הגשם בתל אביב הוא רק חלק משינויי האקלים, וגם חברות הביטוח מבינות את זה

"מערכת ניקוז לא מתכננים שתעמוד בכל אירוע, אלא שתעמוד באירועים שהשכיחות שלהם גבוהה", אמר ל"גלובס" מנהל השירות המטאורולוגי ניר סתיו. אמש ירדו גשמים כבדים שהצליחו לשבש את שגרת החיים במספר ערים במרכז הארץ, ואף גרמו למותם של שני בני אדם. לפי עיריית תל אביב, הגשמים שירדו אמש בעיר חריגים בעוצמתם - תוך מספר שעות ירדה כ-20% מכמות המשקעים השנתית הממוצעת בעיר - במשך כשעתיים בבוקר, למשל, ירדו ברצף כ-74 מ"מ. לדברי העירייה, תופעות של אירועי גשם דרמטיים כמו זה שחוותה העיר הבוקר מתגברות בשנים האחרונות עקב משבר האקלים, כשמאות ערים ברחבי העולם מתמודדות עם אתגרים דומים.

עם זאת, בשירות המטאורולוגי מדגישים כי הם לא מזהים כעת מגמה מובהקת. לפי דו"ח השירות, אירועים מסוג זה הופיעו לאורך כל תקופת המדידות ולא ניתן להצביע על מגמה ברורה בשכיחותם. "הסיכוי שאירוע כזה יפגע 'בול' בתל אביב הוא לא גדול. כאמור, קורה בממוצע פעם בארבע שנים באזור כלשהו לאורך רצועת החוף אבל בוודאי שלא פעם בארבע שנים על תל אביב", אמר סתיו. "הפעם זה 'קלע בול' לאזור העירוני הצפוף ביותר.כל תכנון של מערכת ניקוז לוקח בחשבון שפעם בכמה עשרות שנים יהיה אירוע כזה שהמערכת לא תצליח להכיל ויהיו הצפות. אם הכשל הוא נדיר יחסית אז קשה לטעון שלא תוכננה או תוחזקה כראוי".

 גוש דן מוצף / צילום: אריסון אנלר

יותר אירועי קיצון

מדענים מזהירים כי העידן שבפתח מזמן לנו תוצאות קשות של משבר האקלים; יותר אירועי מזג אוויר קיצוניים, בהם גם אירועי גשם עם כמות גדולה והרסנית של משקעים. כמה דוגמאות רק מהשנה החולפת ניתן למצוא בדו"ח הקטסטרופה של מתווך הביטוח AON; שיטפונות באוסטריה ובאיטליה (כולל ונציה) שעלו 1.9 מיליארד דולר והרגו שלושה בני אדם, ציקלון בולבול בהודו ובבנגלדש שעלה 3.4 מיליארד דולר והרג 39 בני אדם. האסון הקטלני ביותר בנובמבר היה שיטפון במזרח אפריקה שגבה 216 נפשות וגרם נזק למעל 20 מיליון דולר.

לא כל אירוע ניתן למנוע באמצעות היערכות מראש; גם אם משפרים את התשתיות ויוצרים מערכת טובה לחלחול מי נגר, התמודדות עם 74 מ"מ של גשם על פני שעתיים, היא אירוע חריג שסביר שיסב נזק, כשתשתיות לא יכולות תמיד לעמוד במצבי קיצון. אך ברחבי העולם כבר נערכים ופועלים כדי ליישם תוכניות עירוניות להתמודדות עם משבר האקלים. ארגון C40 cities, שבו חברה גם תל-אביב, הוא רשת עולמית של ערים המתחייבות לפעול בתחומן לטיפול במשבר האקלים בהתאם להסכם פריז. היוזמה מחברת בין 94 מהערים הגדולות בעולם, המייצגות יותר מ-700 מיליון אזרחים ורבע מהכלכלה העולמית.

דוגמאות להתמודדות עם אירוע גשם קיצוני כמו זה שפקד את ישראל אמש, קיימות בלא מעט ערים ברחבי העולם. בהולנד, כדי להתמודד עם הלחץ המופעל על מערכת הניקוז העירונית בעת גשמים כבדים, החליטה עיריית רוטרדם לייצר פתרונות להתמודדות עם מי נגר. היא חילקה את העיר לאזורים, ובאזורים הנמוכים ביותר יצרה פתרונות מקומיים לניקוז המים, וגם נבנו כיכרות מים, בהן התושבים יכולים לשבת, וכשיורדים גשמים הופכות למעין אגם. בקופנהגן, לאחר אירוע גשם קיצוני, נהגתה תוכנית היערכות תואמת, שכוללת תוספת של אזורי חלחול, אזורים ירוקים וצמצום התשתיות האפורות. גם בניו יורק ישנה תוכנית המבקשת לנצל גינות כאזורים לחלחול נגר עילי, ולאחר גשמים עזים ב-2016 שהובילו ערים בסין לסף קריסה, מספר מהן הפכו ל"ערי ספוג", בהן למשל מותקן ריצוף חדיר מים ובריכות מלאכותיות - שנועדו לספוג מי שיטפונות ולעשות בהם שימוש חוזר.

