כך מסרה ענקית אמריקאית לסין את המפתח לממלכת השבבים

חברת השבבים AMD נחלצה מקשיים פיננסיים בעזרת עסקאות עם חברה ממשלתית סינית • באמצעות יצירת מבנה משפטי מורכב, הצליחה AMD להעביר טכנולוגיה מתקדמת לסין, מבלי לקבל את אישור הממשל האמריקאי • ב-AMD מכחישים את הטענות

AMD מנכ"לית ליסה סו צילום: רויטרס
AMD מנכ"לית ליסה סו צילום: רויטרס

חברת השבבים AMD האמריקאית הפכה את עצמה תוך שלוש שנים בלבד מחברה כושלת מבחינה פיננסית לחלומו של כל משקיע. תהליך ההבראה שלה החל בהחלטה לסייע לשותפות סיניות לפתח טכנולוגיית שבבים מתקדמת.

אותה עסקה תרמה אמנם להצלת החברה, אך עוררה חרדה בקרב פקידי ביטחון לאומי בארה"ב, שראו אותה כאיום למאמציהם לרסן את תעשיית מחשוב העל הסינית.

בשבוע שעבר, לאחר שנים של חיכוכים, פרסם משרד החוץ של ארה"ב צו שלמעשה חוסם את הגישה לטכנולוגיה אמריקאית עבור כמה גופים סינים, כולל שותפותיה של AMD. על פניו, נראה שארה"ב הצליחה לבלום את זרימת טכנולוגיית המחשוב המתקדמת ביותר לסין, אך במציאות זה היה מאוחר מדי. גרסאות סיניות של שבבי AMD כבר נפלטות מקווי הייצור בסין.

טכנולוגיה זו מסייעת לסין במרוץ שלה נגד ארה"ב לבניית מחשב העל הראשון בדור הבא של מחשבים אלה, שיהיו כלי חיוני ליישומים אזרחיים וצבאיים מתקדמים. שותפתה הסינית של AMD - קבלנית של צבא סין - כבר השתמשה בשבבים אלה על מנת לבנות את מה שעשוי להתגלות כמחשב העל המהיר ביותר בעולם, לדברי מומחים שתודרכו על הפרויקט.

השותפות עם יצרנית השבבים מסנטה קלרה שבקליפורניה שינתה את כללי המשחק מבחינתה של סין, שבמשך זמן רב לא היתה מסוגלת להשיג עוצמת מחשוב על דומה לזאת של ארה"ב, בגלל השבבים הנחותים שעמדו לרשותה. השבבים היו המוצר היחיד שסין לא הצליחה לשלוט בטכנולוגיית הייצור שלו, ועסקת AMD העניקה לסין גישה לשבבי x86 - שנמצאים בחוד החנית הטכנולוגי - ושאותם מייצרות רק שתי חברות בעולם כולו: AMD ואינטל. מדובר בשבבים בעלי טכנולוגיית המעבדים הדומיננטית ביותר שנמצאת כיום בשימוש.

"זה המפתח לממלכה. היום הכול בנוי על x86", אמר גנרל בדימוס רוברט ספלדינג, ששירת במועצת הביטחון הלאומי של ארה"ב בשנים 2018-2017, ודן עם פקידים בגופי ממשל אחרים באסטרטגיות לבלום את עסקת AMD".

בהודעה שפרסמה AMD נכתב כי היא "ממשיכה, ותמשיך גם בעתיד, לציית לכל חוקי ארה"ב", וכי הטכנולוגיה שהועברה לסין בעסקה לא הייתה בעלת ביצועים גבוהים כמו מוצרים אמריקאים אחרים שהיו זמינים מסחרית באותה העת.

