מי יגן על מאבטחי הסוכנות היהודית שטוענים לעבודה ללא תשלום?

המועסקים בענף השמירה נחשבים לשחקנים חלשים יחסית בשוק העבודה. כמי שמועסקים בדרך-כלל דרך חברות כוח-אדם וחברות שמירה, הם אומנם נהנים ממספר הסכמים קיבוציים ייעודיים לענף השמירה, שתכליתם להבטיח את זכויותיהם הבסיסיות, אך גם באלה לא די כדי להעניק להם רשת ביטחון מספקת. על-פי רוב, מאבטחים משתכרים רק מעט מעל שכר המינימום ונדרשים לעבוד בחוץ גם בתנאי מזג-אוויר קיצוניים, תוך התמודדות עם מצבים המאיימים על ביטחונם האישי.

סיפורו של דניאל כהן, לשעבר סמ"פ בחיל השריון, שעבד כמאבטח בבניין של הסוכנות היהודית ברחוב מוריה בירושלים, מספק הצצה ליחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין חברות השמירה וכוח-האדם לעובדיהן. כהן שהועסק על-ידי חברת "עמישב שירותים" עד שפוטר, לטענתה בשל "מחדליו הרבים", מעלה טענות קשות נגד עמישב ונגד הסוכנות, וכן כלפי ארגון העובדים, ההסתדרות הלאומית, שאמור לדאוג לו ולחבריו. 

בבקשה לאשר (לנהל) תביעה ייצוגית נגד הסוכנות היהודית ונגד חברת עמישב, מציין כהן כי עבודתו במתקן הסוכנות שנמשכה עד לתחילת 2019, כללה כ-20 משמרות בחודש (בוקר, צהריים ולילה), בשכר של 37 שקל לשעה. לטעת כהן, הבעיה היא שכחלק מדרישות העבודה וכדי שתבוצע חפיפה מסודרת בין משמרות, נדרשו המאבטחים להקדים ולהגיע 10 דקות לפני תחילת המשמרת, וכן להישאר 10 דקות לאחר סיומה. זאת, לדבריו, ללא קבלת תשלום על אותן 20 דקות.

בחישוב חודשי, ובהנחה כי מאבטח עובד 20 משמרות בחודש, מדובר על כ-6.6 שעות עבודה נוספות בחודש, שאותן נדרשו לעבוד המאבטחים ללא תשלום. דהיינו, השכר שנמנע ממאבטח בכל חודש עומד על 247 שקל בחודש. במקרה כמו של כהן, שהועסק במתקן הסוכנות 14 חודשים, מסתכם השכר החסר ב-3,453 שקל. לטענת כהן, הסכום אף גבוה יותר, מכיוון שמדובר בשעות נוספות, המחייבות את המעסיק בתשלום תוספת של 25%, וכן יש להוסיף בגין שעות החפיפה הפרשות לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות, דמי חופשה ודמי הבראה. לפיכך, טוען כהן כי הסכום הכולל שנגזל ממנו עומד על 5,394 שקל.

זמן חפיפה

בבקשה לייצוגית מציין כהן כי דרישת עמישב והסוכנות להתייצבות למשך 20 דקות נוספות בכל משמרת "היא חלק מתנאי העבודה ואינה נתונה למשא-ומתן", וכי "אי-התייצבות כזו מהווה עבירת משמעת". עוד טוען כהן כי מעסיקיו הקפידו להדגיש את דרישתם להישארות המאבטחים ל-20 דקות נוספות בכל משמרת במסגרת חידוד נהלים וישיבות מאבטחים. לתמיכה בטענותיו, מצרף כהן את חוברת הנהלים של העובדים במתקן, הנושאת את הלוגו של הסוכנות היהודית, ובה מופיע הנוהל האמור.

כהן טוען עוד כי הסוכנות ועמישב התעלמו מטענות שהפנה אליהן בעניין. לדבריו, כשפנה למפקח מטעמה של הסוכנות לשאול מדוע לא משולם לו מלוא השכר, השיב לו זה בזלזול: "עוד רגע אני לא משלם לך בכלל". לפי הבקשה לייצוגית, סמוך לאחר פנייתו של כהן, הוא פוטר מעבודתו. סמיכות הזמנים בין פיטורי כהן לבין פנייתו בקשר לשכרו, מעלה תהייה שמא פיטוריו לא נבעו מחוסר שביעות רצון של מעסיקתו, כפי שטוענת עמישב, אלא דווקא נוכח טענותיו. תהא הסיבה לפיטוריו אשר תהא, קיים חשש כי להתנהלות שחשף כהן, קיימים מאות נפגעים נוספים לכאורה, כנטען בבקשה.

