"עשיתי חשבון נפש. גם שאר המעורבים בפרשה צריכים לעשות אחד"

שנה וחצי אחרי תחקיר "עובדה", רמי ברכה, מהאנשים החזקים בהייטק, מדבר לראשונה, ביחד עם אשתו תמי מלחין ברכה, על הטענות שהטריד מינית • הוא עונה על כל השאלות, מכיר בטעויות שעשה אבל לא מתנצל, מצטער שהתפטר מקרן פיטנגו וחושב שגם תנועת MeToo צריכה לעשות חשבון נפש

רמי ברכה  / צילום: ענבל מרמרי
רמי ברכה / צילום: ענבל מרמרי

רמי ברכה, לפני שנה וחצי פורסם תחקיר בתוכנית "עובדה" ובו טענות לכאורה על הטרדות מיניות שלך, שינית משהו בהתנהגות מאז?

"הפכתי להיות שומר מבט. לא שומר נגיעה - אלא שומר מבט. הטראומה שאני חטפתי מהסיפור הזה גרמה לי להגיד 'אני הולך אחורה ארבעה צעדים'".

עשית חשבון נפש?

"נוצר אירוע שלא היה צריך לקרות. עשיתי חשבון נפש עם עצמי, אבל אני חושב שיש עוד כמה גופים שצריכים לעשות חשבון נפש".

מיד נגיע לאחרים, אבל בוא נתחיל דווקא ממך. אתה מבין שיש נשים שנפגעו ממך?

"יכול להיות. אבל שתקתי שנה וחצי בשעה שהתחולל סביבי עיוות נוראי. זה שעשיתי חשבון נפש, לא אומר שהבטן שלי לא מלאה בעובדות שצריך להציב ולומר אותן".

נסיבות חברתיות או פגישות עסקיות

דקות לאחר שידור תחקיר "עובדה" אודותיו (ראו פירוט בהמשך), הפך רמי ברכה לסמל ההטרדות המיניות בתעשיית ההייטק. יממה לאחר שידור התחקיר הוא נאלץ לוותר על עבודתו כשותף מנהל בקרן פיטנגו, קרן הון הסיכון הגדולה בישראל. שנה וחצי חלפה מאז הסתלקותו של אחד המנהלים החזקים בהייטק מהבמה, תלונה רשמית לא הוגשה נגדו וכעת הוא מדבר לראשונה, ביחד עם אשתו, תמי מלחין ברכה. לראיון הזה לא היו תנאים מגבילים: ברכה הסכים מראש שנשאל אותו כל שאלה. הוא עונה בפתיחות ומוכן להכיר בחלק מהטעויות שעשה. עם זאת, ניכר עליו שהוא עדיין לא מבין לגמרי מה היה פסול בהתנהלותו מול נשים צעירות. מבחינתו, לא מדובר בראיון חרטה.

למה בחרת להתראיין עכשיו? ברור לך שיש סיכון מסוים מבחינתך בראיון הזה.

"כי אני חושב שהגיע זמן לחשבון נפש של כל המעורבים והתוצאה לא מחמיאה. לא למדינת ישראל, לא לעיתונות, ולא לתנועת MeToo. והיא בטח לא מחמיאה לי".

במה אשמה כל תנועת MeToo?

"אם היינו בעולם העסקי, הייתי אומר של-MeToo יש תוכנית עסקית טובה - למגר את ההטרדות המיניות בעולם. ואני אומר 'חבר'ה זו תוכנית טובה, אבל זה לא החזון'. החזון הוא שצריך להיות כבוד הדדי בין אנשים ובין המינים. MeToo היא תנועה חשובה וערכית, אבל כדי להגשים את התוכנית הגדולה משתמשים בכלי נשק שהם לא ערכיים ועושים שיימינג ולינץ' ציבורי בלי מעצורים, ולפעמים ללא הוכחת עובדות. זו לא הדרך. אם רוצים תנועה לגיטימית שתישאר, שלא תיזכר כציד מכשפות, איך אתם משתמשים בכלי נשק כאלה כאשר החזון שלכם הוא לייצר שוויון. אתם לא מייצרים שוויון אלא פחד".

יזמיות צעירות שעבדו איתך תיארו פגישות במסעדות שבהן נוצרה להן תחושה של חוסר נוחות, אתה חושב שהיית בסדר?

