טבע | בלעדי

האם טבע עומדת בפני תביעה של מיליארדי דולרים על עיכוב הקופקסון?

משפט ארוך בין שתי החברות, שבו האשימה פרוניורון את טבע בסיכון חולים בניוון שרירים, הסתיים לפני כחודש • ביהמ"ש פסק כי טבע אכן הפרה חוזה מול פרוניורון, וזו צפויה לטעון בתביעת נזיקין שתגיש כי הייתה יכולה לפתח את הקופקסון למחלות נוספות

מזרקי קופקסון / צילום: תמר מצפי
מזרקי קופקסון / צילום: תמר מצפי

המשפט הממושך בין חברת הביוטק הישראלית פרוניורון לבין חברת התרופות טבע , סביב הזכויות על התרופה קופקסון למחלות שאינן טרשת נפוצה, הסתיים בחודש שעבר בהכרעה לטובת פרוניורון, אך נראה כי לא נאמרה המילה האחרונה בפרשה. ל"גלובס" נודע כי פרוניורון צפויה להגיש נגד טבע תביעת נזיקין בהיקף של מיליארדי דולרים.

בינואר פסק בית המשפט העליון, אחרי ערעור של טבע, כי טבע הפרה חוזה מול פרוניורון, ולכן עליה להשיב לפרוניורון את הזכויות לפתח את קופקסון למחלות שאינן טרשת נפוצה (ללא פיצוי נזיקין - שלא היה חלק מהתביעה). אך זכות זו איבדה במהלך השנים את רוב ערכה הכלכלי, משום שהמוצר הפך גנרי. כעת פרוניורון מתכננת לתבוע כאמור תביעת נזיקין נגד טבע, בטענה כי הייתה יכולה להרוויח מיליארדי דולרים מהמוצר, לו טבע הייתה משיבה לה את הזכויות עליו כבר ב-2006, כשהמשפט התחיל.

פרוניורון מתקיימת היום כחברה רק לצורך התביעה נגד טבע. בעלי המניות העיקריים בה כיום הם המייסדת מיכל שוורץ והקרנות הישראליות פיטנגו ותמיר פישמן. המשפט מול טבע, שנמשך מעל 14 שנה, יצר הדים רבים בגלל ההכפשות ההדדיות בין החברות, שכללו אפילו טענה של פרוניורון כי טבע מסכנת חולים בניוון שרירים (טענה שבית המשפט לא קיבל בסופו של דבר).

תחילתו של הסיפור הוא שכאשר טבע רכשה ממכון ויצמן את הזכויות לקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה (שהפכה לתרופת הדגל שלה והניבה לה הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה ואת עיקר הרווח שלה בעשור האחרון), היא לא רכשה את כל הזכויות לשימוש במולקולה בכל מחלה אחרת. פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן, שלא הייתה ממפתחי הקופקסון המקורי, ערכה ניסויים במולקולה ומצאה כי היא יכולה להתאים, בשינויים קלים, לטיפול במחלות נוספות. פרוניורון הוקמה כדי למסחר את המוצר.

כשטבע גילתה כי אותה המולקולה שאחראית על חלק כה גדול מרווחיה עשויה להימכר בשוק למחלות אחרות, ואולי אף לאיים על המודל העסקי של המוצר לטרשת נפוצה, למעשה לא נותרה לה ברירה אלא לחתום עם פרוניורון על הסכם שיתוף-פעולה, שהיה בו לכאורה פוטנציאל להגדיל את המותג הכי רווחי וחזק שלה. ההסכם בין הצדדים נחתם ב-2001, ובמסגרתו השקיעה טבע בפרוניורון 10 מיליון דולר, וסוכם על תשלומים עתידיים על-פי אבני-דרך (שלא התקיימו בסופו של דבר). 

סלע המחלוקת הוא הסעיף שנכלל בהסכם, הדורש מטבע לערוך תוך פרק זמן מוגבל ניסוי מתוכנן היטב באחת המחלות שהוגדרו בחוזה, ולא - תצטרך להחזיר את המוצר לידי פרוניורון. סעיפים כאלה נכללים לעתים קרובות בהסכמי פיתוח משותף, כדי לוודא שהחברה רוכשת את המוצר כדי להביא אותו לשוק ולא כדי "לקבור" אותו.

תום-לב או כישלון מכוון?

טבע בחרה לערוך ניסוי בניוון שרירים מסוג ALS, בעוד שפרוניורון טענה כי יש לפתחו עבור מחלות אחרות. פרוניורון טענה כי טבע נכנסה לניסוי זה בידיעה כי סיכויי ההצלחה שלו קלושים, רק כדי לעמוד בדרישות ההסכם לערוך ניסוי כלשהו ולהשאיר את המוצר אצלה.