העלות הכספית של היערכות עירונית לעידן משבר האקלים ודאי איננה נמוכה; היא משתנה כמובן מעיר לעיר, לפי מצב התשתיות ותוכנית ההיערכות הנדרשת, אך כאשר האזור העירוני מתרחב בשעה שבה האוכלוסייה בישראל הולכת וגדלה, ישנו צורך להיערך היטב לאירועי גשם במרחבים רצופי בטון, שאינם סופגים כיאות את הגשמים ועלולים להיפגע משיטפונות. הפתרונות הם רבים ומגוונים, ועשויים להוות פתרון לכמה בעיות במקביל. למשל, שתילה של עצים יכולה לסייע לא רק בספיגת מי הגשמים, אלא גם להוריד את הטמפרטורה בעיר וליצר תשתית להולכי רגל. "אי אפשר לתכנן ולצופף את הערים ללא שילוב של תשתיות ירוקות לניהול מי הנגר. תשתיות ירוקות בעלות תועלות חברתיות כלכליות וסביבתיות רבות, כשתשתיות אפורות מטפלות בניקוז בלבד", אמרה ל"גלובס" מנכ"לית עמותת מרחב גל גבריאל. "לכן אפשר לומר שבכל מצב - תשתית ירוקה היא נכונה כלכלית. תשתיות ירוקות עובדות חכם עם תשתיות אפורות כאשר הן מתוכננות כמערכת אחת המשכית. התשתיות הירוקות מסוגלות להקל על מערכת הניקוז העירונית ה'רגילה' - צינורות הניקוז ומובלים".

חברות הביטוח בכוננות

ההשלכות הכלכליות הנדרשות בהיערכות למשבר האקלים לא נעצרות בעלות לרשות המקומית. לאחרונה, מדברות יותר ויותר חברות ביטוח על העלויות הנגזרות מנזקי המשבר,ורק היום פורסם כי מחירי פוליסות הביטוח עולים בשל פגעי השריפות. עבור ענף הביטוח, כדי למנוע "שוק כלכלי", יש להיערך מראש כבר כעת להחמרת המשבר ולתוצאותיו. לפי הערכות, ההפסדים לכלכלה כתוצאה מאסונות טבע ואסונות ידי אדם נאמדים ב-165 מיליארד דולר ב-2018, ו-350 מיליארד ב-2017. לפי מכון סוויס-רה, השנתיים הללו היו עבור המבטחים התקופה השנתית היקרה ביותר של אסונות שנרשמו ברציפות, וההתחייבויות של החברות הגיעו ל-219 מיליארד דולר ברחבי העולם. בנוסף, לפי תחזית של חברת ההשקעות שרודרס, צפויים הפסדים שנתיים בגובה 23 טריליון דולר לכלכלה העולמית לטווח הארוך, אם לא יינקטו פעולות מנע לאלתר. הנזקים הכלכליים הקבועים יהיו חמורים פי ארבעה כמעט מאלה שנגרמו במשבר הכלכלי הגלובלי של 2008, ציינה חברת ההשקעות.

מיוניק רה, ענקית הביטוח, מזהירה כי מחירי הפרמיות יעלו בשל התגברות שכיחותם של שיטפונות, סערות, שריפות ועוד, שכן זו הדרך היחידה של חברות הביטוח להתמודד עם המצב המתהווה. לדברי החברה, עליית הפרמיות עשויה להפוך לסוגיה חברתית, כשמשבר האקלים עלול לגרום לביטוח להיות יקר מדי עבור רוב האנשים החיים באזורים "מועדים לפורענות".

לפי דלויט, מרבית הרגולטורים העוסקים בביטוח בארה"ב צופים כי הסיכונים לחברות בשל נגזרות אפשריות של משבר האקלים, יגדלו בטווח הבינוני-ארוך. בשנה שעברה ביצעה חברת הייעוץ רודולף סקירה של כ-250 חברות ביטוח בעולם. מהממצאים עלה כי 22% מהן טוענות כי שינויי אקלים הם גורם סיכון מרכזי. בשנה קודם לכן רק 7% מהן סימנו את שינויי האקלים כגורם סיכון משמעותי. לדברי מבצעי הסקר, שינוי אקלים פוגע בצמיחה הכלכלית מפני שהוא פוגע בשרשרת הייצור ולדרישה של מוצרים ויוצר תנאי עבודה קשים.