פקידים במחלקת המסחר אמרו שההחלטה להוציא את הצו בשבוע שעבר התקבלה בהתייעצות עם גופי ממשל נוספים. המהלך בא לאחר שבועות של חקירות שערך ה"וול סטריט ג'ורנל" בפרשת השותפות הסינית של AMD, וכן לנוכח הערכתם של חלק מפקידי הממשל ש-AMD זממה תרגיל מתוחכם לעקיפת הרגולטורים.

התחקיר על המאבק הממושך בין AMD וממשל ארה"ב בסוגיית המיזם מבוסס על ראיונות עם יותר מתריסר פקידי ממשל בהווה ובעבר שמכירים את עסקת AMD עם סין, וכן ראיונות עם בכירים בתעשיית השבבים ועורכי דין. בנוסף נבדקו מסמכים ממשלתיים בארה"ב ובסין.

התחרות על מחשב העל המהיר בעולם

ליסה סו, ילידת טייוואן ותושבת ניו יורק, מונתה למנכ"לית AMD באוקטובר 2014. באותה תקופה החברה הייתה זקוקה נואשות למזומנים. חובותיה הלכו ותפחו, והכנסותיה הלכו והידלדלו. מחיר המניה שלה צלל לכ-3 דולרים. חלק מהאנליסטים צפו שהיא תפנה תוך זמן קצר לבית המשפט כדי שיעניק לה הגנת פושטת רגל.

שלושה שבועות לאחר שסו קיבלה את התפקיד הבכיר ביותר בחברה, היא טסה לבייג'ינג כדי לפגוש פקידים במשרד התעשייה וטכנולוגיית המידע. סגן שר סיני דחק בה לכונן שותפות עם סין כדי "ליהנות מתועלות הדדיות שמבוססות על חוזקה הטכנולוגי של AMD", כך על פי הודעה לעיתונות שפרסם המשרד באותה העת.

בפברואר 2016 חתמה AMD על עסקה להקמת מיזם משותף עם יצרנית מחשבי על סינית, חברה ממשלתית בשם Sugon Information Industry (סוגון) שסיפקה מוצרים לצבא סין, ומייצרת מחשבים גם לשימוש אזרחי. מטרת המיזם היתה ייצור שבבים באמצעות רישוי שימוש בטכנולוגיית מעבדי x86 של AMD. "המשימה הבסיסית של סוגון היא תרומה להגנה ולביטחונה הלאומי של סין", כך נכתב באתר האינטרנט של סוגון בסוף 2016.

בתמורה לעסקה, ממשלת סין העניקה ל-AMD חבל הצלה: 293 מיליון דולר בדמי רישוי, בנוסף לתמלוגים ממכירת כל השבבים שיפותחו בידי המיזם המשותף. באפריל של אותה השנה קיבלה AMD זריקת עידוד נוספת מבייג'ינג - החברה הודיעה כי תקבל תשלום בסך 371 מיליון דולר בגין מכירת החזקה בת 85% בשני מפעלים של מוליכים למחצה בסין ובמלזיה. ההחזקות נמכרו לגוף שנמצא בשליטה של קרן ממשלתית, שמטרתה פיתוח תעשיית השבבים בסין.

ארה"ב וסין מתחרות על פיתוח Exascale, מחשב העל הראשון בעולם שיהיה מסוגל לבצע קווינטיליון (מיליארד מיליארד) חישובים בשנייה. מחשבי על משמשים למטלות כמו חקר הסרטן ותחזיות מזג אוויר, אך יש להם גם תפקיד מרכזי בפיתוח מערכות נשק גרעיני, קידוד, הגנה נגד טילים ומערכות אחרות. השבבים שמייצרות חברות אמריקאיות להנעת מחשבי על - כולל x86 - הם איכותיים בהרבה מכל שבב שיכולה סין לייצר בכוחות עצמה. "בתחום המוליכים למחצה עדיין יש לארה"ב יתרון על סין ועל כל שאר העולם", אומר וויליאם אוונינה, פקיד הביון הנגדי הבכיר בממשל ארה"ב.

