"נתייחס לתאונת עבודה כמו שמתייחסים לחקירת רצח": המחלקה החדשה של המשטרה לטיפול בתאונות בנייה נחשפת

יחידת פלס אמורה לתת מענה לחקירת תאונות באתרי בנייה • בראיון ראשון חושפים מפקדי היחידה והאחראים עליה מלהב 433, את שיטות העבודה - מהאזנות לקבלנים, איסוף מודיעין אלקטרוני ועד שימוש בצוותי בילוש

תת ניצב אלי אסייג / צילום: איל יצהר
תת ניצב אלי אסייג / צילום: איל יצהר

בתחילת אפריל השנה הפך אתר בניית פרויקט המגורים שרבט West ברמלה לזירת מוות. פעולה שגרתית של הרמת מטען כבד הסתיימה באסון, כשצינור ברזל נפל מגובה רב והביא למותו של שה חווי, פועל בניין מסין. קילומטרים ספורים משם, בתחנת יחידת הדגל של המשטרה להב 433 שבלוד, התקבלה החלטה להפנות את החקירה למפלג פלס - יחידה חדשה שהוקמה לצורך העניין.

ארבעה חודשים חלפו והחקירה הסתיימה עם המלצות לכתבי אישום נגד חמישה בעלי תפקידים שמעורבים בפרויקט הנדל"ני. במציאות שבה חקירות דומות נמרחות על פני שנים, ושמעטות מהן בכלל מבשילות להמלצות להעמדה לדין - מדובר באירוע יוצא דופן. "אחד היעדים שקבענו לעצמנו הוא לסיים בתוך זמן קצר את החקירות", מצהיר המפקד האחראי על פלס וראש היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), תנ"צ אלי אסייג.

מה הכוונה זמן קצר?

"אני מדבר על חודשים בודדים, מספר חד-ספרתי של חודשים. אחרי שנסיים כמה תיקים ונראה שהעסק עובד, נקבע יעד סדור".
על רקע הגאות בתאונות העבודה באתרי בנייה, והדי הביקורת הציבורית הנוקבת מהשנים האחרונות, הוקמה פלס רשמית כמפלג ביאל"כ, בינואר 2019. היא כוללת 11 שוטרים (תקן נוסף אינו מאויש) ושלושה חוקרי תאונות שהובאו ממשרד העבודה והרווחה. בראש היחידה המצומצמת הוצבה רפ"ק יעל אהרונוביץ', שכפופה לראש זרוע החקירות ביאל"כ, נצ"מ שלומית לנדס.

נצ"מ שלומית לנדס/ צילום: משטרת ישראל
 נצ"מ שלומית לנדס/ צילום: משטרת ישראל

בתחילת השבוע פגשנו אותן ואת אסייג במבנה של להב בלוד. השלושה חשפו לראשונה את פעילות היחידה מבפנים - איך מתקבלות החלטות לגבי פתיחת חקירה של פלס, מהם יעדי היחידה, ולמה לטענתם לקבלנים כדאי כיום להתייחס לנושא הבטיחות הרבה יותר ברצינות.

במה שונה חקירה של פלס מחקירה משטרתית אחרת?

"אנחנו מתייחסים לאירועים האלה כמו לאירוע הכי חמור. כאירוע רצח", אומר אסייג. "בעת אירוע, צוותי בילוש יוצאים לזירה וסוגרים ומנטרלים אותה כמו באירועים אחרים, ואף אחד לא נכנס לזירה. אנחנו מתעדים את הזירה וחוקרים אותה בזמן אמת, בפרק זמן מאוד קצר".

השנה נהרגו כמעט 40 עובדים באתרי בנייה. 11 חוקרי המשטרה שיש לפלס זו טיפה בים.

