אם נתניהו יבקש להיעדר ממשפטו, הניסיון של קודמיו לא מבשר טובות

ראש הממשלה אומנם עסוק במשבר אבל אמור להתייצב לדיון ראשון במשפט מורכב • במפלגתו מרגיעים: הסנגורים יבואו במקומו לרוב הדיונים • העבר מלמד כי פטור מהתייצבות למשפט הוא נדיר • המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

ההחלטה להתחיל במשפטו של ראש הממשלה כמתוכנן, ביום שלישי הקרוב, החזירה אותנו לאזהרה של יריביו במערכת הבחירות. "נתניהו יצטרך להיות בבית משפט שלוש פעמים בשבוע", קבע יו"ר כחול לבן בני גנץ בכנס בבאר שבע, "הוא לא יכול להיות יותר ראש ממשלה". במילים אחרות, הנוכחות הקבועה על ספסל הנאשמים לא תשאיר לנתניהו פנאי לניהול המדינה.

האם זה מה שצפוי כבר בשבוע הבא? "קשקוש מוחלט", הגיב לטענה שר האנרגיה יובל שטייניץ בראיון רדיופוני, "זה לחלוטין נוגד את העובדות". לטענת שטייניץ, במשפטים דומים נהוג לדרוש מהנאשם להתייצב רק למספר דיונים מצומצם מאוד. "תסתכל על משפט אולמרט, על משפט ליברמן - הם לא היו ברוב הדיונים".

ואומנם כבר השבוע הגישו חבריו של נתניהו לספסל הנאשמים - נוני מוזס ובני הזוג אלוביץ' - בקשה ראשונה לקבל פטור מהתייצבות, אם הדיון הראשון יהיה "דיון תזכורת" טכני. בפועל צפויים כולם להגיע, שכן בית המשפט החליט לקיים את ההקראה הרשמית של כתב האישום.

מה אומרות העובדות על חובתם של נאשמים, ובפרט פוליטיקאים בכירים, להיות נוכחים בגופם באולם המשפט? בדקנו מה אומר החוק, וכיצד נראו הדברים באמת במשפטי אולמרט וליברמן.

"לא מקובל לשחרר באופן גורף"

סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי קובע את הכלל: חובה לדון אדם בפניו. ההיגיון, הסביר לנו עו"ד איתן מעוז, המייצג בכירים ואנשי ציבור בעבירות כלכליות, הוא ש"טובת הנאשם היא לשבת באולם כשמשמיעים את הראיות נגדו ולהקשיב לדברי העדים". כך הוא ייטיב להתגונן.

אבל לכלל יש סייגים. סעיף 128 קובע, למשל, שבית המשפט יכול להיעתר לבקשת היעדרות של הנאשם, בתנאי שיש לו סנגור ושלא ייגרם לו "עיוות הדין". האפשרות הזאת נעשתה רווחת יותר בסוף שנות ה-90', מסביר עו"ד איל רוזובסקי, שייצג בין השאר את אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי. בעבר, שופטים ושופטות מיעטו לשחרר נאשמים מדיונים, אבל ב-1996 באה פסיקה של בג"ץ שהקלה עליהם. השופטת דליה דורנר דנה בעתירה של נציגי חברת הפקה מסוימת, שבית משפט השלום סירב לבקשתם להיעדר מדיונים במשפט שהתנהל בעניינם, למרות טענתם שעסקיהם ייפגעו. היא קבעה שלנאשם עומדת הזכות לא להיות נוכח, ובלבד שהגינות ההליך לא תינזק.

מאז, ממשיך רוזובסקי, "מקובל לבקש להיעדר מפגישות ספציפיות, בעיקר במשפטים גדולים עם הרבה חומר וכמה נאשמים. אבל פחות מקובל שמישהו מבקש אישור גורף". מעוז מאשר: "הסמכות לשחרר נאשם מנוכחות מופעלת במקרים חריגים ונקודתיים, לא באופן גורף".

10 ישיבות, 0 חיסורים

משפטי אולמרט הם דוגמה טובה לנטייה הזאת. אולמרט נשפט בכמה פרשות. שלוש הראשונות - ראשונטורס, טלנסקי ("המעטפות") ומרכז ההשקעות - הביאו להפטרותו ב-2008, עוד לפני הגשת כתב האישום. הרביעית, הולילנד, החלה להיחקר רק ב-2010, וכתב האישום נגד אולמרט ו-12 נאשמים נוספים הוגש כעבור שנתיים.

