הקמת מנחת מסוקים, שינוי קו רכבת והקטנת הצפיפות: מי מתנגד לתוכנית "רובע שדה דב" ומדוע

37 התנגדויות הוגשו נגד תוכנית הבנייה "רובע שדה דב" בצפון ת"א • ברמ"י רוצים לשנות את אופן הקצאת הזכויות בין בעלי הקרקע, בנת"ע מבקשים שתכנון השכונה יותאם לקו הרכבת הקלה, והתושבים באזור רוצים פחות שכנים • היום צפויה הוועדה המחוזית להתחיל לדון בהתנגדויות

שדה דב / צילום: איל יצהר
שדה דב / צילום: איל יצהר

תוכנית הבנייה הענקית בצפון תל אביב, "רובע שדה דב", על אדמות הגוש הגדול ובהן שדה התעופה שנסגר מגיעה לישורת האחרונה. היום (ב') צפויה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב לדון בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית המופקדת. מבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר בהיקף גדול, כשלא פחות מ-37 התנגדויות הוגשו נגד המתווה הקיים. כזכור לפני מספר חודשים הופקדה התוכנית שכוללת בניית 16 אלף יחידות דיור, בהן כמה אלפי דירות כדיור בר השגה. וכן 3,700 חדרים מלון ושטחי מסחר ותעסוקה נרחבים. 500 דונם מהשטח שייכים לאנשים פרטיים.

התכנוון המוצע למתחם שדה דב / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל
 התכנוון המוצע למתחם שדה דב / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל

צפיפות פי שלושה מרמת אביב ג'

ההתנגדות המפורטת ביותר הוגשה מטעם השכנים לתוכנית. מדובר בתושבי שכונות ל', נופי ים (החלק הבנוי של הגוש הגדול), כוכב הצפון ורמת אביב החדשה, שמיוצגים על ידי עו"ד נעם קולודני. אלה הגישו חוות-דעת לצורך ההתנגדות שנכתבה על ידי צוות מקצועי, שכולל את מהנדסת הוועדה המקומית זמורה לשעבר, האדריכלית ומתכננת ערים נעה אוירבך-אבן. וכן את האדריכלית והיועצת הסביבתית, ד"ר אביגיל דולב. "הפרוגרמה מכוחה הוחלט על 16 אלף יח"ד, על 3,700 חדרי מלון ועוד מאות אלפי מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, לא הובאה לדיון ציבורי במסגרת שיתוף הציבור, למרות ההשפעה המהותית על כל הגובלים בתוכנית בפרט ותושבי העיר בכלל, אלא הוצגה כחלופה מוסכמת", נכתב בחוות-הדעת. בחלק אחר נשמעת ביקורת על כך שמדובר בתוכנית הצפופה ביותר שנדונה בישראל, וכי היא מקודמת על ידי רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ומשרד האוצר, שפועלים במקביל כיזמים וכרשות סטטוטורית בעלת מעמד במוסדות התכנון. "תוכנית המתאר של שדה דב אינה אלא תוכנית שמקודמת על ידי כוחות שוק חזקים הקובעים את ייעודי הקרקע, את זכויות הבנייה ואת אופי הבנייה הן כיזם לכל דבר ועניין והן כרשות סטטוטורית בעלת זכות הצבעה ו/או מעמד במוסדות התכנון", נכתב. לטענת המתנגדים, אחת מהתוצאות של אותה שליטה של המדינה על התוכנית היא, שתוכנית המתאר לכל המתחם, ותוכנית מפורטת לחלקו, מקודמות במקביל, בעוד שאת עקרונות התכנון צריכה לקבוע תוכנית המתאר, ורק לאחר מכן אפשר לקדם את התוכנית המפורטת. כמו כן הם טוענים, שהתוכנית אינה מגלה מה שהם מכנים "נימוס תכנוני", ואינה מתייחסת כלל אל השכונות שמסביבה.

"ההליך של הפקדת התוכנית המפורטת בוותמ"ל נוגד הליך תכנוני סביר ועפ"י הירארכיית התכנון המקובלת, והוא רותם את העגלה לפני הסוסים. הוא יהפוך את הדיון בוועדה המחוזית למיותר ותיאורטי בלבד", מסביר עו"ד קולודני, המייצג את התושבים.

