דעה: בחסות ארה"ב, תוכנית המאה מייתרת את המשפט הבינלאומי

התמיכה של ארה"ב בהחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון תקהה את ההתנגדויות: לא סביר שארגונים בינלאומיים יטילו סנקציות משמעותיות על ישראל, כאשר המעצמה הגדולה בעולם תומכת בה

מפגינים פלסטיניים על גדר הרצועה / צילום: REUTERS/Mohammed Salem
מפגינים פלסטיניים על גדר הרצועה / צילום: REUTERS/Mohammed Salem

"תוכנית המאה" שהציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אינה עוסקת כמעט בכלל במשפט הבינלאומי. למעשה, העיסוק המרכזי בתחום הוא בכך שהתוכנית דוחה את החלטות העצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו"ם בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בטענה, הצודקת, שאלה לא הביאו לשום פתרון.

ההתעלמות הזו אינה מקרית. המשפט הבינלאומי נתפס תמיד כגורם המגביל את יכולתה של ישראל לנהוג כרצונה ביהודה ושומרון. אם הפלסטינים יסכימו לתוכנית של טראמפ, הרי שהדיונים שליוו אותנו במשך יותר מ-50 שנה יאבדו את הרלוונטיות שלהם. אבל בהנחה הסבירה שהפלסטינים לא יסכימו לקבל את התוכנית - מעניין עד כמה תשפיע התוכנית על עמדות המשפט הבינלאומי, שמאז ומעולם הטרידו את ישראל. 

ראשית לבעיות:

רוב מדינות העולם סבורות כי יהודה ושומרון מוחזקים בידי ישראל כ"שטח כבוש". כלומר, מוחזק בידי ישראל באופן זמני, עד להקמתה של מדינה פלסטינית. ישראל חולקת על הנחה זו וטוענת כי השטח "אינו כבוש", אלא שנוי במחלוקת, ולישראל יש טענה טובה לגביו. על כל פנים, בעיני המדינות הסבורות כי "השטח כבוש", החלת החוק הישראלי עליו תסבך את המצב עוד יותר, שכן סיפוח של שטח כבוש אסור במשפט הבינלאומי.

יתר על כן, רוב המדינות הסבורות כי יהודה ושומרון מהוות שטח כבוש, מפרשות את המשפט הבינלאומי ככזה האוסר על ההתנחלויות ישראליות בשטח זה. סביר להניח כי גם עמדה זו לא תשתנה. זה יתבטא למשל בכך  שכללי האיחוד האירופי הדורשים סימון של מוצרים ישראליים המיוצרים ביהודה ושומרון, ימשיכו לדרוש זאת.

שאלת ההתנחלויות וחוקיותן תעלה בהקשר נוסף. באחרונה הגישה התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בקשה לפתוח בחקירה נגד ישראלים, בין השאר בנושא ההתנחלויות. ישראל דחתה את הטענה של התובעת בטענה כי הסכמי אוסלו קבעו כי נושא ההתנחלויות יוסדר במשא-ומתן בין הצדדים; וממילא אין זה ראוי שבית הדין יתערב בכך. החלה חד-צדדית של ריבונות ישראלית מנוגדת להסכמי אוסלו ושומטת את הקרקע מתחת הטענה הישראלית.

תמיכת ארה"ב בהחלת הריבונות הישראלית עתידה להקהות את העוקץ של ההתנגדויות. אין זה סביר שארגונים בינלאומיים יטילו סנקציות משמעותיות על ישראל, כאשר ארה"ב תומכת בה. מעבר לכך, תמיכה של ארה"ב משמעה גם שמדינות אחרות יימנעו, לפחות, מלפעול נגד ישראל, גם אם לא יתמכו בפומבי בעמדת ישראל. ייתכן, אם כן, שמבחינת הקהילה הבינלאומית תעבור החלת החוק הישראלי על ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, בלא לעורר התנגדויות שישראל תתקשה לעמוד בפניהן.

לטווח הארוך, חוסר ההסכמה הפלסטיני להחלת החוק הישראלי ולהקמת המדינה הפלסטינית המוצעת, ייצור מצב בעייתי מאוד. כ-4 מיליון פלסטינים חיים בעזה וביהודה ושומרון. מצב שבו מיליוני אנשים חיים ללא זכויות בשום מדינה, הוא פתח ללחצים ניכרים מצד הקהילה הבינלאומית.

אם יש לקח שניתן ללמוד מהצגת "תוכנית המאה", הוא שעמדתה של הקהילה הבינלאומית יכולה להשתנות. ישראל תצטרך בשלב מסוים למצוא פתרון משמעותי לבעיית מצבם של המיליונים האלה. 

הכותב הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה