כוח לעובדים, גרסת ה-NBA: איך נוצר ארגון עובדים במעוז הקפיטליזם

שכר המינימום בליגת הכדורסל הטובה בעולם עומד על כ-900 אלף והכוכבים הגדולים מרוויחים מאות מיליוני דולרים • איך קרה שדווקא במעוז הקפיטליזם הקיצוני הזה פועל ארגון עובדים חזק וכוחני, מי יקבל יותר מחצי מיליארד דולר בלי לשחק ומתי הבינו השחקנים שבלי איומים הם לא ישיגו שום דבר

קווין דוראנט. מחלים מניתוח קשה אך מקבל שכר מלא /  צילום:רויטרס
קווין דוראנט. מחלים מניתוח קשה אך מקבל שכר מלא / צילום:רויטרס

הכדורסלן סטפן קארי, ששבר באחרונה את היד, עלול להישאר מחוץ למגרש ולא לחזור לשחק בעונה הנוכחית של ה-NBA. קארי הוא השחקן שמרוויח את השכר הגבוה ביותר בליגה העונה - 40.2 מיליון דולר.

גם קליי תומפסון, הכוכב הגדול השני של גולדן סטייט ווריורס, מושבת כבר חודשים ארוכים בעקבות פציעה קשה בברך ולא ברור אם יוכל לחזור לשחק העונה. השכר של תומפסון - 32.2 מיליון. והנה עוד אחד - קווין דוראנט שחתם בברוקלין נטס על חוזה של 164 מיליון דולר לארבע עונות מחלים מניתוח קשה בגיד אכילס ולא ישחק העונה. אבל לא צריך לדאוג להם: את הכסף שמגיע להם עבור השנה הנוכחית והשנים הבאות, בסכום מצרפי של 555 מיליון דולר, הם יקבלו עד הסנט האחרון.

ה-NBA היא, באופן מפתיע, הליגה שמשלמת את השכר הממוצע הגבוה בעולם הספורט - 7.7 מיליון דולר לשחקן. למה מפתיע? כי כדורסל לא מתקרב לכדורגל ולענפים אחרים בעולם מבחינת פופולריות, וגם בארה"ב ה-NBA היא בסך הכול הליגה השלישית מבחינת עניין ואהדה, אחרי ליגת הפוטבול והבייסבול. הפריחה הכלכלית הנהדרת שחווה הספורט האמריקאי לא מתרחשת בכל הגזרות: בזמן שהשכר הממוצע של שחקני ה-NBA זינק מאז 2016 מ-6.4 מיליון דולר ל-7.7 מיליון דולר, בליגת הבייסבול האמריקאית (MLB) השכר הממוצע נותר קפוא.

הסיטואציה הכלכלית הנפלאה ששחקני ה-NBA נמצאים בה היא הדוגמה הטובה ביותר לאופן שבו ארגון עובדים, דווקא באמריקה הקפיטליסטית, הצליח לייצר מנופי כוח כמעט דמיוניים. זה קרה כמעט בכל הזדמנות שבו נעמדו השחקנים באמצעות ארגון עובדים יציג על הרגליים האחוריות מול המעסיקים שלהם - בעלי הליגה והקבוצות.

הדוגמה של שכר מובטח לשחקנים היא נקודת קיצון, והיא בעלת משמעות אדירה: מרגע שהחוזה נכנס לתוקף הוא מחייב את הבעלים של הקבוצה, לא משנה מה התפוקה של השחקן מאותו רגע, אם נפצע או סתם חלה הידרדרות בלתי מוסברת ביכולתו. נדירים המקרים בהם יכולות קבוצות מלהתנער מחוזה. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא זו של גילברט ארינס. ב-2008 חתם ארינס על חוזה של 111 מיליון דולר בוושינגטון וויזארדס. למרות שהוא סבל מאוחר יותר מפציעות ואפילו הורחק מרוב עונת 2009/10 אחרי שהכניס כלי נשק טעונים ללא רישיון לחדר ההלבשה של הקבוצה - הוא קיבל את כספו עד תום החוזה.

