חסינות | ניתוח

אם אוחנה חשף את סודו של חפץ במתכוון, האם יש לו חסינות?

האיום של ניר חפץ לתבוע את שר המשפטים אמיר אוחנה בגלל המידע שחשף עליו עורר תהייה: האם אוחנה, שדיבר מעל במת הכנסת, לא זכאי לחסינות פרלמנטרית? מתברר שלא תמיד • המשרוקית של גלובס

רויטל סויד, העבודה–גשר / צילום: כדיה לוי
רויטל סויד, העבודה–גשר / צילום: כדיה לוי

האיום של ניר חפץ לתבוע את שר המשפטים אמיר אוחנה בגלל המידע שחשף עליו עורר תהייה: האם אוחנה, שדיבר מעל במת הכנסת, לא זכאי לחסינות פרלמנטרית? בראיון לרשת 13 טענה רויטל סויד, חברת כנסת בסיעת העבודה-גשר ועורכת דין ותיקה, כי התשובה שלילית. והיא הסבירה: "נבחר ציבור או חבר כנסת, שר, שמגיע ומפר צו איסור פרסום בצורה כזאת, נהנה מחסינות רק אם זה היה תוך להט הדברים, לא הייתה לו כוונה. פה ברור שהיה במתכוון - עמד, מגיע, הכול כתוב".

האם יש דברים בגו? זו סוגיה מורכבת, אבל ננסה לפשט אותה. שאלת החסינות של אוחנה יכולה לעלות בשני תסריטים. האחד: חפץ יתבע אותו בבית המשפט, כנראה על לשון הרע, והשופט יצטרך להחליט אם לדון בתביעה. האחר: המשטרה תבקש לחקור את אוחנה בחקירה פלילית, ובהיותו חבר כנסת, היועץ המשפטי לממשלה יצטרך להחליט אם לאשר זאת. בשני המקרים ייאלצו השופט או היועמ"ש לשקול אם הפרת הצו הייתה מעשה מהסוג שמוגן בחסינות מהותית, כלומר שבו אוחנה, לפי חוק החסינות, "חסין בפני כל פעולה משפטית".

לכאורה, חוק החסינות לא מגן רק על מעשים שנעשו בשוגג. הוא קובע כי חבר כנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית על הצבעה, הבעת דעה או מעשה אחר שעשה "במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו" - זה הכול. אבל בתשובה לפנייתנו הזכירה לנו סויד חוות-דעת של היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון מ-2013, שבה סייג את ההגנה על התבטאויות בכנסת.

עו"ד ינון פרסם את הדברים ימים ספורים אחרי שח"כ מירי רגב דרשה להעמיד לדין את עמיתיה זהבה גלאון, דב חנין ואחמד טיבי בשל הפרת צו איסור הפרסום בעניין "האסיר X" - האוסטרלי בן זיגייר, שהתאבד בכלא בישראל. ינון קבע אז מפורשות, על סמך דברים דומים שכתב שופט העליון אהרן ברק בפרשת פנחסי 20 שנה קודם: "תכנון מראש של התבטאת המהווה עבירה לא חוסה תחת החסינות".

עד כאן התאוריה. אשר למציאות, "המשרוקית" לא מצאה שום מקרה שבו חבר כנסת עמד לדין על הפרת צו איסור פרסום, גם כשהייתה מכוונת. היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין החליט לבסוף שלא להעמיד לדין את גלאון, חנין וטיבי. יועמ"ש קודם, מיכאל בן-יאיר, סירב ב-1995 להמלצת היועץ המשפטי של הכנסת להסיר את חסינותו של בנימין נתניהו, אחרי שחשף במליאה את "מסמך שטאובר".

■ בשורה התחתונה: דברי סויד נכונים ברובם. הוראה מפורשת של יועמ"ש הכנסת קובעת כי החסינות הפרלמנטרית לא תגן על התבטאות אסורה שנעשתה "בתכנון מראש". אולם בפועל, חברי כנסת שהפרו ביודעין צווי איסור פרסום לא הועמדו לדין.

תחקיר: אוריה בר-מאיר 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988