שלוש הפרשות הראשונות קובצו למשפט אחד שנפתח ב-2009. הוא ארך כשלוש שנים וכלל 157 דיונים. בכל תיקי המשפט מצאנו רק ארבע בקשות של אולמרט להיעדר מישיבה: אחת בשל נסיעה מתוכננת לחו"ל; אחרת בשל זהות העדים בדיון (התביעה לא התנגדה); והנותרות ללא נימוק. כל הבקשות מקפידות לציין שסנגורו של אולמרט ייצג אותו ושאין חשש לההליך ההוגן. בית המשפט אישר שתיים מהבקשות. שתי האחרות התייתרו בגלל סגירת התיק.

אולמרט המשיך להיות משתתף קבוע בדיונים גם כאשר ב-2014, שנתיים אחרי מתן פסק הדין, הורה בית המשפט העליון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בירושלים. ב-20 דיונים שהתקיימו בסבב הזה, בתשעת החודשים שבין ספטמבר 2014 למאי 2015, לא מצאנו אף לא בקשה אחת של אולמרט לקבל פטור מהתייצבות.

המצב היה שונה במשפט הולילנד. בניגוד להליך הקודם, שבו היה אולמרט (יחד עם שולה זקן) הנאשם העיקרי, תיק הולילנד כלל לא-פחות מ-16 נאשמים. מאחר שחלק מ-150 הדיונים לא נגעו במישרין לאישומים נגד אולמרט, הוא היה יכול לדלג על רבים מהם. את המספר המדויק לא הצלחנו לברר.

ומה לגבי ליברמן, שלדברי שטייניץ נעדר גם הוא מרוב הדיונים במשפטו? שטייניץ מתכוון כנראה ל"פרשת השגריר" שבה ליברמן עמד לדין ב-2012, ולבסוף זוכה. כתב האישום ייחס לו מרמה והפרת אמונים, משום שקידם לכאורה את זאב בן-אריה לתפקיד השגריר בלטביה תמורת הדלפות מחקירה אחרת. הפרשה לא הייתה סבוכה כמו פרשות אולמרט, וההליך המשפטי כלל 10 דיונים בלבד, שנפרשו על תשעה חודשים. ברשומות מצאנו בקשות של ליברמן לדחייה במועדי הדיונים, אבל לא בקשות לפטור מהתייצבות.

"דין איש עסקים כדין שכיר יום"

"בקשות לשחרור מוגשות לרוב לדיון ספציפי או לדיונים טכניים, שאין ניהול אקטיבי של המשפט", אומר מעוז. "מקרים אחרים הם מחלה או אירוע דחוף, וכן כשנשמעות ראיות שאינן מכוונות נגד מי שמבקש להשתחרר, אלא נגד נאשמים אחרים בתיק".

מעמד בכיר וסדר יום עמוס לא בהכרח יסייעו לנאשם לקבל פטור. בפסק הדין בעתירת חברת ההפקה, הסכימה השופטת דורנר עם קביעה של שופטת השלום שחייבה את הנאשמים להתייצב: "המחוקק לא ראה לאבחן אם באנשי עסקים חובקי עולם עסקינן או במי שמרוויח לחמו בשכר יומי דחוק". גם מעוז אומר: "לאור הוראות החוק ופסיקת העבר ניתן להניח כי לנאשם - כל נאשם - יש סיכויים נמוכים מאוד להיעדר באופן גורף ממשפטו".

מכל מקום, עורכי הדין ששוחחנו איתם ביקשו להזכיר שהזמן שנאשם כמו נתניהו מקדיש למשפטו אינו מתמצה בישיבה על ספסל הנאשמים. הוא צריך לקבוע עתים לישיבות הכנה עם פרקליטיו. בעבירות צווארון לבן, אומר רוזובסקי, יש שפע חומרי חקירה ועדויות. "צריך לנתח הרבה מאוד חומר כתוב, הסנגורים משקיעים מאמץ רב - ובדרך כלל הנאשם מסייע להם בהגנה עליו". 

*** חזקת החפות: יודגש כי בנימין נתניהו, נוני מוזס ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.