"זו לא טיפה, זו טיפונת בים", משיב אסייג ומבהיר, "ברור שמי שעושה את העבודה אלו לא 11 החוקרים ביחידה, אלא מעטפת שלמה של בלשים, עובדי הערכה, אנשי האזנות ואנשי מעקב טכני. כל המעטפת של אירוע פלילי קלאסי. אבל עצם הקמת היחידה והחיבור שלה ליאל"כ אומר שכללי המשחק השתנו".

נצ"מ שלומית לנדס: "ברגע שמישהו באתר בנייה נהרג והמפקדים החליטו שהיחידה מטפלת בנושא, באותו רגע כל הבלשים של היחידה יוצאים לזירה, מבודדים אותה, מעכבים את מי שצריך לתשאל. זה יכול להיות 20 חוקרים, כל היחידה מגויסת. אחרי כמה ימים, כשהחקירה הראשונית תירגע, פלס תמשיך להוביל את התיק. אבל כל היאל"כ נותנת גב למפלג הזה".

אסייג חושף פעילות נוספת שמקיימת היחידה: "ישנם שני רכזי מודיעין שעובדים באופן קבוע רק על נושא תאונות העבודה. יש יחידת סיגינט (איסוף מודיעני אלקטרוני - ג' ל') שמופעלת, ואנשים שמבצעים האזנות".

זה תאונות עבודה. למי מאזינים?

אסייג: "לחשודים שאנחנו חושבים שהם מחוללי הפשיעה בתחום. ההאזנות כבר כבר החלו להתבצע עוד בזמן ההקמה של היחידה".

איך אתם בוחרים איזה מקרים דורשים פתיחת חקירה?

אסייג: "בסוף, עם כמות התקנים שקיבלנו, לא נוכל לטפל בהכל. היום היה אירוע של תאונת עבודה קטלנית של טכנאי מזגנים. לי אין יתרון יחסי בתיק הזה, ואנחנו גם חוקרים רק תאונות באתרי בנייה. הקריטריונים נכון לעכשיו לפתיחת חקירה זה תאונת עבודה מורכבת, שמעורב בה אלמנט טכני משמעותי. זה תיק שדורש יכולות, כוח אדם, מקצועיות, מומחים, כל מה שמסביב, ולכן זה יבוא אלינו".

מכיוון שהרוב המוחלט של החקירות לא מתקיימות אצלכם, וליחידות האחרות אין משאבים - האם נוצר מצב שיש תאונות שנחקרות בצורה פחות טובה? 

"בוא לא נצפה שביום אחד הכל ישתנה", אומר אסייג ומציין שישנה חשיבות גדולה לעבודה של פלס ולידע שנוצר, כי לדבריו הוא מועבר הלאה לכל חלקי המשטרה. "כשאני מדבר עם קצין האח"מ בתחנת נהריה, אתה שומע שהדיבור הוא אחר. יש מקרים ששוטרים מיחידות אחרות מגיעים לזירה והם יודעים להגיד מה קורה בזכות העבודה כאן. יש מקרים שהם מתקשרים ליעל אהרונוביץ' ושואלים מה צריך לעשות. בסוף אנחנו פורצי דרך ומובילים".

רפ"ק יעל אהרונוביץ‘/ צילום: משטרת ישראל

כבר לא מסתפקים במנהל העבודה

עד היום פתחה פלס בחקירה של ארבע תאונות עבודה בלבד. למעט האירוע ברמלה חוקרת היחידה תאונת עבודה קטלנית ממאי השנה, שבמהלכה נהרג פועל בניין ממולדובה באתר שבאחריות חברת אשטרום. היחידה גם חוקרת את מותם של ארבעה עובדים ביבנה באתר של חברת נאות שמיר, שבשליטת הקבלן רמי שבירו. וכן תאונת עבודה מספטמבר האחרון בפרויקט מגורים בהרצליה, במהלכה נהרג פועל מסין - גם האתר הזה הוא באחריות חברה שבשליטת שבירו.

