כשחרדים וחילונים מסכימים - לא לחוקה לפי דין תורה

ההתבטאות של ח"כ סמוטריץ' על הדין הראוי בישראל קוממה גם חרדים וגם חילונים

ח"כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: ליאב פלד
ח"כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: ליאב פלד

בתוך סאגת פיזור הכנסת וההליכה הכפויה לבחירות נוספות, הנה דבר אחד שגם החרדים וגם החילונים הצליחו להסכים עליו - התנגדות לאמירתו המקוממת של יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ בצלאל סמוטריץ', כי על החוקה הישראלית לחזור ולהתנהל על-פי התורה. מאז השמיע סמוטריץ' את משנתו הסדורה בנוגע לכפיית המשפט העברי על החוקה הישראלית, יצאה גם חלק מהעיתונות החרדית נגד האמירה השנויה במחלוקת - ובצדק.

מבחינת ההלכה, עליה ככל הנראה מדבר סמוטריץ' כשהוא מזכיר את ימי דוד ושלמה, אין הבדל אם החוקה הישראלית תאמץ את המשפט העברי כאבן-יסוד, או שהיא תמשיך להשתמש בבסיס החוקה הבריטית עם ליטושים מבית היוצר המקומי. זה ממש לא משנה.

ככל שזה נוגע להלכה היהודית, אין כל מעמד למשפט העברי אם ההכרעה מגיעה בערכאה שאינה בית דין רבני. ההלכה אוסרת הליכה ל"ערכאות" שאינן בתי דין השופטים על-פי המסורת, והיא מתירה לעשות כן רק בהיתר מיוחד הניתן בבית הדין לצורך מקרים חריגים.

לא ברור מה בדיוק התכוון סמוטריץ' לעשות עם ההצהרה הזאת - מלבד לאבד ככל הנראה את תיק המשפטים בממשלה הבאה - אבל מה שברור הוא שמדובר באמירה חסרת משמעות הן כלפי הציבור שאינו מעוניין במדינת הלכה והן כלפי הציבור שמעוניין בה.

אם הלכה יהודית היא מה שסמוטריץ' רוצה, דבר לא ישתנה אם שופטי בית המשפט העליון יצטטו פסקי דין מספרי שולחן ערוך או רמב"ם. החרדים לא שמחים עם זה, החילונים מתקוממים מזה, וקרוב לוודאי שגם הרמב"ם היה מוותר על הכבוד.

בעידן שסמוטריץ' דיבר עליו, תקופת מלכות דוד ושלמה, הפסיקה היהודית נשענה על דיני התורה שהוכרעו במעמד חכמי התורה. בטח לא על-ידי פרקליטים מלומדים או שופטים שבקיאים ברזי ה'קומון לאו' הבריטי. התורה אכן קבעה אמות-מידה של צדק, יושר, מוסר והגינות על כל פרקי אורח החיים, אולם היא גם קבעה כי מי שידון בדיני נפשות ונזיקין אלה אנשי תורה, שהגו בה בהתאם למסורת והמורשת היהודית.

במקרה הזה, וכנראה שהוא אחד היחידים, הציבור החרדי יסכים עם האמירה של אהרן ברק כי המשפט העברי יכול לשמש השראה לפסקי דין במקרים שקיימת לקונה בחוק. רק השראה.

המשפט העברי, בעיקר בהיבטים האזרחיים שלו, הוא משפט מבוסס צדק. בעידן של תרבויות אכזריות ומושחתות, התורה הביאה לעולם ערכים מחודשים של עזרה לזולת וכיבוד אנשים בשל עצם היותם אנשים. מעבר לסקילות שצוטטו בשבוע האחרון בכל העיתונים "האובייקטיביים", התורה ציוותה גם על הושטת יד לעני, על כיבוד הורים, על ישרות במסחר ועל אהבת רעים. וכן, התורה גם אסרה בפירוש על נתינת או נטילת שוחד. הדיינים מוכרחים להיות נקיים מכל זה ולהביא משפט נקי.

ההתמקדות השערורייתית בדיני הסקילה שמופיעים בתורה, היא לא פחות מבורות במקורות ההלכה היהודית. לפי דברי הגמרא, אבן-היסוד של הפסיקה העברית, בית דין שהיה פוסק על הרג פעם ב-70 שנה כבר היה נקרא בית דין "קטלני". איש מהעיתונאים הנאורים לא הזכיר את החוקה הבריטית, שהביאה להרג אכזרי של אלפי בני אדם על עוונות משונים, כשבמקביל אליה הושלמה אחת היצירות המשפטיות של כל הזמנים באמצעות ספרי הרמב"ם.

עשיית משפט ברוח זו היא דבר מבורך, לפחות בעיני הציבור המאמין, אבל רק כאשר הרוח באה עם המכלול שתואם את דרישות הסף של ההלכה היהודית. כל דרך אחרת דינה להיכשל, כולל זו של סמוטריץ' והחבורה העליזה שמגבה אותו.

הכותב הוא עיתונאי חרדי