אקזיט של מיליארד דולר והיזם שמרוויח מהמשבר: השבוע בהייטק

בתעשיית הסטארט-אפים צריכים להתכונן למשבר עמוק ולשנות הרגלים • למה דווקא זום הרוויחה מהמשבר • וההשקעה החדשה של אביגדור וילנץ • מה קרה השבוע בהייטק

לפני שבוע, בלילה שבין שבת לראשון, הודיע הבנק הפדרלי בארה"ב במפתיע על הורדת ריבית לרמה של 0%, הורדת ריבית שנייה בתוך שבועיים. מהלך כזה אמור להמריץ את שוק ההון, אך יום אחרי זה הבורסות המשיכו לצנוח. אולי כי הורדת הריבית השנייה - אחד מהכדורים האחרונים במחסנית - מראה כי הבנק הפדרלי קצת חסר אונים. בין השאר מכיוון שזה לא רק משבר כלכלי-פיננסי, וכלים מוניטריים לא בהכרח מספיקים.

אם מישהו היה צריך הוכחה לכך שהמשבר הזה שונה (כי תכלס לכל משבר יש את הקטע שלו), זאת יכולה להיות הוכחה לכך. המשבר הזה מלמד אותנו לדעתי את מגבלות הכוח של האנושות. היה קשה לדמיין שמשהו יגרום לנו להשיל כמעט לגמרי את המסעדות, הרכב הפרטי והטיסות - ובאבחה אחת, וגם לחזור לקן המשפחתי המצומצם. מילא היה ניתן ליהנות זה, המשמעות בעבור רבים היא מצוקה כלכלית, ברמה האישית והלאומית.

הרבה מדברים על כך שהמשבר הוא הזדמנות לריסטארט, לחשיבה מחודשת על הדרך שבה אנחנו חיים ועובדים, גם כפרטים וגם כעסקים. קשה להגיד אם ואיך זה יבוא לידי ביטוי, אבל אני בהחלט חושב שזה ישפיע.

אף אחד לא דימיין שנהיה בסיטואציה כזאת, ועדיין אני שומע אנשים בהייטק שמדברים על חזרה לשגרה בתוך כמה שבועות. אני לא כל כך יודע מה זה שגרה - קשה לי להאמין למשל שנחזור לטוס כל כך מהר. וגם אם כן, עוד צפוי לנו עוד משבר כלכלי עמוק, ולכן כל חזרה לשגרה צריך לקחת בערבון מוגבל. נכון, חברות הייטק יחזרו לעבוד באופן שוטף מול לקוחות, אבל שבועות ארוכים בלי פעילות עסקית פוגעים ביכולת של כולם להוציא כסף. תחשבו על עסק קטן או בינוני - התקופה הנוכחית מצמצמת משמעותית את היכולת שלו להשקיע בטכנולוגיה חדשה.

וגם אם יהיה ניתן לחזור לשגרת עסקים, האם לא תהיה לכך השפעה נוספת? האם ישיבה בבית במשך שבועות, תקופה של לחץ וחרדה, לא ישפיעו בכלל? במידה רבה זאת סוג של טראומה. קשה לי להגיד איך זה ישפיע על תעשיית ההייטק, אבל אני חושב, אם יורשה לי, שגם בהייטק לא יוכלו להתעלם מהאירוע המשמעותי שקורה בימים אלו.

בינתיים, לפני שנבין את ההשפעה המהותית, אפשר להתחיל לשאול אם החגיגה בהייטק הייתה מוגזמת. כן, משקיעים יכולים להמשיך כרגיל, להתמקד בריבית הנמוכה (שמתדלקת את ההשקעות בהייטק), להסביר כי המשבר הוא תוצאה של "כוח עליון" וכי הוא מראה עד כמה ארגונים לא הטמיעו עד היום טכנולוגיות. יש להם גם את הכסף להשקיע ברמות שווי גבוהות. גם יזמים יכולים להמשיך לשים דגש על צמיחה מהירה. זאת הנורמה, להגדיל נתח שוק על חשבון השורה התחתונה. המשבר עלול להעצים את זה, מכיוון שמי שיצלח אותו ייהנה מתחושת ניצחון.

