התפתחויות בשלוש החזיתות של הפרקליטות נגד אפי נוה: מין תמורת מינויים, פרשת נתב"ג והתביעה האזרחית

לפי גורמים המעורים בתיק, נוה והשופטת אתי כרייף יועמדו לדין בכפוף לשימוע בעבירות של מרמה והפרת אמונים • בינתיים, פרקליטיו של נוה מוחים על בקשת הפרקליטות לעכב את הליכי התביעה האזרחית נגד הדס שטייף וגלי צה"ל בסך 7 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לו

עו"ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
עו"ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף

פרקליטות מחוז מרכז צפויה להעמיד לדין בכפוף לשימוע את עו"ד אפי נוה, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתיק "מין תמורת מינויים" - כך נודע ל"גלובס" מפי גורמים המעורים בתיק. בכוונת הפרקליטות להודיע כי החליטה להעמיד לדין באותן עבירות גם את השופטת אתי כרייף.

בעוד שהחלטה סופית לגבי נוה וכרייף עדיין לא התקבלה, הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה בעניינה של עורכת הדין הפרטית, ששמה אסור בפרסום, אשר נחשדה במעורבות בפרשה. לפי החשד, עורכת הדין קיימה מערכת יחסים אינטימית עם נוה, כדי שיקדם את בעלה השופט מבית המשפט השלום לבית המשפט המחוזי. הודעה רשמית בעניין צפויה להתקבל בשבועות הקרובים.

לעוד מידע בנושא אמון הציבור במערכות החוק האזינו לפודקאסט

התיק מועבר בימים אלה מפרקליטות מחוז מרכז לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שביקש "לנקות את השולחן" לפני סיום כהונתו כפרקליט המדינה באמצע דצמבר, בעוד חודש בלבד.

בתחילה נחשד נוה בקבלת שוחד מיני, אולם המלצת היחידה הארצית לחקירות הונאה הייתה כי התגבשה תשתית ראייתית לעבירת הפרת אמונים, ולא שוחד. המלצת המשטרה הייתה כי יש להעמיד לדין את כרייף גם בגין שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה, עקב מעשיה בעיצומה של החקירה.

על-פי הגורמים המדוברים, ניצן יקבל את עמדת המשטרה ויורה על עריכת השימוע, אף שהשימוע עצמו ייערך בפני מחליפו בתפקיד פרקליט המדינה.

בקשה לעכב את ההליכים נגד שטייף

"פרשת מין תמורת מינויים" נפתחה בעקבות מידע שהתקבל מכתבת הפלילים של גלי צה"ל, הדס שטייף, שהעבירה לידי המשטרה את מכשיר הסלולרי של נוה, תוך פגיעה לטענתו בפרטיותו וביצוע עבירות פליליות שונות. בגין כך הגיש נוה בפברואר השנה תביעה בסך 7 מיליון שקל בגין הנזקים שנגרמו לו, נגד שטייף, גלי צה"ל, מפקד התחנה שמעון אלקבץ ועיתונאים נוספים. ל"גלובס" נודע כי בשבועות הקרובים, בעקבות הערכת נזקים מחודשת, יגדיל נוה את סכום תביעתו, והיא תעבור את רף 10 מיליון השקלים. 

לפני כשבוע ביקשה פרקליטות המדינה להמשיך לעכב את ההליכים בתביעה האזרחית של נוה נגד שטייף בשלושה חודשים נוספים. בבקשה נכתב כי אומנם בית המשפט קבע כי ההליכים יתחדשו ב-3 בנובמבר, אולם כיוון שהתיק הפלילי בפרשת "מין תמורת מינויים" נבחן כעת בפרקליטות לאחר שהועבר מהמשטרה, מתבקש בית המשפט להורות על המשך עיכוב ההליכים עד להודעת עדכון נוספת מהפרקליטות בפברואר 2020. 

עורכי דינו של נוה, בעז-בן צור וגיא רוה, הגישו תגובה נזעמת לבקשה זו. לדבריהם, מלכתחילה הפרקליטות ביקשה את עיכוב התביעה האזרחית בטענה "לחשש לפגיעה בחקירה הפלילית המצויה בעיצומה", וכי "ניהולה התקין של החקירה מחייב כי גרסת הגורמים המעורבים בחקירה תימסר לראשונה בחדרי החקירה".

