עסקת המיליארדים שחתמה OpenAI עם יצרנית השבבים AMD השבוע מצטרפת לשורה של מהלכים חסרי תקדים שיזם המנכ"ל סם אלטמן בחודשים האחרונים עם אורקל , אנבידיה ו־CoreWeave, בהיקף מצטבר של יותר מטריליון דולר.
● "כנופיית פלנטיר" שעומדת מאחורי מאות סטארט-אפים חדשים
● אקזיט למשקיעי ויזמי הסטארט-אפ של עידו סוסן: מכרו 15% ב-750 מ' ד'
לפי חישוב של עיתון הפיננשל טיימס, ההתחייבויות שנצברו נותנות ל־OpenAI גישה ליותר מ־20 ג'יגה־וואט של כוח מחשוב להפעלת מודלי הבינה המלאכותית, כ־6 ג'יגה־וואט מתוכם במסגרת ההסכם עם AMD. היקף זה שקול לכ־20 כורים גרעיניים, כשכל ג'יגה־וואט דורש השקעה תשתיתית של כ־50 מיליארד דולר.
ואולם, רשת העסקאות בשוק הבינה המלאכותית יוצרת תלות שמדאיגה את האנליסטים. במבנה החדש, החברות משמשות בעת ובעונה אחת כספקיות, משקיעות ולקוחות זו של זו.
מודל המימון העצום, הנשען על חוב, הון סיכון והשקעות הדדיות, מצית וויכוח: האם מדובר בתשתית לעידן חדש - או במערכת שמנפחת את עצמה עד שתתנפץ?
כל שרשרת האספקה
הדפוס החדש משתרע על פני כל שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית. כך, אנבידיה התחייבה להשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI, כסף שהחברה צפויה להשתמש בו לרכישת שבבים מתוצרת אנבידיה עצמה.
למעשה, אנבידיה נהנית מעליית הערך שנובעת מההון שהיא עצמה מזרימה. התוצאה היא לא רק מעגל סגור של כסף, אלא שרשרת ממונפת, שבמסגרתה עלייה בשווי של שחקן אחד מנפחת באופן מלאכותי את שווי האחרים.
חברת ה"ניו-קלאוד" CoreWeave, לדוגמה, שהיא ספקית מרכזית של כוח עיבוד ל־OpenAI, ממומנת בעצמה באמצעות חוב של למעלה מ־12 מיליארד דולר שמגובה באותם שבבים שהיא רוכשת מאנבידיה.
וזה לא הסוף. OpenAI חתמה עם אורקל על חוזה שמוערך בכ־300 מיליארד דולר, והשתיים מובילות יחד עם סופטבנק את פרויקט סטארגייט - מהלך שבמסגרתו יושקעו עד 500 מיליארד דולר בהקמת תשתיות מחשוב חדשות בארה"ב.
מבנה כזה מעצים את הצמיחה כל עוד המחירים עולים, אך עלול להחריף את הנפילה כשאחד המרכיבים במעגל ייחלש.
ובכלל, אחת השאלות המרכזיות שמרחפות מעל לראשה של החברה היא האם ל־OpenAI עצמה יש באמת את האשראי לממן את המהפכה שהיא מובילה?
החברה, ששווייה מוערך בכ־500 מיליארד דולר ונחשבת כיום לחברה הפרטית היקרה בהיסטוריה, מדווחת על הכנסות שנתיות של כ־12 מיליארד דולר בלבד, ועלולה לסיים את השנה עם הפסד של כ־10 מיליארד דולר, כך בין היתר לפי הפייננשל טיימס.
יתרה מכך, האנליסט גיל לוריה מבית ההשקעות D.A. Davidson מזהיר כי "OpenAI אינה במצב שמאפשר לה לעמוד בהתחייבויות כאלה".
פותח פער על המתחרים
לדברי שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל, סם אלטמן נמצא בעיצומו של מהלך אסטרטגי רחב־היקף שמטרתו להפוך את OpenAI מתאגיד תוכנה לחברת תשתית עולמית - ה־AWS (חטיבת הענן של אמזון) של עידן הבינה המלאכותית.
"המטרה של אלטמן היא לבנות עסק של עשרות מיליארדי דולרים בהכנסות, שיתבסס לא רק על משתמשים פרטיים של ChatGPT, אלא בעיקר על לקוחות אנטרפרייז", הוא אומר.
כהן מסביר כי שני עקרונות יסוד מנחים את מהלכיו של אלטמן: הראשון, שבתחום הצרכני החברה תצטרך עוד זמן רב לסבסד את עצמה.
"כל תמונה שנוצרת במודלים הגרפיים של OpenAI עולה בערך דולר, וכל סרטון ב־sora עולה בין חמישה לעשרה דולר. זה מודל שדורש גב כלכלי מסיבי".