זמן קצר אחרי התאונה בהרצליה נעצר שבירו, כשבדיון הארכת המעצר הסבירו במשטרה כי "עולה מהחקירה כי באתר הבנייה בו התרחשה התאונה מתקיים אקלים לקוי ורשלני". לגבי רמי שבירו טענו נציגי המשטרה כי הוא נעצר בחשד לגרימת מוות ברשלנות. עם זאת, המעצר של קבלן ידוע ומוכר כשבירו, הביא רבים בענף הנדל"ן לתהות אם מעצרו לא נועד אך ורק כדי "להעביר מסר" בתעשייה.

"אני לא מכיר עילה של מסר למעצר", הודף אסייג את הביקורת.

אז למה הוא נעצר בהרצליה ולא אחרי התאונה ביבנה?

אסייג: "ביבנה לא היה חשד שהרים את זה לרמה של מעצר. במקרה של הרצליה היה ברשותנו חומר ראיות שמסבך אותו, והביא אותו לרמה של חקירה באזהרה, מעצר, כולל חשש לשיבוש".

ועדיין, זו פעם ראשונה שקבלן בסדר הגודל הזה נעצר.

לנדס: "כל מי שיהיה לו קשר, חשד במעורבות לביצוע עבירה - אנחנו לא נסתפק במעגל הקרוב של הפועלים שהיו נוכחים, ונתרחב למעגלים אחרים. בהנחה כמובן שיש חשד לעבירה ויש תשתית לחשד הזה".

אסייג: "אתה מכיר את כרטיס הביקור של היחידה, והתעסקנו עם דברים קצת יותר מורכבים. בכל מקום שיהיו ראיות שמסבכות פלוני אלמוני, ולא משנה תפקידו ומעמדו, הוא ייחקר באזהרה ואם יהיה צורך גם יעצר וגם ייכלא. נגמרו הימים שתאונות עבודה מסתיימות במנהל העבודה. הקבלנים כבר לא יושבים שם למעלה בפנטהאוז ומסתכלים על הפועלים למטה, הם מבינים שגם הם נושאים באחריות".

אז אנחנו צפויים לראות עוד קבלנים גדולים נעצרים?

אסייג: "אתה נמצא ביחידת להב, שעצרה את כל מי שהיה נגדו חשד ולא עשו הנחה לאף אחד. אז עם כל הכבוד לקבלן כזה או אחר, אם יהיה נגדו חשד שהוא מעורב בעבירה, ויהיה צורך לעצור אותו - אז אנחנו נעצור אותו".

אהרונוביץ': "בתחום הזה, כדי שיהיה לך חשד אתה צריך הוראת חיקוק ספציפית. בחוקי הבטיחות יש מגבלה מסוימת, כך שבמרבית המקרים האחריות נופלת על מנהל העבודה באתר. במרבית המקרים מי שמוטלת עליו מירב האחריות זה הש.ג, שהוא אותו מנהל עבודה".

יש מצב שצריך לעדכן את החוקים כדי להגדיל את מעגל האחראים?

אסייג: "יש מצב. חלק מהמשימות שלנו ביחידה הן להציע למי שצריך איך להוסיף חקיקה, לחדד חקיקה".

מה למשל?

אהרונוביץ': "אנחנו מזהים צורך להעביר בחוק בעלי תפקידים אחרים, שגם עליהם תוטל אחריות ספציפית, ושתהיה הגדרה ברורה יותר מהו היקף האחריות שלהם באתר הבנייה. מנהל העבודה לא יכול להיות אחראי על הכל, גם לנהל את העבודה, גם לדאוג שיביאו בלוקים, שתהיה יציקה וגם לדאוג שכל הבטיחות תהיה פיקס".

