מחסור של יותר מ-10,000 עובדים בענפי התעשייה

הנתונים התגלו במחקר חדש שערכה חברת תבור עבור משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים • המחקר קובע כי גם במצב של שדרוג טכנולוגי למפעלים, יהיה מחסור בעובדים שידעו להפעיל את מערכות היצור החדשניות • סמנכ"לית לאסטרטגיה ולתכנון מדיניות במשרד הכלכלה, מיכל פינק: "מדובר בכשל שוק שבו הממשלה נדרשת להתערב"

סמנכ"לית לאסטרטגיה ולתכנון מדיניות במשרד הכלכלה, מיכל פינק / צילום: משרד הכלכלה והתעשייה, יח"צ
סמנכ"לית לאסטרטגיה ולתכנון מדיניות במשרד הכלכלה, מיכל פינק / צילום: משרד הכלכלה והתעשייה, יח"צ

משרד הכלכלה והתעשייה הכריז לפני שבועות אחדים כי קבוצה המשותפת לאורט בראודהתפן ולחברת ESI תהיה הזכיינית שתקים ותפעיל מטעמו מכון חדש ליצור מתקדם שהוא מקים בצפון בהשקעה של כ-35 מיליון שקל.

על פי התוכניות, המכון החדש יטפל בכ-250 מפעלים בתוך תקופה של 3 שנים ויספק להם שירותי אבחון וייעוץ לקראת מעבר לתהליכי יצור מתקדמים שמבוססים על רובוטיקה, הדפסות תלת-ממד, אינטרנט של הדברים ועוד.

המכון יהיה ראשון מסוגו בישראל, והקמתו היא חלק מהתוכנית שמכונה "נטו תעשייה" שמובילים משרדי הכלכלה והאוצר לפיתוח והאצת התעשייה הישראלית על רקע פער הפריון העמוק בינה לבין המדינות שחברות ב-OECD ונועדה לשפר את כושר התחרות שלה בעולם, לשפר את רווחיותם ולהעלות את הפריון.

להקמת המכון צפויות להצטרף בקרוב תוכניות ממשלתיות נוספות, בין השאר של הסוכנות לעסקים קטנים ורשות ההשקעות שבמשרד הכלכלה שתכליתן היא הטמעה של רכיבי יצור מתקדמים בתעשייה המסורתית.

מחסור של יותר מ-10,000 עובדים בענפי התעשייה

אלא שעד שהתוכניות לקידום יצור מתקדם יקרמו עור וגידים, והתעשייה הישראלית תעשה את הקפיצה המיוחלת לעידן החדש, בקווי היצור ממשיכים לשווע לכוח-אדם מקצועי שיאייש את המכונות ואת רצפות היצור ולשלם את מחיר ההזנחה ארוכת השנים של החינוך המקצועי: מחקר חדש שערכה חברת תבור עבור האגף לאסטרטגיה ותכנון מדיניות של משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים מצביע על מחסור של יותר מ-10,000 עובדים בענפי התעשייה השונים, וקובע כי גם במצב של שדרוג טכנולוגי למפעלים - התעשיינים שיבקשו לעשות את קפיצת המדרגה שתוביל אותם ליצור מתקדם יעמדו לפני שוקת שבורה. ההסבר המרכזי לכך הוא המחסור בעובדים שידעו להפעיל את מערכות היצור החדשניות.

אף שבעיית המחסור בידיים עובדות בתעשייה מאתגרת בעשור האחרון את כלל ענפי התעשייה, המחקר צופה כי העשור הבא יהיה מאתגר לא פחות: על פי התחזיות שמובאות במחקר, במהלך העשור הבא יפרשו מהתעשייה לא פחות מ-90,000 עובדים שכמעט מחציתם הם עולים שרובם עלו לארץ בשנות התשעים של המאה הקודמת במסגרת גלי העלייה מברית המועצות לשעבר.

בקרב בכירים בתעשייה יש תמימות דעים על כך שהעלייה משנות התשעים דחתה בכמה עשורים את המשבר בהון האנושי בתעשייה הישראלית: בזכות אותה עליה התעשייה הישראלית חוותה תנופה משמעותית, הרבה בשל הון אנושי איכותי, מקצועי ומיומן שנקלט בשורותיה - אל מול החינוך המקצועי והטכנולוגי שבאותן השנים קרטע, דעך, הצטמצם ונהיה בלתי רלוונטי לצרכי המשק.

