מה-IMF ל-ECB: יו"רית קרן המטבע, כריסטין לגארד, תהיה האישה הראשונה בראש הבנק האירופי המרכזי

לגארד תחליף את מריו דראגי שיפרוש בסוף אוקטובר • שוקי ההון הגיבו בחיוב, על רקע הערכות כי לגארד צפויה להמשיך את המדיניות המקילה של דראגי

כריסטין לגארד / צילום: שאטרסטוק
כריסטין לגארד / צילום: שאטרסטוק

כריסטין לגארד, המכהנת כיושבת ראש קרן המטבע העולמית (IMF) וכיהנה בעבר כשרת האוצר של צרפת, צפויה להפוך בסתיו הקרוב לנשיאת הבנק המרכזי האירופי, ותהיה האישה הראשונה בתפקיד; כך הכריעו אתמול ראשי האיחוד האירופי בתום שלושה ימי דיונים מרתוניים על איוש שורת תפקידים בכירים שיסייעו לנווט את האיחוד בשנים הקרובות על רקע סערות ה"ברקזיט", מלחמת הסחר עם ארה"ב, סכנה של מיתון עולמי ומשברי חוב אפשריים.

ראשי 28 המדינות החברות באיחוד, שהתכנסו בבריסל מאז יום ראשון, החליטו גם למנות לתפקיד נשיאת הנציבות האירופית את שרת ההגנה הגרמנית אורסולה פון דר-ליין, אולם המינוי טעון עדיין אישור של הפרלמנט האירופי, שבו נשמעו קולות רבים נגדו ביממה האחרונה.

מינויה של לגארד, 63, העומדת בשמונה השנים האחרונות בראש ה-IMF, היה חלק מעסקת חבילה צרפתית-גרמנית לאיוש שני התפקידים הבכירים ביותר באיחוד. לפי הדיווחים, היה זה נשיא צרפת עמנואל מקרון שהציע את מינויה של פון דר-ליין, כדי שיוכל להציב דמות צרפתית בראש הבנק המרכזי האירופי (ECB) לשמונה השנים הקרובות. מקרון תומך באיחוד פיסקלי הדוק יותר ל-19 החברות בגוש האירו, כולל תקציב משותף, ובנוסף תמך במועמד "נוקשה פחות" מנגידי הבנקים המרכזיים של גרמניה או פינלנד, שנחשבו מובילים במרוץ לתפקיד.

השווקים באירופה הגיבו היום בחיוב להודעה על המינוי, בין השאר על רקע הערכות כי לגארד - עורכת דין בהכשרתה שתהפוך לנשיאת הבנק המרכזי הראשונה שאינה כלכלנית - תתמוך במדיניות ההתערבות בשווקים של מריו דראגי האיטלקי ותמשיך בה, לצד חיזוק הכלכלות של דרום-אירופה במידת הצורך. מדדי המניות המובילים בגרמניה, צרפת ובריטניה עלו עם תחילת המסחר. התשואות על אג"ח ממשלתיות של גוש האירו צנחו לשפל היסטורי.

מתוקף תפקידה ב-IMF הייתה לגארד אחראית על מתן הלוואות למדינות במצוקה, ביניהן מדינות אירופיות כמו יוון, עבדה בתיאום עם דראגי ועם הבנק המרכזי האירופי, ותמכה בתוכניות התמריצים שיזם כדי לסייע לכלכלות של מדינות במשבר. היא שינתה במידה רבה את תדמית ה-IMF - מכלי פיננסי בשירות ארה"ב לארגון בעל אינטרסים עצמאיים - ונחשבת למי שיזמה מודרניזציה של הארגון, שבסיסו בוושינגטון. היא גם לא נקלעה לעימותים, נכון לעכשיו, עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

לעומת זאת, היא מעולם לא כיהנה כנגידת בנק מרכזי, ובעולם הכלכלי היו מי שהרימו גבה על ה"פוליטיזציה" של הבנק המרכזי האירופי כתוצאה מהמינוי ועל חוסר הניסיון שלה במדיניות מוניטרית. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הגנה על הבחירה, ואמרה אתמול כי כיו"רית ה- IMF לגארד הפגינה מנהיגות במהלך משברי החוב האירופיים ועל רקע השלכות המשבר הכלכלי העולמי, ו"מי שיכולה לעשות זאת, יכולה גם לעמוד בראש הבנק המרכזי האירופי".

לגארד הודיעה כי היא משעה את עצמה באופן זמני מקרן המטבע, עד שהמינוי יושלם.

הפוליטיקאית הצרפתייה החלה את דרכה כעורכת דין בכירה בתחום החברות באירופה, ובמחצית שנות ה-2000 נכנסה לזירה הציבורית הצרפתית ומונתה לתפקידים בכירים, כולל שרת הכלכלה והאוצר, בין השאר על ידי נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי. בשנים אלה הייתה מעורבת בפרשת שחיתות בממשלה הצרפתית, אך בית משפט בצרפת קבע ב-2016 כי רק "התרשלה" בתפקידה ולא גזר עליה עונש כלשהו. לאחר גזר הדין נשארה לגארד לעמוד בראשות קרן המטבע הבינלאומית.

ה"הנדלסבלאט" הגרמני שיבח את המינויים. "שתי הפוליטיקאיות שייכות לדור של נשים שנאלץ להיאבק בהגמוניה גברית בעשורים האחרונים, ועשה זאת בהצלחה... זהו יום טוב לאירופה", כתב העיתון הכלכלי, שהגדיר את הצעד כ"כוח נשי מאוחד לאיחוד האירופי". כלי תקשורת אחרים שיבחו את הכישורים הדיפלומטיים שהפגינה לגארד בשנים האחרונות בראש ה-IMF ואת הקשרים שטוותה, שיסייעו לה לגבש הסכמה במקרה שיידרשו צעדים דרסטיים מצד הבנק. "היא דיפלומטית בעלת כישורים, שאמרה דברים הגיוניים על גוש האירו, ואינה שותפה לאידיאולוגיה הנצית של המועמדים הגרמנים לתפקיד", כתב ה"אקונומיסט". 

המועמדת לנשיאת הנציבות: שרת ההגנה שקידמה הקמת "צבא אירופי" משותף

מנהיגי האיחוד האירופי הפתיעו אתמול את המערכת הפוליטית ביבשת כולה, כשהחליטו להציע לתפקיד נשיאת הנציבות האירופית את שרת ההגנה הגרמנית אורסולה פון-דר-ליין. הפוליטיקאית הגרמנית, 60, לא הייתה הבחירה הראשונה, או אפילו השנייה, של המנהיגים שהתכנסו, אלא התקבלה כהצעת פשרה צרפתית-גרמנית בעקבות הגעה למבוי סתום בשיחות.

פון דר-ליין היא "אירופאית מושבעת", כפי שציינו כלי התקשורת בגרמניה, ועשויה להפוך לפוליטיקאית הגרמנית הראשונה זה 52 שנים שתעמוד בראש הנציבות, ולאשה הראשונה בתפקיד. היא אם לשבעה, גינקולוגית בהכשרתה, שנכנסה לפוליטיקה בגיל מאוחר יחסית.

בין הנושאים שקידמה בשנים האחרונות ביתר שאת היה פרויקט PESCO ליצירת צבא אירופי משותף, שיכלול גם קונסולידציה של תעשיית הנשק האירופית. בהקשר זה פעלה רבות ביחד עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שמקדם חזון של איחוד הדוק יותר - ביטחוני ופיסקלי - בין חברות האיחוד. הוא היה זה שהעלה את שמה כמועמדת אפשרית. היא נחשבת לידידה קרובה של ישראל.

ביום שאחרי, בעיקר ההתנגדות למינוי זכתה לכותרת. בחזית אחת, חברי הפרלמנט האירופי זועמים על כך שמנהיגי אירופה "הצניחו" מועמדת מלמעלה כשהם מתעלמים מההליך שהיה אמור להתנהל - שלפיו המועמד המוביל של הגושים בפרלמנט האירופי (שמרנים, סוציאל-דמוקרטים, ליברלים) הוא זה שימונה לנשיא הנציבות. מכיוון שהם צריכים לאשר את המינוי, בהצבעה חשאית שצפויה להתקיים בעוד כשבועיים, הם עשויים לטרפד אותו במחאה.

בחזית נוספת, הסוציאל-דמוקרטים בגרמניה מתנגדים בחריפות למינוי, ואף כינו את פון דר-ליין, "השרה בעלת הביצועים החלשים ביותר" בממשלה הגרמנית. כמה בכירים במחנה אף איימו לפרק את ממשלת האחדות עם המפלגה השמרנית של מרקל אם המינוי ייצא לפועל, אך תסריט זה אינו סביר בהתחשב בתמיכה המעטה שלה זוכה המפלגה בסקרים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988