"ייתכן כי בירור התביעה אינו נוח למאן דהוא, אשר יעדיף לדחות את הקץ ככל האפשר. ואולם בכל הכבוד, זוהי אינה עילה המאפשרת לנתבעים להתחמק עד אין-קץ מבירור המחלוקת", נכתב בתגובת עורכי הדין של נוה.

לטענת סנגורי נוה, התנהלות הפרקליטות מוכיחה כי היא נמצאת בניגוד עניינים חריף ועמוק, וכי אין להתייחס ליועמ"ש כגורם אובייקטיבי שהתייצבותו להליך היא אך ממניעים של שמירת האינטרס הציבורי.

לטענת נוה, מדובר בערפול וטשטוש מכוון הפוגע בזכויותיו, שנועד שלא לחשוף האם הפרקליטות מייצגת את עיתונאי גלי צה"ל ואת שטייף בפרט והאם היא קיבלה מהפרקליטות חסינות מפני העמדה לדין.

"אכיפה בררנית בפרשת ביקורת הגבולות"

בדצמבר 2018 הוגש נגד נוה ובת זוגו בר כץ כתב אישום בפרשת "ביקורת הגבולות בנתב"ג", שבמסגרתה הואשם כי סייע לה לעבור במעבר הגבול ביציאה מישראל בדרכם לחופשה זוגית בתאילנד, ובכניסה אל ישראל כשחזרו מהחופשה, ללא הצגת דרכון. 

במסגרת זו, נטען, החליטו נוה ובת זוגו לפעול במרמה ושלא כחוק, ביחד, ליציאת בת זוגו של נוה מישראל, ובהמשך לכניסתה חזרה לישראל, מבלי שזו תתייצב בפני בקר גבולות או עמדה ממוכנת, ובכך, במרמה ושלא כחוק, לשבש, למנוע ולהעלים את תיעודן הרשמי של יציאתה וכניסתה. בגין מעשים אלה הועמדו השניים לדין בגין כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק וכן קבלת דבר במרמה בצוותא. 

פרקליטי נוה טענו כי מדובר באכיפה בררנית פסולה, ולטענת נוה, מדובר ברדיפה אישית נקמנית של ניצן. טענה זו הוכחשה בצורה נחרצת בידי פרקליט המדינה. אף שחלפה שנה תמימה ממועד הגשת כתב האישום, טרם החל הדיון במשפט. הליך זה, שהעובדות בו מוסכמות בין התביעה להגנה, נמצא כעת בהקפאה עד לקבלת החלטה על-ידי בג"ץ.

נוה דורש באמצעות סנגוריו לקבל את כל כתבי האישום שהוגשו בגין מעבר גבול ללא החתמת הדרכון, וכן את כל המקרים שבהם הוחלט על-ידי משטרת נתב"ג שלא להגיש כתב אישום בפרשה. הפרקליטות התנגדה בתחילה להציג את המידע. בערב השימוע הודיעה הפרקליטות כי לא תסכים להעביר את המידע, אולם בסופו של דבר למחרת, בשלב השימוע, הוצגו בהפתעה על-ידי הפרקליטות כמה דוגמאות, אשר לטענת סנגורי נוה אינם דומים כלל ועיקר. 

לאחר שהוגש כתב האישום, הסנגורים הגישו דרישה לקבל את המידע מבית המשפט. הצדדים ניהלו סדרת התכתבויות בתיק, ובסופו של דבר נשיאת בית המשפט השלום בלוד עינת רון דחתה את בקשת סנגורי נוה, אולם הורתה לפרקליטות להגיש מספר דוגמאות רלוונטיות.

סנגורי נוה לא אמרו נואש כאמור ועתרו נגד החלטת השופטת רון לבג"ץ. הפרקליטות שוב התנגדה למסירת המידע המבוקש, אולם מסרה מספר דוגמאות לכתבי אישום דומים כביכול, ואשר הגיעו לידי "גלובס". מהחומר עלה כי הפרקליטות הצליחה לאתר דוגמה אחת בלבד לכתב אישום עם מעשים דומים בחומרתם. על-פי כתב האישום שהוגש באוקטובר 2017, הסתנן לישראל אזרח בשם אריה נגרולי, שנצמד לאדם אחר שעבר במכונת המעבר בנתב"ג. 

עם ההחלטה על הגשת כתב האישום נגד נוה, נמסר מהפרקליטות כי "לאחר בדיקה מעמיקה שהתקיימה, נמצא כי בשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך שנת 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא".

*** חזקת החפות: ההליך בעניינו של אפי נוה נמצא בראשיתו. הוא מכחיש את החשדות נגדו, ועומדת לו חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988