רשות המסים פתחה בחקירה נגד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשעבר, ח"כ חיים כץ

החקירה מצטרפת להסתבכויות הפליליות הקודמות של כץ, שנאלץ להתפטר באוגוסט האחרון מהממשלה על רקע ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים • השאלה המרכזית שנשאלת היום היא האם ישנו קשר בין הפרשה הקודמת לחקירת רשות המסים

חיים כץ / צילום: יוסי זמיר
חיים כץ / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים פתחה בחקירה נגד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשעבר, ח"כ חיים כץ. ככל הידוע, כץ עצמו טרם זומן לחקירה. החקירה מצטרפת להסתבכויות הפליליות הקודמות של כץ, שנאלץ להתפטר באוגוסט האחרון מהממשלה על רקע החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב אישום נגדו בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים.

השאלה המרכזית שנשאלת היום היא האם ישנו קשר בין הפרשה בגינה הוחלט להגיש נגד כץ כתב אישום לחקירת רשות המיסים.

נאשם נוסף בפרשה המיוחסת לחיים כץ, גם חברו של השר כץ, איש שוק ההון מרדכי (מוטי) בן-ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא ושימוש במידע פנים.

בכתב האישום צוין, כי במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומתוקף תפקידיו אלה היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל פעל השר כץ רבות בשוק ההון, ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים בתקופה הרלוונטית. בן-ארי הוא איש שוק הון מנוסה, שהחל משנת 1999 שימש יועץ כלכלי של אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי השולטת בחברות שונות, ובהן איירפורט סיטי, נצבא, ישראמקו ויואל .
תפקידו של בן-ארי כלל מתן ייעוץ פיננסי לקבוצת אקוויטל, ניהול המזומנים ותיק ההשקעות הפיננסיות של חברות הקבוצה, גיוסי הון וכו'. מתוקף תפקידו, עסק בן-ארי במסחר בניירות ערך בחשבונות החברות בקבוצה, והיה "איש פנים" בהן. בצד זה הוא ניהל את תיק ניירות ערך הפרטי שלו, שכלל, בין היתר, החזקות באג"ח.

בכתב האישום נטען, כי עם השנים התפתחה בין השר כץ לבן-ארי מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב ביותר, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים. במסגרת זו השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.

על-פי האישום הראשון, בשנת 2010, ביוזמתו של בן-ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו - תיקון 44 לחוק ניירות ערך - שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו בסדר הנשייה את בעלי השליטה בחברות. הדבר עשוי להביא לכך שבאופן מעשי, בעלי השליטה לא יקבלו בחזרה את כספי חובם. השר כץ ידע שבן-ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקוויטל והן באופן אישי, ולמרות זאת החליט לקדם את הצעת החוק שיזם בן-ארי. באותה עת החזיקה קבוצת אקוויטל אג"ח של חברות הנתונות בקשיים בהיקפים גדולים. תיקון 44 עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי לאקוויטל, לבן-ארי ולשר כץ, שהחזיק אף הוא באג"ח של חברות בקשיים.

במקביל לקידום תיקון 44, המשיכה להתפתח מערכת היחסים החברית ההדוקה שבין השר כץ לבן-ארי, וזאת, בין היתר, על רקע ההערכה הרבה שרחש השר כץ ליכולותיו וכישוריו של בן-ארי בשוק ההון (אותו כינה "מסי של שוק ההון", "גורו", "גאון" ומי ש"ניחן מאלוהים") ועל רקע רצונו של השר כץ לנצל יכולות אלה לשם הפקת תועלת כלכלית לחשבונו. במסגרת זו איפשר בן-ארי לשר כץ לבוא באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לעתים מספר פעמים בשבוע, לצפות בו סוחר בניירות ערך ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שהוא נותן לשר כץ טיפים בנוגע למסחר.

בנוסף לכך, נטען כי השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בניירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על-פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.

לטענת המדינה, למרות היחסים ההדוקים ביניהם - החבריים והכלכליים - קידם השר כץ את הצעת החוק שיזם בן-ארי. לאחר אישור הצעת החוק בקריאה טרומית, פעל השר כץ לניתוב הדיון בה לוועדת הרווחה שבראשותו, כדי להבטיח לעצמו שליטה בהליכי קידום הצעת החוק. לאחר שהצעת החוק אכן עברה לוועדה שבראשותו, זירז השר כץ את ההליכים, תוך שהוא הודף במהלך הדיונים חלק ניכר מהערותיהם של גורמי המקצוע.

עוד על-פי כתב האישום, למרות שמערכת היחסים החברית והכלכלית ההדוקה של השר כץ ובן-ארי, והאינטרסים בהם אחזו השניים בקידום תיקון 44, העמידו את השר כץ בניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי, הוא נמנע מלגלות אינטרסים אלה לוועדת הרווחה בעת הדיונים על תיקון 44.

השר כץ הזמין את בן-ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן-ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק, וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה, חברית וכלכלית. הצעת החוק אושרה בוועדה בתום שלושה דיונים, אשר התפרשו על פני חודש וחצי.

בהמשך, משנחשפה מערכת היחסים החברית ביניהם והוגשה תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, מסר השר כץ לכאורה מצגים כוזבים בעניין זה לוועדת האתיקה, שעל בסיסם דחתה קובלנה אתית שהוגשה נגדו, הגם שקבעה כי קיים טעם לפגם בכך שלא יידע את חברי הוועדה על החברות בינו לבין בן-ארי, על הקשר של בן-ארי לקבוצת אקוויטל ועל ההשפעה הפוטנציאלית של הצעת החוק על חברות הקבוצה.

על פי האישום, גם לאחר העברת תיקון 44, הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן-ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת . אחת השאלות המרכזיות כעת, כאמור, היא האם יש קשר בין התועלת הכלכלית שהפיק השר כץ על פי האישום האמור לחקירת רשות המיסים החדשה.

על-פי האישום השני, לאחר שהשר כץ מונה לתפקיד שר, הייתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", שתיעשה על-ידי חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה, ולהעביר את שטר הנאמנות לגורמים המוסמכים. השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל על-ידי בן-ארי בניגוד לכללים.

בן-ארי מואשם בגין פרשה זו בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם כץ.

באישום נוסף מואשם בן-ארי בעבירה של שימוש במידע פנים במסגרת תפקידיו בקבוצת אקוויטל.

במקביל לחקירת הפרשה האמורה נחקר בן ארי גם על ידי רשות המסים בחשד להעלמת מס של עשרות מיליוני שקלים מרווח של מעל 150 מיליון שקל ממסחר בניירות ערך בין 2006 ל־2015. חקירת מס הכנסה נגד בן ארי ברשות המיסים נפתחה על רקע חקירתו ברשות ניירות ערך, במסגרת אותה חקירה שייחסה לו ולכץ שימוש במידע וגריפת רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים.

תיק המס נגד בן ארי ממתין בימים אלה להכרעת פרקליטות מיסוי וכלכלה.

*** חזקת חפות: חיים כץ ומוטי בן ארי הם בגדר חשודים בלבד בחקירות המס. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, הם לא הורשעו בביצוע עבירה ועומדת להם חזקת החפות . בנוגע לפרשת מידע הפנים וטובות ההנאה, יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום עומדת לכץ ובן ארי חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988