אולטימטום לנתניהו: הודע תוך 48 שעות על ביטול הוועדה לבדיקת מח"ש

במכתב ששלחו הערב עורכי דין מובילים מהשוק הפרטי, הם הודיעו לרה"מ כי ככל שלא יורה על ביטול הקמת הוועדה בישיבת הממשלה הקרובה, הם יעתרו לבג"ץ • לטענתם, ההחלטה על הקמת הוועדה לבדיקת מח"ש היא "ניסיון לגזור 'קופון פוליטי', שלא לומר להציע 'שוחד בחירות'"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

"ביסוד החלטת הממשלה עומדים טעמים פוליטיים ושיקולי בחירות אסורים, וזאת בנוסף לעובדה שהיא התקבלה על-ידי ממשלת מעבר, והיא חורגת באופן מובהק ממגבלות האיפוק והריסון החלות על ממשלת מעבר בתקופת בחירות, ועל כן דינה בטלות" - כך נפתח מכתבם של 13 עורכי דין מובילים מהשוק הפרטי, הקוראים לראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את החלטת ממשלת ישראל המורה לשר המשפטים להקים ועדת בדיקה ממשלתית, אשר נועדה לבחון את התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש).

בישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול (א') הצביעה הממשלה על הקמת ועדת הבדיקה האמורה, בניגוד לעמדתו החולקת של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט - עובדה שכמובן לא נעלמה גם ממכתבם של עורכי הדין ומשמשת כטעם מרכזי לדרישתם.

עורכי הדין דורשים מנתניהו להודיע בתוך 48 שעות כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה כבר בישיבת הממשלה הקבועה ליום ראשון הקרוב החלטה על ביטול הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית, ולחלופין החלטה על השהיית או דחיית הקמתה זאת עד לאחר הבחירות והקמת ממשלה שאיננה ממשלת מעבר. ולא, מאיימים עורכי הדין, הם יעתרו לבג"ץ בנוגע לכך.

"החלטה הנוגעות לשיקולים פוליטיים-מפלגתיים צרים"

בטיוטת העתירה שצורפה למכתבם של עורכי הדין, נטען כי החלטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית היא החלטה חריגה, ולראיה - רק מספר מועט של ועדות כאלה הוקמו עד היום. ההחלטה חריגה במיוחד, נטען, כאשר מדובר בממשלת מעבר, "המצווה כידוע לכללי ריסון ואיפוק מתחייבים, לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה בחירות".

"להיטותה של הממשלה - שאינה פועלת מזה למעלה משנה מכוח אמון הכנסת אלא מכהנת מכוח עיקרון הרציפות - בקבלת החלטתה על כינון הוועדה, למרות עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולמרות היעדרה של כל הצדקה המלמדת על הצורך בדחיפות בהקמתה, נעוצה בטעם אחד ויחיד - כל-כולו ניסיון לגזור 'קופון פוליטי', שלא לומר להציע 'שוחד בחירות', שמטרתו היחידה להשפיע, שלא כדין, על תוצאות הבחירות הקרובות", נטען בעתירה. "בית המשפט מתבקש שלא לאפשר הפיכת שלטון החוק למרמס. אין ולא יכול להיות כל הצדק סביר להחלטת הממשלה, אשר ניכר בעליל כי נועדה לשרת תכליות זרות הנוגעות לבחירות ולשיקולים פוליטיים-מפלגתיים צרים", הוסיפו עורכי הדין.

עוד בטיוטת העתירה, עורכי הדין מזכירים את המעבר של חבר הכנסת גדי יברקן מהמקום ה-33 בכחול לבן למקום ה-20 ברשימת הליכוד. בסמוך למעברו, נטען, הצהיר יברקן כי "ראש הממשלה התחייב לקדם באופן מיידי כחלק מהמעבר שלי למפלגת הליכוד" הקמתה של ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת התנהלותה של מח"ש. "אין אפוא כל צורך לחקור במופלא מאיתנו. חבר הכנסת יברקן הודה והצהיר ברחל בתך הקטנה אודות הטעם אשר הביא לכינון הוועדה, הנעוץ בהבטחת בחירות של ראש ממשלת ישראל, אשר בעקבותיה נעתר ח"כ יברקן וערק למפלגת הליכוד", ציינו.

בסיום מכתבם הבהירו עורכי הדין כי אין במכתבם משום הבעת דעה על מצוקת בני העדה האתיופית, וכי פנייתם "נועדה למנוע את הפגיעה הקשה בשלטון החוק במדינת ישראל".

עורכי הדין ששלחו את המכתב לנתניהו הם יוסף בנקל ממשרד שבלת; צבי בר-נתן ממשרד גולדפרב-זליגמן; גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט, בן-נתן טולדנו; עמית בכר, יו"ר מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין ושותף במשרד ש. הורוביץ; נדב וייסמן ממשרד מיתר; עירית אדרי; גיא גיסין; ברוריה לקנר; אופיר נאור; עמית פינס; רונן קנטור; נגה רובינשטיין; ודנה רוזנשטין-ניר. את המכתב וטיוטת העתירה שצורפה אליו חיברו עורכי הדין שמואל גלינקא ונתי אגמון ממשרד שבלת.