דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ראשי חוגים לחשבונאות: לבטל את הכוונה לערוך בחינה סופית במיסוי

12 ראשי החוגים לחשבונאות במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בהם לומד הרוב המכריע של הסטודנטים לחשבונאות בארץ, פנו היום לשר המשפטים בבקשה כי יפעל לביטול היוזמה להוסיף את בחינת ההסמכה במיסוי לבחינות הסופיות בלימודי החשבונאות

הסטודנטים לחשבונאות מפגינים מול ביתה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד / צילום: אמיר מאירי
הסטודנטים לחשבונאות מפגינים מול ביתה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד / צילום: אמיר מאירי

בשבוע שעבר הכריז משרד המשפטים בחגיגיות על השלמת המהפכה בלימודי החשבונאות, תוך חשיפת אחד מהשינויים המרכזיים במהפכה: תוספת של בחינה סופית שלישית וחדשה במסים לסטודנטים המבקשים להיכנס בשערי מקצוע ראיית החשבון.

המהלך הזה, שנועד להפוך את הלימודים והבחינות לרלוונטיים יותר עבור מקצוע ראיית החשבון (כך לדברי הגורמים שהובילו אותו), לא מתקבל בברכה בקרב חלק מראשי החוגים לחשבונאות במוסדות הלימוד. היום (ב') פנו 12 ראשי החוגים לחשבונאות במרבית המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בהם לומד הרוב המכריע של הסטודנטים לחשבונאות בארץ, לשר המשפטים אמיר אוחנה, בבקשה שיפעל לביטול היוזמה להוסיף את בחינת ההסמכה במיסוי לבחינות הסופיות בלימודי החשבונאות.

במכתב - עליו חתומים בין היתר רו"ח ועו"ד אלי אור, ראש המחלקה לחשבונאות במסלול האקדמי של המכללה למינהל; פרופ' ירון זליכה, ראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו; ורו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית החשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה - כותבים המרצים כי הם רוצים להביע בפני השר את "מחאתם" לגבי תוספת בחינת הסמכה שלישית במסים, בהתאם להצעה של משרד המשפטים שפורסמה בעיתונות בשבוע שעבר.

"תוספת הרסנית"

"ברצוננו להדגיש כי רפורמה בבחינות ההסמכה בחשבונאות פיננסית ובביקורת היא מבורכת, ויש מקום לבצע בהן שינויים מהותיים, במיוחד על רקע ביטול שנת ההשלמה והרחבת לימודי התואר הראשון. עם זאת, תוספת של בחינת הסמכה במסים - מעבר לכך שלדעתנו אינה נכונה - היא בעלת משמעות הרסנית ויכולה לפגוע קשות במקצוע, במיוחד בזמנים הקשים בו הוא נמצא כעת", כותבים ראשי החוגים.

עוד מציינים ראשי החוגים כי לא מדובר בתחום שהוא בליבת המקצוע. "הבחינה במסים אינה חלק מליבת תפקידו של רואה החשבון, שהיא כידוע ביקורת של דוחות כספיים. רואה החשבון נדרש כמובן לידע נרחב במסים, ולכן נושא זה נלמד בצורה מקיפה במסגרת לימודי התואר הראשון", נכתב בפנייה לשר המשפטים.

עוד טוענים המרצים בחשבונאות כי בחינת הסמכה שלישית היא בגדר תוספת רגולציה, ועומדת בכיוון ההפוך למגמות הציבוריות בשנים האחרונות נגד עודף רגולציה, לרבות במדיניות המוצהרת של משרד המשפטים עצמו.

"אנו סבורים כי החלטה כזאת לגבי סטודנטים שמתחילים ללמוד בשנת הלימודים הבאה (תשפ"א) תפגע קשות בביקוש ללימודי חשבונאות ובעקבות כך באיכות רואי החשבון בעתיד. בהקשר זה לא צריך להכביר במילים על הירידה העצומה בביקוש למקצוע בשנים האחרונות ועל המחסור החמור הנוכחי בכוח-האדם במשרדים לראיית חשבון, אשר צפוי אף להחריף", נכתב בפנייה לשר.

עם זאת, ראשי החוג לחשבונאות מוסיפים כי דווקא היוזמה לקיצור ההתמחות לשנה וחצי (משנתיים כיום) - שעדיין לא הוחלט סופית לבצעה - היא יוזמה מבורכת, ויש לקדם אותה.

בנסיבות, מבקשים ראשי החוג לחשבונאות לעצור את ההחלטה לכונן את הבחינה במיסוי לאלתר ולקיים עמם פגישה.

על המכתב חתומים רו"ח ועו"ד אלי אור, ראש המחלקה לחשבונאות במסלול האקדמי של המכללה למינהל; פרופ' גילה בניסטי, ראש התוכנית לחשבונאות במכללה האקדמית ספיר; פרופ' ניצה גרי, ראש תחום החשבונאות האוניברסיטה הפתוחה; רו"ח שחר הלל, ראש תוכנית החשבונאות באוניברסיטה הפתוחה; ד"ר ליאמא דוידוביץ, ראש המחלקה לכלכלה וחשבונאות, המרכז האקדמי רופין; פרופ' ירון זליכה, ראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו; ד"ר רוני לזר, ראש בית ספר לחשבונאות במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט; רו"ח שרון ניצן, ראש החוג לחשבונאות במרכז האקדמי לב; ד"ר רימונה פלס, ראש החוג לחשבונאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים; רו"ח ארנון רצקובסקי, ראש מסלול החשבונאות באוניברסיטת חיפה; פרופ' אייל בהרד, ראש המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן; ורו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית החשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. 

