ריבית ארה"ב | פרשנות

פרשנות - לשטח את עקומת המיתון: הפד הפעיל את כל הכלים, עכשיו הכדור עובר למגרש של הממשלות

יו"ר הפד ג'רום פאוול נחלץ לייצב את המערכת הפיננסית, אך הזכיר כי האתגר הגדול הוא קודם כל בריאותי: צריך לעצור את התפשטות המגפה • אחר כך, צריך לסייע לחברות ולאזרחים שנקלעו לקשיים - וזה בעיקר תפקידה של הממשלה • לכן זה הזמן לתוכניות סיוע מסיביות מצד המדינות

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press
יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

זה הזמן לצעדי חירום, והכדור עובר עכשיו למגרש של הממשלות. זה היה המסר שעלה משורת הצעדים החריגים שקיבל הפדרל ריזרב אתמול, וממסיבת העיתונאים הטלפונית שקיים יו"ר הבנק המרכזי, ג'רום פאוול, בעקבותיה. בהחלטה הדרמטית ביותר מאז ימי המשבר של 2008, ועדת השווקים הפתוחים של הפד החליטה בפגישה לא מתוכננת שנערכה בסוף השבוע להוריד את הריבית לרמה אפסית ולקנות כמויות עתק של אגרות חוב בשווקים. כל זה לווה בשורה ארוכה של צעדים שנועדו להזרים נזילות למערכת הפיננסית, בארצות הברית וגם מחוצה לה.

המטרה של צעדי הפד, כך השתמע מדבריו של פאוול, היא לא רק לתמוך בכלכלה האמריקאית, אלא גם, ואולי בעיקר, לוודא שהשווקים הפיננסיים, שמראים בשבועות האחרונים סימני מצוקה גוברים, ימשיכו לתפקד כרגיל. אבל כפי שפאוול עצמו הסביר, יש גבול ליכולת של הבנקים המרכזיים להתמודדות עם המשבר הנוכחי באמצעות מדיניות מוניטרית.

האתגר הגדול ביותר, כך הזכיר פאוול, הוא בריאותי: מה שצריך לעשות, בראש ובראשונה, הוא לעצור את התפשטות מגפת הקורונה. אחרי זה, צריך לסייע לחברות ולאזרחים שנקלעו לקשיים - וזה בעיקר התפקיד של הממשלה. זה הזמן לתוכניות סיוע מסיביות, כלומר למדיניות 'תקציבית', כהגדרתו של פאוול. ומדיניות כזאת, הוא הבהיר, היא 'קריטית'.

בין הצעדים שנקט הפד אתמול אפשר היה למצוא קווי אשראי לבנקים, הקלות מהותיות על 'כריות הביטחון' שהם נדרשים להחזיק, וגם צעדי תיאום מול הבנקים המרכזיים הגדולים במערב, שנועדו להבטיח את נזילות הדולר במערכת הפיננסית העולם. כל התותחים הכבדים שהפד השמיש בהדרגה אחרי המשבר הפיננסי - הוטלו אמש למערכה בבת אחת.

שורת הצעדים האלה היא עדות להיקף הצניחה בפעילות הכלכלית בארצות הברית, וגם לרמת הדאגה של הפד מסימני הלחץ במערכת הפיננסית. בנוסף, ההחלטה הזאת מעבירה את המוקד לממשלות, כך הסביר אתמול אדם פוזן, נשיא מכון פיטרסון, אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם. הצעדים הנחרצים של הפדרל רזרב שומטים את התירוצים של מקבלי ההחלטות במשרדי האוצר לא לפעול: הכלכלות העשירות יוכלו לגייס כסף בשווקים בעלות אפסית בטווח הנראה לעין. הגירעון, במילים אחרות, לא כובל את ידיהן כרגע.

עידן של אי־ודאות

כשפאוול התבקש להעריך את השפעת נגיף הקורונה על הכלכלה האמריקאית הוא נקט בלשון מעודנת, ודיבר על רבעון שני 'חלש', ואז הסביר שקרוב לוודאי שכלכלת ארה"ב תתכווץ ברבעון הזה. מה יקרה אחר כך? כמה גדולה תהיה השפעת הווירוס, וכמה היא תימשך? "אין לדעת", אמר פאוול בכנות. זה עידן של אי־ודאות. ובכל זאת, שורה של כלכלנים בכירים, ששימשו בעבר ככלכלנים הראשיים של קרן המטבע הבינלאומית, העריכו אתמול ב"פיננשייל טיימס" שהכלכלה העולמית נכנסת למיתון. צעדי הפד יכולים לעזור לחברות ולמשקי בית במצב כזה: למשל, להשיג אשראי זול יותר שיקל עליהם לצלוח את המשבר.