"הן לא היו יזמיות צעירות ואלה היו פגישות הכי חברתיות שיש. אדם, כאשר הוא מסיים את העבודה שלו, יש לו זכות לחיים פרטיים. אלה לא פגישות עבודה, אלא פגישות חברתיות שעשיתי במקומות הומי אדם. אני איש של אנשים, אני אדם ישיר, חם וכנה. אני אוהב לגעת בלב של אנשים ואוהב שנוגעים לי בלב. אבל היום ברוח התקופה, כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שחלק מהנשים לא ראו את ההתנהגות הזאת כהתנהגות קורקטית, וזה הפריע להן. אם זה פגע במישהי - אני מתנצל".

היכרות בין שווים או בעלי מעמדות שונים

בוא לא נטשטש את הדברים. התיאורים נגדך היו בעלי קונוטציה מינית מובהקת. החל מנגיעות ברגל וכלה בנשיקות כפויות.

"יכול להיות שנגעתי לה ברגל, אבל יושבים על הבר ומדברים, ואני אדם שנוגע. לגבי הנשיקות, הדברים האלה לא נכונים. אני הלכתי לפוליגרף. אתן מבינות שזה מעוות, שאני זה שצריך ללכת לפוליגרף"?

אבל אם אתה בטוח שהיית בסדר למה ללכת לפוליגרף?

"כי בערתי".

אתה מוכן לקבל את העובדה שהיה פער בינך ובאותן נשים? שכשבאות נשים צעירות לבקש שהקרן שלך תשקיע בהן, זו לא סיטואציה שיווניות.

"אני מקבל את זה. פספסתי שני דברים. הראשון, התייחסתי לעצמי כאדם פרטי ששותה עם מישהי קפה. כנראה שלא ככה הסתכלו עלי. ופעם שנייה פספסתי במוטיבציה של אותן פגישות. אני באמת חשבתי שמדובר בפגישה חברית או פגישה בין שווים. אבל לנשים שנפגשו אתי הייתה אג'נדה לגיטימית - כמו לגייס ממני כסף או להיעזר בי, ואז זה יכול להפוך את הפגישה לסיטואציה לא שוויונית, אבל לא ראיתי את זה ויש לי הוכחות שגם חלק מהנשים לא ראו את זה כך. באמת חשבתי שמדובר בפגישות חבריות".

ואולי זה שורש העניין. אולי לא הבנת את הכוח שיש לך מול הנשים האלה.

"יכול להיות שחלק מההתנהלות שלי - שבעיניי נראתה טבעית, חמה בגובה העיניים וחברית - התפרשה לא נכון בצד השני, ויש מצב שהתפרשה לא נכון בצדק. אבל צריך להבין שמבחינתי, כשאני הייתי בא ונוגע למישהי בכתף או ברגל תוך כדי דיבור - זה בעיניי היה הדבר הכי טבעי שיש. זה באמת מי שאני. וזה גם אחד הדברים שגרמו לי להצליח בעבודה שלי בזכות הכימיה עם אנשים. הקטע של בניית הדיאלוג זה אולי אחד הדברים שגם מייחד אותי ביחס למשקיעים אחרים".

עם זאת, אתה כן אומר ששינית את ההתנהגות שלך. האם עשית את זה רק כדי שזה לא יקרה לך שוב, או שאתה בכל זאת מסוגל להבין שהתנהלות כזו יכולה להיתפס כפוגענית?

"משתי הסיבות".

למה שנשים יספרו עליך דברים כאלה אם הם לא נכונים?

"בגלל שבאו אליהן ואמרו להן 'רמי ברכה עוקב אחריכן ומאזין לכן לטלפונים' - מה שלא היה נכון".

בנקודה הזו כדאי לחזור רגע לאחור, לטענה נוספת שהופיעה בתחקיר "עובדה". לפי התחקיר, ברכה, בניסיון להשתיק מתלוננות נגדו, שכר חברת חקירות שתעקוב אחריהן ואחרי עיתונאיות. ברכה, לאורך כל הדרך, הכחיש מעקבים והאזנות וכך גם החברה ששכר, ועל כך אין מחלוקת. ברכה מסביר כי מטרתו הייתה לנטר פעילות עוינת כלפיו ברשתות החברתיות.