זמן קצר לאחר ש-AMD הודיעה על העסקה עם סוגון, נודע לפקידים במשרד ההגנה האמריקאי על מצגת שערך המיזם המשותף בסין, ושנועדה לשכנע את הקהל בפוטנציאל של המיזם להפוך את סין למובילה בטכנולוגיית המעבדים. על פי מקורות יודעי דבר, פקידים בפנטגון החלו לחפש במהירות דרכים להתיר את העסקה. הם תשאלו את נציגי החברה וניסו באופן חוזר ונשנה לשכנע אותם להציג את העסקה לבדיקתה של הוועדה להשקעות זרות בארה"ב (CFIUS), כך על פי אותם מקורות.

בדרך כלל, חברות מבקשות את אישור הוועדה לעסקאות שמעוררות סוגיות ביטחון לאומי. בראש הוועדה עומדים אנשי משרד האוצר, והיא כוללת נציגים של משרדים נוספים, כולל משרד ההגנה, מחלקת המסחר, משרד המשפטים ומשרד האנרגיה. הוועדה יכולה להמליץ לנשיא לחסום השקעות זרות בנכסים אמריקאים מטעמי ביטחון לאומי.

הפעילות הסינית הזניקה את מניית AMD
 הפעילות הסינית הזניקה את מניית AMD

כך AMD עקפה את הרגולציה

AMD לא הציגה את העסקה לבדיקת הוועדה, בטענה שאין לה את הסמכות לבחון סוג זה של מיזם משותף, על פי מקורות יודעי דבר. החברה טענה גם כי אינה מעבירה שום טכנולוגיה מתקדמת. פקידים בפנטגון חשבו שתגובה זו סותרת את האופן שבו אנשי המיזם המשותף תיארו אותו בסין.

פקידים במשרד האוצר, שבסמכותם לקבל את ההחלטה הסופית ב-CFIUS, הסכימו בסופו של דבר עם טענתה של AMD שהעסקה אכן נמצאת מחוץ לסמכות הוועדה. בעקבות זאת נותרו AMD ופקידי משרד ההגנה במצב של מבוי סתום בסיום תקופת ממשל אובמה ובחודשים הראשונים של ממשל טראמפ. במשרד האוצר ובמשרד ההגנה האמריקאים סירבו להגיב.

פקידים במשרד החוץ בדקו אם העסקה עולה בקנה אחד עם מגבלות הייצוא. ביוני 2017, לאחר שורת בדיקות, שלחו הפקידים ל-AMD מכתב שבו התריעו בפני החברה כי הם חושדים שהעסקה עם סין מפירה את מגבלות הייצוא. על פי מקורות יודעי דבר, AMD השיבה שהיא מצייתת לכל התקנות.

בתגובה ל"וול סטריט ג'ורנל" אמרה AMD כי החל מ-2015, לפני הכניסה למיזמים משותפים אלה, היא "תדרכה באופן מתמיד ופרואקטיבי את משרד ההגנה, מחלקת המסחר ומספר רב של גופי ממשל אחרים בארה"ב, ולא קיבלה שום הבעת התנגדות להקמת המיזם או להעברה של טכנולוגיה". לפי AMD, לפני העברה של כל טכנולוגיה, משרד המסחר ציין בפניה כי הטכנולוגיה אינה אסורה להעברה.

פקידי ביטחון לאומי בהווה ובעבר אמרו בראיונות כי לדעתם AMD עיצבה את המבנה המורכב של העסקה - שכלל יצירת שני מיזמים משותפים שקשורים זה בזה - במטרה לעקוף את התקנות בארה"ב. AMD אמרה שמבנה העסקה נבע מסיבות עסקיות וטכנולוגיות, וכן במטרה לציית לתקנות ולא לעקוף אותן.