אולם גם יש דרך אחרת לצאת מהמשבר - יזמים, רובם צעירים, יבינו את החשיבות של חוסן פיננסי, ובכלל, המשבר מזמן להם אתגרים ניהוליים אדירים, כך שסביר להניח שזה יבוא לידי ביטוי בניהול החברות. השנה הנוכחית, שתהיה רחוקה מתחזיות הצמיחה שלהם, עשויה ללמד אותם כי צמיחה מהירה היא לא חזות הכל, ושהיא גם גובה מחירים - היא עשויה לפגוע ביעילות, בשליטה של היזמים, בפיתוח השדרה הניהולית והדנ"א של החברה, ולפעמים להוביל למיקוד לא נכון.

ומשקיעים? אולי כדאי שיפנימו שלא כל מטאטא יורה, וכי צריך להשקיע בצורה יותר מבוקרת, גם אם יש להם הרבה כסף להשקיע. ועוד משהו - הם יצטרכו לבחון באותם כלים גם את ההצלחה של חברות כמו וולט בזמן המשבר וגם את חוסר היכולת של חברות להתמודד איתו (נגיד בתחום התיירות). הצלחה של חברות יכולה להיות מקרית, או באופן יותר ספציפי - כי הוחלט לא ללכת למסעדות ולהשאיר רק את פעילות המשלוחים (ואני לא עושה כרגע ניתוח לוולט).

"מנהלי אבטחת מידע לוקחים את הזמן עם עסקאות חדשות"

בכל שבוע נפנה לאחד ממשקיעי ההון סיכון הישראליים שאלות לגבי השפעת המשבר הנוכחי על תחום ספציפי. הפעם עופר שרייבר, שותף בקרן ההון סיכון YL Ventures, יענה על מספר שאלות בנוגע לתחום הסייבר.

  1. מה ההשפעה הנוכחית של המשבר על תחום הסייבר? האם יש קיפאון במכירות?

"בדומה לתחומים אחרים, המשבר הנוכחי משפיע גם על עולם הסייבר. בטווח הקצר, לקוחות עסוקים בשימור הקיים ופחות בהוצאות על טכנולוגיות חדשות. אנו מנהלים שיחות רבות עם CISOs (מנהלי אבטחת מידע) בחברות גלובליות ובעיקר בארה"ב. הם עסוקים בהתמודדות עם המשבר ואיך לשמור על הארגון מאובטח במציאות החדשה, ולוקחים את הזמן מבחינת עסקאות חדשות. אנו לא רואים קיפאון במכירות, אך לקוחות בהחלט דוחים החלטות רכישה לעתיד, ומתמקדים בעסקאות שכבר נמצאות על הפרק.

"אתר נוסף הוא חוסר היכולת לפגוש לקוחות פנים-אל-פנים ולהיות בקשר ישיר איתם, ואף לבצע התקנה של מוצר או תמיכה בו בסביבת הלקוח. אנו צופים גם האטה בהשקעות המשך, בעיקר בשלבים מאוחרים יותר ובחברות בוגרות יותר שעדיין אינן רווחיות ושורפות מזומנים בקצב גבוה".

  1. אלו הזדמנויות מספק המשבר להתפתחות התחום ולחברות הסייבר?

"בתקופות משבר באופן כללי ובעיקר במשבר הנוכחי צפויה עלhיה במתקפות סייבר. חברות רבות אינן ערוכות לעבודה מרחוק ובהתאם הן רגישות יותר למתקפות. ראינו בשבועות האחרונים גם מספר תקיפות המכוונות אל תעשיית הרפואה - בתי חולים, יצרני תרופות וציוד רפואי. גופים אלה רגישים יותר עכשיו מאחר שרוב המשאבים שלהם מופנים לטיפול במגפה. לכן, אף שבטווח הקרוב תהיה האטה מסוימת במכירות, חברות ימשיכו להשקיע תקציבים באבטחת מידע וזו נקודת אור עבור התעשייה. תחום הסייבר ממשיך להיות חם גם בימים אלו, ולראייה האקזיט הגדול שפורסם לאחרונה של Checkmarx הישראלית.

"מעבר לכך, לחברות סטארטאפ צעירות יש הזדמנות לסגור פערים ואף לעקוף מתחרים גדולים יותר. שכן, חברות 'רזות' ששורפות מעט מזומנים יחסית יכולות להתמקד במחקר ופיתוח תוך כדי עבודה מרחוק, והן יותר גמישות מאשר תאגידים גדולים. חברות אשר מעסיקות מספר רב של אנשי מכירות יקרים עלולות למצוא עצמן בבעיה פיננסית, בייחוד לאור הצפי שקרנות יאטו את קצב ההשקעות שלהן".

  1. מה צפוי להיות מבחינת גיוסי ההון בתחום הסייבר?

"אנו צופים האטה מסוימת גם בגיוסים, אך לא חריפה כמו בתעשיות אחרות במשק. כפי שציינתי, איומי סייבר הולכים וגוברים, וארגונים עדיין חייבים להגן על עצמם. אנו צופים פחות גיוסים בעיקר בשלבי צמיחה. עם זאת, בשלבים מוקדמים אנו לא צופים האטה משמעותית. מדובר בחברות צעירות ויעילות פיננסית, אשר ממוקדות בשלבים הראשוניים של פיתוח מוצר ופחות נמדדות בהכנסות. חברות צעירות יהיו במצב מצוין להסתער חזרה על השוק ברגע שהמשבר יחלוף. אנו בקרן ממשיכים בפעילות שלנו כרגיל, כמובן תחת המגבלות המתחייבות, ולא נהסס להשקיע בצוותים חזקים שמפתחים פתרון לבעיות משמעותיות. רק בשבוע שעבר חתמנו על הסכם להשקעה בחברת סייבר חדשה".

  1. מה אתה ממליץ ליזמים?

" ההמלצה היא להתאזר בסבלנות, להישאר אופטימיים, ולתכנן פיננסית את החודשים הקרובים בצורה מדוקדקת. ערכו שיחה כנה עם המשקיעים שלכם והבינו מהן האפשרויות העומדות בפניכם. חשוב להסתגל במהירות למצב החדש - לצמצם הוצאות לא הכרחיות, להתמקד בפיתוח מוצר מעולה ולהתכונן לאקלים קשה מבחינת גיוסי כסף עתידיים. ובעיקר - לשמור על הבריאות שלכם/ן ושל כל עובדי ועובדות החברה. למזלנו, בתעשיית ההייטק והתוכנה באופן כללי עבודה מהבית אפשרית יותר, כך שאנחנו ברי מזל בהיבט הזה".

 באמצע המשבר: צ'קמרקס נמכרת ב-1.15 מיליארד דולר

עסקת ענק באמצע משבר הקורונה: קרן ההשקעות הפרטית האמריקאית הלמן פרידמן רכשה את השליטה בחברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס (Checkmarx), בעסקת מזומן לפי שווי של 1.15 מיליארד דולר, כך נודע ל"גלובס". החברה נוסדה ב-2006 על ידי מומחה הסייבר הישראלי מתי סימן אשר מכהן בתור הטכנולוג הראשי. המנכ"ל עמנואל בן זקן הצטרף אליו ממש בתחילת הדרך. בעלת המניות הגדולה בחברה הייתה אינסייט האמריקאית, שרכשה את השליטה בה ב-2015 לפי שווי של 120 מיליון דולר.

החברה מפתחת תוכנה לאבטחת אפליקציות, המיועדת לזיהוי ותיקון חולשות אבטחה בקוד המקור וכן חסימת פרצות אבטחה באפליקציות ווב ומובייל. מוצר הדגל של החברה הוא מערכת אשר מנתחת קודי תוכנה ומאתרת, כבר בשלב הפיתוח המוקדם, פרצות אבטחה אפשריות.

לגבי ההשפעה של משבר הקורונה אמר בן זקן ל"גלובס":

"יש פה אי וודאות אמיתית ואי אפשר לדעת מה יקרה מחר אבל לא עצרנו והאמנו בערך החברה. קונה כזה לא קונה כי יש קורונה היום אלא כי הם מסתכלים על עוד חמש ו-10 שנים. העסקה נסגרה במשך שעות הבוקר המוקדמות, והרקע של תחושת סוף העולם נתן תחושה לא אמיתית לכל העסקה. כשברקע הבורסה נופלת ועם סגר אווירי, חלק ניכר מהפגישות התבצעו מרחוק כשבדרך כלל עסקאות בסדר גודל כזה מתבצעות פנים אל פנים".

לידיעה המלאה.

כך הפכה זום לדבר הכי חם של המשבר

בילוי עם חברים מכל העולם ופגישה משפחתית בזום (Zoom) - אני כנראה לא אחדש לאף אחד פה אם אגיד שזום הוא הלהיט של המשבר. בהייטק משתמשים בזום באופן קבוע, אבל כעת כל העולם התחיל להשתמש בו, כולל אנשים שעבורם שיחות וידיאו הן ממש לא דבר טריוויאלי. לצורך העניין, כפי שלכל אחד יש ווטסאפ, יכול להיות שאנחנו לקראת עולם שבו זום היא אפליקציית חובה.

בזום החליטו לתת שימוש בחינם למוסדות חינוך וכן לבטל את הגבלת זמן השיחה למשתמשים חינמיים. הם עוד יצטרכו להפוך את המשתמשים האלו למשתמשי פרימיום, אבל כשכל העולם משתמש בה - לא יהיה לה דאגה. עוד לפני המשבר, הכנסות החברה צמחו בשנה שעברה ב-88%.

עד כמה זום נהנית? רק בשבוע האחרון עלתה המניה ב-21%, כשנאסד"ק סיים את השבוע כמעט ללא שינוי. מתחילת השנה זינקה מניית זום ב-92%, בעוד מדד נאסד"ק ירד ב-20%.

המהגר הסיני, שמונה הפעמים שסירבו לתת לו ויזה לארה"ב, ולמה דווקא זום הפכה להיות הלהיט של המשבר - כל הפרטים בכתבה הבאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון

  • "אני לא רואה בעיה של פרטיות, כי היא מזמן לא קיימת. התנועות שלנו ידועות גם ככה ותהיה ידועה כל הזמן. אנשים משחקים את עצמם יפי נפש, אבל גוגל, אפל וכל האפליקציות גרמו לכך שכבר מזמן הנושא לא רלוונטי - כולם יודעים איפה אתה, ואפשר היה באותה מידה לפנות לגוגל ולא לשב"כ". זאת דעה אחת שמוצגת בכתבה של אורי ברקוביץ' ויסמין יבלונקו על האמצעים שמפעיל השב"כ כדי לאתר חולי קורונה פוטנציאליים. זה לא אומר שאין מה לחשוש.
  • ויש גם אפליקציה נוספת שמסייעת למשרד הבריאות לאתר חולים. מי החברה שמאחוריה ואיך היא עובדת?
  • "למידה מרחוק במערכת החינוך הישראלית היא כרוניקה של כישלון ידוע מראש". יסמין יבלונקו על האתגרים של בתי הספר והתלמידים, ולמה הבעיות היו צפויות מראש.
  • בלי להוריד מהפרודקטיביות: חמש אפליקציות לעבודה מהבית
  • הקורונה חתכה את מניות אובר וליפט בקרוב ל-70%. השבוע הן התאוששו מעט וזינקו ביותר מ-40% ו-30% בהתאמה. מה גרם לזה?

מה בתעשייה

גיוסי הון:

  • הסטארט-אפ הישראלי Quantum Machines (קוואנטום מאשינס) הודיע על גיוס של 17.5 מיליון דולר (בסך הכל החברה גייסה עד כה 23 מיליון דולר). קוואנטום מאשינס נוסדה ב-2018 על ידי החוקרים ד"ר נסים אופק, ד"ר איתמר סיון וד"ר יונתן כהן שביצעו את מחקרם בשנים האחרונות בתחום המחשוב הקוונטי בדגש על אלקטרוניקה קוונטית. את סבב הגיוס הוביל אביגדור וילנץ וחברת הראל, וכן השתתפו גם המשקיעות מהסבב הקודם - הקרנות TLV פרטנרס ובאטרי ונצ'רס. לידיעה המלאה.
  • חברת הסטארט-אפ Axis Security, המפתחת טכנולוגיה לגישה מאובטחת ליישומים ארגוניים בענן, הודיעה על השלמת סבב גיוס בגובה 14 מיליון דולר (עד היום גייסה החברה 17 מיליון דולר). החברה נוסדה בסוף 2018 ופעלה עד היום מתחת לרדאר. היא הוקמה על ידי דור כנפו וגיל עזיראלנט. את הסבב הובילה קרן ההשקעות האמריקאית Ten Eleven Ventures, והשקיעה בו גם קרן סייברסטארטס של גילי רענן, בה השקיעו כמה מבכירי תעשיית הסייבר בישראל, שהייתה גם המשקיעה הראשונה בחברה. עוד השקיעו בחברה דן אמיגה, מייסד Fireglass, ומייקל פיי, לשעבר נשיא Symantec ו-Blue Coat. לידיעה המלאה.
  • הסטארט-אפ הישראלי קונוויזיט (Convizit), שפיתח מערכת לניתוח דפוסי משתמשים באתרים, גייס 5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2017 על ידי דניאל בשארי ודניאל פלוטקין. את סבב הגיוס הובילה קרן פיטנגו, והשתתף בה גם משקיעה קיימת בחברה, Jumpspeed Ventures.