רואים רחוק: הסטארט-אפים הישראליים שייקחו אותנו אל שוק העבודה העתידי

דוח חדש של חברת דלויט מעלה כי השינויים הצפויים בשוק העבודה הובילו להשקעות של כמיליארד דולר בטכנולוגיות ישראליות בחמש השנים האחרונות • שינויים בהכשרת העובדים, זירת מסחר לפרילנסרים, שילוב רובוטים ומשקפי מציאות מדומה לעובדים: הסטארט-אפים שמאפשרים לראות איך ייראה שוק העבודה בעוד 10-5 שנים

משקפי מציאות מדומה/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
משקפי מציאות מדומה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

לפני כחודשיים החלה חברת אמזון לבחון טכנולוגיה חדשה שיכולה לארוז חבילות מהר פי חמישה מאשר בני אדם. לא מדובר בטכנולוגיה חדשה ונוצצת ולא ברובוטים כפי שאנו מדמיינים אותם, אלא בפס ייצור אוטונומי. אם הטכנולוגיה הזו תוכיח את עצמה, היא תוביל לאובדן משרות בקנה מידה מינורי: לפי ההערכות שפורסמו ב"רויטרס", מדובר בכ-1,300 עובדים באמזון בלבד.

התחזיות בנוגע לאוטומציה כוללות בדרך כלל תרחישים מפחידים, על היום שבו נגלה כי הרובוטים השתלטו על שוק העבודה. כך למשל, לפי חברת הייעוץ "מקינזי", כשליש מהמשרות עשויות להיעלם בשל תהליכי אוטומציה עד שנת 2030. רובוטים ותהליכי אוטומציה מחליפים עובדים - לפעמים יותר, לפעמים פחות - אך גם פועלים לצד אנשים, ומאפשרים להם להקדיש את זמנם לעבודות משמעותיות יותר. לפי מחקר של חברת Dell ושל המכון לעתיד בקליפורניה ( IFTF) משנת 2017, 85% מהמשרות שיהיו קיימות בשנת 2030 עדיין לא הומצאו כיום.

התהליכים האלה מעוררים שאלות רבות: אילו משרות יישארו רלוונטיות ואילו יימחקו, מה צריך לעשות כדי שאנשים יוכשרו למשרות החדשות, איך ייראו יחסי העבודה בין עובדים ומעסיקים, כיצד ייראו מקומות העבודה עצמם ועוד.

המשמעות של התהליכים האלה לשוק העבודה היא גדולה, אך הם כמובן לא יתרחשו ללא פיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו זאת. דוח חדש של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט מגדיר לראשונה את תחום "עתיד העבודה" בישראל, וממפה את חברות הטכנולוגיה הישראליות אשר משפיעות עליו.

לפי הדוח, פיתוח הטכנולוגיות לשוק העבודה העתידי הוא תחום צומח ודומיננטי בישראל - הן מבחינת מספר החברות הפועלות בו, והן מבחינת הסכומים שהן גייסו. הדוח מראה שבעשור האחרון, סטארט-אפים ישראליים העוסקים בשוק העבודה העתידי גייסו למעלה מ-1.2 מיליארד דולר, מתוכם 960 מיליון בחמש השנים האחרונות - דבר המצביע על שוק צומח.

לשם השוואה, חברות ישראליות בתחום התחבורה, אחד התחומים הבולטים בקרב סטארט-אפים בישראל, גייסו בחמש השנים האחרונות מיליארד דולר, לפי דלויט. אולם, בהשוואה לתחומים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית, סייבר, פינטק ובריאות דיגיטלית, מדובר עדיין בשוק קטן - בכל אחד מהתחומים הללו גייסו סטארט-אפים ישראליים בין 800 מיליון ל-1.5 מיליארד דולר ב-2018 בלבד. עם זאת, למיפוי של תחום שוק העבודה ושל השחקנים הפועלים בו יש חשיבות, משום שהוא עשוי לשפוך אור על השינויים שצפויים להתרחש בו בעתיד.

"אנחנו תמיד מדברים על סייבר, בריאות ותחבורה, אבל עתיד העבודה הוא אחד מכוחות השינוי הגדולים ביותר בחיים של כולנו. ישראל דומיננטית בתחום ומעצבת את העולם הזה, ואף אחד לא מדבר על זה", אומר עמית הראל, מוביל תחום הסטארט-אפים בדלויט ישראל. "חברות פייבר ומאנדיי הן דוגמה לשתי שחקניות מאוד גדולות בתחום, אבל עד עכשיו לא הייתה סביבן הגדרה מסוימת שאומרת שהן פועלות בשוק העבודה העתידי", מוסיף הראל.

ג'ף שוורץ, מוביל תחום שוק העבודה העתידי בדלויט ארה"ב, מוסיף: "לרוב, כשאנחנו בוחנים סטארט-אפים אנחנו מתמקדים בטכנולוגיות שהם מפתחים. החלטנו להפוך את זה על הצד - והסתכלנו על קבוצת הסטארט-אפים הזאת דרך השימושים העסקיים שלהם. זיהינו 80 סטארט-אפים שמתעסקים בעתיד העבודה בישראל ומגובים על ידי קרנות הון סיכון, ואנחנו מעריכים שיש לפחות פי שניים מכך".

רוב הפיתוחים - בתחום האוטומציה 

הדוח מציג את השינויים הטכנולוגיים הנוגעים לשוק העבודה העתידי, ומחלק את ההשפעה שלהם לשלושה תחומים: העבודה עצמה, כוח העבודה ומקום העבודה. הראשון, סוגיית העבודה, נוגע לעבודה שתוכל להתבצע על ידי מכונות או על ידי שיתוף פעולה של אנשים עם מכונות. 63% מהחברות שמופו בדוח עוסקות בתחום זה - דבר שמצביע על כך שצפויים להתרחש בו שינויים טכנולוגיים רבים במיוחד.

בין החברות הישראליות הפועלות בתחום, ניתן למצוא בין היתר את החברות טראניס, אשר עושה שימוש בטכנולוגיית למידת מכונה לפיקוח על שדות חקלאיים; WalkMe, המפתחת טכנולוגיה לתהליכי אוטומציה בפלטפורמות דיגיטליות פנים-ארגוניות, לעובדים עצמם וכן ללקוחות של אותו עסק; וקומונסנס רובוטיקס, המפתחת ומפעילה מרכזים לוגיסטיים אוטומטיים במרכז אזורים עירוניים.

התחום השני הוא כוח העבודה, הנוגע לזיהוי סוגים חדשים של עובדים ועבודה ופיתוח כישורי עובדים. חברה בולטת בתחום זה היא פייבר, המפעילה זירת מסחר לפרילנסרים בתחומים שונים. החברה מתכוננת בימים אלה להנפקה בבורסת ניו יורק, ולפי דיווחים תנסה להנפיק לפי שווי של 800 מיליון דולר. 25% מהחברות שמופו בדוח פועלות בתחום זה.

התחום השלישי הוא מקום העבודה - בין אם הוא פיזי או וירטואלי. הקטגוריה כוללת סטארט-אפים שעוסקים בטכנולוגיות עבודה מרחוק ושיתופי פעולה וירטואליים, בין היתר באמצעות מציאות רבודה ומדומה. הם מהווים 12% מכלל החברות בתחום. דוגמה בולטת לחברה כזו היא מאנדיי, שפיתחה כלי לשיתוף פעולה של צוותים במקומות עבודה. החברה גייסה במהלך השנים 84 מיליון דולר, כשסבב הגיוס האחרון בוצע לפי שווי של כחצי מיליארד דולר.

היצירתיות בארגונים צפויה לגדול

הדוח ממפה שבעה תחומי טכנולוגיה שונים שמשפיעים על עתיד שוק העבודה: תחום האנליטיקה ועיבוד נתונים, אשר ריכז 31% מההשקעות בתחום; למידת מכונה, עם 27% מההשקעות; תחום זירות מסחר וקהילות מקוונות, ותחום שיתוף הפעולה הוירטואלי, שריכזו כל אחד 12% מההשקעות; אוטומציה חכמה, עם 9% מההשקעות בתחום; רובוטיקה עם 7%; ועיבוד שפה טבעית עם 2% בלבד. האימוץ של הטכנולוגיות הללו תלוי בהתפתחויות גלובליות באופי שוק העבודה מצד אחד, ומשפיע על ההתפתחויות הללו מצד שני.

