הקפיטליזם האמריקאי עושה צעד גדול לכיוון אירופה

181 מנהלי החברות המובילות בארה"ב פרסמו הצהרה יוצאת דופן, שבה טענו כי לחברות עסקיות יש מחויבות לשיפור פני החברה • במובנים רבים, ההצהרה האמריקאית "עוקפת" את אירופה, כשהיא מתייחסת גם לטובתם של ספקי החברה, ללקוחות שלה ולאיכות הסביבה כחלק מהותי ממטרות התאגיד • פרשנות

אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock
אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock

ההצהרה יוצאת הדופן שפרסמו 181 מנהלי החברות המובילות בארה"ב, מקרבת את הקפיטליזם האמריקאי בצעד גדול מעבר לאטלנטי, לכיוון הכלכלה הגרמנית והאירופית. העברת הדגש מבעלי המניות (Shareholders) לבעלי עניין (Stakeholders) וההתייחסות לעובדים, לספקים, לאיכות הסביבה ולציבור כחלק מקבוצה שנייה זו, היא חלק מהותי מהקפיטליזם הקונטיננטלי, שעמד עד כה בניגוד מסוים לקפיטליזם האנגלו-סקסי.

ויתור של עיקרון מיקסום השווי של החברה בעבור בעלי המניות ובמקום זאת התייחסות לאינטרסים של קהלים חדשים כחלק מהותי ממטרות התאגיד, מעבר לרעידת האדמה שהיא מהווה בארה"ב, מובילה את הכלכלה האמריקאית לכיוון כלכלות גרמניה וצפון אירופה. למרות הבדלים מהותיים ביניהן, הן מבוססות בין השאר על הסכמה משותפת עם עובדים ובעלי עניין אחרים.

בגרמניה, למשל, אפילו בתאגידים הגדולים ביותר כמו פולקסווגן ותיסנקרופ ישנו עיקרון "קו-דטרמינציה" - לפיו החלטות משותפות על פעולות משמעותיות של החברה מתקבלות בדירקטוריון של החברה, שבו ניתנו מחצית מהמושבים לעובדים. במקרים רבים, בדירקטוריון זה יושבים גם נציגים מקומיים ופוליטיקאים.

בנוסף, בעוד שבארה"ב הבנקים שמעורבים בעסקי החברה מנועים באופן חוקי מלהיות מעורבים בניהולה, בגרמניה הם מזוהים כבעלי עניין, ולכן יש להם נציגים בהנהלה. חלק מהמומחים מסבירים זאת היסטורית בכך שגיוס כסף מהציבור שיחק תפקיד מינורי בכלכלה הגרמנית (לעומת מימון בנקאי), בהשוואה למצב בארה"ב.

במובנים רבים, ההצהרה האמריקאית אפילו "עוקפת" את אירופה, כשהיא מתייחסת גם לטובתם של ספקי החברה, ללקוחות שלה ולאיכות הסביבה כחלק מהותי ממטרות התאגיד האמריקאי המודרני. סוגיות כאלה, למרות שהן משחקות תפקיד בתדמית הציבורית של חברות אירופיות, אינן מעוגנות כאן בחוק.

עובדה זו מעלה חשש רציני אם ההצהרה היא רצינית, ואינה רק "מס שפתיים" שנועד להילחם מבחינה תדמיתית בביקורת ההולכת וגוברת על וול סטריט, על המאיון העליון ("ה-1%") ועל האי-שוויון ההולך וגובר.

נכון להיום, למשל, אמזון ואפל, שהמנכ"לים שלהם חתומים על ההצהרה החדשה, מתחמקות מתשלומי מס בשווקים האירופיים שבהם הן פועלות. אפל אפילו נקנסה על כך במיליארדים (בעקיפין, דרך ממשלת אירלנד). קשה ליישב זאת עם אחת ממטרות התאגיד החדשות שהוכרזו, שהיא "לתמוך בקהילה המקומית".

אין ספק שההצהרה מתחשבת בהלך הרוח האמריקאי שאחרי המשבר הפיננסי העולמי של 2008. העובדה שרוב הצעירים בארה"ב אמרו בסקר מקיף באחרונה כי הם תומכים בצורה מסוימת של "סוציאליזם", משקפת את השינוי שחל בדעת הקהל האמריקאית, בדיוק בנוגע לסוגיות של הוגנות ואי שווין. השאלה היא אם ההצהרה תתבטא בשינוי מהותי באופי שבו החברות האמריקאיות מתנהלות, או שמדובר בהתמחות אחרת שלהן שפותחה ושוכללה ברבות השנים - יחסי ציבור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988