כשכל אחד יכול ללמוד איך לפרק עגורן

הכשלים עליהם מדברים השלושה לא מחדשים הרבה למי שמלווים את המאבק הסיזיפי בתאונות העבודה. היום ברעננה נרשם ההרוג ה-36 מאז תחילת 2019 בתאונת בנייה. עם זאת, יש חשיבות רבה לכך שלראשונה במשטרה מפנימים את המצב ומצהירים שיפעלו בנושא. כך למשל, בנושא פירוק והרכבת עגורנים. אסייג: "כל מי שרוצה לפרק עגורן יכול לעלות ולפרק עגורן. זה נראה לך הגיוני במדינה מתוקנת ומודרנית? אני מסכן חיים של עשרות או מאות אנשים. ואם אני בסביבה אורבנית שיש גני ילדים? אני לא רוצה להישמע דרמטי ומפחיד, אבל לי זה נראה מטורף. אני לא הכרתי את זה".

אהרונוביץ' מוסיפה כי "יש היום סרטונים ביוטיוב שמלמדים איך מפרקים עגורן". ויש עוד כשלים אותם "גילו" כחולי המדים מאז הוקמה פלס. "אתה יכול לקנות משאבת בטון, וזהו - להתחיל לעבוד. איך אתה מרים מנוף, איך אתה שם רגליות, אתה על אדמה רכה או קשה? היום המכונה עצמה לא מחויבת בבדיקות", אומר אסייג ובחדר נזרקים מספרים של מספר משאבות הבטון שקרסו רק השנה.

רצה הגורל ולמחרת הראיון התרחשה תאונת עבודה עם משאבת בטון ברחוב שינקין בתל אביב.

אז אתם אומרים שאתרי הבנייה פרוצים היום בטיחותית?

אסייג: "אתרי בנייה בארץ צריכים לעבור שינוי משמעותי, על מנת שלא ייפגעו אנשים שעובדים שם ובסביבה הקרובה. זה לא ממלכתי להגיד, אבל זה המצב".

ישב מול נתניהו בחקירות

את דרכו המשטרתית עשה אסייג הרחק מאתרי הבנייה, כמו גם מעברייני צווארון לבן. "כל השירות שלי הייתי בימ"ר (היחידה המרכזית), למעלה מ-30 שנה. הייתי בימ"ר תל אביב, אחר כך בימ"ר מרכז. הייתי מפקד ימ"ר מחוז ש"י והקמתי את ימ"ר חוף", הוא מתאר. לפני שלוש שנים הגיע ללהב ובשנתיים האחרונות הוא מפקד על היאל"כ שעוסקת בחקירות רגישות ומוכרות, כמו פרשת הצוללות ותיק 4000, שבמסגרתו היה בין חוקרי ראש הממשלה בנימין נתניהו ("אני לא אומר מילה על החקירות").

פלס אמנם תופסת זמן מועט מסדר יומו, אך עצם הקמתה מהווה לדבריו אתגר שיש בצידו סיפוק, כשהוא מלווה באופן אישי את הקמת פרויקט מאגר המומחים שהיחידה מבקשת להקים כדי להסתייע בהם בחקירותיה. "זה סטארטאפ שלא היה במדינת ישראל", הוא אומר. "היום כשיש תאונה, קצין החקירות בשטח צריך ממש לחפש באינטרנט גורמי מקצוע, נניח יועץ קרקע, ואז להביא שלוש הצעות מחיר ולבצע מיני-מכרז לטובת כל אירוע ואירוע. זה מצב בלתי נסבל.

"המנוף ביבנה נפל, ארבעה אנשים מצאו את מותם, ואני צריך לנהל מכרז? אני צריך כרגע בן אדם", הוא אומר וחובט על השולחן. "חשבנו שהרמת מאגר המומחים הזה הוא משהו פשוט שאפשר לגמור בחודשיים, ולקח לנו שנה. אנחנו בשלבים האחרונים של העניין הזה, ובסופו אנחנו רוצים להגיע לרמה שזה יפעל כמו מעבדה ניידת. מגיעים לזירה של תאונת עבודה ומביאים מיד איש מנופים, איש חשמל, מה שצריך. בטלפון אחד אני יודע להביא לפה את בעל המקצוע".

איך אתה יכול להביא איש מקצוע חיצוני שהוא לא בניגוד עניינים? בסוף כולם בישראל עובדים עם כולם.

לנדס: "הוא יצטרך להתחייב שאם הוא חלק מהתיק הזה, אז הוא לא יכול באותו זמן לתת שירות לחברה מסוימת, או לעבוד באתרים מסויימים".

איזה בעלי תפקידים אתם מחפשים שם?

אהרונוביץ': "בדיקת המוסמכים למתקני הרמה כולל את ההתמחויות בחשמל, חומרי נפץ, מעליות. צריך מומחים לכימיה כי יכולה להיות דליפה של גז אמוניה. חוץ מניגוד העניינים אנחנו צריכים ליצור רשימת מומחים שיתחייבו להגיע לזירה בתוך זמן קצר ככל האפשר, כי גופות לפעמים נמצאות על הקרקע ואתה לא יכול לפנות אותן לפני שמומחה הבטיחות נכנס ונותן חוות דעת ראשונית על הזירה".

בשנים האחרונות נשמעה ביקורת על כך שתאונות עבודה מעבר לקו הירוק לא נחקרות, היות שפקודות חוקי הבטיחות לא חלות שם. לדברי אסייג, ייתכן שאת פלס כן נראה בסופו של דבר גם בשטחי יהודה ושומרון. "בתור בוגר מחוז ש"י, אני אומר שבערים היהודיות מקבלים שירותי משטרה באופן מלא. אם תהיה תאונה שתעמוד בקריטריונים שקבענו - נהייה שם".

 איזה עוד יעדים קבעתם לפלס ל־2019?

אסייג: "היעד ל-2019 היה להקים את היחידה. להקים מערכים, להכשיר שוטרים. לא התכוונו לטפל בתיקים, אבל כנראה שמאה ימי החסד נגמרו אחרי 60 יום. יש יעד נוסף שהוא מציאת מקום אחסון לאלמנטים שקשורים לתאונות עבודה. הכוונה היא איפה לאחסן את כל המנופים והפלטות שקשורים לתאונות עבודה. זה משהו שמשטרת ישראל לא הייתה רגילה אליו. מהתאונה בבני ברק אנחנו יודעים לתפוס את המשטח המורכב, אותה פלטת ברזל שהייתה תקועה בפיר. להוציא אותה מאיפה שהיא נמצאת, להעמיס אותה ולשמור אותה, על מנת שזה יהיה הראייה המקורית הכי טובה, עד היום שיהיה משפט".

לנדס: "המטרה שלנו היא להביא לשינוי בתודעה של הציבור. הציבור במובן המצומצם יותר של קבלנים, יזמים מנהלי עבודה - שיבינו שכללי המשחק השתנו. שעוד מעט נופלת עליי המשטרה, ויש לזה עלויות והרתעה אפילו של נזק כלכלי. אנחנו רואים ברשתות החברתיות של העוסקים במלאכה ‘פלס היו פה', או שהם מצלמים בלשים שלנו. לאורך זמן תהיה לזה השפעה שתביא ליותר הקפדה גם בגלל הרתעה וגם מאכפתיות. וזה גם חשוב ציבורית, שהציבור לא יהיה אדיש שמתים כל שנה כמה עשרות אנשים".
אסייג: "המטרה הכי חשובה היא להוריד את המספרים של ההרוגים".

המחיר הנפשי: חוקרים מהעולם הכלכלי שנמצאים בזירה עם הרוגים

היאל"כ בפרט ולהב בכלל רגילים לחקירות בווליום גבוה, אך מפקדי פלס מודים שלזירות המדממות של תאונות עבודה יש גם מחיר נפשי עבור החוקרים.

"כששולחים חוקרים ותיקים של יאל"כ לפלס - זה אירוע", אומר נצ"מ שלומית לנדס. "הם היו רגילים לעבודה עם ניירת, ולבצע ניתוח כלכלי ושיש זמן להעמיק. שום דבר לא קורה בהפתעה, והכל מתוכנן יחסית. פלס זה אירוע שהוא יחסית חריג בלהב. צריך להגיב באופן מיידי, יוצאים לזירות שהן לעתים קשות מאוד. הזירה ביבנה, למשל, הייתה מאוד קשה. החוקרים שלנו לא רגילים לראות כאלה זירות זה לא בוגר ימ"ר שראה הרבה זירות רצח. אנחנו בדרך כלל לא רואים גופות, וצריך להתמודד עם חוסן נפשי", היא אומרת.

