אפילו הצנזורה הסינית לא מצליחה להעלים את נגיף הקורונה

מעצרים בגין הפצת "מידע כוזב", הגבלת הדיווחים בעיתונים ובתקשורת ומחיקת תגובות וסרטונים שמועברים בשיחות פרטיות • הרשויות הסיניות ניסו לעצור את הדיון במגפה, אך הסכר נפרץ, והקורונה תופסת כבר ימים ארוכים את טבלת הנושאים החמים ביותר ברשתות החברתיות המקומיות

עוברי אורח חובשים מסיכות ברחוב מחשש להידבקות מנגיף הקורונה שפרץ בווהן שבסין / צילום: רויטרס
עוברי אורח חובשים מסיכות ברחוב מחשש להידבקות מנגיף הקורונה שפרץ בווהן שבסין / צילום: רויטרס

בתחילת חודש ינואר עצרה משטרת העיר וואהן שמונה אזרחים מקומיים בגין פרסום והפצת מידע כוזב באינטרנט ללא הוכחות. השמונה פרסמו ברשתות החברתיות הסיניות פוסטים לפיהם מגפת הסארס הקטלנית חזרה. באותו הזמן כבר נדבקו יותר מ-40 בני אדם בווירוס הקורונה בעיר, אך הרשויות העירוניות ניסו בכל כוחן לשמור על שקט תעשייתי מבית. באיום לא מרומז, קראה משטרת וואהן לציבור לנהוג לפי החוק ולהימנע מהפצת דיסאינפורמציה. מעצר זה נראה מגוחך במיוחד כיום לאחר שמניין המתים ממחלת הריאות הקטלנית הגיע ל-80, ושורת ערים סיניות, ובראשן וואהן עצמה, נמצאות תחת סגר.

ב-2003 ספגה ממשלת סין ביקורת חריפה על כך שהסתירה מהקהילה הבינלאומית במשך חודשים את מגפת הסארס שפרצה במדינה וגבתה בסופו של דבר את חייהם של 774 בני אדם. לעומת זאת, הפעם סין לא התעכבה, ומיד עם גילוי וירוס הקורונה בסוף דצמבר מיהרה ועדכנה את ארגון הבריאות העולמי. למרות זאת, מרבית הרשויות הסיניות המשיכו לדבוק בדפוסים המסורתיים ולטשטש את ממדי המגפה בפני אזרחיהם, גורמות להם להמשיך לחיות את חייהם כרגיל בזמן שהיו אמורים לנקוט משנה זהירות.

מלבד השתקת גולשים, הנמיכו הרשויות את הטון גם בתקשורת המסורתית. בעיתון חדשות הערב של וואהן, העיתון הנפוץ ביותר בעיר בה פרצה המגפה, לא פורסם אזכור של וירוס הקורונה בעמוד הראשי במהלך שבועיים שלמים עד ל-19 בינואר, הרבה אחרי שמקרה המוות הראשון דווח. גם בימים האחרונים, כשמגפת הקורונה כבר הפכה לנושא המדובר ביותר בעולם, המשיכו גופי תקשורת ממשלתיים בולטים, כמו הטלוויזיה המרכזית CCTV ועיתון המפלגה הקומוניסטית "People’s daily", לדחוק את הדיווחים על המגפה עמוק לתוך המהדורות ועמודי העיתון.

העיתונים הסינים מוגבלים בדיווח 

מאז ימי התפרצות מגפת הסארס זינקה הכלכלה הסינית והמדינה חיזקה משמעותית את מעמדה הבינלאומי, אך בכל הנוגע לחופש העיתונות היא דווקא הלכה אחורה משמעותית. בימי מגפת הסארס הובילו עיתונים סיניים, ובראשם ה"סאות'רן מטרופוליס דיילי" מהעיר גוואנגג'ואו, תחקירים ומאמרי ביקורת נוקבים נגד תפקוד הרשויות המקומיות במשבר. אלא שמספר שנים לאחר מכן נקמו הרשויות בעיתון על הביקורתיות, כשעורך סאות'רן מטרופוליס ושורת עיתונאים נעצרו לתקופות שונות ונמנע מהם לחזור לעסוק בעיתונות. מרחב החופש שניתן לעיתונות ביקורתית קטן משמעותית, וכיום מוגבלים העיתונים הסינים ביכולתם לדווח עצמאית על מאורעות רגישים, כמו וירוס הקורונה, והם נדרשים להתבסס על הידיעות של הסוכנויות הממשלתיות. לפיכך נותר הדיווח ברובו אינפורמטיבי, רשמי ולא ביקורתי.

