המרוץ לראשות לשכת עורכי הדין: רק 5% הגיעו להצביע

(עדכון) - עורכי הדין שהיו אמורים לנהור בהמוניהם לכ-150 הקלפיות שנפתחו בשעה 8:00 בבוקר, כדי לבחור את עורך הדין הבא שינהיג אותם ואת הנבחרת שתלווה אותו - לא נוהרים בינתיים לשום מקום

מחכים להצביע בבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף
מחכים להצביע בבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף

15:15 

נכון לשעה 14:30 הצביעו רק 5% מ-67,512 עורכי הדין בישראל, שהם חברי לשכת עורכי הדין ובעלי זכות הצבעה בלשכה. מדובר בכ-3,375 איש בלבד. עורכי הדין שהיו אמורים לנהור בהמוניהם לכ-150 הקלפיות שנפתחו בשעה 8:00 בבוקר, כדי לבחור את עורך הדין הבא שינהיג אותם ואת הנבחרת שתלווה אותו - לא נוהרים בינתיים לשום מקום.

מלשכת עורכי-הדין נמסר כי אין בידם נתונים לגבי אחוז ההצבעה המקביל בבחירות 2015, אז עמד שיעור ההצבעה הכולל על 28%. נמוך ככל שיהיה, לפחות נכון לשעה זו נראה כי מדובר באחוז שלא ניתן יהיה לשחזר גם בבחירות הנוכחיות.

הנתון הזה לא מאוד מפתיע, והוא מתחבר לסקרים שהוכנו עבור המועמדים לראשות הלשכה מראש, שלפיהם אחוזי הצבעה לא יהיו גבוהים ולא יעברו את ה-25%-30%. ובכלל, אחוזי ההצבעה בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין אינם גבוהים במיוחד לאורך השנים. אחוז ההצבעה בבחירות הקודמות ללשכת עורכי הדין, ב-2015, היה 28%, שהם קצת יותר מ-16,000 עורכות ועורכי דין, מתוך עשרות אלפים בעלי זכות הצבעה.

ואולם הפעם היה נדמה שבאוויר ריחפה תחושה קצת אחרת, ונשמעו לא מעט קריאות בקרב עורכי דין להיות יותר מעורבים ולהגיע לבחור. משרדים גדולים שבעבר הדירו רגליהם מהבחירות ומהלשכה בכלל, הריצו מתמודדים ברשימות השונות וניסו לגייס את מאות עורכי הדין שעובדים תחתם ולצידם להגיע להצביע, ועורכי דין רבים הצהירו שמעולם לא טרחו להגיע להצביע "כי הלשכה לא מעניינת", אבל הפעם הם יגיעו להצביע, "כי זה ממש חשוב לאור האירועים האחרונים".

אילו אירועים? מה שונה הפעם? בשתי מילים: אפי נוה. ובפירוט: סיפורי היו"ר הקודם של הלשכה, עו"ד אפי נוה - בהם כתב האישום נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות", במסגרתה הוא מואשם בסיוע לבת זוגו לעבור את ביקורת הגבולות בנתב"ג מבלי להחתים דרכון; חקירת החשדות נגדו כי קידם שופטים בתמורה לשוחד מיני, והראיונות שנתן לתוכנית "עובדה", במסגרתם הקליט שופטים מכהנים ועורכי דין שחיזרו אחריו כדי שיקדם אותם לשפיטה (בראיון הראשון), ותקף את פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בטענה כי הוא מתנכל לו כיוון שלא רצה לקדם אותו לבית המשפט העליון (בראיון השני) - הצליחו להעיר כמה עורכי דין רדומים.

אלה שחשבו שהלשכה לא רלוונטית ולא מעניינת, הבינו פתאום שללשכה יש חשיבות הרבה יותר גדולה מסתם ארגון כנס שנתי וימי עיון עבור עורכי הדין. הם הבינו שהלשכה יכולה לגרום נזק לעורכי הדין אם העומד בראשה חשוד בפלילים, ואם יש חשד כי מינויים לשפיטה נעשים תוך סגירת דילים אסורים במחשכים; ושייתכן שהכספים שלהם (דמי החבר) ממנים מטרות שהם לא היו רוצים לקחת בהן חלק (כמו תביעות השתקה נגד עיתונאים, וסגירת חשבונות עם עורכי דין באמצעות מוסדות האתיקה בלשכה) ושהלשכה עלולה "לעצבן" את כל מערכת המשפט ומערכות התביעה במדינה, שהם עומדים מולם יום יום במסגרת עבודתם.