את הבקשה לייצוגית נגד הסוכנות ונגד עמישב הגיש כהן בשם כל המאבטחים שעבדו בשבע השנים האחרונות במתקן הסוכנות ברחוב מוריה בירושלים, באמצעות עורכי הדין אריה ארבוס ויהודה לוזון. בבקשה נטען כי הסוכנות ועמישב הפרו את חוק שעות עבודה ומנוחה, וכי המאבטחים זכאים לקבל בחזרה "הן את שוויו של זמן העבודה, והן את הזכויות הסוציאליות בגין זמן העבודה". להערכת כהן, בשבע השנים האחרונות הועסקו במתקן כ-600 מאבטחים, שהסכום שנגזל מהם לכאורה, מגיע לכ-1.6 מיליון שקל.

 עו"ד אריה ארבוס / צילום: רפי קןץ

"עליהום" בוועדה

לפי מבנה שוק העבודה בישראל, ארגוני העובדים הם שאמורים לסייע לצמצם את פערי הכוחות העצומים בין המאבטחים לחברות האבטחה/כוח-האדם, המעסיקות אותם. ואכן, הבחירה של כהן להגיש את תביעתו כייצוגית בשמם של כלל המאבטחים במתקן אינה טריוויאלית, מכיוון שמדובר בעובדים שמאוגדים תחת ההסתדרות הלאומית. לפי הדין, עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, לא רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. כהן פנה להסתדרות הלאומית, שלטענתו התמהמהה עם הטיפול בתלונתו, ובכך לא הותירה לו כל ברירה אלא להגיש את הבקשה לייצוגית.

לדברי כהן, במכתב ששלח להסתדרות בשלהי 2018, מספר שבועות לפני פיטוריו, הוא ביקש ממנה כי תטפל בנושא מול עמישב ומול הסוכנות. חודש לאחר מכן, הודיעה ההסתדרות הלאומית לסוכנות ולעמישב על טענותיו של כהן, ונקבעה ועדה פריטטית - ועדה שנהוג לכנס כאשר מתגלעים סכסוכי עבודה. הוועדה מורכבת מנציגי שני הצדדים לסכסוך, במספר שווה של נציגים מכל צד.

כהן הגיע לדיון בוועדה שהתקיים כשבוע לאחר פיטוריו ללא באי-כוחו, ושם נתקל, לדבריו, ב'עליהום' לכאורה, מצידם של מעסיקיו לשעבר. לטענת בכאי-כוחו, "קשה להלום במילים את הלך הרוח בוועדה הפריטטית. נציגי עמישב עלבו בכהן על שהוא 'מעז לבוא בדרישות' ואיימו עליו שידאגו לאמללו ולגרום לו נזקים".

עוד נטען כי נציגי עמישב השפילו את כהן המקפיד על אורח חיים דתי, "על רקע אמונתו הדתית", כשאמרו לו "תתבייש שיש לך כיפה על הראש", וכי אל מול כל חברי הוועדה הם "ביזו את כהן בקריאות ובהערות שאינן ממן העניין".

לטענת פרקליטי כהן, נציג עמישב "החל להרים את קולו על כהן בצעקות ובהתלהמות - איך הוא אינו מתבייש לבוא בדרישות", והטיח בו כי הוא שקרן, רמאי וגנב. עוד טוען כהן כי נציגי 'עמישב' וההסתדרות הזהירו אותו לבל יפנה לבית הדין לעבודה, ואף איימו עליו שאם יפנה לבית הדין, הם יאמללו אותו ו'ידאגו' שהוא יישא בתוצאות כבדות. "מתברר כי כל זימונו של כהן לוועדה היה לתכלית פסולה ואסורה, לשם הפחדתו ועל-מנת לאיים עליו", נטען בבקשה לייצוגית.

ל"גלובס" נודע כי גם משתתפים נוספים בישיבת הוועדה סברו כי נציגי עמישב התנהלו כלפי כהן בגסות רוח ובבוטות שלא מן העניין.

עיכוב בהסתדרות

לדברי כהן, כשבוע לאחר אותו אירוע טראומתי לכאורה, הוא פנה לנציגת ההסתדרות הלאומית, וביקש לברר אם בכל זאת חלה התקדמות מול עמישב ומול הסוכנות, והתבקש להמתין. כהן ביצע מספר פניות נוספות להסתדרות הלאומית, ועורכת הדין מטעמה השיבה לו כי המסמכים עדיין בבדיקה.

כהן טוען כי בכך נוצר מצב ש"על אף חלוף הזמן הרב מעת הפנייה להסתדרות הלאומית - למעלה מארבעה (!) חודשים - לא עלה בידי ההסתדרות להביא את עמישב ואת הסוכנות לחזור בהן מסירובן לתשלום המגיע לכהן ולקבוצה שהוא מייצג. לדבריו, "הואיל וההסתדרות הלאומית אינה פועלת או גם אם היא פועלת, מאמציה לא נשאו פרי תוך זמן סביר, הרי שסלולה בפני כהן הדרך להגשת התביעה כתביעה ייצוגית".

עמישב: "מלוא שעות העבודה שולמו כדין. כהן פוטר בשל מחדליו הרבים"

בא-כוחה של חברת עמישב, עו"ד עדי מנחם, מסר בתגובה: "עמישב מבוקרת באופן קבוע על-ידי מקבלי השירות וההסתדרות הלאומית, ולה ציון של 97.5%, שניתן לה על-ידי החשב הכללי - אחד מהציונים הגבוהים שניתנו אי פעם לחברה בענף השמירה בנושא זכויות עובדים.

"דניאל כהן פוטר מעבודתו בשל מחדליו הרבים: בין היתר הפקיר את עמדת השמירה שלו, והלך לישון במהלך השמירה. כל מטרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית היא אך ורק על-מנת לפגוע בשמה של עמישב בשל פיטוריו. עמישב תגיב על הבקשה בבית הדין ותוכיח בקלות כי שעות העבודה שולמו במלואן ובהתאם לדין. אין לנו ספק כי הבקשה תידחה על הסף".

מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה: "הסוכנות מקפידה ודואגת לזכויות עובדיה, וכך גם לגבי זכויות עובדי הקבלנים השונים המעניקים מגוון שירותים לסוכנות. במקרה זה, וכפי שהוסבר לבא-כוחו של התובע, הסוכנות לא הייתה המעסיקה של המאבטחים. בימים אלה אנו נמצאים בהידברות עם בא-כוחו של התובע בעניין זה".

מנהל המחלקה המשפטית בהסתדרות הלאומית, עו"ד רון קונפינו, מסר: "העובד טופל וקיבל מענה אישי נרחב על-ידי מספר גורמים מקצועיים בהסתדרות. טענתו נבדקה ועדיין נבדקת לעומק, ולשם כך כונסה ועדה פריטטית ואף הוקמה ועדת אכיפה מיוחדת לבדיקת הטענה בכל מתקני הסוכנות היהודית בירושלים. כהן לא צירף את ההסתדרות כמשיבה, וחבל שכך. אף על-פי כן, ההסתדרות ממשיכה בעבודתה של ועדת האכיפה, הבודקת מאות תלושי שכר ודוחות נוכחות, ועורכת תחקיר מקיף ויסודי אל מול כל הגורמים הרלוונטיים, לחקר האמת ותיקון כל עוול, ככל שיימצא שנגרם כזה למי מהעובדים".

בא-כוחו של דניאל כהן, ומי שהגיש בשמו את הייצוגית, עו"ד אריה ארבוס, מסר: "בג"ץ ובתי הדין לעבודה מקשים מאוד על היכולת של עובדים מאוגדים להגיש תביעות ייצוגיות, מתוך רצון לחזק את ארגוני העובדים מפני 'תחרות חיצונית', ומתוך הנחה כי הארגונים יעשו את מלאכתם נאמנה בהגנה על העובדים. בעניינו מתגלה תמונה עגומה של רפיון ידיים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב - חשש לניצול לרעה של כוח מונופוליסטי זה. יש מקום לחישוב מסלול מחדש ולאפשר לעובדים מאוגדים, ש'מעמדם' בארגוני העובדים נמוך, את מסלול האכיפה האפקטיבי של תובענות ייצוגיות".