פרשנות: תוצאות הבחירות לא צריכות לשנות כהוא זה את האופן שבו ינוהל משפט נתניהו

אולם ביהמ"ש שבו יחל משפטו של רה"מ צריך להיות מבודד מרעש הרקע העצום של דעת הציבור בעד ונגד נתניהו • ההליך המשפטי חייב להישמר נקי - נקי מלחצי הפוליטיקאים, נקי מהשפעת עמדות פוליטיות או אחרות של השופטים, נקי מלחצי התקשורת ומעמדות הפרשנים

בנימין נתניהו נואם במטה הליכוד לאחר פרסום תוצאות המדגמים אמש / צילום: Oded Balilty, Associated Press
בנימין נתניהו נואם במטה הליכוד לאחר פרסום תוצאות המדגמים אמש / צילום: Oded Balilty, Associated Press

1.

יותר מ-1.2 מיליון אזרחים ישראלים הבהירו אתמול (ב') באמצעות הבחירה לכנסת כי ההליך המשפטי הפלילי שמנהלת מדינת ישראל נגד העומד בראשה, בנימין נתניהו, לא מטריד אותם. או לפחות - לא מטריד אותם מספיק כדי שישנו את עמדתם לגבי התאמתו של נתניהו לראשות הממשלה.

הבחירה הדי גורפת בליכוד בראשות נתניהו היא לפחות במידה מסוימת גם הבעת אי-אמון במערכת המשפט, ביועץ המשפטי לממשלה, בפרקליטות ובמשטרה, שסבורים כי נתניהו מושחת, לקח שוחד ופעל בניגוד עניינים חריף. למה רק במידה מסוימת? מכיוון שבניגוד לרושם שעלול להיווצר, רבים ממצביעי הליכוד והימין בכלל רוצים את נתניהו כראש ממשלה למרות כתב האישום נגדו, ולא בזכותו.

רוב מצביעי הליכוד כלל אינם מתעניינים בשאלה האם נתניהו הוא עדיין חשוד בפלילים או שכבר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום. ממדי ההצבעה לליכוד בבחירות שנערכו אתמול, לאחר שהוגש נגד נתניהו כתב אישום, אינם שונים מממדי ההצבעה לליכוד בסבב הבחירות שנערכו באפריל 2019 כאשר נתניהו היה עדיין רק חשוד. המשמעות היא שתמיכה בנתניהו אין משמעותה התרסה נגד מערכת המשפט.

2.

אם מצביעי הימין היו יושבים כחבר המושבעים במשפטו של נתניהו, נתניהו היה יוצא כנראה זכאי בכל מקרה. האמונה שלהם בו היא עיוורת לאישומי השחיתות נגדו.

אבל בישראל משפטים פליליים מנוהלים על-ידי שופטים מקצועיים ולא על-ידי חבר מושבעים מקרב הציבור, ותוצאות הבחירות לכנסת לא צריכות לשנות כהוא זה את האופן שבו ינוהל משפט הפלילי של ראש הממשלה. הן לא צריכות לדחות את המשפט, הן לא צריכות לשנות את הפרוצדורה שלפיה מנוהלים משפטים פליליים, וחלילה אם הן יביאו לביטולו.

המבחן הגדול של מערכת המשפט כעת, של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, של ממלא-מקום פרקליט המדינה עו"ד דן אלדד ובעיקר של שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, רבקה פרידמן-פלדמן, משה ברעם, ועודד שחם, הוא לנהל את משפט נתניהו באופן שהוא אובייקטיבי ומנותק עד כמה שניתן מדעת הקהל. אם תרצו, במנותק מעמדת חבר המושבעים.

האולם בבית המשפט המחוזי בירושלים שבו צפוי להתחיל משפטו של נתניהו בעוד שבועיים, ב-17 במרץ, צריך להפוך למתחם המבודד מרעש הרקע העצום של דעת הציבור בעד ונגד נתניהו. ההליך המשפטי חייב להישמר נקי. נקי מלחצים של פוליטיקאים, נקי מהשפעת עמדות פוליטיות ואישיות של השופטים על הנאשם, נקי מלחצי התקשורת ומעמדות הפרשנים המשפטיים והפוליטיים.

ואם מישהו חושב שזו משימה פשוטה - הוא טועה. שופטים הם בני אדם, והם מתייחסים באופן שונה לתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה, שמעמיד אותם תחת ביקורת יומיומית של הציבור, מאשר לתיקים השגרתיים שבהם הם דנים. זה לא גורם לשופטים חלילה להטות דין, אבל ניסיון העבר מלמד כי זה יכול לגרום להם להשקיע יותר משאבים ויותר זמן בתיקים שזוכים לתשומת-לב ציבורית. מידת ההתעמקות של השופטים בתיק נתניהו תהיה ללא ספק רבה יותר מאשר מידת ההתעמקות ותשומת-הלב שהם מקדישים לתיקים "שגרתיים" שנדונים בפניהם. האם זה לטובת נתניהו או לרעתו? תלוי את מי שואלים.

3.

זה שהצבעת התמיכה בנתניהו היא רק באופן חלקי התרסה של בוחריו נגד מערכת המשפט, לא אומר שנתניהו ואנשיו לא ינסו למנף את הבחירה בו להמשך ניסיונות ההתנכלות במערכת שאחראית על העמדתו לדין. אם נתניהו יצליח להרכיב ממשלת ימין, אין ספק כי הלחצים מצד נתניהו ואנשיו על מערכת המשפט רק יגברו.

עם זאת, בניגוד לאחרים, אני חושב שנתניהו יימנע מניסיון להדיח מתפקידו את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. נתניהו אינו טיפש, והוא יודע היטב שניסיון כזה רק יפגע בו. קודם כל, מפני שהדחה של מנדלבליט בעת הזו תתפרש, ובצדק, כנקמה מושחתת ביועץ המשפטי, שגם חלק מאוהדי נתניהו יסתייגו ממנה. שנית, נתניהו יודע שהדחה של מנדלבליט לא תועיל לו. אפילו אם מנדלבליט יודח, נתניהו יתקשה מאוד למצוא ברחבי מדינת ישראל משפטן בעל שיעור קומה שמסוגל למלא את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שיעז מיד אחרי מינויו להתערב לטובת נתניהו בהליך המשפטי שכבר נמצא בידי בית המשפט המחוזי בירושלים. 

4. 

השינויים במערכת המשפט שצפויה ממשלת נתניהו הבאה לקדם הם שינויים חוקתיים. הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה נוגעת להצעות להוסיף פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חקיקה כזו, אם תקרה, תאפשר לכנסת לפגוע בזכויות אדם ובזכויות יסוד ללא אפשרות של בית המשפט למנוע פגיעה כזו.

אם להסתמך על דוגמאות העבר, זה אומר שהכנסת תוכל להורות ברוב של 61 מחבריה על ביטול פסק דין של בג"ץ שמחייב פיטורי שרים אם הוגש נגדם כתב אישום, ולכלוא מבקשי מקלט למשך שנתיים במתקני כליאה בדרום, למרות שבג"ץ קבע כי יש בכך משום פגיעה בלתי מידתית בזכויות האדם שלה. זה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לחוקק חוק שאוסר על נשים להשתתף בקורס טיס, למרות שבג"ץ קבע כי מדובר באפליה בוטה. פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת גם תוכל לאפשר לכנסת להעביר חוק שאוסר על ניהול משפט פלילי נגד ראש ממשלה מכהן ללא הפרעה מצד בג"ץ. יש לקוות שלא נגיע לשם.

השאלה המשפטית הגדולה כעת היא איך בג"ץ יתייחס לעתירה שתחזור ותבקש ממנו לאסור על נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות שיש עמן קלון. או במילים אחרות - על נתניהו.

בסוף דצמבר מחק בג"ץ את העתירה בנימוק שהיא מוקדמת מדי, ושאין בכוונתו להעביר ביקורת שיפוטית על הפעלת הסמכות של נשיא המדינה, לפני שהנשיא קיבל החלטה כזו. עכשיו הגיעה השעה לפסוק.

לפי ההערכות, שופטי בג"ץ - בין היתר מתוך חשש לפגיעה באמון הציבור בהם - יימנעו מלפרש את החוק לרעתו של נתניהו ויאפשרו לנשיא להטיל עליו לנסות להרכיב את הממשלה. עם זאת, מדובר בסוגיה משפטית עקרונית שלא נדונה כאן מעולם, ואין לה מענה שלם בחוק. גם פרשנות משפטית אחרת היא אפשרית.

*** חזקת החפות: גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.