מסע הצלב של גרטה טונברג

אתגרי האקלים והסביבה דורשים חקירה וחשיבה רציונליות

גרטה טונברג, מחאת האקלים בניו יורק / צילום: REUTERS/Shannon Stapleton
גרטה טונברג, מחאת האקלים בניו יורק / צילום: REUTERS/Shannon Stapleton

בהיסטוריה נרשמו מקרים רבים של תנועות כיתתיות שהתגייסו "להציל את העולם". "מסע הצלב של הילדים" הובל בשנת 1212, לפי מסורות היסטוריות, על-ידי ילדים מצרפת ומגרמניה שראו "התגלות אלוהית", והנהיגו עשרות אלפי ילדים שהצטרפו למסע לארץ הקודש כדי להמיר את דת המוסלמים בארץ הקודש בדרכי שלום. המסע הסתיים בשוקי העבדים במזרח, ובטרגדיה לילדים שנסחפו בהיסטריה ההמונית.

מקרה נוסף של ילדה-מנהיגה שהובלה על-ידי "התגלות" (בגיל 13 שמעה קולות של המלאך מיכאל וקדושים נוצרים), היא ז'אן דארק, הנערה הצרפתייה שהפכה לגיבורה לאומית, שהובילה את צבאות צרפת במלחמה נגד האנגלים במאה ה-15.  

בימים אלו התפתחה תופעה של הפגנות ושביתות לימודים של צעירים תחת הכותרת "אם אין לי עתיד, למה לי להיות תלמיד". את ההשראה לתנועה הכיתתית הזאת מעניקה הנערה השבדית גרטה טונברג, שאותה מתאר פעיל הסביבה, הפרופ' להנדסה כימית עדי וולפסון כ"הקול הצלול והשפוי ביותר בנוגע למאבק במשבר האקלים".

בניגוד לקודמיה ההיסטוריים שלא זכו לאבחון פסיכולוגי, טונברג חיה בזמן אחר. איני מתיימר לתת כאן אבחנה פסיכולוגית, אלא את עדותה שלה על תגובתה ל"קמפיין ההפחדה" הסביבתי, שאליו נחשפה מגיל 8 בבית-הספר היסודי. "כשהייתי בת 11 חליתי, שקעתי בדיכאון, הפסקתי לדבר, ובמהלך חודשיים איבדתי כ-10 ק"ג ממשקלי". טורנברג אובחנה כסובלת מתסמונת אספרגר ומאילמות חלקית-סלקטיבית, תופעה הנגרמת מהפרעת חרדה. טונברג חדלה ללמוד בבית-הספר, והחלה להפגין "למען האקלים" מול הפרלמנט השבדי.

על מצבה של הנערה נבנה קמפיין המתוחזק ומתודלק על-ידי ערוצי תקשורת, פעילים סביבתיים מסוגו של וולפסון ופוליטיקאים. קמפיין שאולי משתמש בילדה השבדית כ"נערת הפוסטר" של התנועה הסביבתית. טונברג מובלת אל מוקדי התקשורת והכוח, ומציגה מעל במות האו"ם, הרצאות TED, מפגשים עם האפיפיור ושועי עולם, בקול מונוטוני את הקריאה להפיכת החרדה שאותה היא חווה למצב קיומי, ולתוכנית לפעולה עבור האנושות. "אני רוצה שתיכנסו לפאניקה", אמרה לבאי הכינוס הכלכלי בדאבוס.

בישראל, הפגנות תלמידים תחת הסיסמה "אם לעולם אין עתיד, למה לי להיות תלמיד", ממחישות כיצד מתפתחת תנועת התלמידים השובתים למען האקלים, לכת מודרנית המונעת מפוליטיקת ההפחדה ורוכבת עליה.

במקביל, עולות יוזמות גלובליות אקטיביסטיות המבקשות לעורר תגובות בהולות על-ידי התנגדות אזרחית, הפגנות מקבריות והפרעות לפעילות אזרחית בתחומי החברה והכלכלה. בישראל הם הספיקו בינתיים להפריע בכנסים וצפויים עוד להמחיש את נוכחותם על-ידי אקטיביזם החוצה גבולות חוקיים. הנחת העבודה של המפגינים מתבססת על הערכה שהמין האנושי נמצא על סף הכחדה, ונדרשת פגיעה משמעותית באורח החיים שלנו כדי להינצל. תנועת המפגינים צפויה לצמוח כאשר חסידיה של טונברג יבקשו להמשיך את פעילותם אל מעבר לשביתות בבתי-הספר.

הבעיה המרכזית של תנועות אלו היא הניתוק מערכים הומניסטיים, מהמציאות ומהרציונליות, שכן רק על-ידי בחינה מדעית, משכילה ומחקרית, והצבת האדם ורווחתו במרכז, נוכל להתמודד עם אתגרי האקלים.

לאורך ההיסטוריה והפרה-היסטוריה האנושית עמדה לבני האדם היכולת לעמוד מול שינויי אקלים קיצוניים, כגון תקופות קרח. זאת, גם ללא היכולות המדעיות, הכלכליות והטכנולוגיות שקיימות היום. יכולות אלו אף יצמחו אם נמשיך לחקור ולגלות בעזרת המדע והטכנולוגיה כלים חדשים להתמודדות עם האתגרים.

הקריאות להשמיד ולפגוע בצמיחה הכלכלית בשל חרדות האקלים משולות לקברניט החושש מהסערה הקרבה ומורה להטביע את ספינתו. חשוב שלא נהפוך את החרדה של טונברג לסמל ולמדיניות, ונעדיף גישה ביקורתית-רציונלית כלפי האתגרים העתידיים. 

הכותב הוא מנהל מרכז איין ראנד, וממייסדי התנועה הליברלית החדשה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988