AMD שולטת במיזם המשותף הראשון, אשר מנפיק רישיונות שימוש בקניין הרוחני של ארכיטקטורת x86 שפיתחה יצרנית השבבים האמריקאית, ומנהל את ייצור השבבים. המיזם המשותף השני, בו שולטת שותפתה הסינית של AMD, מעצב את המכשירים שבהם נעשה שימוש בשבבים ומוכר את המוצרים הסופיים.

הסדר זה מאפשר ל-AMD לשתף טכנולוגיה עם סין, ובמקביל לשמור בידיה את השליטה בחברה שמטפלת בקניין הרוחני שלה. יצירת המיזם המשותף השני, שנשלט בידי סין, אפשרה לצדדים לטעון שהמוצר שיוצר כתוצאה משיתוף הפעולה פותח בסין - מטרה עיקרית של ממשלת סין.

ל-CFIUS יש סמכות לבדוק עסקאות שבמסגרתן גורמים זרים רוכשים נכסים אמריקאים בתחום השבבים, אך אין לה סמכות ברורה לבדוק מיזמים משותפים בחו"ל שאינם מעניקים ליישות זרה שליטה בעסק אמריקאי. AMD לא הייתה צריכה לבקש רישיון ייצוא ממחלקת המסחר האמריקאית מכיוון שהיא הסירה משבב ה-x86 את הרכיבים הטעונים רישיון ייצוא, כגון טכנולוגיית קידוד, אשר סין אינה זקוקה לה בלאו הכי.

שבבי x86 שפותחו עבור סין, ושנקראים Dhyana, דומים לשבבי EPYC של AMD - אך ללא טכנולוגיית הקידוד האמריקאית שאותה הסירה החברה, כך על פי מקורות שמכירים את העסקה. המנהלים האמריקאים של המיזם המשותף הדגישו בפני העובדים כי שבב Dhyana מפותח למטרות מסחריות, כמו אספקת טכנולוגיית עיבוד לענקיות טכנולוגיה סיניות כגון באידו או טנסנט הולדינגס, על פי אחד המקורות.

ואולם סוגון אמרה לאמצעי התקשורת הממשלתיים בסין שטכנולוגיית x86 יכולה לשרת את מאמציה של סין לבנות את מחשב-העל Exascale הראשון בעולם. במודעות דרושים בשפה הסינית שפרסם המיזם המשותף נאמר למועמדים שהם יתרמו לחיזוק שאיפותיה של סין בתחום פיתוח שבבים סיניים.

סון נינגואי, ראש מכון טכנולוגיית המחשוב באקדמיה למדעים של סין, שעובדת באופן הדוק עם סוגון, השווה את אסטרטגיית פיתוח השבבים של המכון לאסטרטגיה שנקטה סין בפיתוח רכבות מהירות: הכנסה של טכנולוגיה זרה לשוק, הטמעה של אותה טכנולוגיה, ולאחר מכן פיתוח חדשנות סינית שתהפוך את סין למובילה בתחום. "זה מקדם בהדרגה את היכולת שלנו להבין את טכנולוגיות הליבה שלהם. בדרך זו, אף אחד כבר לא יוכל לעשות בנו כרצונו", אמר סון לעיתון ממשלתי סיני.

המאבק בממשל השתלם ל-AMD

באמצע 2017 כבר הגיעו החששות לגבי העסקה הסינית של AMD לבית הלבן של טראמפ. גנרל בדימוס ספלדינג, שפרש אשתקד מהמועצה לביטחון לאומי, אמר כי AMD "משתמשת בלשון החוק כדי להפר את רוח החוק".

בנובמבר 2017 יזמו הסנטור ג'ון קורנין מטקסס וחבר בית הנבחרים דאז רוברט פיטנגר מקרוליינה הצפונית הצעת חוק להרחבת סמכותה של CFIUS, באופן שיאפשר לה לבדוק מיזמים משותפים בחו"ל. הצעת החוק עוררה התנגדות עזה מצדן של חברות וארגוני סחר רבים, שחששו מהתערבות CFIUS בפעילותם בחו"ל. הסעיף הרלוונטי הושמט מהגרסה הסופית של הצעת החוק, שאושרה באוגוסט 2018.