מה בדיוק עשה משרד החקירות

"חצי שנה לפני תחקיר עובדה פורסמה כתבה באחד העיתונים (מדובר בכתבה של ענבל אורפז, אז כתבת ההייטק של "דה מרקר", נ.ס וש.ל) על הטרדות מיניות בהייטק ללא שמות", ברכה משחזר. "שם הוזכר איש הון סיכון, שישב בבית קפה ואמר לבחורה, בהזדמנות אחרת אשמח להיפגש איתך פגישה פרטית ונגע לה בכתף. לא ידעתי אם התכוונו אליי אבל יום אחד אני מתחיל לשמוע 'רמי שואלים עליך'. מבול של פניות, פונים לחברים שלי ומחפשים סיפורים (מהסוג הזה) עליי".

אולי כי היה לך מוניטין מסוים, בצדק או שלא בצדק? ב"כלכליסט" צוטטו אנשים מהתעשייה שאמרו שפנו אליך וביקשו שתמתן את ההתנהגות שלך.

"אף אחד לא פנה אליי. היו שמועות על הרבה אנשים. אבל, במשך חודשים ישבו ארבעה חבר'ה ועשו טלפונים עליי. מספיק טלפון אחד באקו-סיסטם הקטן שלנו, כדי לייצר אפקט ושמועות".

זה שמישהו "חיפש" או רדף אותך לא אומר שלא עשית כלום.

"נכון. אבל חשוב שיידעו שחיפשו אותי וזו עובדה. התברר לי שאחד מהארבעה, שחר קמיניץ, שולח לאנשים פניות שהוא מחפש חומרים עליי. באיזו זכות אדם מחליט לקום בבוקר ולעשות טלפונים למאות אנשים לחפש עדויות. מה אתה, שופט? חוקר במשטרה? הוא בנה את גל השמועות המטורף הזה".

יזם ההייטק קמיניץ מסר בתגובה: "עדויות הנשים שהוטרדו, כפי שנשמעו בתוכנית 'עובדה' בשנה שעברה, צריכות היו לדעתי להדיר שינה מעיני כל גבר. כיזם ומנכ"ל ותיק אני מרגיש שזו חובתי לעזור ולהפוך את תעשיית ההייטק למרחב בטוח ושוויוני עבור נשים, וכך אפעל גם בעתיד. מעבר לכך אין לי כל עניין להתפלמס עם מר ברכה ומקווה שיעשה את חשבון הנפש שלו ביום הכיפורים הקרוב".

למה הם עשו את זה לדעתך? אולי הם באמת ובתמים חשבו שאתה מטריד נשים ורצו לסייע להן?

"אני חושב שהייתה כאן פרשנות מעוותת של המונח 'שליחות'. אני מניח שהם לא הגיעו מוונדטה אישית נגדי, אלא פרשנות מעוותת של מה זה מוסר. אם למישהו יש משהו עליי שיילך למשטרה".

לא פשוט ללכת למשטרה. זה לא אומר שלא קרו דברים.

"נשים לא הלכו למשטרה כי לא הייתה הטרדה מינית. להטרדה מינית יש ביטוי בחוק וטוב שכך. אחרת כל 'מותק' הופך להיות הטרדה מינית וכל נגיעה בכתף או ברגל הופכת להיות הטרדה מינית".

והנה אנחנו חוזרים לזה שלא הייתה פה סיטואציה שוויונית. אחד הדברים שמגדירים הטרדה מינית הוא סוג היחסים שיש בין האנשים בסיטואציה, גם אם אין מרות ישירה.

"אז בואו נעשה עכשיו אינדקס של כוחות, כל אחד יקבל דירוג ולפי דירוג הכוח שלו נקבע מה זו הטרדה"?

אתה מיתמם. היית שותף מנהל בקרן ההון סיכון הגדולה בארץ. אין ספק שהיה לך כוח.

"100%. ואני שואל אתכן - מה הוראות הפתיחה באש בסיטואציה כזו? אני יודע מה הוראות פתיחה באש בצה"ל, אבל מה הוראות הפתיחה באש של תנועת MeToo? בעצם נתנו לכל אחת ואחת מהנשים בעולם נשק ואמרו אל תתביישו - תפרסמו את השמות, תדברו, תעשו שיימינג. תגידו לי אתן - מתי יוצאים ללינץ'"?

ואז אתה מפחד שעומדים לעשות לך לינץ' ומחליט לפנות לאותה חברת "חקירות"?

