פרשנות: מדיניות ההסברה של ישראל מעלה יותר שאלות מתשובות

ב-11 השנים האחרונות, שנות ההנהגה הרצופות של נתניהו, הצהרותיו לתקשורת הן האלמנט שלו. המקום אליו הוא מתכנס, משם הוא מנהל, מעביר מסרים, שולט.

אולם בחודש הזה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה, ההצהרות לא מספקות הסברים לישראלים.

היום, יום א' ה-15 במרץ, ייכנס המשק הישראלי למצב חסר תקדים. משבר ישראלי וגלובלי בממדים שלא ידענו. מאבק בהתפשטות מגפה, ולא הסיטואציה שהישראלים מכירים: טרור, מלחמה, הפגזות, אבל ושכול.

ברגעים חדשים, באירועים שונים, נחוצים מהלכים אחרים. אך נתניהו בינתיים משמר את שיגרת הופעותיו, ובימים האחרונים הוא הותיר את הישראלים עם יותר שאלות מתשובות.

זהו רגע קשה, ויתכן שאין כלל תשובות שניתן לתת, אך ראוי לצמצם את החרדות של הציבור. ההרגלים הוותיקים של משרד ראש הממשלה ושל שאר משרדי הממשלה - להדליף ולתדרך אישית לחלק מן העיתונאים החביבים עליהם - לא עובד במקרה הזה.

מחלקת ההסברה והתקשורת של כלל המשרדים הרלוונטים חייבת לעבוד עם התקשורת הישראלית בצורה מאורגנת, ברורה, ישירה. לעדכן את כולם בו זמנית. כי ללא הסברים ברורים בכלי התקשורת, הכאוס יתפשט יותר מהר מן הווירוס עצמו.

זה החל ביום שישי בערב, כאשר חלק מן ההנחיות שנשקלו פורסמו והוצגו כ"סגר" החל מיום ראשון, "השבתה" מלאה של המשק ועוד מיני כותרות, שהועברו לציבור שאינו שומר שבת במהדורות יום שישי בערב.

תוך 12 שעות תורגמו המסרים הללו, מסרים מבלבלים, לא אחידים, אך הגיעו ממקורות בכירים (אולי מן השרים, אולי ממנכ״לי המשרדים, אולי ממשרד ראש הממשלה), לידי התרוצצות הישראלים בשבת בבוקר לרשתות מזון הפתוחות בשבתות.

בצמרת הממשל הישראלי עדיין מקפידים על שמירת שבת לפי כללי הסטטוס קוו, וכך אף גורם רשמי לא תדרך באופן ברור ביום שישי בערב ואף לא בשבת בבוקר. השמועות רצו לכל כיוון.

כאשר נעשה ניסיון (שלנו, ב"גלובס") לוודא את הפרטים, לשאול שאלות, תוך פניה ישירה לשרי ממשלה, לדוברים רשמיים, נמסר שהפרטים המלאים יינתנו רק במוצאי שבת.

אז, כעבור 24 שעות של של אי ודאות יצא ראש הממשלה בהצהרה לתקשורת, בה חזר על הנחיות התעטשות, ואי לחיצת ידיים. נו טוב, אלו כבר הובנו, אך לי מותר ולמי אסור לעבוד למחרת בבוקר? זה לא נותר לגמרי ברור.

2 דקות אחרי הצהרת ראש הממשלה החלו לפנות אלינו בעלי עסקים קטנים (עם בעלי פחות מ-10 עובדים) עם שאלות. מותר לי או אסור לי לעבוד? הדבר נותר לא ברור.

מי אחראי על מדיניות ההסברה

בלשכת ראש הממשלה מורגלים לנהל אירועים תקשורתיים גדולים סביב נוכחותו של נתניהו. הוא כריזמטי, הוא מוביל, הוא מכריז, וזה תמיד מתרחש באופן מדויק בשעה 20:00.

אך מי מספק את המשענת התקשורתית הרחבה יותר מעבר לחיבתו האישית של נתניהו למיקרופון ולמצלמה? מי מסביר לעיתונאים את ההחלטות כדי שיוכלו לפרט אותן לציבור?

בעבר היה בלשכת ראש הממשלה ראש מערך הסברה, מינוי ממשלתי של גוף האמור להנחות ולתאם את תחום ההסברה, כך שכלל גורמי הממשלה יעסקו בעניין מסוים באופן אחיד.

מאז שלא הצליח נתניהו למנות את רן ברץ לראש מערך ההסברה בנובמבר 2015, הוא הותיר את התפקיד של ראש מערך ההסברה (המצריך אישור ממשלה) ללא מינוי רשמי.

ירדן ותיקאי, שהיה מנהל מטה ההסברה הותיק בלשכת רה"מ, עזב את תפקידו בשנת 2018. שיר כהן מונתה לתפקיד הדוברת (אך לא לתפקיד מנהל מטרה הסברה או ראש מערך ההסברה), והיא מעבירה את המסרים של נתניהו בשנים האחרונות, אך לא עוסקת בתדרוכים והסברה מעבר לכך.

ויובהר, אין מדובר פה במינוי ברנז'אי של אדם זה או אחר, אלא בתפקיד בעל חשיבות לאומית שצריך להיות ערוך ומוכן לרגעי משבר גדולים.

כיצד מתקבלות החלטות דרמטיות?

מאז פרוץ משבר הקורונה, ההחלטות מתקבלות בצוות שהוקם אד-הוק על ידי נתניהו, תוך שהמטה לביטחון לאומי מוביל את המהלכים. בחוק המטה לביטחון לאומי מוגדרים תפקידיו באופן רחב, ואחד מהם הוא ניהול משברים לאומיים. אך המטה לביטחון לאומי (שמכין את השרים לישיבות, מרכז עבודת מטה, מציע חלופות, ומגבש הערכות רב שנתיות) - הוא לא גוף עם התמחות רפואית, בריאותית. אף על פי כן, נתניהו החליט להציב את המל"ל בחזית.

במקביל, נתניהו קיבל החלטות מכריעות, בעלות משמעות מרחיקת לכת על ישראל, מבלי לכנס את הקבינט הביטחוני לאומי ומבלי להעלות את ההחלטות לישיבת ממשלה רחבה. ההחלטות התקבלו על ידי נתניהו, בהשפעת משרד הבריאות, וללא בקרה והתייחסות של שאר שרי הממשלה.

הזמנים אינם רגילים, מדינת ישראל נמצאת במשבר פוליטי עמוק, והכנסת חדלה מלתפקד לפני שנה. אין אף גוף במדינה שמציב גבולות לתהליך קבלת ההחלטות. הנושאים לא עולים בוועדות הכנסת וכעת עם העמקת המשבר הבריאותי עולה חשש ממשי, שגופי פיקוח (כמו ועדות כנסת) גם לא יתכנסו ויעצרו את הממשלה היוצאת מקבלת החלטות כבדות.