פקידים במשרד ההגנה החליטו להציג באופן חד צדדי את עסקת סוגון ישל AMD ל-CFIUS לצורך בדיקתה, וזאת על אף הפרשנות הקודמת של משרד האוצר לפיה העסקה אינה כלולה בתחום סמכותה של הוועדה. לעתים נדירות בלבד, ב-44 שנות קיומה של CFIUS, התבקשה הוועדה לבדוק עסקאות ללא שיתוף הפעולה של אף אחד מהצדדים המעורבים בעסקה, כך לדברי פרקליטים שעוקבים אחר פרשות חסויות.

כשמצב בקשת הבדיקה שהוגשה לוועדה עדיין לא היה ברור, מתחה ליזה פורטר, סגנית שר למחקר והנדסה במשרד ההגנה, ביקורת על עסקת AMD בסין בפניהם של בכירים בתעשייה. בניסיון להשיג פיוס, שכרו אנשי AMD את חברת הייעוץ Beacon מוושינגטון, שמעסיקה פקידי ביטחון לאומי לשעבר.

עם זאת, ב-21 ביוני הכריזה מחלקת המסחר על מגבלות הייצוא החדשות שמונעות מסוגון ומהחברות הבנות שלה בעסקת AMD גישה לטכנולוגיה אמריקאית ללא רישיון. המהלך, שננקט לאחר הטלת מגבלות ייצוא דומות בחודש שעבר על ענקית הטלקום הסינית וואווי, מאלץ למעשה את AMD להתיר את העסקה.

בהחלטתה ציינה מחלקת המסחר כי ישויות סיניות נחושות "לפעול בניגוד לאינטרסים של ארה"ב בתחום הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ", והוסיפה כי "סוגון הודתה בפומבי בקיומם של מגוון של שימושי קצה צבאיים ושל משתמשי קצה צבאיים במחשבים העוצמתיים שלה".

בהודעה שהעלתה סוגון לחשבון ה-WeChat שלה נאמר כי ההחלטה תשבש באופן חמור את שיתוף הפעולה שלה עם חברות אמריקאיות. מסוגון נמסר גם כי צייתה לכל חוקי ארה"ב, וכי תעשה מאמצים לדון בסוגיה עם פקידים אמריקאים. "אנחנו מאמינים שהרשויות האמריקאיות הרלוונטיות אינן מבינות את נסיבותיה התאגידיות של סוגון".

המהלך של מחלקת המסחר יקשה על סין לייצר דורות עתידיים של השבב x86, ולא ברור אם שותפותיה של AMD יוכלו להמשיך לייצר את הגרסה הנוכחית ללא הסיוע הטכני של החברה, כך לדברי מומחים בטכנולוגיית המוליכים למחצה. אולם סין זכתה בידע טכני משמעותי הודות לעסקה, שכבר הניבה שבבים שמפעילים כעת מחשבי על.
מבחינתה של AMD, מאבקה בפקידי הביטחון הלאומי של ארה"ב - בעוד שהשותפות הסינית שלה צוברת כוח והשפעה - הייתה בבחינת מהלך משתלם. יצרנית השבבים השתמשה בהזרמת המזומנים כדי לעמוד שוב על רגליה, ואף השיקה מאז מגוון של מוצרים חדשים ותחרותיים.

מחיר מניית החברה העפיל לאחרונה לכ-30 דולר, וזאת לעומת פחות מ-2 דולרים בתחילת 2016. מניית AMD רשמה את הביצועים הטובים ביותר מבין המניות הכלולות במדד S&P 500 בשנה שעברה, וזינקה בקרוב ל-80%. 

צרו איתנו קשר *5988