במאבק במגפה הזאת, ישראל לא תמיד ממציאה את הגלגל

ראש הממשלה נתניהו ושריו מרבים להתגאות בכך שישראל מובילה בצעדים שהיא נוקטת במלחמה בקורונה • מבט מפוכח בצעדים שנקטו מדינות אחרות מחייב לסייג: לפעמים ישראל הייתה חלוצה, ולפעמים נגררת • בעריכת בדיקות היא נשרכה מאחור, אבל המגמה משתנה • המשרוקית של גלובס

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן-הארץ

האם ישראל באמת נמצאת בחוד החנית של המאבק בקורונה? "מדינות מאמצות, אחת אחרי השנייה, את הצעדים שאנחנו קיבלנו", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע שעבר, בהודעה לתקשורת שבה הכריז על החרפת צעדי החירום. "המדיניות שלנו היא דינמית, מקדימה את כל מדינות העולם, וזה הביא אותנו להיות בין המדינות שנמצאות במצב הטוב ביותר בעולם".

גם בכירים אחרים ליוו את הבשורות המדאיגות בטפיחה עצמית על השכם. שר הכלכלה אלי כהן אמר דברים דומים, אבל היה יותר מסויג: "בכל הפעולות עד היום הקדמנו את מרבית מדינות העולם - בסגירות הטיסות, במקומות הבילוי". שר הפנים אריה דרעי טען שגם בבדיקות לאבחון קורונה ישראל מובילה בעולם: "יחסית לגודל האוכלוסייה של מדינת ישראל, אנחנו מהמדינות שעושות את מירב הבדיקות".

האם יש בטענות האלה ממש? בדקנו מתי אימצו ממשלות העולם צעדי חירום דומים למלחמה במגפה החדשה. אם לסכם: ישראל הייתה החלוצה בנקיטת כמה אמצעים, אבל נשרכה קצת מאחור באחרים.

אשר לעריכת בדיקות רבות לאיתור נשאים - כלי שלאחרונה נשמעות טענות קשות על פיגור באימוצו - קשה לקבוע מסמרות. ישראל הייתה רחוקה מלהוביל, אבל המגמה מתחילה להשתנות.

זריזים, לא תמיד חלוצים
 זריזים, לא תמיד חלוצים

מובילים בבידוד טסים והגבלת התקהלות

איפה ישראל הקדימה את העולם? נתניהו ציין בהצהרתו שתי הגבלות: על התנועה בגבולות ועל התקהלות. נתניהו ידע היטב מדוע הוא נותן את הדוגמאות האלו דווקא: ישראל הייתה זריזה מאוד באימוץ הצעדים האלה. אשר לחובת בידוד של כל השבים מחו"ל בלי קשר לזהות המדינה, לא מצאנו עדויות למדינה שנקטה צעד זה לפני ישראל.

כשראשת ממשלת ניו-זילנד ג'סינדה ארדרן הודיעה על צעד דומה כשבוע לאחר מכן, היא טענה שרק ישראל ועוד מספר קטן של מדינות אי באוקיינוס השקט סגרו את הגבולות כך. בפועל, פולין ודנמרק - שלא ממוקמות באוקיינוס השקט - עשו צעד דומה יום לפני ניו-זילנד.

בנוגע להגבלת ההתקהלות המצב קצת יותר מורכב. את האיסור על התקהלויות של יותר מ-100 איש הטילה ישראל ב-11 במרץ, היום שבו ארגון הבריאות העולמי הכיר בקורונה כמגפה עולמית (פנדמיה). ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שנקטו צעד כזה, אבל לא החלוצה לפני המחנה. צ’כיה הוציאה הנחיה זהה יום קודם, וכך גם אוסטריה, אם כי באוסטריה ההוראה חלה רק על מקומות סגורים.

לעומת זאת, אוסטרליה נזקקה לחמישה ימים נוספים כדי לתת הגבלה דומה, יומיים אחרי שישראל כבר עברה להגבלת התקהלות של עד 10 אנשים.

ואיפה ישראל עומדת ביחס לעולם באשר להגבלת ההתקהלות עד 10 אנשים? כאן כבר לא הצלחנו למצוא מדינה שהקדימה את ישראל. הדבר הקרוב ביותר שמצאנו היה שהרשויות בקליפורניה נתנו הוראה בנושא רק לאנשים שנמצאים בקבוצות הסיכון, יומיים לפני המגבלה הגורפת שממשלת ישראל הטילה.

אנחנו לא הראשונים לסגור מקומות בילוי

אלי כהן טען שישראל היא המדינה הראשונה בעולם שסגרה את מקומות הבילוי. לא נכון. הצעד הזה היה חלק מחבילת ההגבלות שנתניהו הכריז עליהן ב-14 במרץ. בלגיה, ספרד ופולין נקטו אותו צעד יום ואף יומיים קודם, לפחות בנוגע לבתי קפה ומסעדות. צרפת עשתה זאת במקביל לישראל. אירלנד החילה את המגבלות בהדרגה: מוזיאונים ואתרי תיירות נסגרו יומיים לפני ההנחיה הישראלית, אבל פאבים ומסעדות רק יום אחריה.

יש מדינות מערביות שעדיין מתמהמהות. גרמניה מסתפקת בינתיים בהגבלת שעות הפעילות של המסעדות ועל שמירת מרחק בין הסועדים. עיריית ברלין החמירה יותר, והורתה לסגור פאבים ומסעדות בתחומה במקביל להחלטה הישראלית.

מערכת החינוך: השראה מהדנים והפולנים

ישראל לא הקדימה את העולם בהשבתת מערכת החינוך. ההוראה לסגור את בתי הספר והאוניברסיטאות בישראל ניתנה ב-12 במרץ, אבל חרף ביקורת נרחבת, היא לא חלה על גני הילדים והחינוך המיוחד. ההגבלות הורחבו למוסדות אלה רק כעבור יומיים (שנפלו, אומנם, על סוף השבוע). בדנמרק, בפולין, באלבניה ובצ’כיה, בתי הספר הושבתו עוד קודם. אירלנד הכריזה על סגירת מערכת החינוך שעות ספורות לפני ישראל, אבל כללה מראש את גני הילדים.

שר החינוך רפי פרץ היה מודע למגמות האלה, וגם קרא ללמוד מהן. "במדינות בהן התחלואה קטנה משלנו כבר ביצעו את הצעד הזה", הוא אמר אז, "בשבדיה, בדנמרק, בפולין". במקרה של שבדיה הוא הגזים: באותה עת סגירת בתי הספר והאוניברסיטאות הייתה שם בגדר המלצה. הנחיה גורפת ניתנה רק כשבוע אחרי ישראל.

מתחילים להדביק את הפער בבדיקות

ככל שממשלת ישראל הידקה את הצעדים לעיכוב את התפשטות הנגיף, גברה הביקורת על גרירת רגליים בעריכת בדיקות לחשודים בהידבקות. מדינות אחרות, נטען, פעלו הרבה לפנינו.

בשעה שכתבה זו נכתבת, משרד הבריאות פרסם נתונים על בדיקות שנערכו עד 17 במרץ. בין 22 בפברואר ובין המועד הזה נלקחו מישראלים 10,864 בדיקות לאיתור נגיף הקורונה. המשמעות: בערך 1,189 בדיקות למיליון נפש.

כמה זה ביחס לעולם? הקורא אילן בן דוד הפנה אותנו להשוואה שערך מרכז Our World in Data הפועל באוניברסיטת אוקספורד. במונחי בדיקות למיליון נפש, ישראל נמצאת קצת מעל מדינות מערביות כמו אוסטריה (1,170) וקנדה (1,153), והרבה מעל רוסיה (807), טייוואן (791), בריטניה (749) ורבות אחרות. אבל היא מפגרת מאחורי שורה של מדינות אחרות, ובהן דנמרק, שבדיה, איטליה, נורבגיה, דרום קוריאה ואיסלנד. מי שזכתה לתשומת לב רבה הייתה דרום קוריאה, שכבר ביצעה 5,567 בדיקות לכל מיליון נפש.

עד כאן הנתונים המצטברים, שמראים מה נעשה בינתיים. אבל בימים האחרונים הבטיחו הרשויות בישראל, ונתניהו עצמו, להגדיל מאוד את קצב הבדיקות. ואכן, אפשר כבר לראות שינוי: ב-17 במרץ נערכו בישראל 2,252 בדיקות, יותר מכפול מאשר יומיים קודם, אז נרשם שיא של 967 בדיקות.

איפה אנחנו עומדים כעת ביחס לקוריאה, למשל? אין לנו נתונים על קצב הבדיקות בקוריאה בימים האחרונים, אבל בחישוב ממוצע, הקוריאנים ביצעו עד היום יותר מ-200 בדיקות ליום לכל מיליון תושבים. אם ישראל תמשיך לבדוק יותר מ-2,000 איש ביום, היא אכן תתעלה על ההישג הזה.

עד כאן העובדות. מכל מקום, מה שחשוב יותר הוא לא מי היה ראשון, אלא איך ממשיכים. את חגיגות הסיום של המגפה העולם יהיה חייב לציין ביחד. 

צרו איתנו קשר *5988