זה לא קורה בכל הליגות. בליגת הפוטבול האמריקאית אין חוזים מובטחים, והבעלים חותכים בהינף יד חוזים של שחקנים שלא מספקים סחורה.

טיפולי שיניים וביטוח בריאות

ארגון השחקנים של ה-NBA הוקם ב-1954, אחרי שהשחקנים ביקשו לעצמם כמה זכויות בסיסיות לאור מעמדם הרעוע - טיפולי שיניים, ביטוחי בריאות, כמה דולרים להחזר הוצאות. לאט לאט הבקשות הלכו והתרחבו. למשל, דרישה לקבל שכר גם מעבר לעונה הרגילה - עד אז קיבלו השחקנים שכר רק עבור העונה הסדירה, ללא הפלייאוף שנמשך לעתים עוד מספר רב של שבועות. בנוסף, הבעלים של הקבוצות הבינו שיש להם ביד קרקס נודד שמייצר הכנסות גם מעבר לעונה, ובארגון השחקנים ביקשו לקבוע רף שבמסגרתו מותר יהיה לקבוצות "להשתמש" בהם ב-20 משחקי ראווה בלבד ולאחריו יידרשו לשלם להם שכר.

הדרישה לקבל הטבות מהליגה הייתה שערורייתית. כל הקבוצות הפסידו כסף ובעלים שניסו להיכנס לעסק היו נושא ללעג בקהילה העסקית. בקהילת הפוטבול, הענף הפופולרי והמצליח אז והיום, כינו את בעלי הקבוצות ב-NBA "שמונה יהודים עושים עסקים מחוץ לתא טלפון ציבורי".

בספרו Hard Labor: The Battle That Birthed the Billion-Dollar NBA, מתאר סם סמית' כי באחד מהקייצים של אותה תקופה יצאה קבוצת פילדלפיה ווריורס למסע משחקים בן שבועיים בקנדה, כמובן ללא שום שכר לשחקנים, מאחר שהקבוצה הייתה קצרה במזומנים. השחקנים זכו פה ושם לתנאים, אבל רוב הדרישות שלהם נדחו.

השחקנים הבינו שבלי שימוש באיומים, זה פשוט לא יעבוד. ב-1964 הם שינו לנצח את מאזן הכוחות - רגע לפני משחק האולסטאר ששודר לראשונה בהיסטוריה בשידור חי בטלוויזיה, הודיעו השחקנים כי הם לא מתייצבים למשחק עד שרשימת דרישות שהציגו בפני הליגה והבעלים תיענה. הרשימה כללה פנסיה לשחקנים, בקשה שלא לשחק ביום ראשון אחרי ששיחקו בשבת, בקשה שכל קבוצה תהיה מחויבת להעסיק מאמן כושר עבורם - עד אז השחקנים שילמו על כך מכיסם. ככל שהדקות למשחק נקפו, נכנסו הבעלים ללחץ. רגע לפני הכניסה לשידור הם חתמו על הסכמי הפנסיה ועל שלל דרישות של השחקנים. מאותו רגע הכוח עבר לידיים של ארגון השחקנים.

לבעלים אסור לחסוך כסף

כיום כוללים ההסכמים של השחקנים הטבות כלכליות מרחיקות לכת שמגובות בתוך ההסכם הקיבוצי בין הליגה לבין ארגון השחקנים. מה שמאפשר את העלייה האדירה בשכר השחקנים הוא המנגנון שנקבע בין הצדדים ומחלק את ההכנסות של הקבוצות באופן שוויוני - 50%-50% בין השחקנים לבעלים, נתון שעמד בעבר על 57%-43% לטובת השחקנים. כתוצאה מכך, כל שיפור בהסכמים מול גופי הטלוויזיה או נותני חסויות מתורגמת אוטומטית לעלייה בשכר.

השחקנים נהנים מחוזי מינימום שנחתמו בעקבות טענה כי זמנו הקצוב של שחקן כדורסל מחייבת אותו להבטחת הכנסה מסוימת. אותה "הבטחת הכנסה" עומדת כיום על 898,310 דולר - שכר המינימום שקבוצה מחויבת לשלם לשחקן עם אפס שנות ניסיון בליגה.