לפי טענה אחרת בחוות-הדעת, הגם שהתוכנית כוללת 16 אלף יח"ד, בפועל ניתן יהיה להקים לפיה 17.6 אלף דירות, בשל הקלות מסוימות שיזמים צפויים לדרוש. מכאן שהצפיפות עלולה להגיע ל-46 יחידות דיור לדונם. בהשוואה הם טוענים כי ברמת אביב ג' הצפיפות לדונם עומדת על כ-12 יח"ד לדונם בממוצע. אם יוסיפו לצפיפות את שטחי המסחר, התעסוקה, האכסון התיירותי ומבני הציבור, הצפיפות לדונם נטו צפויה להגיע אף לעלות. "הצפיפות בתוכנית המוצעת חורגת בהיקפה מכל תוכנית שאושרה עד היום בארץ", נכתב בחוות-הדעת.

תקווה לחידוש הטיסות משדה דב

התנגדות משמעותית נוספת הוגשה על ידי חברת ארקיע, שכזכור זמן קצת לאחר סגירת שדה התעופה סופית הודיעה כי ייתכן והיא תיאלץ לפטר עובדים. בהתנגדות שהגישה החברה נראה כי בארקיע לא ויתרו סופית על שדה התעופה. לדברי החברה הפסקת הפעלת שדה התעופה הייתה "במידה רבה תוצאה של נסיבות פוליטיות ובכללן פיזור הכנסת וההכרזה על בחירות חוזרות. בנסיבות אלה קשה עד בלתי אפשרי היה לקדם מהלך חקיקה שמכוחו ניתן יהיה להמשיך את הפעילות. אך את זאת יש לזכור - הפסקת הטיסות היא מהלך הפיך וחידוש הפעילות הוא צעד מעשי בהחלט".

בהקשר הזה החברה מדגישה בהתנגדותה כי הוועדה המחוזית אינה גוף מחוקק. "אין הוועדה רשאית לשקול שיקולים פוליטיים, לרבות שיקולים שעניינם הצבתם מראש של מכשולים וקשיים כביכול בפני הליך חקיקתי עתידי". בחברה כאמור לא נטשו את תקוותם שפעילות שדה התעופה תוחזר, עם כינונה של כנסת חדשה. גם בהתנגדות שהגישה עיריית אילת, שכזכור התנגדה נחרצות לסגירת שדה התעופה, עולה קו דומה. בעירייה דורשים לדון בחלופות אחרות לתוכנית הבנייה במתחם, שתכלול הפעלה של שדה התעופה וצמצום משמעותי בתוכנית הבנייה.

רשימת המתנגדים כוללת גם את רמ"י, כזכור - אחד מהגופים שיזמו את התוכנית. מדוע מבקשים שם להכניס שינויים? פה מדובר בכסף בלבד שיגיע מההיטלים שיוטלו על היזמים. בהתנגדות שהם הגישו נכתב כי הם מבקשים לשנות את עקרונות השומה הקיימים בתוכנית. ברמ"י מבהירים כי בקשתם מושתת על כך שהעקרונות השמאיים יותאמו להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. הסוגיות השמאיות הביאו גם בעלי קרקעות במתחם להתנגד לתוכנית, היות וכמה מהם טוענים לקיפוח בתמורות שיקבלו כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכנית הנוכחית. על אלה יש להוסיף התנגדות שהגישו מנהלי הגוש הגדול - עקב מחלוקת שמאית שיש להם עם עיריית תל אביב, באשר לחישובים שמאיים הנוגעים לחלקה מסוימת, ממנה נגרעו כ-45 דונם, שמוערכים בכ-320 מיליון שקל.

דרישה למבני ציבור לא פופולריים

גם בעיריית תל אביב - עוד גוף שיזם את התוכנית - מתנגדים למתווה שהופקד. כפי שכבר נחשף לפני מספר שבועות ב"גלובס", בעירייה מבקשים לייחד כמה עשרות דונמים למנחת מסוקים. גם נת"ע שמקימה את הרכבת הקלה הגישה התנגדות לתוכנית. זאת היות והיא כוללת את המשכו את אחד מקווי הרכבת הקלה (הקו הירוק) ובחברה מבקשים להתאים את התוכנית לקו המתוכנן. חברת החשמל הגישה התנגדות מטעמה. זאת עקב חוסר תיאום בינה לבין התוכנית להקים יחידות יצור חשמל בתחנת רידינג. התנגדות אחרת הוגשה על ידי מינהל הדיור הממשלתי שמבקשים להקצות שטח בן 4 דונם, לצורך הקמת 5,000 מ"ר של שטחים בשימושי NIMBY - כגון מוסדות של משרד הרווחה, מרכזי גמילה, תחנות לשעת חירום ועוד.