תנ"צ אלי אסייג מוסיף: "אלו אנשים שבאו להתגייס להיות חוקרים בעולם הכלכלי והם צריכים להתעסק עם איסוף של חלקי גופות באתר בנייה". לנדס ממציינת כי "יש רתיעה במובן מסוים להתגייס לדבר הזה, אבל בדיעבד חוקרים שהיו בשטח מרגישים שליחות. הם מרגישים שזה טיפול בחיי אדם, מה שאין להם ביום יום".  

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגוף היציג של קבלני ישראל מסר בתגובה: "לא ייתכן שנקבל חקירות של תאונות עבודה כאילו מדובר בתיקי רצח. הקבלנים הם לא רוצחים ואתרי הבניה אינם זירות רצח. יש כאן ניסיון לציד מכשפות ולא ניתן לזה יד. מטה הבטיחות של ענף הבניה שהוקם על ידי ההתאחדות וההסתדרות הכללית פועל בשטח כדי למגר את תאונות העבודה בענף, ובין השאר הוא פועל בשיתוף פעולה מוצלח עם יחידת פלס. לכן הופתענו לגלות את הדרך בה התבטא המפקד האחראי על היחידה שאמור להכיר את העובדות והנעשה בענף. להשוות את תאונות העבודה למקרי רצח זו דמגוגיה בגרוש והתלהמות מיותרת לחלוטין. כיצד תנהג כעת יחידת פלס בחקירת תאונות עבודה, כאשר הממונה עליה כבר סימן את הקבלנים כרוצחים? האם זו תהיה חקירה אוביקטיבית? לא ייתכן שקבלנים ומנהלי עבודה יובלו באזיקים לתאי מעצר כאילו הם רוצחים ואנסים. מדובר באנשי עבודה, מלח הארץ ולא פושעים. חייבים לצמצם את תאונות העבודה למינימום האפשרי, ויש הרבה מה לעשות ובעיקר לשנות את התרבות בענף הבניה. על ידי ניהול סיכונים והפקת לקחים ניתן למזער את התוצאות בעת התממשות סכנה לתאונה ועדין היא יכולה להיות קטלנית, אך מכאן ועד לרצח המרחק הוא אדיר.

"ענף הבניה הוא ענף מסוכן ויכולות להתרחש בו תאונות עבודה קטלניות זאת עובדה בכל מדינה בעולם. חשוב שחלק מהטיפול יהיה על ידי אכיפה וענישה במידת הצורך, אך אסור ל'שפוך את התינוק עם המים'. אמירה אומללה שכזו מכתימה ציבור קבלנים שלם וגורמת לגוף שאמור לקיים חקירות ללא משוא פנים, לכזה שכל מטרתו היא העלאת קבלנים על המוקד מראש. בעצמו אומר תנ"צ אסייג שיש לבחון בכל תאונה, מיהו הגורם האמיתי לה ולקבוע מה אחריות כל גורם באתרי הבניה לעניין הבטיחות, וכך אכן יש לנהוג. אנו נקדם חוק חלוקת אחריות בתחום זה מול הכנסת הבאה. היו, ומן הסתם יהיו תאונות באתרי בניה שיגרמו על ידי גורמים שאינם תלויים בקבלן, ואת העובדה הזו אי אפשר יותר לטאטא מתחת לפני השטח, אלה להכיר בזה למזער את השפעת הסיכונים ולשנות את התרבות אצל כל הגורמים באתר הבניה. אנחנו בעד המלחמה בתאונות העבודה, אך לא ניתן יד לדמגוגיה זולה".