במקום בעיתונות, ביקורת נגד הרשויות אפשר למצוא בימים אלו בשפע באינטרנט הסיני. הרשויות אמנם ניסו לעצור את הדיון במגפה בתחילת הדרך, דרך הענשת "מפיצי השמועות", אך בשבוע האחרון הסכר נפרץ. מגפת נגיף הקורונה, שבסינית נקראת פשוט "סוג חדש של דלקת ריאות", תופסת כבר ימים ארוכים את כל טבלת הנושאים החמים ביותר ברשתות החברתיות המקומיות כמו סינה וויבו, הגרסה הסינית לטוויטר.

הרשויות עדיין ממשיכות לצנזר תגובות, ואפילו סרטונים מבתי החולים שמועברים בשיחות פרטיות בוויצ'ט, הווטסאפ הסיני, נעלמים בפתאומיות, אך כמות התגובות גדולה מדי כרגע מכדי למחוק את כולם. חלק מהתגיות הקשורות לווירוס הקורונה צברו מעל ל-8 מיליארד צפיות בוויבו, מהמספרים הגבוהים ביותר בהיסטוריה של הרשת.

בסין כל גולש חייב להזהות במספר הטלפון בעת ההרשמה לרשתות החברתיות, כך שהאפשרות להישאר אנונימי לא קיימת. למרות זאת, גולשים סינים רבים לוקחים את הסיכון ומביעים ברשת את חוסר שביעות רצונם מתפקוד הרשויות. עיקר הביקורת מופנית כלפי רשויות מחוז חוביי, בו שוכנת העיר וואהן, על מגמת הסתרת הדיווחים. בין השורות אפשר למצוא גם ביקורת על הממשל המרכזי בראשות נשיא סין שי ג'ינפינג. "למה הממשלה פוחדת מדיון ציבורי?", תהה גולש אחד; "הם איטיים בטיפול במשבר, אך מהירים בסתימת פיות", הוסיף אחר; "אם איבדנו ביטחון בהם, הממשלה צריכה להרהר קודם בעצמה במקום לסתום פיות", צייץ גולש שלישי; "האם בבקשה תוכלו לשלוח מנהיג אחראי לחוביי?", שאל גולש נוסף.

האתר Free WeChat, המנטר את הצנזורה ברשת הסינית, מצא כי רבות מההערות שהוסרו מהרשת הסינית היו קשורות לדברים שאמר ג'יאנג יאנחונג. ג'יאנג, לשעבר רופא בכיר בבית חולים צבאי בבייג'ינג, היה מי שחשף ב-2003 בראיון לתקשורת הזרה את הממדים האמיתיים של מגפת הסארס. בגין הדלפה זו הוא בילה תקופה קצרה במעצר. ג'יאנג רמז כי גם הפעם הרשויות הסיניות לא מגלות שקיפות מלאה בנוגע לממדי המגפה. באופן אירוני, אפילו הודעה שפרסמה ועדה בכירה של ראשי המפלגה הקומוניסטית וקראה לפתיחות במידע, נעלמה מסיבות לא ברורות מהרשת. "מי שביודעין מעכב או מסתיר דיווחים למען האינטרסים שלו ימוסמר לנצח בעמוד הבושה", נמסר בהודעה שנעלמה מאוחר יותר.

מסכות פנים במקום מעטפות מזומנים 

לצד ביקורת על תפקוד הרשויות, אחד הדיונים החמים ברשת הסינית בימים האחרונים נוגע במסחר ובצריכה של בשר חיות בר. הסינים ידועים בחיבתם לציד ולאכילת חיות אקזוטיות, אך בימים האחרונים גברה הקריאה לסגור לצמיתות את כל השווקים שבהם נמכר בשר חיות בר. נזכיר, כי מגפת וירוס הקורונה החלה לפי החשד בשוק סיטונאי בוואהן בו נמכרו פירות ים לצד בשר חיות בר. תמונה שנפוצה ברשת הסינית הציגה תפריט של כ-100 בעלי חיים שנמכרו בשוק המדובר, כולל טווסים, גמלים ויענים.