על פרוניורון היה להראות במשפט כי טבע לא ערכה "ניסוי מתוכנן היטב", ופרוניורון טענה זאת ואף הרבה מעבר לכך. כפי שצוין לעיל, החברה טענה כי טבע התעלמה מראיות שהראו כי הניסוי מיותר ואף עלול להיות מסוכן.

טבע טענה מנגד כי נכנסה לניסוי בתום-לב ובמטרה להצליח. במצגת פנימית שנערכה בטבע, והוצגה כראיה בבית המשפט, אמרו גורמים מהחברה כי זהו ניסוי המאפשר "להרוויח זמן", והוא "האופציה הכי קלה", למרות שבאותה מצגת ממש נאמר כי "סיכויי ההצלחה של המוצר נמוכים מאוד".

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הכריע ב-2015 כי הניסוי לא תוכנן היטב, ועל טבע להשיב לפרוניורון את המוצר. עוד ציין כי היו תמרורי אזהרה סביב הניסוי, ולא היה ראוי לצאת אליו. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את הטענה כי טבע סיכנה חולים, ביודעין או בכלל. בית המשפט העליון קיבל את פסיקת המחוזי, ולפני כחודש פסק כי על טבע להשיב את המוצר לידי פרוניורון ולשלם הוצאות משפט.

בתקופה שבה נערך המשפט, פרוניורון לא יכלה לפתח את המוצר לאותן מחלות נוספות שעבורן הוא נמצא כבעל פוטנציאל בניסויי מעבדה ובעלי חיים. טבע יכלה לעשות זאת, אך היה זה "פיתוח בסיכון", כי המוצר היה עלול לחזור לידי פרוניורון בהחלטת בית המשפט. ההסכם המקורי בין החברות קבע כי הן יפעלו במשותף לפתח את התרופה למחלות כמו גלאוקומה, אלצהיימר, שבץ ופרקינסון.

האם קופקסון היה יכול להיות תרופה המכניסה מיליארדים מההתוויות הללו? פרוניורון תטען בתביעתה החדשה שכן. בפועל עכשיו איש לא יידע, כי כשמוצר ללא פטנט (הקופקסון הפך כאמור לגנרי), אין תמריץ כלכלי להמשיך את הפיתוח.

טבע העדיפה שלא להגיב לתביעה שטרם הוגשה. 

בשנת 2019 טבע רשמה הפרשות חשבונאיות בסכום שמתקרב ל-1.2 מיליארד דולר בגין פשרות וחשיפות משפטיות שונות, בעיקר בתחום האופיואידים.

כחברת תרופות עם פעילות גנרית גדולה, טבע חשופה להליכים משפטיים רבים שקשורים לפעילות העסקית הרגילה שלה - היא מייצרת תרופה גנרית (תרופת חיקוי), ויצרנית התרופה המקורית תובעת אותה בשל הפרת פטנט. אבל בשנים האחרונות היקף החשיפה המשפטית של טבע גדל משמעותית, ולא בגלל הפעילות העסקית היומיומית.

טבע חשופה כיום לשני הליכים משפטיים מרכזיים שאנליסטים העריכו שעלולים להסתיים בתשלומים של מיליארדי דולרים במצטבר - הראשון הוא התביעות במדינות שונות בארה"ב נגד החברות ששיווקו משככי כאבים אופיואידיים ממכרים, והשני הוא תביעה נגד חברות גנריות שתיאמו מחירים בשוק האמריקאי.

בנושא של תביעות האופיואידים, טבע הודיעה לפני מספר חודשים על הסכם עקרוני למתווה פשרה, שבו היא תשלם 250 מיליון דולר במזומן ותספק תרופה שנוגדת את השפעת האופיואידים בעלות של 23 מיליארד דולר. הפשרה לא נחתמה רשמית, ובסוף השבוע דווח כי נדחתה הצעת פשרה שהגישו חברות הפצת התרופות ל-21 מדינות בארה"ב. לא ידוע בשלב זה מה יעלה בגורל הפשרה עם טבע, ולפחות כרגע היא ממשיכה להיות חשופה להליכים המשפטיים הללו. 

את פרוניורון מצייגים עורכי הדין גבי מויאל מאור, אלינור שטרק וירון סובול ממשרד המבורגר עברון ושות'. את טבע מייצג משרד עורכי הדין טולצ'ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי ושות'.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988