אחד ההסכמים המשמעותיים ביותר הוא "רצפת שכר", שאוסר על הבעלים להחליט על עונה פיננסית, כזו שבה הוא מנסה לחסוך בהוצאות שכר. בעונה הנוכחית, 2019/20, מחויבים הבעלים להעמיד שכר שחקנים שנתי שלא יורד מ-98.2 מיליון דולר. הסעיף הזה בלבד מבטיח כי בקבוצה עם סגל של 15 שחקנים יעמוד השכר הממוצע על לפחות 6.5 מיליון דולר לשחקן לעונה. אם הבעלים לא עמד בהסכם, הוא ייאלץ לשלם לשחקנים את הכסף מכיסו.

במקביל קיימת גם תקרת שכר. אבל השחקנים עמדו לאורך השנים על כך שזו תהיה תקרה "רכה" - בעלים שרוצה להשקיע ולזכות בתארים יכול לחצות את התקרה ולשלם שכר גבוה יותר לשחקנים, בכפוף לקנסות שהוא מעביר ומחולקים בין הקבוצות האחרות בליגה. הבעלים לא עומדים בפיתוי - מאז הונהגה תקרת שכר ב-2002 שילמו קבוצות ה-NBA קנסות בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר בגין חריגות מהתקרה.

"קרן שביתה" למען השחקנים

עם הזמן הפך ארגון השחקנים של ה-NBA לכוח כלכלי אדיר. במהלך ההכנות לשביתה ב-2011 הבהיר הארגון לשחקנים כי גם במידה ותתרחש שביתה שתגרור הפחתה אוטומטית בשכרם - הארגון יוצא אליה כשהוא חמוש ב"קרן שביתה" של עשרות מיליוני דולרים שצבר לאורך השנים, ממנה ישולמו במידת הצורך שכר לשחקנים.

הם דאגו לאורך השנים להיות צד כמעט בכל הסכם שחותמת הליגה. ההסכם המשמעותי האחרון שאמור לייצר להם הכנסה משמעותית הוא זה שנחתם עם חברת Take-Two Interactive שמייצרת כמה מסדרות משחקי המחשב הגדולות בעולם, ביניהן גם את סדרת 2K NBA. ההסכם מוערך ב-1.1 מיליארד דולר ל-7 שנים, שיתחלקו בין ה-NBA לבין ארגון השחקנים, והוא גבוה פי שניים מההסכם הקודם.

במקביל צבר הארגון נכסים. ב-2015 לפי פרסום בבלומברג, חתם ארגון שחקני ה-NBA על מכירת הבניין שבבעלותו בהארלם שבניו יורק תמורת 21 מיליון דולר - פי שישה מהסכום ששילם עליו. המכירה איפשרה לארגון לעבור לבניין חדש במנהטן, נגיעה מהטיימס סקוור, שבו מלבד משרדים נכללו גם קומפלקס שכולל אולם כדורסל, חדרי הלבשה, חדרי כושר לאימונים, חדר אוכל וכמובן משרדים. לפי הדיווח השנתי לרשויות המס, ב-2017 זכו שמונה עובדים לשכר שנתי של מעל 300 אלף דולר. היו"רית מישל רוברטס נהנתה באותה שנה משכר של 2.18 מיליון דולר.

נכון לאותו דיווח, מחזיק ארגון השחקנים של ה-NBA נכסים בשווי של 136 מיליון דולר. לא רע עבור ארגון ללא מטרות רווח שנאבק בתחילת דרכו על השגת טיפולי שיניים לשחקנים. 

ההישגים הגדולים של ארגון שחקני ה-NBA

שכר מינימום: השכר השנתי המינימלי לשחקן עומד על 898 אלף דולר (2019/20)

רצפת שכר: שכר השחקנים בקבוצה בודדת לא יכול לרדת מתחת ל-98.2 מיליון דולר בעונה (2019/20)

חוזים מובטחים: מרגע שהחוזה נכנס לתוקף הוא מחייב את הבעלים 

פנסיה: אחרי שלוש שנים של משחק, השחקנים זכאים לפנסיה מינימלית של כ-57 אלף דולר בשנה, מגיל 62

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988