מדוע לא הוקמה ועדת הכנסת למניעת התפשטות נגיף הקורונה?

בתחילת פברואר החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה זמנית שתעסוק בהתפשטות הנגיף, אך היא לא הוקמה אחרי שבליכוד סברו כי יש לכונן אותה רק אחרי הבחירות לכנסת ה-23 • ברשות לחירום לאומי (רח"ל) אין מינוי קבוע של יו"ר מאז שהתפטר הקודם

רה"מ בנימין נתניהו מבקר במתקן הבידוד בבית החולים שיבא / צילום: חיים צח, לע"מ
רה"מ בנימין נתניהו מבקר במתקן הבידוד בבית החולים שיבא / צילום: חיים צח, לע"מ

מי מפקח על משרד הבריאות בעת שהחשש מהתפרצות נגיף הקורונה בישראל הולך וגובר? ועדת הכנסת המיוחדת למניעת התפשטות המחלה לא הוקמה. גם ברשות לחירום לאומי (רח״ל) אין מינוי קבוע של יו"ר מאז התפטר תא"ל צוק-רם.

לפני כשלושה שבועות, החליטה ועדת הכנסת בראשות ח"כ אבי ניסנקורן להקים ועדת כנסת זמנית לעניין התפשטות מחלת הקרונה, וזאת במסגרת החלטה להקמת שלוש ועדות זמניות (השתיים האחרות אמורות היו לדון בכוחות ההצלה והחירום ובחינוך מיוחד שאינו רשמי).

הכנסת המכהנת הנוכחית, הכנסת ה-22, אינה מתפקדת מאז נבחרה ב-17 בספטמבר 2019. הכנסת הקודמת, ה-21, אף היא לא תיפקדה מאז מועד א' של הבחירות, 9 באפריל. כתוצאה מכך, לא מונו ראשי ועדות בכנסת. למעט לוועדת חוץ וביטחון זמנית ולוועדת כספים זמנית, אין אף גורם בפרלמנט הישראלי המבצע פיקוח ובקרה על הנעשה במשרדי הממשלה, לרבות משרד הבריאות והכנת הגורמים האחרים במדינה למצב של התפשטות מגיפה.

בתחילת פברואר הוחלט כי בוועדה הזמנית לעניין התפשטות מחלת הקורונה יהיו 13 חברים: שלושה נציגי סיעת כחול לבן, שלושה נציגי סיעת הליכוד, ונציג אחד לסיעות ש"ס, ישראל ביתנו, העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי, חד"ש, אגודת ישראל, והבית היהודי.

אולם לאחר החלטת ועדת הכנסת, הקמת הועדה לא קודמה במליאת הכנסת, שהתכנסה ב-17 בפברואר. ל"גלובס" נמסר כי הקמת ועדה אחרי אישור במליאה אורכת 4 ימים. כלומר, ניתן היה לכונן את הוועדה כבר ב-21 בפברואר, אך בליכוד הסתייגו מכך, בשל הבחירות הקרובות וסברו שיש לכונן את הוועדות השונות רק אחרי הבחירות לכנסת ה-23, שיתקיימו בשבוע הבא ב-2 במרץ. 

יצויין שב-11 בספטמבר 2019, 8 ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת ה-22, פעלה הממשלה לאישור חוק המצלמות וכינסה את הכנסת, באישורו של יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, תוך קיום יום דיונים שלם במליאה ועד להשתתפות בהצבעה של 58 ח"כים (החוק נפל כי היה דרוש רוב של 61).

אולם כאמור, כעת, בנושא הקורונה הוחלט בליכוד שלא לקדם את הקמת הוועדה המיוחדת בשל הקרבה למערכת הבחירות. לפי הכללים בכנסת ה-22, כל כינוס ועדה זמנית, כולל העלאת נושאים על סדר יומה, מחייב אישור של ועדת ההסכמות, בה חברים יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר ויו"ר סיעת כחול לבן, אבי ניסנקורן. מאחר ולא הושגה הסכמה זאת, הקמת הועדה לא הועלתה להצבעה במליאה.

לאור העובדה שהוועדה המיוחדת לא הוקמה, פנה היום ח"כ צבי האוזר (כחול לבן) ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ גבי אשכנזי, בבקשה להקמת ועדת משנה ייעודית. "לאור המצב הפוליטי השורר בישראל והקושי בכינוס מליאה לצורך הקמה דחופה של ועדה ייעודית שתטפל בנושא, אני מבקש כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תיטול את הסמכות ותקיים בקרה ופיקוח פרלמנטרים כנדרש במדינה מתוקנת על דרכי ההתמודדות עם התפשטות הנגיף, וזאת באמצעות הקמה של ועדת משנה אשר תאפשר גם לחברי כנסת משקיפים ליטול חלק בדיונים", כתב האוזר.

מדוע אין ראש קבוע לרח"ל?