"חברים אמרו לי 'רמי אתה חייב לעשות משהו, תתייעץ מה עושים עם זה'. אז ישבתי עם עורך הדין שלי וחברים שלי הביאו שני חוקרים. תחשבו על הסיטואציה. אני יודע שעושים עשרות אם לא מאות שיחות טלפון לגביי, ופחדתי שיתחילו לכתוב עלי בטוקבקים, שישימו אווטרים בפייסבוק. לא ידעתי מה קורה, ולא ידעתי מה לעשות. החוקרים אמרו, יש רק דבר אחד שאפשר לעשות. בחודשיים הקרובים אנחנו נעשה לך ניטור, כמו שעושים 'יפעת'. עם מילות החיפוש 'רמי ברכה', 'הון סיכון', MeToo, 'פיטנגו'. ואם יהיה איזשהו פרסום תדע עליו מיד, לפחות זה".

בתחקיר "עובדה" הופיעו הודעות שמכוונות ישירות לניטור נשים ועיתונאיות.

"זה לא ווטסאפים שלי. אלה ווטסאפים שלהם (של חברת החקירות). החבר'ה שאני לקחתי אפילו לא ידעו איך לנטר את החומרים ברשתות והם לקחו קבלן משנה. ההודעות האלה הן ההתכתבויות שלהם עם קבלן המשנה".

 אז אתה מודה שעשית טעות שהשתמשת בהם?

"כשאתה נמצא בצרה ומישהו מציע לך איזה מוצא, אתה לוקח את זה. אבל מה שנהיה זה עיוות של המציאות. לא היו מעקבים, לא האזינו לאנשים. הדבר היחיד שעשו זה ניטור של דברים פומביים, והם גם החליטו על דעת עצמם לנטר עיתונאים שכותבים בתחומים האלה. תבינו, אני יושב בפורום של שישה אנשים עם עורך דין ואומר להם - 'איך אני יוצא מהטירוף הזה, כל היום עושים טלפונים לגבי, אני בתוך סרט קפקאי, חצי שנה של טרור והתעללות בלי שאני יודע באותה התקופה מאיפה זה מגיע'? אז קיבלתי החלטה שגויה. אבל חשוב גם להגיד שהדברים הוצאו מהקשרם, לא היו חקירות ולא מעקבים.

?כיצד מסבירים לילדים על הפרשה

לאורך כל הראיון, כמעט ארבע שעות של פינג פונג אינטנסיבי, יושבת שם גם תמי מלחין ברכה, אשתו. הכי רחוקה שיכול להיות מתדמית האישה הקטנה שבעלה פישל. לתמי ברכה יש כוחות ואנרגיות ויש לה גם חיים בנפרד מבעלה, שהיא בנתה בעשר אצבעותיה. היא פסיכותראפיסטית במקצועה ובשנים האחרונות הקימה מותג אופנה של מכנסיים. היא מוכרת לנשים את הפריט שהכי קשה להן לקנות, והיא גם מגדלת ביחד עם רמי ארבעה ילדים. שלושה מהם חיילים.

אביה היה איש המוסד צבי מלחין, שנודע בעיקר כמי שחטף את אדולף אייכמן והיא חיה עם רמי קרוב ל-30 שנה, גם בזמנים הקשים. תמי ברכה בוחרת להיות שם גם עכשיו, כדי לעזור לבעלה לספר את הסיפור שלו ובחלק מהמקרים, למשל בכל הנוגע להתנהלות של קרן פיטנגו בפרשה, היא מרשה לעצמה ללכת יותר רחוק ממנו. אבל לכך עוד נגיע בהמשך.

רמי ברכה ואשתו, תמי מלחין ברכה / צילום: ענבל מרמרי
 רמי ברכה ואשתו, תמי מלחין ברכה / צילום: ענבל מרמרי

מתי רמי מספר לך שמשהו עומד לקרות?

"חודש, אולי חודשיים לפני".

  זו סיטואציה מורכבת, ברור לך מההתחלה שאת לצדו?

"לגמרי. זה היה ברור לי בעיקר בגלל שאני מכירה את רמי. מיד הבנתי מה קרה שם והחלטתי שלא יהרסו לנו את כל מה שבנינו ביחד, את כל ה-30 שנה שלנו".

לתפיסתך, מה קרה שם?

