פרשנות - בית הדין בהאג: נקודת החולשה הישראלית היא ההתיישבות ביהודה ושומרון ולא הלחימה בעזה

התובעת בהאג פאטו בנסודה הכריזה ביום שישי האחרון אחר הצהריים, שבכפוף לדיון משפטי בשאלת הסמכות, ישראל מבצעת פשעי מלחמה כפי הגדרתם באמנת רומא, אותה האמנה שמכוחה פועל בית הדין בהאג. הבעיה העיקרית של מדינת ישראל לפי גישתה של בנסודה, אינה מדיניות הלוחמה או אי-ההכרעה בעזה, אלא דווקא מדיניות בת עשרות שנים בנושא ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. 

שאלת הסמכות של בית הדין בהאג הגיעה בשל מורכבות מעמדם של יהודה ושומרון וחבל עזה, והעובדה שהרשות הפלסטינית איננה מדינה. הנושא הזה, ידון בבית הדין בהאג, כהחלטה מקדמית של בית הדין בעוד 120 יום.

120 הימים הללו מעניקים למדינת ישראל שהות לעכב את מהלכי בית הדין בהאג, ולשם כך הגורמים המדיניים במשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ יצטרכו לגייס את מיטב הקשרים והמהלכים, הן בארה"ב והן בתוך רוסיה. שתי המעצמות, כמו גם ישראל, חתמו במקור על אמנת רומא, אך לא היו מוכנות לאשרר אותה (בתוך הפרלמנטים/הקונגרס) והודיעו לפני שנים ארוכות כי הן לא מוכנות לפעול לפי עקרונות האמנה.

ישראל התנגדה במשך שנים רבות לאישרור אמנת רומא, וזאת בעיקר בשל סעיף 8 לאמנה הקובע כי "העברת אוכלוסיית הכובש לשטח הכבוש, במישרין או בעקיפין, תיחשב כפשע מלחמה". בסעיף זה נעוץ עיקר הקושי הישראלי.

הקשר ההדוק בין ארה"ב לישראל הוא סיבה מספיק טובה כדי שכבר בסוף השבוע האחרון אפשר היה לשמוע תחילתן של הצהרות, שארה"ב תסייע לישראל במאבק לבלום את מעורבות בית הדין בהחלטות פליליות נגד בכירים ישראלים.

מן הצד השני, לרוסיה, שמערכת היחסים שלה עם ישראל מורכבת מאוד בשבועות האחרונים, אינטרסים ייחודים ושונים. רוסיה ספגה בשנים האחרונות ביקורת ישירה מבית הדין בהאג וזאת בשל כיבוש חצי האי קרים. בטיעונים שהושמעו בישראל, לא הוזכר ההקשר הרוסי, אך מאחורי הקלעים, המומחים מודעים להתנגדות רוסיה למהלכי בית הדין בהאג וינסו אולי לגייס גם את הרוסים לתמיכה במאבק נגד בית הדין.

הכוח שהפעילה ישראל לאורך השנים נגד מנהרות התקיפה ונגד ירי של טרוריסטים על יישובים ישראליים, תועד כפרופורציונלי. אולם, באשר להעברת אוכלוסייה לתוך "השטח הכבוש", בכל הנוגע להתיישבות ישראלית ביהודה ושומרון, במקרה הזה, הטיעון הישראלי הוא שמדובר בשטח שלא נכבש על ידי ישראל, כיוון שלא היה באחזקת מדינה אחרת לפני 1967. 

בשבועות הקרובים, בשל הבחירות בישראל, גם הדיון סביב מהלכי בית הדין בהאג יטה לכיוון הפופוליסטי, מבלי להסביר לציבור הישראלי, שמדובר בדיפלומטיה עדינה, מורכבת ומאתגרת מאוד, המצריכה, בין השאר, פעולה שקטה מאחורי הקלעים ולאו דווקא הצהרות לוחמניות היכולות להימרח על שלטי קמפיין.