בדיון על הקמת הוועדה המיוחדת לענייני קורונוה בראשית פברואר, התריע ח"כ האוזר מכך שגם רח"ל, רשות החירום הלאומית, פועלת מאז חודש נובמבר 2019 ללא מינוי קבוע של ראש רשות.

לפי החוק, רח"ל מופקדת על התיאום בין גורמי הממשל לטיפול באזרחים בשעת חירום. שעת חירום מוגדרת כאחד מן המצבים הבאים: מלחמה, רעידת אדמה, אסון טבע , מגפה, תקלה תפעולית, אסון רב נפגעים או פיגוע טרור רחב היקף.

תא"ל זאב צוק-רם הודיע בנובמבר 2019 כי הוא פורש מתפקיד ראש הרשות ותחתיו מונה המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, תא"ל רוני מורנו, במינוי זמני לראש רח"ל. ביום חמישי האחרון, ולכאורה ללא קשר להתפרצות נגיף הקורונה, החליט שר הביטחון נפתלי בנט, למנות מינוי חדש לתפקיד, גם הוא למשך שלושה חודשים בלבד: אל"מ נוחי מנדל, המשמש כראש היחידה להתיישבות במשרד הביטחון.

ח"כ האוזר פנה אתמול לשר הביטחון בנט והתריע על הבעייתיות שבחלופת ראשי רח"ל והיעדרו של מינוי קבע. "להתפשטות נגיף הקורונה בישראל השלכות ברמה לאומית אשר עלולות להתפתח למצב חירום בעורף. אני קורא לך למנות בדחיפות ראש קבוע לרשות החירום הלאומית כחלק ממימוש האחריות הכוללת של משרדך לכלל מצבי החירום במרחב האזרחי, ובפרט לצורך התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה בישראל", כתב האוזר.

ביום רביעי האחרון כינס נתניהו פגישת עבודה רחבה בנוגע למניעת התפשטות נגיף הקורונה. רח"ל לא היו בין הגופים שזומנו לאותו הדיון הרחב. במהלך הדיון סיפר נתניהו כי סייר במתקן הבידוד בבית החולים שיבא. "מתקן הבידוד מרשים מאוד. הוא משתמש בטכנולוגיות ושיטות חדשניות כדי להגיע לבידוד מקסימלי, כמובן שאנחנו מקווים שאף אחד מהישראלים שחולצו מהספינה הנגועה - לא נגוע. הם מחולצים לאחר מאמצים גדולים של משרד הבריאות, משרד החוץ וממשלת ישראל", אמר נתניהו.

אך כעבור זמן קצר נודע שאחת האזרחיות שהורדו מן הספינה, נדבקה בנגיף וכעת מסתבר שגם מאות ישראלים נוספים נחשפו לנגיף בעת ביקור של קבוצת תיירים מדרום קוריאה בישראל בראשית פברואר.

נתניהו ציין באותו הדיון שהטיל על ראש המל"ל לקיים הערכות מצב יומיות, לבחון את מדיניות התנועה של תיירים לתוך ישראל וממנה והנחה להקים צוות שיבחן את המשמעויות הכלכליות, לרבות אפשרות פיצוי לחברות ועסקים שנפגעים בעקבות המגפה העולמית.

ראש המל"ל מאיר בן שבת אמר באותו הדיון: "אנחנו ניגשים לדיון מספר שתיים בראשות רה"מ להיערכות הלאומית לנוכח התפרצות נגיף הקורונה. שלוש מטרות לדיון הזה: אחת - הצגת תמונת המצב, המגמות והערכת הסיכונים. שתיים - דיווח על סטטוס ביצוע ההנחיות הקודמות שניתנו על ידי רה"מ. שלוש - תיקוף או עדכון המדיניות והתייחסות להשלכותיה, ככל שישנם. אני מבקש להזכיר את היעדים של המדינות, כפי שנקבעו על ידי רה"מ בדיון הקודם, בראש ובראשונה דחייה ככל שניתן של הגעתו של הנגיף לישראל. שנית, לכשיגיע, ומתוך הנחה שכנראה יגיע, איתורו במהירות ומניעת התפשטותו. תמיכה רפואית מיטבית בחולים, ופיתוח חיסון ונוגדנים לטיפול, כפי שניתנה הנחייה בדיון הקודם לגופים הרלוונטיים.

הדגשים שנתן רה"מ לפניכם - לעשות הכל למניעת הגעתו ולהיות במקביל ערוכים לכך שיגיע ויגרום לתחלואה. להתייחס למצב כאירוע חירום לאומי. המשמעות היא לפעול במהירות ולהסיר בירוקרטיה וחסמים. כדי להקל בכך הוטל על המל"ל לרכז ולהכריע במקום שישנן מחלוקות".

כאמור, לפי רשימת המשתתפים שהפיץ משרד ראש הממשלה, רח"ל לא היו חלק מן הגופים שהשתתפו בדיון ההיערכות.

צרו איתנו קשר *5988