העיקרון השני הוא שבינה מלאכותית לא יכולה לפעול בנפרד מהדאטה. "העננים הגדולים - אמזון, מיקרוסופט, גוגל, תמיד יציעו פתרונות זולים יותר, פשוט כי הם שולטים בנתונים. לכן אלטמן חייב לבנות תשתית עצמאית. הוא בונה סקייל משלו, ענן שמתוכנן ל־AI מהיסוד".
לדברי כהן, אלטמן הולך "על כל הקופה": הוא משתמש בהון שמוזרם ממשקיעים כמו אנבידיה כדי להקים רשת של חוות מחשוב ענקיות, "בתי מקדש של AI", שכל אחת מהן מוערכת בכ־50 מיליארד דולר.
"הוא בונה קלאסטרים של אנבידיה בקנה מידה שלא נראה כמותו, כדי להבטיח גישה לכוח עיבוד שיאפשר לו לפתוח פער עצום על פני כל מתחרה", הוא אומר.
במקביל, OpenAI משריינת לעצמה את משאבי הייצור הקריטיים ביותר. "החברה כבר הבטיחה לעצמה כ־40% מקיבולת הזיכרון העולמית, וחתמה על חוזה עם יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם", מסביר כהן.
"היא גם חתומה על עסקאות רכישת שבבים בהיקף של כ־150 מיליארד דולר, אפילו אמזון לא קונה במספרים כאלה. אמזון רוכשת שבבים בהיקף של 50־60 מיליארד דולר בשנה, ואלטמן כבר עבר את זה. מי שמשלם על 40% מקיבולת הזיכרון בעולם ובמקביל קונה שבבים במאות מיליארדים, בעצם בונה את האמזון של עידן הבינה המלאכותית".
כהן רואה בכך מהלך שנועד לרתום את התעשייה כולה: "אלטמן הופך את עצמו לגדול מדי מכדי להיכשל, לא כלפי בנקים, אלא כלפי החברות עם הכיסים הכי עמוקים בעולם. אנבידיה, אורקל, ברודקום - כולן כבר בפנים. השוק כבר מתמחר את החברות האלה דרך עומק הקשר שלהן עם OpenAI".
מאמץ תעשייתי כולל?
בנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס פרסם לאחרונה ניתוח שמזהה תופעה מתפשטת של "הכנסות מעגליות". לפי הניתוח, אנבידיה צפויה להכיר בהכנסות של כ־13 מיליארד דולר מ־OpenAI בשנת 2026, אך כ־10 מיליארד דולר מאותם כספים עתידים לחזור אל OpenAI כהשקעה ישירה מצד אנבידיה.
אנבידה עצמה מהווה כוח מרכזי שמניע את אותה רשת קשרים סבוכה. עסקת הענק של אנבידיה עם OpenAI מדגימה כיצד המימון ההדדי בתעשייה מתחיל להיראות "כמו לולאה סגורה", כלומר, לפי בלומברג מצב שבו ספקית החומרה החשובה בעולם הופכת גם לגורם שמזין את הניפוח הפיננסי של הלקוחות שלה.
הטענה היא כי אנבידיה, שמרוויחה מכל השקעה ב־AI דרך מכירת שבבים, גם מממנת באופן ישיר את אותן חברות שמריצות את המודלים על החומרה שלה, ובכך בעצם היא מייצרת לעצמה ביקוש "מלאכותי". או במילים אחרות - אנבידיה בעצם בונה את השוק שבו היא עצמה מוכרת, ואז מוכרת לשוק שהיא בונה.
המשמעות הפשוטה היא שאם הערכות השווי בתעשייה יתנפחו מעבר לגבולות הרציונליים, לא רק OpenAI תעמוד במוקד הביקורת, אלא גם אנבידיה, שמספקת לה כאמור את הדלק לצמיחה.
"כאשר ספק הוא גם המשקיע, דרושה בדיקה קפדנית של האיזון בין תמריץ עסקי לסיכון מערכתי", כתב האנליסט ג’יימס שניידר. במקביל, חברת המחקר MacroStrategy Partnership הרחיבה עוד יותר את האזהרה, כשהעריכה כי שווי השוק של תחום הבינה המלאכותית כיום גדול פי 17 מבועת הדוט.קום ופי ארבעה מהיקף השוק ערב המשבר הכלכלי ב־2008. "אנחנו בעיצומה של הרחבה פיננסית חסרת תקדים, שנשענת לא על ביקוש צרכני אמיתי אלא על השקעות הון חוזרות", נכתב בדוח.
עם זאת, לא כולם פסימיים. "זהו מאמץ תעשייתי כולל", אמר לאחרונה גרג ברוקמן, נשיא OpenAI, בהתייחסו לשורת ההסכמים עם ספקיות השבבים והענן. לדבריו, "כל שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית פועלת בהרמוניה - מהמוליכים למחצה ועד התוכנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