אבל זה לא כל מה שעמד ברקע ההחלטה של הפד. כפי שהסביר פאוול, אפשר היה לזהות בשבועות אחרונים סימני לחץ והיעדר נזילות בשווקים הפיננסיים, כולל בשוק אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות, שהוא השוק "החשוב והנזיל ביותר בעולם", כהגדרתו, ומהווה אבן יסוד למערכת הפיננסית כולה. בשבוע שעבר הפד כבר הכריז על פתיחת קווי אשראי קצרי מועד לבנקים, בסך 1.5 טריליון דולר, אבל נראה שזה לא הספיק לפתור את בעיות הלחץ והנזילות. במקום זאת, הפד יתחיל עכשיו לקנות אג"ח בעצמו, במטרה להבטיח תפקוד תקין של השוק הזה, וגם של שוק האג"ח מגובות המשכנתאות, שגם לו חשיבות קריטית בארה"ב. כבר היום, הפד יחל ליישם תכנית רכישת אגרות חוב בסך 700 מיליארד דולר. עידן ההקלה הכמותית חוזר. אם כי הפעם, לפי פאוול המטרה היא בעיקר להבטיח את תפקוד השווקים.

במבט קדימה, פאוול הבהיר כי הפד אינו מאמין בכלי של ריבית שלילית - אבל שלא יהסס להשתמש בשאר הכלים העומדים לרשותו.

הכל עניין של זמן

בדברים של פאוול היה עוד מסר חשוב: גם המשבר הזה יעבור. אולי לא ברור מתי, אבל בסופו של דבר התפרצות הקורונה תעבור, ו"כלכלת ארה"ב תחזור לרמת הפעילות הנורמלית". המטרה של הפד היא להבטיח שההתאוששות תהיה איתנה ככל שניתן.

למעשה, ניתן למצוא קווי דמיון בין האתגר שניצב כיום בפני מקבלי ההחלטות שמנסים למתן את התפרצות הקורונה, לבין האתגר שניצב בפני מקבלי ההחלטות הכלכליים, שמנסים למתן את פגיעת המיתון הנלווה למאמצים האלה. המדיניות של רוב מדינות העולם היא לנסות 'לשטח את העקומה', כלומר לוודא שהתפרצות הקורונה לא תגיע לרמה שמביאה לקריסת מערכת הבריאות.

על אותו משקל, כך הציע פרופ' פייר אוליבייה גורינשה (Gourinchas), מאוניברסיטת ברקלי, אפשר לדבר על 'לשטח את עקומת המיתון'. במאמר שפירסם בסוף השבוע הוא כותב "שצעדים כלכליים נחוצים באופן הבהול ביותר כאשר הכלכלה נמצאת במצב כיבוי". העלות של חבילות תמריצים לכלכלה שיגיעו רק אחרי שההתפרצות תיגמר תהיה הרבה יותר יקרה, ולכן המטרה צריכה להיות למנוע מהמשבר להתעצם, ומהמיתון להעמיק. כמו פוזן, גם הוא ממליץ לשכוח מהגירעון: "אם עכשיו זה לא הזמן ללוות על מנת לתמוך בכלכלה שנמצאת על סף קריסה, מתי זה כן זמן טוב?".

מה לעשות עם הכסף? גורנישה מציע שורת צעדים אפשריים, כולל סיוע שיאפשר לעובדים לשמור על מקום עבודתם, וגם סיוע למי שפוטר באופן זמני. משקי בית, הוא אומר, צריכים להיות מסוגלים לעמוד בתשלומים בסיסים, כמו שכר דירה, משכנתה וחשבונות. אותו הדבר נכון גם לחברות, שצריכות לצלוח את המשבר בלי להגיע לפשיטת רגל - והוא מזכיר צעדים שאת חלקם כבר ראינו כאן בישראל, כמו תנאי אשראי נוחים יותר, דחיית תשלומי מסים, ואפילו סיוע כספי ישיר. כל זה לצד שמירה על המערכת הפיננסית, כדי לוודא שהמשבר הכלכלי לא יתגלגל למשבר פיננסי. הרעיון הכללי הוא למנוע לולאות היזון חוזר שיגבירו את המשבר הכלכלי. בכל מקרה, מסכם גורינשה, "זה לא הזמן להיות זהירים".