על הרקע הזה קיוו רבים שאחוזי ההצבעה יהיו גבוהים יותר מבעבר. ספירת הקולות והנתונים הסופיים יהיו רק בשעות הלילה המאוחרות, אך במהלך היום, בקלפיות ובשטח, נדמה היה כי הציפייה הזו התבדתה. כפי הנראה עורכי דין רבים עדיין מייחסים חשיבות שולית בלבד לגוף שהם חברים בו. אבל לא רק הם.

הציבור בכללותו, כך נראה, לא מבין את החשיבות העצומה של לשכת עורכי הדין למשק בכללותו, ולא רק לציבור עורכי הדין. מדובר, בין היתר, בגוף השותף ומביע דעה בהליכי חקיקה דרמטיים שעוברים או נבלמים בכנסת, בין היתר, לאור התמיכה או ההתנגדות שלו, בהם למשל חקיקת "פסקת ההתגברות" שנועדה להגביל את כוחו של העליון; פסיקת המהפכה בדיני חדלות פירעון והוצאה לפועל או המהפכה בסדר הדין האזרחי. מדובר גם בגוף שמשפיע על השאלה מי יהיו שופטי בית המשפט העליון ושופטי כל שאר הערכאות במדינה (ללשכה שני נציגים בוועדה למינוי שופטים, ובאמצעות בריתות עם חברי הוועדה האחרים הם מהווים קול דרמטי בהכרעות). ומדובר גם בגוף שאחראי על כמעט 70 אלף עורכי דין רשומים - נתון שמשקף עורך דין אחד לכל כ-120 אזרחים במדינה, וזה המון.

אם כל הדברים האלה נשמעים למישהו משפטיים בלבד ונוגעים לעורכי הדין בלבד - טעות בידו. כל "המהפכות" החקיקתיות שעוברות נוגעות לכלל הציבור, שמגיע בהמוניו אל פתחי הערכאות המשפטיות בהליכים שונים ומגוונים וזקוק לעזרת השופטים, רשמי הוצאה לפועל וכל הגורמים הפועלים בעולם המכונה "עולם המשפט". המשפט האלמותי של נשיא בית המשפט לשעבר אהרן ברק "הכול שפיט" מיתרגם במציאות לכך שדברים רבים במציאות היומיומית של האזרחים במדינה נוגעים בדרך כזאת או אחרת לעולם המשפט. וכך הופכת דעתו האישית של העומד בראש לשכת עורכי הדין לחשובה במיוחד.

09:30 

הישורת האחרונה במרוץ לראשות לשכת עורכי הדין: כמעט כל 153 הקלפיות לבחירת ראש הלשכה החדש נפתחו הבוקר (ג'). 

רגע לפני הבחירות ללשכת עורכי הדין: אבי חימי וציון אמיר עונים על השאלות הקשות

לפני דקות אחדות הגיע עו"ד ציון אמיר - המתמודד מול עו"ד אבי חימי על התפקיד הנחשק - לקלפי בבית ציוני אמריקה בתל-אביב. 

בכניסתו למתחם הקלפי אמר עו"ד אמיר ל"גלובס" כי הוא אופטימי, וכי הוא מאמין ששיעור הצבעה גבוה יביא לתוצאה הרצויה מבחינתו.

אמיר לא הגיע לבד להצביע, והצטרפו אליו 3 דמויות מרכזיות בעולם עריכת הדין. הראשון, עו"ד אילן בומבך, שפרש מהמרוץ לראשות הלשכה לפני כחודשיים והודיע על תמיכתו בעו"ד אמיר. השני, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר (לפני עו"ד אפי נוה), עו"ד דורון ברזילי. השלישי הוא ממלא-מקום ראש הלשכה הקודם, עו"ד אורי קינן.