העתקי המכתב הועברו גם לעו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים ויו"רית מועצת רואי חשבון, אשר עומדת מאחורי המהפכה בלימודי החשבונאות; רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון; רו"ח ורד הראל, מזכירת מועצת רואי החשבון; ומוניקה שמילוביץ'-אופנר, הממונה על תחום מדעי החברה והרב-תחומי במועצה להשכלה גבוהה.

הרקע למכתב היא כאמור ההודעה של משרד המשפטים משבוע שעבר על השלמתה (כמעט) של המהפכה בלימודי ראיית החשבון. משרד המשפטים פרסם תוכנית לימודים חדשה במקצוע, אשר שמה דגש נוסף על תחומי המסים, הטכנולוגיה והאתיקה. מנגד כוללת התוכנית הפחתה משמעותית במשקלה של בחינת החשבונאות הפיננסית, שנחשבת לבחינה הקשה מבין הבחינות הסופיות לכניסה למקצוע.

השינויים הדרמטיים מעוגנים במסקנות הביניים של הצוות המקצועי שמינתה יו"רית מועצת רואי החשבון ומנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור. לפי ההמלצה, תוכנית הלימודים החדשה, שגובשה בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה, תתכנס לתוכנית בת שבעה סמסטרים בשכר לימוד אקדמי, תוך ביטול שנת ההשלמה. זאת, במקום שישה סמסטרים בשכר לימוד אקדמי ושנת השלמה בשכר של 23 אלף שקל.

בין ההמלצות המרכזיות: הפחתה במשקל החשבונאות הפיננסית, קיצור הבחינות הסופיות בחשבונאות פיננסית ובביקורת חשבונות, תוספת של בחינה סופית שלישית וחדשה במסים וכן דגש על לימודי טכנולוגיה ואתיקה.

המהלך צפוי לחסוך לסטודנטים אלפי שקלים, לקצר את מסלול ההכשרה ובכך להקדים את כניסתם לשוק העבודה.

כמהלך משלים למהפכה, סיכמה עו"ד פלמור יחד עם נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, על קיום דיון מיוחד במועצה, שבמסגרתו תיבחן התאמת תקופת ההתמחות לרפורמה. זאת, במטרה להמליץ לשר המשפטים על קיצור ההתמחות משנתיים לשנה וחצי; כך שמסלול ההכשרה כולו יימשך חמש שנים (שלוש שנים וחצי לימודים אקדמיים ושנה וחצי התמחות), במקום שש שנים.

חיסכון כספי

אחת המטרות המרכזיות של מועצת רואי החשבון ברפורמה היא להפוך את לימודי החשבונאות ואת הבחינות הסופיות לרלוונטיים יותר, תוך הפחתה דרמטית של הנפח שתופסים לימודי החשבונאות הפיננסית והורדת הלחץ שיצר המבחן הסופי בתחום. זאת, לאחר שבמהלך בחינת עדכון תוכנית הלימודים התברר כי השימוש בחשבונאות פיננסית במהלך עבודתם של רואי החשבון בפרקטיקה הוא שולי, בוודאי יחסית למשקל שניתן למקצוע זה בלימודים.

ראשיתו של המהפך בינואר השנה, אז החליטה מועצת רואי החשבון על ביטול הפטור מבחינות המועצה שניתן על סמך שנת ההשלמה, מהלך שהפך אותה למיותרת. כיום, במסגרת המסלול להסמכת רואי חשבון, על הסטודנטים לחשבונאות לעבור בהצלחה 15 בחינות מועצה. אולם סטודנטים העומדים בתנאים שנקבעו, יכולים לקבל פטור ממרבית בחינות אלה.

כך, מי שמסיים תואר ראשון במוסד לימודים מוכר, מקבל פטור מ-10 מבחני מועצה. לאחר סיום התואר הראשון, הבוגר יכול לבחור באחת משתי אפשרויות: הראשונה - לגשת לחמשת המבחנים הנותרים מטעם מועצת רואי החשבון; והשנייה - להמשיך ללימודי שנה ד' (שנת השלמה) במוסד הלימודים, ולקבל פטור מעוד שלוש בחינות מועצה, כך שיהיה עליו לגשת לשתי בחינות מועצה בלבד: ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות (משך הבחינה: 5 שעות) וחשבונאות פיננסית מתקדמת (משך הבחינה 6:45 שעות). שכר הלימוד לשנת ההשלמה הוא כ-25 אלף שקל, בניגוד לשנה אקדמית רגילה שעלותה כ-10,000 שקל.

לפי התוכנית החדשה, בסמוך לאחר סיום התואר האקדמי ניתן יהיה לגשת לשלוש בחינות סופיות, ללא תקופת היערכות ממושכת: שתי הבחינות הקיימות כיום - ביקורת חשבונות וחשבונאות פיננסית מתקדמת, ובנוסף - בחינת מועצה שלישית וחדשה במסים. משקל הבחינות הסופיות יהיה שווה, וכל בחינה סופית תהיה ממוקדת ותימשך עד ארבע שעות. מסגרת הזמן הכוללת של הבחינות הסופיות תיוותר 12 שעות, כפי שהיה בעבר - בחלוקה שווה בין שלוש הבחינות הסופיות. כמו כן, הבחינות הסופיות לא יהיו מבוססות על שינון אלא על הבנה, יכולות ניתוח וחשיבה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות