בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת רמי לוי: הפרה את חובת הגילוי

בתביעה בסך 171 מיליון שקל, שהוגשה ע"י בעל מניות ברשת, נטען כי החברה, הדירקטורים ואחד ממשרדי רוה"ח המבקרים הפרו לכאורה את חובת הגילוי, בכך שבדוחות כספיים לא צוין כי הבקרה הפנימית בחברה אינה אפקטיבית על רקע קיומם לכאורה של ליקויים בה

רמי לוי / צילום: איל יצהר
רמי לוי / צילום: איל יצהר

בעלי מניות ברשת הסופרמרקטים הציבורית רמי לוי הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בהיקף של כ-171 מיליון שקל.

טענתו העיקרית של המבקש היא כי הנתבעים - בהם החברה, דירקטורים בעבר ובהווה ונושאי משרה בחברה וכן אחד ממשרדי רואי החשבון המבקרים של החברה - הפרו לכאורה את חובת הגילוי, בכך שבדוחות הכספיים שפורסמו בשנים 2015 ו-2016 לא נרשם כי "הבקרה הפנימית בחברה אינה אפקטיבית חרף קיומם לכאורה של ליקויים בה (הטעות במקור, ש"מ)".

טענותיו של המבקש מתייחסות בעיקרן לאמור בדוחות הכספיים של רמי לוי לשנת 2017, במסגרתם ציינה החברה כי "במהלך החודשים האחרונים ערך סגל רשות ניירות ערך ביקורת בחברה בנושא קבלת הנחות מספקים ושיפורים במושכר לשנים 2015 ו-2016", וכי "במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בכל הקשור לביסוס אומדנים ששימשו לקביעת ערכים בנושאי הביקורת בדוחותיה הכספיים של החברה בשנים אלה".

באותם דוחות ציינה החברה "תיקון לא מהותי בגין ליקויים שעלו מביקורת רשות ניירות ערך בנושא קבלת הנחות מספקים ושיפורים במושכר", ופירטה כי בדוחות הכספיים לשנים 2015 ו-2016 הכירה החברה בנכס קבלת הנחות מספקים שקוזז מיתרת הספקים. ההפרשות להנחות מימוש כאמור נקבעו על סמך מחירי המכירה בפועל של המלאי לצרכנים הסופיים בהתאם למבצעים וההנחות שסוכמו מראש עם הספקים, וכן על בסיס ניסיון העבר בקבלת ההנחות מהספקים הרלוונטיים.

במסגרת הביקורת נמצא אז כי לא היה קיים תיעוד מספק לאומדנים ששימשו לחלק מהסכומים שהוכרו כהפרשות להנחות מימוש כאמור, ומשכך עלה ספק אם קיימת טעות מהותית בסכום האומדן שהוכר. בחברה ציינו אז כי סכומי ההפרשות להנחות מימוש שהוכרו בשנים אלה מייצגים את ההערכות הטובות והמבוססות ביותר שהחברה הייתה יכולה לבצע נכון לתום כל תקופת דיווח, והוסיפו כי "החברה מבינה את הצורך בשיפור התיעוד ונהלי הבקרה הפנימיים בכל הקשור לתהליך קביעת ההפרשות להנחות מספקים". יתרת ההפרשה להנחות מימוש המוצגת בקיזוז מיתרות הספקים נכון לסוף 2017 מבוססת על סכומי החיוב שהוצאו בפועל לספקי החברה.

בנוסף ציינה החברה בדוחות כי מבדיקה שביצעה החברה בקשר עם ביסוס האומדנים ששימשו לקביעת סכום היוון עלויות השכר לנכס שיפורים במושכר, נמצא כי "יש לתקן את הסכומים שהוונו בשנים קודמות (2014-2016) ובמהלך שנת 2017".

החברה דיווחה אז כי בחנה את מהותיות הטעות שנתגלתה בדוחותיה, וכי לאחר "בחינת הפרמטרים הכמותיים והאיכותיים" הגיעה החברה למסקנה כי "על אף שמדובר בליקויים מהותיים, הדבר אינו גורר השפעה מהותית על הדוחות הכספיים".

השפעות התיקון כאמור נזקפו בדוחות הכספיים לשנת 2017 באופן הבא - קיטון של כ-5 מיליון שקל ביתרת הרכוש הקבוע מקבוצת השיפורים במושכר כנגד גידול זהה בהוצאות השכר וכן קיטון בסך של כמיליון שקל בהוצאות המס. סך ההשפעה המצטברת נטו ממס על ההון היא 3.8 מיליון שקל, וכן סך ההשפעה על הרווח הנקי היא 3.8 מיליון שקל.

בעקבות ממצאי הביקורת החליט דירקטוריון החברה על שורת צעדים שיינקטו על-מנת לשפר ולעבות את מערך הכספים והביקורת. נקבע כי עיקרי הצעדים יכללו עיבוי נוסף למערך הכספים של החברה, הגדלת היקף עבודתו של מבקר הפנים, ריענון והעמקת הבקרות לתהליכים הקריטיים והדיווח הכספי בארגון ובחינת ההתקשרות עם רואה החשבון המבקר.

הבקשה לאישור התביעה הוגשה למחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

חברת רמי לוי  מציינת היום כי "טרם קיבלה לידיה את הבקשה. החברה לומדת את הבקשה, ואולם מעיון ראשוני בפרטיה, להערכת החברה, אין בה ממש, והיא דוחה את הטענות על הסף".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988