לפי מחברי הדוח, אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתחום היא אוטומציה ו"אוגמנטציה" של כוח העבודה, כלומר שימוש בטכנולוגיה וירטואלית באופן שמעשיר או מוסיף על המציאות הממשית. דוגמאות לכך יכולות להיות שימוש במשקפי מציאות רבודה לצורך הדרכה של עובדים, או יצירה של קהילות וירטואליות של מקצועות או מקומות עבודה מסויימים. "בזמן שרבים חושבים שהטכנולוגיות הקוגניטיביות מבשרות של עתיד בו בני אדם לא יעבדו, יש הבנה הולכת וגדלה שהעתיד עשוי להיות שייך לאנשים ומכונות שיעצימו זה את זה", כתבו מחברי הדוח.

לגבי החשש מאובדן מקומות עבודה בעקבות אוטומציה של תהליכי עבודה, הדוח מציג תוצאות סקר שערכה דלויט ב-2017 בקרב מעסיקים, לפיהן מרבית המעסיקים לא צופים שהטמעה של טכנולוגיות קוגניטיביות תוביל לאובדן מקומות עבודה בארגון שלהם, וכ-30% מהם מאמינים כי שילוב של טכנולוגית מסוג זה בארגון אף יוביל ליצירה של תפקידים חדשים.

בנוסף, מחברי הדוח מציינים כי פיתוחים טכנולוגיים רבים עוסקים באוטומציה של תהליכי עבודה רפטטיביים, כמו במקרה של חברת ורביט - המפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית לצורך תמלול אוטומטי. "הצמיחה של הטכנולוגיות שבדקנו בדוח זה מוכיחה שעסקים מגדירים מחדש מהי עבודה, ומאפשרים לעובדים שלהם להטמיע יצירתיות בעבודתם", הם כתבו בדוח.

התפתחות שנייה היא עלייתו של תחום טכנולוגיות משאבי האנוש, שמשרת את מנהלי כוח האדם בארגונים. "בזמן שהאנושות מגדירה מחדש מהי עבודה וכיצד היא מבוצעת, מנהלי משאבי האנוש ומנהיגים עסקיים יצטכו להתאים את דרכי הפעולה של כוח העבודה שלהם. סביר שבעתיד ייווצרו לעובדים ציפיות אישיות וייחודיות שבהן העסקים יצטרכו לעמוד באמצעות טכנולוגיות חדשות ופלטפורמות שיוצרות עניין ומעורבות", נכתב בדוח.

התפתחות אחרונה מכונה על ידי מחברי הדוח "כלכלת הכישרונות הפתוחה". מאחורי התפתחות זו עומדים שני גורמים דומיננטיים: הכלכלה השיתופית ו"כלכלת החלטורה" (Gig Economy). לפי מחברי הדוח, הכלכלה החדשה הזו משנה את ההגדרה של מהו מקום עבודה ושל מהו ארגון, ובכך משפיעה רבות על אופיו של מקום העבודה וכן על זהות העובדים. "במקום מפעלים וחברות עסקיות, המודלים החדשים נראים כמו רשתות עם גישות שונות לניהול, גיוס והפעלה של כישרונות", כתבו מחברי הדוח.

כך למשל, זירת המסחר לפרילנסרים של פייבר כוללת שירותים ביותר מ-200 קטגוריות, בהן עיצוב גרפי, שיווק ופרסום, קריינות, כתיבה, תרגום, קופירייטינג ופיתוח תוכנה. פייבר מקבלת עמלה מכל עסקה המתבצעת בפלטפורמה - הן מהרוכש והן מנותן השירות. זוהי דוגמה לטכנולוגיה המשפיעה על סוג העובדים (פרילנסרים), וגם על מקום העבודה (עבודה מהבית עבור לקוחות מתחלפים). כך עובד מודל ההעסקה של "כלכלת החלטורה", שמספקת עבודות מזדמנות: העובדים מקבלים עצמאות, אך זאת מבלי שיש להם מקור הכנסה יציב לאורך זמן.

כפי שמחברי הדוח מציגים את האתגרים שיעמדו בעתיד בפני המעסיקים, כך גם יעמדו אתגרים גדולים בפני העובדים: החל מהכשרה מתמדת לתפקידים משתנים ומתפתחים ולכישורים עתידיים, דרך עבודה גמישה אך בלתי יציבה שלא מאפשרת לצפות מראש את ההכנסות ממנה או לבנות סביבה סדר יום, ועד ליחסי העסקה חדשים המתבססים על התאמה אישית ועל עבודות פרילנס, אשר מאיימים להעלים מושגים כמו עבודה מאורגנת וזכויות סוציאליות. 

צרו איתנו קשר *5988