שחקני בית"ר ירושלים תבעו פיצויי פיטורים - והופנו להתאחדות לכדורגל

ביה"ד לעבודה קיבל את בקשת בית"ר ירושלים לעכב את הדיונים בתביעה שהגישו הכדורגלנים אריאל הרוש, תומר בן יוסף, אוהד סיידוף, שי חדד, רועי זיקרי וברק משה - והעביר את הסכסוך לדיון במוסדות הבוררות של ההתאחדות לכדורגל • "להעסקת ספורט יש מאפיינים ייחודיים"

שחקן הכדורגל אריאל הרוש / צילום: שלומי יוסף
שחקן הכדורגל אריאל הרוש / צילום: שלומי יוסף

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את בקשת מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים לעכב את הדיונים בתביעה שהגישו נגדו הכדורגלנים אריאל הרוש, תומר בן יוסף, אוהד סיידוף, שי חדד, רועי זיקרי וברק משה והעביר את הסכסוך לדיון במוסדות הבוררות הפנימיים של ההתאחדות לכדורגל.

חמשת הכדורגלנים ששיחקו בעבר בבית"ר ירושלים, הגישו תביעה לפיצויי פיטורים ופיטורים שלא כדין נגד המועדון, שמצדו שלל את הטענות נגדו. לאחר הליך של קדם-משפט טען מועדון בית"ר ירושלים, באמצעות עורכי הדין רונן מוזסון, שני סדוף-פרל ועוז יעקבי, כי יש להעביר את התביעה נגדו למוסדות הבוררות הפנימיים.

מנגד טענו הכדורגלנים, באמצעות עו"ד איציק אבישר, כי אין להעביר למוסדות השיפוט הפנימיים של ארגוני הספורט סכסוכים שעילתם זכויות מגן. לדברי החמישה, הדיון בסכסוך ביניהם לבין המועדון עוסק בזכויות עבודה שלא ניתן להתנות עליהן (זכויות קוגנטיות), ואין מאומה בינו לבן תחומי המומחיות של המוסד לבוררות של ההתאחדות.

נשיא בית הדין לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי, עמד על מאפייניה הייחודיים של העסקת הספורט וקיבל את עמדת בית"ר ירושלים. בין היתר ציין השופט כי כשדנים במאזן הכוחות בין השחקן לקבוצה, יש לקחת בחשבון כי שכרם של השחקנים הוא גבוה מהממוצע במשק. השופט ציין לדוגמה כי תומר בן יוסף קיבל מבית"ר מענק חתימה של כ-1.1 מיליון שקל ומשכורת בסיסית של כ-1.399 מיליון שקל לעונה וכן תשלומי מענקים בגין הישגי הקבוצה והוצאות דיור בסך כ-131 אלף שקל.

"ייחודיות של צורת העסקה, גובה שכרם של השחקנים, מעורכות עורכי דין בחתימה על הסכמי העסקה, האופי הבינלאומי של היחסים בין השחקן לקבוצה - מחייבים התייחסות שונה, גם בנוגע לתביעות בזכויות קוגנטיות כגון פיצויי פיטורים", כתב השופט.

לסיכום נפסק, כאמור, כי ההליכים בתביעה בבית הדין לעבודה יעוכבו, והסכסוך יועבר להכרעתו של המוסד לבוררות, בין היתר מהטעמים הבאים: "האוטונומיה השיפוטית שהקנה המחוקק למוסדות השיפוט הפנימיים, הניסיון והידע הייחודי הרלוונטי לענף הכדורגל שהוא בעל אופי ודרישות בינלאומיות, אין מדובר בתביעות של עובדים רגילים המתבררות בבתי הדין לעבודה, מערכת יחסי העבודה ומאזן הכוחות בין עובד למעסיק הוא שונה ויוצא דופן (בעולם הספורט)".

בתגובה לפסק הדין אמרה ל"גלובס" ד"ר שלי אביב-ייני, שחקרה לעומק את תחום משפט העבודה של שחקני הכדורגל בארץ, כי "החלטת בית הדין, הקובעת כי המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל רשאי לדון בתביעות העוסקות בזכויות קוגנטיות, היא שגויה ומסוכנת. זוהי פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות של השחקנים, אשר הלכה למעשה מבדילה אותם מיתר אזרחי המדינה אשר רשאים לפנות לבתי הדין לעבודה בנושאים הקשורים בזכויות מגן.

"נימוקי בית הדין העוסקים בגובה שכרם של השחקנים ומומחיות המוסד לבוררות כדורגל אינם משכנעים. ראשית, בית הדין לעבודה יוצא מנקודת הנחה שכל שחקני הכדורגל מרוויחים שכר גבוה - לא ברור כיצד גובה שכר השחקנים רלוונטי לעניין, ומכל מקום ההנחה כי כל הכדורגלנים מרוויחים סכומים דומים שגויה ביסודה. שנית, יש לתהות על כך שבית הדין אינו רואה עצמו מומחה דיו על-מנת לדון בתביעות בענף הכדורגל, שעה ששופטי בית הדין מוכשרים ומסוגלים לגלות מומחיות בענפי משק שונים ומורכבים. לא רק זאת, בתי בדין לעבודה אף יודעים לפעול באופן מהיר ויעיל. 

"מצער כי נתנה החלטה זו, המעמיקה את פערי הכוחות שבין עובדים ומעסיקים בענף הכדורגל ופוגעת בזכויות השחקנים בצורה כה חמורה". 

צרו איתנו קשר *5988