"רמי הוא אישיות מאוד צבעונית ובולטת. יש משהו בהתייחסות שלו לאנשים... הוא איש שאוהב אנשים. הוא איש מחבק. אפשר לקרוא לזה פלירטוט, אבל הוא עושה את זה לכולם, גם עם חמי (פרס) הוא היה מפלרטט. חמי תמיד היה אומר שכשהוא פוגש את רמי הוא לא יודע אם יקבל חיבוק או בעיטה. הוא משדר משהו אחר, זו הדרך שלו לתקשר. הבנתי שזה מה שקרה, אבל גם הבנתי למה בחורה צעירה שלא מכירה אותו יכולה להסתכל על זה אחרת, למה זה לא נראה טוב".

איך את חווה את תחושת הרדיפה של רמי ואת ההחלטה לפתוח עכשיו את הכול?

"אני חושבת שרמי מאמין באמונה שלמה, שלא פגע באף אחת. בשבוע הראשון הוא אמר לי 'הייתי מעדיף שיהיה לי סרטן'. רמי אולי פגע בנשים על פי הקריטריונים של היום, אבל הוא לא התכוון ובטח שלא הטריד מינית. נעשה פה עוול לאדם שהוא הכי ערכי שיש, הכי נותן לאחרים... שנה וחצי אומרים לך אל תעז להגיד מילה, כי זה רק יעשה את זה יותר גרוע. הגיע הזמן שלנו לנסות לנקות את זה, וזו גם החובה שלנו לילדים".

נחזור לרגע לפרסום ב"עובדה".

"לא ראיתי את הכתבה. לא רציתי, אני מכירה את רמי וזה מספיק לי, וגם לא רציתי שהבן הקטן שלנו (היום בן 8) יראה. אז נכנסתי איתו לחדר בשעה שרמי ישב עם אנשים פה בסלון וראה. הבית התפוצץ מאנשים שבאו לראות עם רמי את הכתבה, אבל אני לא הייתי שם. תבינו, את מקבלת הודעה שזה הולך להיות משודר בעוד 48 שעות. הבן הגדול שלנו נדב היה בטירונות של סיירת צנחנים והתאומים איליי ומיכאלה בטיול שנתי של סיום י"ב. ואז מתחיל מסע מטורף. הפרומו רץ ואנחנו אומרים לעצמנו - חייבים לדבר עם הילדים כי עוד שנייה זה יגיע אליהם.

"ואז נדב מתקשר. מסתבר שאבא של אחד החבר'ה בטירונות שלח לבן שלו את הפרומו והוא מתקשר ושואל - 'אבא מה קרה', והתחלנו להסביר לו בטלפון. הזוי. את מיכאלה ואיליי החזרנו מהטיול, הבנתי בדיעבד שהם הסתגרו שניהם בחדר ונורא בכו. אין לתאר. זה היה כמו איזה מתקפת טרור. הלם".

מה אומרים לילדים?

רמי: "אני ישבתי איתם וסיפרתי להם. והם אומרים לי 'אבא אבל זה אתה, מה רוצים ממך?'. ואני מספר להם את הסיפור ופותח את הטלפון ונותן להם לקרוא את כל ההודעות ואומר להם שיהיה בסדר. אבל, בלב אני יודע שהכול לא בסדר. העולם שלנו התהפך. מצאתי את עצמי תוך 72 שעות מחוץ לחיים שלי, נתלש. מסתכל על החיים מבחוץ, מרחף בחלל שחור".

מה היה הכי קשה בכתבה?

"היה קטע שבו תיארו אותי כמי שמשתמש בפציעה שלי כדי ליצור אווירה אינטימית. אנחנו משפחה ערכית. רומנטית בקטע של ציונות, צבא, הכול למען המדינה. וכאילו הפציעה שלי הפכה למשהו בזוי. זה היה לי נורא קשה".

ואז נגמרת הכתבה ו...?

"נגמרת הכתבה ובמשך חודש וחצי מגיעים לכאן הביתה אנשים מדי יום, כדי להיות איתנו ולחזק".

נשמע כמו "שבעה".

"כן, שבעה של חודש וחצי".

על חברות ועל חברים לעסקים בפיטנגו

יש לכם ביקורת על האנשים שחיפשו את רמי, על העיתונות ועל MeToo. זה בסדר, אבל שני הגופים היחידים שיש להם באמת מחויבות לרמי הם המשפחה - שהתייצבה מיד, ופיטנגו, שבה עבד רמי 23 שנה ואותה ניהל. והנה, יממה אחרי התוכנית רמי עוזב את פיטנגו, או ליתר דיוק נאלץ לעזוב. מה היה שם?

רמי: "המקום שאני הכי לא רוצה להיות בו, זה המקום שלא רוצים אותי בו. היה לי ברור שאין מצב שאשאר בפיטנגו, כשאנשים שם כל כך לחוצים. בדיוק כמו שאין מצב שאני אעשה משהו למישהי שלא רוצה".

ואז מתקשרים אליך ומבקשים שתתפטר מהקרן?

"הצטרפתי לפיטנגו ונשארתי 23 שנה בזכות חמי פרס ורמי קליש. בעיניי הם אנשים גדולים מהחיים. בנינו חברות למופת, פיטנגו זו משפחה ואין לי מילה רעה להגיד עליהם. כשזה קרה, זה נחת עליהם בדיוק כמו שזה נחת עלי. ובאותו רגע היינו בסיטואציה שמישהו צריך לעזור למישהו. או שהם יבואו ויעשו מעגל תומך סביבי או שאני אעזור להם לצאת מהתסבוכת.

"מאחר שאין ל-MeToo הוראות פתיחה באש ולא ברור איך ארגון צריך להתייחס למתקפה כזאת, שמגיעה משום מקום, בלי שיש תלונה רשמית, בלי שיש חקירה, כשכל התלונות מסוות - היה קושי להתמודד".

אתה מצטער שהתפטרת?

"הם היו בהיסטריה והרגישו שהבית בוער. הם העבירו לי את המסר הזה 'רמי הבית בוער, תעזור לנו'. ואני ניסיתי להיות חבר מאוד טוב ועשיתי טעות, התפטרתי. אני אתן לכן את זה באנלוגיה - אנחנו מטפסים על ההר וקשורים בחבלים אחד לשני ואני נשמט, אני תלוי באוויר והקבוצה למעלה מרגישה את כובד משקלי. ויש שתי אפשרויות. או שהם ימשכו אותי למעלה ונקווה שלא כולם ייפלו או שאני אחתוך את החבל. אז הבנתי שהם לא מסוגלים למשוך אותי וחתכתי.

אחד מהם אמר לי לימים. 'רמי אתה היית מתאבד בשבילנו ואנחנו לא'. זה נכון ואני לא בטוח שזה טוב. אבל באותו הרגע כשאני הבנתי שהשותפים שלי לא עומדים בזה, שאין להם את זה בדנ"א והם היו מאוד לחוצים, אז הלכתי. אנחנו עדיין בקשר מאוד טוב".

אתה כועס עליהם?

"אני לא כועס, יש לי אכזבה. לא כל אדם הוא אותו אדם. אני נכנסתי לשדה מוקשים להוציא חברים, אבל זו לא גבורה - כל אחד היה עושה את זה. במציאות העסקית לא חייבים להיכנס לשדה מוקשים. הבנתי את זה".

ואולי הם חששו שיש להם מחויבות למשקיעים ונלחצו מפגיעה תדמיתית?

"בהחלט יכול להיות, אבל השאלה היא מה הדבר הנכון לעשות. אחד הדברים שאני חשבתי שנכון לעשות זה לקחת בודק חיצוני. לבדוק. הרי אם מישהו היה מאשים אותי במעילה, פיטנגו היו בודקים. נכון? אבל אותי לא בדקו. אתן יודעות כמה פעמים בשנה האחרונה רציתי ללכת למשטרה ולהגיש תלונה על עצמי - רק שמישהו יבדוק את זה כבר".

תמי, את מבינה את ההתנהלות של פיטנגו?

"זה אחד הדברים שהכי קשים לי. כל השנים היינו חלק ממשפחת פיטנגו. עוד לפני שנולדו לנו הילדים היינו עם פיטנגו. רמי השעה את עצמו בגלל שהוא הבין שהם נכנסו ללחץ מאוד רציני, והוא אמר 'אני חבר, אני לא שם את החברים ממשפחת פיטנגו במצב כזה'. וכן, ציפיתי ליותר וגם אמרתי את זה. יש אכזבה גדולה מאוד".

עשו לך מסיבת פרידה?

"לא".

מפיטנגו נמסר בתגובה: "לרמי ברכה נזקפות זכויות רבות כאדם ומתקופתו הארוכה כשותף בפיטנגו. אנו מאמינים כי בכל דרך שיבחר, הוא יצליח ויוביל".

ואולי הסיפור שלך, עם כל הקושי, עשה משהו טוב? התחילו לדבר על MeToo בהייטק, ואפילו יזמו מדיניות של בדיקת תלונות על הטרדות מיניות.

"ארבעה חודשים אחרי האירוע, אלן פלד מקרן וינטג' יזם והקים מנגנון עם נציבות בלתי תלויה לבדיקת תלונות. אני מאוד בעד המדיניות הזאת".

משקיע כאנג'ל ומחפש שיהיה גם אימפקט

מה אתה עושה היום?

"אני אוהב להגיד, שאת מה שעשיתי במשך 23 שנה - פוגש כל היום אנשים ולא יוצא מזה כלום. ועכשיו ברצינות, מעולם לא ראיתי כל כך הרבה חברות כמו בתקופה האחרונה. אני משקיע כאנג'ל, בדרך כלל כחלק מקבוצה. אבל אני לא האנג'ל הקלאסי, שמפזר השקעות קטנות בהרבה חברות. אני מאוד ממוקד. השקעתי בסייבר, בסייבר לתשתית בלוקצ'יין אינטליגנציה מלאכותית, כלכלה שיתופית ו'דיפ לרנינג' (למידה עמוקה)".

כמה השקעות בסך הכול?

"עשר השקעות. כשאני משקיע בסכומים משתנים עד 200 אלף דולר אבל תמיד במסגרת קונסורציום. כשהרבה פעמים אני עוזר לחברה לעשות את הסיבוב ומלווה אותה. בדרך כלל הרעיון הוא לעשות גיוס כולל של בין מיליון ל-4 מיליון דולר. השקעתי, למשל, בחברה שעושה ליטיגציה משפטית באמצעות אינטליגנציה מלאכותית, אני מאוד מעורב בחברה בתחום הכלכלה השיתופית ובשנתיים-שלוש האחרונות נולדה לי גם תובנה חדשה ביחס להשקעות. אומרים שיש חומר אפל ביקום? יש גם בהייטק יש חומר 'אפל' וזה אימפקט. הוא לא בא במקום הייטק. אם כל הדרישות מתמלאות ויש אנשים מדהימים, כיוון נכון, טכנולוגיה פורצת דרך - בעידן הנוכחי אני גם רוצה לראות אימפקט - השפעה ממשית על חיי בני האדם".

ומה השלב הבא?

"להקים קרן, אין ספק".

אז בסך הכול, החיים שלך נשמעים ממש בסדר.

"הטראומה עוד שם. אחרי הפציעה הרגשתי שלם, לא הרגשתי שבור. אין לי פוסט טראומה מהפציעה. מהסיפור הזה יש לי פוסט טראומה.

תחקיר "עובדה", העדויות וחברת החקירות

תחקיר "עובדה", שפורסם במרץ 2018, הביא עדויות של שתי נשים (בעילום שם), שלדבריהן ניהלו פגישות עבודה עם רמי ברכה. האחת תיארה פגישה ב"טורקיז" שבמהלכה "הוא גולל את הסיפור ההרואי בתקופת הצבא.... ובמהלך הסיפור הוא שם את היד שלו על הרגל שלי". לדבריה, לא אמרה לו דבר על כך אלא ניסתה לשנות את תנוחת ישיבתה. בנוסף סיפרה, כי בתום הפגישה הלך אחריה למגרש החנייה וניסה לנשקה בכוח. אשת הייטק נוספת תיארה תיאור של מפגש שהסתיים לדבריה באופן דומה - בניסיון לנשיקה כפויה.

כמו כן נטען בתחקיר כי לאחר התחלת קמפיין MeToo ובפרט לאחר כתבה ב"דה-מרקר" של הכתבת ענבל אורפז, על הטרדות מיניות בתחום ההייטק, הפעיל ברכה חברת חקירות, שניהלה מעקבים "במטרה לאתר מבעוד מועד פרסומים שעלולים להתפרסם נגדו ולסכל אותם" (ברכה עצמו טוען כי תפקידה היחיד של חברת החקירות היה לאתר פרסומים הקשורים אליו בהקשר הזה).

כן נטען (מה שברכה איננו מכחיש) כי העביר לחוקרים רשימה של נשים מהתעשייה שנפגש עימן מחוץ למשרד. טענה נוספת הייתה כי ביקש להוסיף לרשימת האיתור גם עיתונאיות הכותבות על התחום ואת שחר קמיניץ, יזם הייטק, שפעיל נגד מטרידים מינית בתחום ההייטק (לדברי ברכה, לא הוא זה שביקש זאת ולטענתו גם לא ידע על כך). 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988