בדיון שהסתיים כעת בנושא שדה דב, שופט בית המשפט בהרצליה יעקב שקד לא שינה את התמונה. מבחינתו תאריך הפינוי הוא ה-1 ביולי אלא אם הכנסת תחליט אחרת.
רוח הדברים בדיון הייתה כי הכנסת היא הריבון העליון. השופט אף טען שאין לביהמ"ש סמכות לדון בנושא. בהחלטה ציין השופט שקד כי "כאן המקום להבהיר כי ביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה או על התנהלות הרשות המבצעת, שלטענת המנהלים מהווים או יהוו הפרה נוספת מצד המדינה אינם מצויים בגדר סמכותו העניינית של ביהמ"ש זה, הדן בהליך פירוק שיתוף במקרקעין. על ביהמ"ש להמשיך ולפעול אך ורק בגדר סמכותו זו".
עוד הוא ציין כי מנהלי הגוש הגדול המייצגים את בעלי הקרקעות רשאים לנקוט בכל הליך משפטי כדי להגן על זכות הבעלים, כולל פנייה לבג"ץ. בשורה התחתונה - לא נתקבלה שום החלטה בדיון הזה.
באשר לבקשתם כי בית המשפט ישלח מסר שהסכמים יש לכבד, קבע כי "מדובר במושכלות ראשונים בדיני חוזים ולא יועיל להזכיר זאת לצדדים ולציבור".
"מה שציפינו שיקרה קרה", אמרו ל"גלובס" עורכי הדין פיני רובין וכפיר ידגר ממשרד גורניצקי ושות', שייצגו את התאחדות המלונות. "בית המשפט הבהיר לבעלי הקרקעות מהם גבולות הגזרה שהוא בסמכותו כבית משפט יכול לפעול בהם במסגרת תפקידו לסדר את מערכת היחסים שבין בעלי הזכויות לבין עצמם. השופט הבהיר לבעלי הקרקעות שכל עניין אחר שיש להם לא נמצא בסמכותו של בית משפט זה. כזו גם הייתה עמדתם של עיריית אילת והתאחדות המלונות בבקשת ההצטרפות להליך".
רוח הדברים הייתה שהכנסת היא ישות ריבונית שיכולה לחוקק חוקים וכי יש למצוא את דרך המלך. עו"ד רינה מיוחס מפרקליטות מחוז תל אביב אזרחי שייצגה את המדינה סרבה לשתף את הנוכחים בחוות הדעת המקצועית של הגורמים המעורבים לרבות היועמ"ש, בטענה כי זה לא עניינו של בית המשפט מה חושב משרד המשפטים על הליכי החקיקה. עו"ד מיוחס ציינה כי היא מודעת להליכי החקיקה המתהווים כפי שיודע הציבור כאשר מבחינת המדינה נכון לעכשיו שדה דב צפוי להיסגר ב-1 ביולי.
בעלי הקרקעות פנו מלכתחילה לבית המשפט במטרה שיזהיר את המדינה בל תפר את ההסכם מולם במידה ויידחה מועד פינוי שדה דב - ובית המשפט לא הסכים להתערב בהליכי חקיקה. מההחלטה עולה כי בעלי הקרקעות מצויים בהליך משפטי נפרד, במסגרתו הם הגישו תביעה נגד המדינה בה הם מקווים לבטל את ההסכמים מול המדינה.
בין כל הסכומים שנזרקים לאוויר על עלות פרויקט שדה דב - אם ייסגר, אם יידחה מועד הסגירה ואם לאו - כל כך הרבה כסף כבר השקיעה המדינה בהליכים המשפטיים הממושכים מול מנהלי הקרקעות. גם את זה כדאי שמישהו יכניס לתחשיב. הדיון היום גרר את נציגי המדינה לדיון שאמור היה לעצור את התהליך, אולם בפועל הוא התברר כמיותר.
עו״ד עמי בן יעקב ממשרד בן יעקב, המייצג מאות מבעלי הקרקע, המחזיקים יחד בכשליש משטח הגוש הגדול: "אני מזכיר שאנחנו עדיין חיים במדינה שומרת חוק. לא נאפשר למדינה להמשיך ולגרור רגליים עוד עשרות שנים. בכוונתנו להתחיל בעבודות בדיקת הקרקע והכנת תשתיות עוד בשנת 2019. אם מדינת ישראל לא תעמוד בסיכום שלה עצמה ובהחלטת בית המשפט כולל בית המשפט העליון אזי קבוצת הבעלים שאנחנו מייצגים מתכוונת לפנות מידית לבית המשפט לביטול ההסכמים עם המדינה ודרישה לפיצוי על הנזקים שנגרמים בעיקר אך לא רק בשל הקפאת הקרקע והזכויות במשך עשרות שנים הנאמדים להערכתי בלמעלה מעשרה מיליארד שקלים".
תגובת ד"ר מיכאל שפטלר, אחד המנהלים מטעם בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול: "למנהלים מטעם בית-המשפט הייתה מטרה אחת ברורה לקבל כבר עתה מבית המשפט שמינה אותם הסמכה להגיש תביעה נגד המדינה בגין הפרת הסכם ככל ששדה דב לא יפונה ב-1 ליולי. מדובר בתביעה הנאמדת במיליארדי שקלים. בית המשפט אישר את בקשת המנהלים והדגיש בהחלטתו את המובן מאליו כי הסכמים יש לכבד. אילו סבר כי המשך הטיסות מעבר ל-1 ביולי לא יהיה בגדר הפרה בוטה של ההסכם עם המדינה, לא היה מגבה את המנהלים ומשאיר העיתוי לשיקול דעתם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.