עו"ד ציון אמיר ועו"ד אילן בומבך בהצבעה ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף
 עו"ד ציון אמיר ועו"ד אילן בומבך בהצבעה ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: שלומי יוסף

עו"ד ציון אמיר מצביע בבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / שלומי יוסף
 עו"ד ציון אמיר מצביע בבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / שלומי יוסף

במקביל לעו"ד אמיר, הגיע עו"ד אבי חימי לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, שם הוא צפוי להצביע. חימי, כמו גם אמיר, בחרו להצביע באחת מבין הקלפיות המרכזיות במחוז בו הם רשומים - אמיר במחוז תל-אביב וחימי במחוז מרכז.

עו"ד אבי חימי מצביע בבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: יוסי זמיר
 עו"ד אבי חימי מצביע בבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: יוסי זמיר

במהלך היום יוכלו 67,512 חברי לשכת עורכי הדין שירצו, להגיע ולבחור באחד מבין הקלפיות שפוזרו ברחבי הארץ (לפי המחוז בו הם רשומים). כבכל בחירות, הוקמו הקלפיות במיקומים מרכזיים ובהם ריכוז גדול (יחסית) של עורכי דין, במטרה בין היתר להקל על ציבור עורכי הדין המעוניין להצביע. בין המקומות בהם ייפתחו קלפיות מרכזיות - בית המשפט העליון, בית הדין הרבני הגדול בירושלים, בתי הפרקליט השונים, בתי משפט ועוד.

הקלפיות הראשיות יפעלו בין השעות 08:00 ועד 20:00, כאשר קלפיות משנה יפעלו עד 17:00 אחר-הצהריים, למעט מקרים חריגים בהם ייסגרו עוד קודם לכן (הפרטים המלאים באתר הלשכה). 

נכון לשעה 09:30 נרשמת תנועה דלילה מאוד של מצביעים בקלפי הממוקמת בבית משפט השלום בראשון-לציון (מחוז מרכז). בקלפי הממוקמת בבית ציוני אמריקה (מחוז תל-אביב) ונחשבת למרכזית יותר, לעומת זאת, ניתן להבחין בתכונה רבה יותר. 

הצבעה לבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: מנחם שטאובר
 הצבעה לבחירות ליו"ר לשכת עורכי הדין / צילום: מנחם שטאובר

שר המשפטים, עו"ד אמיר אוחנה, הצביע בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין בקלפי בבית ציוני אמריקה. אוחנה מסר: "אני קורא לעורכי ועורכות הדין לממש את זכותם - צאו להצביע". 

שר המשפטים, עו״ד אמיר אוחנה, מצביע בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין בקלפי, בית ציוני אמריקה  / צילום: יח"צ
 שר המשפטים, עו״ד אמיר אוחנה, מצביע בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין בקלפי, בית ציוני אמריקה / צילום: יח"צ

מלבד בחירות לראשות הלשכה, כוללות הבחירות הכלליות גם את בחירת ראשי ועדי המחוזות השונים (ירושלים, דרום, תל-אביב, מרכז, חיפה, צפון) וכן בחירה של נציגי הסיעות השונות למועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.

המחוזות בעלי זכות הצבעה הרבים ביותר הוא מחוז תל-אביב, הכולל 26,737 בעלי זכות הצבעה, ואחריו מחוז מרכז עם 17,300. יתר המחוזות כוללים כאמור את חיפה (9,217), ירושלים (7,068), דרום (3,995) וצפון (3,195).

המרוץ לראשות הלשכה היה סוער, והוא נפתח בצל חקירותיו הפליליות של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, בין היתר בחשד ליחסי שוחד במסגרת תפקידו כחבר הוועדה למינוי שופטים מטעם הלשכה. המחנות, ותומכיהם העלומים, הטיחו הכפשות קשות לא פעם במועמדים השונים. בין היתר הופצו סרטונים מעליבים, תחקירים עיתונאיים הופצצו במידע על אי-שקיפות של מועמד זה או אחר, ולא אחת ירדו הטענות גם לפסים אישיים - מאוד אישיים - במסגרת הדה-לגיטימציה שעשה המחנה היריב לראש המחנה המתמודד מולם.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה נאשם בפרשה המכונה "פרשת ביקורת הגבולות" וחשוד בפרשה המכונה "מין תמורת מינוי". מדובר בהליכים פליליים המצויים בשלב המקדמי. נוה לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות .

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988