"מצב שבו יש רק מנכ"לית אחת במשרד ממשלתי מתוך 29 משרדים הוא מצב בלתי נסבל, מנוגד לרוח החוק, פוגע בדמוקרטיה ראויה ושוויונית, ודורש תיקון מיידי" - כך טוענות שרת החינוך לשעבר פרופ' יולי תמיר, חברת הכנסת לשעבר אתי לבני ועמותת "איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי". הטענות הופיעו בבקשה שהגישו לבית המשפט העליון להצטרף כידיד בית המשפט לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין הדחתה של מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור.

שיעור המנכליות מתכווץ
בשנת 2005, לבני ותמיר היו מיוזמות התיקון ל"חוק שיווי זכויות האישה", שביקש לעגן בסיס חוקי לדרישה לייצוג הולם לנשים במשרות הציבוריות הבכירות. החוק קובע כי בכל גוף ציבורי, לרבות במשרדים ממשלתיים, "יינתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראה זו נדרשת העדפת אישה, תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים".
בהמשך התווספה התייחסות גם בחוק שירות המדינה, שבה נקבע במפורש כי גם מינויים של מנכ"לים למשרדים ממשלתיים ייעשה בכפוף להוראות חוק זה, ואף התקבלו מספר החלטת ממשלה שעיגנו את דרישת הייצוג ההולם.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט נכתב כי "ההחלטה על פיטורי אישה מתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי ומינוי גבר לתפקיד - בוודאי בהליך מזורז ובמהלך תקופת בחירות - מהווה בנסיבות העניין גם פגיעה אסורה בחובת הייצוג ההולם".
עוד טוענת העמותה כי "לפיטורים (של פלמור) עלולות להיות השלכות כבדות-משקל על ייצוג הולם לנשים גם בתפקידים אחרים בשירות המדינה ובייצוגן ההולם של נשים במוקדי קבלת החלטות".
במצב הנוכחי, לאחר פיטורי פלמור, האישה היחידה שמשמשת בתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי היא קרן טרנר-אייל, מנכ"לית משרד התחבורה. לפי נתונים שהציגו בעמותה, ב-2016 כיהנו בתפקיד שש נשים, 20% מהמנכ"לים.
"אנו מצויים בתהליך משמעותי של נסיגה לאחור בייצוג נשים", מציינים בעמותה, שמוסיפה: ככל שפיטוריה של פלמור יוותרו על כנם, וימונה במקומה מועמדו של שר המשפטים אמיר אוחנה, עו"ד אופיר כהן, "ייווצר תקדים מסוכן שלא ניתן להתעלם ממנו: ממשלת ישראל, שאמורה לייצג את החברה על כל גווניה, כולל 51% נשים, הצליחה לאתר אישה אחת בלבד לתפקיד מנכ"ל מבין 29 משרדי ממשלה".
בעמותה ציינו כי הממשלה, שר המשפטים אמיר אוחנה ונציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ היו צריכים "להימנע מפגיעה בייצוג ההולם לנשים, שהוא תוצאה מיידית של ההחלטה בעניינה של פלמור, ולנקוט פעולות אקטיביות על-מנת לקדם ייצוג הולם לנשים. קל וחומר כאשר השר מונה לתפקיד בתקופת בחירות ובמסגרת ממשלת מעבר, אשר חלות עליה חובות האיפוק והריסון באשר לשינויים במצב הקיים". משלא עשה כן, טוענת העמותה, החלטתו של השר "נגועה בחוסר סבירות קיצוני".
בעתירתה סוקרת העמותה באמצעות באות-כוחה, עורכות הדין אלה אלון ונטע לוי, את החלטות הממשלה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והחלטות בג"ץ בעתירות המרכזיות שדנו בחובת הייצוג ההולם לנשים - ומבקשת להסיק את המסקנה לפיה המצב החוקי בישראל מחייב את הממשלה "לחתור 'ליתר איזון' בייצוגן של נשים בתפקידים בכירים ובמשרות אמון", תוך נקיטת פעולות אקטיביות כמו חובה לערוך חיפוש יזום אחר מועמדות מתאימות לתפקיד.
עוד טוענת העמותה בעתירה כי לא זו בלבד שחובת הייצוג ההולם חלה גם על מינוי מנכ"ל למשרד ממשלתי, אלא גם, ובעיקר, כי להצבת אישה בתפקיד קיימות גם השלכות משמעותיות המסייעות לחלחולה של חובת הייצוג גם ליתר הדרגים ויחידות המשרד. "המנכ"ל, כמי שנושא בין היתר באחריות למדיניות כוח-האדם במשרד וביחידות הסמך שלו, מהווה דמות מפתח לקידום הייצוג ההולם במשרד", נטען בבקשה.
ההסבר שמציעה העמותה לנסיגה במספרן של הנשים המכהנות כמנכ"ליות, עובר דרך העובדה שהמדינה לא יצרה מנגנון רשמי להשגת ייצוג הולם. "על אף פסקי הדין הנחרצים ודברי החקיקה והחלטות הממשלה השואפות לייצוג שוויוני לנשים, בפועל פעמים רבות נמנע מימושו של עיקרון זה. במקרים רבים הגורמים הממנים התעלמו מעיקרון זה ולא מיצו את כל האפשרויות על-מנת להביא למימושו", נטען.
"על-מנת למנוע את המשך הנסיגה ביישום החובה לייצוג הולם, על הממשלה ונציבות שירות המדינה חלה אחריות להעמיד מנגנון אפקטיבי אשר יוודא כי החובה מיושמת בפועל וידרוש פיקוח משמעותי על המינויים לתפקיד זה. בין היתר, השר/ה יידרש להראות כי בחן נשים לתפקיד ולהסביר מדוע פסל אותן", הוסיפה העמותה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.