לצד גלי הפרישה הצפויים של יוצאי בריה"מ שהשתלבו בתעשייה, המחקר מזהיר שמספר הצעירים שניגש אליה מצטמצם, וכתוצאה מכך שהתעשייה הישראלית מתבגרת: דפוסי התעסוקה של צעירים שגילם בין 25 ל-34 שיכולים להוות מנוע צמיחה משמעותי לתעשייה מלמדים על כך שבשני העשורים האחרונים חלקם בתעשייה ירד בשיעור של 20% בעוד שחלקם בחברות הי טק הכפיל את עצמו וחלקם בחברות המשתייכות לענף השירותים עלה ביותר מ-10%. מול מגמה זו, בולט הנתון שלפיו גילם של יותר מ-70% מהעובדים בענפי התעשייה השונים הוא 55 ומעלה. לפי התחזיות, מגמת ההתבגרות בתעשייה עוד צפויה להימשך ואף להחריף בשנים הקרובות.

לפי המחקר, עם או בלי המחסור בהון אנושי מיומן, התעשייה הישראלית מצטמצמת גם תוך שינוי בתמהיל המועסקים בה, שמתבטא בירידת נתח התעשייה בקרב כלל המועסקים, כשבמקביל חלה עליה במספר המועסקים בענפי המסחר והשירותים. בתוך שני עשורים ירד מספר המועסקים בתעשייה מסך המועסקים במשק מכ-20% לכ-10%.

הצמצום בנתח המועסקים בתעשייה אינה מגמה שמאפיינת רק את ישראל, והיא רווחת במדינות מפותחות שבהן רמת התוצר לנפש אף גבוהה יותר משלה. עם זאת, בהשוואה לאותן מדינות, הצניחה במספר המועסקים בתעשייה הישראלית חדה יותר: ב-20 השנים האחרונות ירד סך המועסקים בתעשייה בגרמניה ב-4%, ביפן ב-5% ובאנגליה ב-7.5%.

חרף הירידה המתונה יחסית במספר המועסקים בתעשייה באותן מדינות, אלה גיבשו במהלך השנים האחרונות שורה של תוכניות ייעודיות לקידום יכולות היצור - בין השאר תוך הטמעה של רכיבים ליצור מתקדם.

"מדובר בכשל שוק שבו הממשלה נדרשת להתערב"

תוכניות כאלה גובשו בעוד שורה של מדינות מפותחות בעולם ובהן ארה"ב, שבה משרד המדע והטכנולוגיה מקדם מסלולים לעידוד השקעות בתחום היצור המתקדם, תוך שימת דגש על מפעלים קטנים ובינוניים, הגדלת העובדים המקצועיים תוך שילוב של מערכות הכשרה מקצועיות במערכת החינוך, עידוד יוזמות למחקר ופיתוח תוך שיתופי פעולה בתחום בין האקדמיה למגזר הפרטי ולמגזר הציבורי והגדלת תקציבי הסיוע לחברות שמפתחות טכנולוגיות ליצור מתקדם.

כיום מועסקים בענפי התעשייה השונים 424 אלף איש, שמהווים כ-10%-11% מכלל המועסקים במשק. ברחבי הארץ כ-13.5 אלף מפעלים, מהם כ-3,500 מפעלים שמקיימים פדיון שגבוה מ-5 מיליון שקל לעוסק וכ-1,300 מפעלים שמעסיקים מעל 50 עובדים. סך התוצר העסקי של התעשייה הישראלית הוא 18%.

לפי המחקר שנעשה עבור משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים התעשייה הישראלית מתאפיינת בתת ייצוג של נשים, שמהוות רק 29% מכלל המועסקים בה. שיעור ההשתתפות של נשים בכלל המשק עומד על 47%.

תוצאות המחקר הוצגו באחרונה לשר הכלכלה, אלי כהן ולבכירי משרדו. לדברי הסמנכ"לית לאסטרטגיה ולתכנון מדיניות במשרד, מיכל פינק, "כדי שהתעשייה תעבור שדרוג טכנולוגי היא נדרשת לעובדים מתאימים אך מאידך, כדי שיבואו אליה עובדים נוספים מהסוג שטרם הגיע לתעשייה - עליה להיות טכנולוגית יותר. מדובר בכשל שוק שבו הממשלה נדרשת להתערב".

המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, נעמה קאופמן פס, אמרה בהתייחס למחקר כי הממצאים שעולים ממנו יאפשרו למשרדי הממשלה הרלוונטיים ובהם גם משרדי החינוך והעבודה והרווחה להתאים את תוכניותיהם לצרכי התעשייה, כמו גיבוש תוכניות רלוונטיות ויעילות להכשרות מקצועיות: "אנחנו שואפים לגזור ממיפוי הפערים בתעשייה תוכניות עבודה עתידיות שיהיו משותפות גם למשרדי ממשלה נוספים תוך תכלול כלל פעולות הממשלה בנושא", אמרה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988