מודעה שמציגה את  בעלי החיים שנמכרו בשוק שבו פרצה המגפה/  צילום: מתוך וויבו
 מודעה שמציגה את בעלי החיים שנמכרו בשוק שבו פרצה המגפה/ צילום: מתוך וויבו

סרטון אחר שצבר תאוצה ברשת היה של צעירה סינית אוכלת עטלף. עטלפים מסומנים כרגע כאחד הגורמים לווירוס הקורונה. בסינית נקרא עטלף "ביאן פו", כאשר "פו" היא גם המילה המסמנת עושר. הדמיון בצליל הוא אחת הסיבות לעניין הסיני באכילת בעל החיים, אלא שכעת התיאבון הלאומי למוצרים מסוג זה נמצא בירידה חדה. "עבור החיים הבטוחים שלך, עבור הביטחון המשותף של האנושות כולה, עבור הגנת הטבע - לאסור לחלוטין את שוק הציד של חיות בר. לוקחים שליטה על הפה שלנו", נכתב במודעה שנפוצה באינטרנט הסיני.

בין לבין יש גם גולשים סינים ששומרים על הומור. מגפת הקורונה פרצה במקביל לחגיגות של ראש השנה הסיני בשבוע שעבר, החג החשוב ביותר בלוח השנה הסיני וזמן של התכנסות משפחתית. במפגשים המשפחתיים מקובל כי קרובי המשפחה מחלקים אחד לשני מעטפות אדומות עם מזומנים כמתנה. לרגל המצב פרסמו גולשים תמונות בהן מוחלפים המזומנים במשהו חשוב הרבה יותר - מסכות פנים. 

גולשים החליפו את המזומנים במעטפות האדומות לרגל חג השנה הסיני במסכות פנים/  צילום: מתוך וויבו
 גולשים החליפו את המזומנים במעטפות האדומות לרגל חג השנה הסיני במסכות פנים/ צילום: מתוך וויבו

מגפת הסארס הולידה את המסחר האלקטרוני בסין

כאשר מגפת הסארס פרצה בסין לריצ'רד ליו היו כתריסר חנויות אלקטרוניקה בלבד. החשש להידבק במגפה גרם ללקוחות להדיר את רגליהם מהחנויות, ואפילו המוכרים ביקשו להישאר בבית כדי לא לקחת סיכונים. בעצת אחד ממנהליו, ליו החליט להקים אתר אינטרנט שיאפשר ללקוחות לרכוש מוצרים אונליין מהבית. כך נולדה אימפריית המסחר האלקטרוני של JD.com, חברת המסחר באינטרנט השנייה בגודלה בסין, ששווה כיום 58 מיליארד דולר. "אם לא מגפת הסארס מעולם לא הייתי מגיע למסחר אלקטרוני", הודה ליו בראיון.

מגפת הסארס איימה בתחילה גם על פעילותה של עליבאבא, מובילת שוק המסחר האלקטרוני בסין, שעשתה באותם ימים את צעדיה הראשונים בקמעונאות ברשת. לאחר שעובד החברה נדבק במגפה, נשלחו כל 500 עובדי המטה של עליבאבא לעבוד מהבית. אלא שבסופו של דבר, עליבאבא התחזקה מהמגפה כאשר התנועה באתר החברה קפצה לשיאים חדשים, כשהלקוחות הסינים אימצו בלית ברירה את הקניות ברשת.

17 שנה אחרי מגפת הסארס, שוק המסחר האלקטרוני הסיני הוא מהמפותחים בעולם והסינים קונים הכל מהכול ברשת. בעקבות הידיעות על התרחבות מגפת וירוס הקורונה בימים האחרונים, צללו מניות חברות המסחר האלקטרוני הסיניות. החברות נמצאות כרגע בלחץ מהממשל הסיני לתרום להתמודדות עם המשבר באמצעות אספקה מתמדת של מסכות פנים שנמצאות בחוסר.

עם זאת, בטווח הארוך, אם המשבר הבריאותי בסין יתמשך, חברות המסחר האלקטרוני יכולות לצאת מורווחות שכן הלקוחות המקומיים יעדיפו להימנע מקניונים וממקומות הומי אדם ולהגדיל את הקניות ברשת. לצד עליבאבא ו- JD.com, גם ענקית משלוחי המזון הסינית מייטואן דיאנפינג, שמנייתה נסחרת בבבורסה בהונג קונג, מספקת שירות חיוני, כי למי יש כוח לצאת למסעדה בימים אלו. 

צרו איתנו קשר *5988