יותר, במהלך שעשוי לאפשר להן לבצע חסכונות שנתיים גדולים.

ב-2016 השיקו מארסק ו-IBM את פלטפורמת הבלוקצ'יין Tradelens לאוניות מכולה, שנושאות את חלק הארי של מוצרי צריכה, רהיטים, חלקי ייצור ומוצרים בסיסיים אחרים בסחר העולמי. חברות גדולות כמו וולמארט, פרוקטר אנד גמבל ודאודופונט (DowDuPont), וכן 100 נמלי ים, בודקים את השימוש בטכנולוגיה במטרה לעקוב טוב יותר אחר שרשרות האספקה שלהן - החל מחומרי גלם וכלה במוצרים מוגמרים.

כפי שפורסם ב"גלובס", בחודש שעבר הצטרפה גם צים הישראלית לפלטפורמת הבלוקצ'יין Tradelens של יבמ ומארסק. המערכת, שמבצעת דיגיטציה של המסמכים הפיזיים המשמשים בתהליך השינוע הימי, פותחה במרכז הפיתוח של ענקית המחשוב יבמ בחיפה בשיתוף פעולה עם מארסק.

מבחינתן של מפעילות אוניות המטען, מאפשרת טכנולוגיית הבלוקצ'יין למשתתפות אמינות לשתף מידע על סחורות שנעות בשרשרות האספקה. המערכת גם אמורה לצמצם את עלות עבודת הניירת. מארסק אמרה שהעלות המרבית של התיעוד הנדרש לטיפול וניהול של רבות מהסחורות שמועברות במשלוחים ימיים מדי שנה' מהווה כ-20% מסך עלויות המשלוח הפיזי.

ואולם, להשתתפות נרחבת בכל חלקי שרשרת האספקה יש תפקיד מפתח בתפקודה היעיל של טרייד-לנס. חברות רבות, כולל מפעילות משלוחים ואחראים על משלוחי מטענים שמנהלים את זרם הסחורות, אינם ששים לשתף מידע בפלטפורמות משותפות. גם רשויות המכס בעולם מתייחסות בספקנות לטכנולוגיה.

"רשויות המכס צריכות לטפל במספר גדל והולך של עסקאות, והתקציב שלהן אינו עולה בקנה אחד עם זה", אמר וינסנט קלרק, סמנכ"ל הסחר של מארסק. "כשהם יראו את היתרונות של הבלוקצ'יין, אנחנו נראה מספר גדול יותר של רשויות אלה מפתחות קשרים בשנה הנוכחית".

CMA CGM, מפעילת אוניות המכולה הרביעית בגודלה בעולם לאחר מארסק, MSC והחברה השלישית בגודלה, קוסקו שיפינג הולדינגס מסין, הצטרפה אשתקד לגלובל ביזנס נטוורק, יוזמת בלוקצ'יין דומה, שמעוגנת בידי קוסקו ומפעילות ספינות מטען אסיאניות אחרות.

תקוות חדשות ליבמ ולמארסק

החלטתה של מפעילת המטענים הצרפתית להצטרף גם לטרייד-לנס היא "איתות שכל הרעיון של שימוש אקראי בבלוקצ'יין למטרות בדיקה כבר הגיע לקצו, ושאנו נמצאים בנקודת המפנה במונחי גודל, שבה ישתפו המשתתפים מידע באופן מבוס-אמון", אמרה מארי וויק, מנכ"לית יבמ בלוקצ'יין.

"העובדה ש-CMA CGM נמצאת כעת בשתי פלטפורמות, פירושה שפתרונות בלוקצ'יין בתחום המשלוחים הימיים לא יהיו משחק שבו המנצח לוקח הכול, אלא שיכול להיות שיש מקום לכמה פלטפורמות מתחרות", אמר לארס ינסן, מנכ"ל SeaIntelligence Consulting, הפועלת מקופנהגן.

הצטרפותן של שתי חברות המשלוחים הימיים לפלטפורמת הבלוקצ'יין התרחשה במקביל לעסקה שבמסגרתה רכשה מארסק החזקה בטרקסנס (Traxens), חברה שמספקת ציוד מעקב אחר משלוחי מכולות, ושבעלי המניות שלה כוללים גם את CMA CGM ו-MSC. מארסק אמרה גם כי תזמין 50 אלף מכשירי מעקב של טרקסנס - כמות דומה לזו שהזמינו שתי יריבותיה.

אינגריד אופלשוטן שנלדרווארד, סגנית נשיא לציוד במרסק, אמרה שמשמעות ההסכם עם טרקסנס היא שמארסק "תעבוד עם שחקניות מפתח בתעשיה לקידום פתרון מוביל למטענים בעלי ערך גבוה באמצעות מוצרים וטכנולוגיות מחוברים".

עסקת הבלוקצ'יין מתבצעת על רקע מאמציהן של מארסק ויבמ להמציא את עצמן מחדש. יבמ תולה תקוות בפעילויות עסקיות חדשות, כולל הבלוקצ'יין, לנוכח ההאטה בפעילותה המסורתית של מכירת חומרה ותוכנה. מארסק מנסה להפוך את עצמה מחברה שמפעילה משלוחים ימיים מנמל לנמל לחברה שמספקת שירותים לוגיסטיים משולבים, בדומה לפד-אקס קורפ.