המעסיקים בקריאה דרמטית לממשלה: "יש חיים אחרי הקורונה"

לא להגדיל את מעגל האבטלה: מאות מעסיקים פנו לממשלה בבקשת סיוע • "ההטבה היחידה שהמדינה נותנת היא לשלוח עובדים הביתה. למה לשלוח הביתה? תעזרו לנו להחזיק אותם במקומות העבודה"

מתוך מחאת העצמאים בירושלים / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מתוך מחאת העצמאים בירושלים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מאות מעסיקים, בעיקר בתחום הנדל"ן, חתמו על עצומה הקוראת לממשלה בבקשה לסייע להם להשאיר את העובדים במקומות העבודה ולא לאלץ אותם להוציאם לחל"ת ובכך להגדיל את מעגל האבטלה.

בסקירה של שירת התעסוקה שפורסמה ביום ראשון, הוצג מודל שפועל בכמה מדינות ולפיו המעסיקים והממשלה מתחלקים בתשלום השכר של העובדים וכך שומרים על הפירמות. גם פרופ' אביה ספיבק שהתראיין לכתבה הזהיר מפני המהלך הגורף של החל"ת שגורם להיעלמות מיידית של משרות מהמשק שיהיה קשה מאוד לבנות מחדש. כעת דורשים המעסיקים ליישם מודל דומה גם בישראל.

היוזמה של המעסיקים האלה אינה היחידה: הבוקר עלו לכנסת בירושלים בשיירת מכוניות עצמאים שמחו על כך שהממשלה לא מעניקה להם סיוע.

הפלטפורמה הראשונה של המעסיקים שחתמו על העצומה לקידום המהלך נוצרה על ידי רוני כהן מנכ"ל חברת אלדר שיווק, שהקים השבוע קבוצת ווטסאפ שבה חברים 250 בכירים בענף הנדל"ן, ביניהם מנכ"לים של חברות נדל"ן מובילות במשק, עורכי דין בולטים, אדריכלים, שמאים ועוד. בין החותמים דניאלה פז ארז, הבעלים של פז כלכלה והנדסה, ויו"ר לשכת שמאי המקרקעין חיים מסילתי.

"אנחנו דבוקה אחת, יש ערבות הדדית"

במסגרת זו העלתה עו"ד ענת בירן, הבעלים של משרד עורכי דין בולט בתחום הנדל"ן, את הרעיון והקימה עצומה הקוראת לממשלה לתמרץ מעסיקים שמעוניינים לשמר את העובדים במקומות העבודה גם בתקופה זו ולא להוציאם לחל"ת או לפטרם.

בירן מעסיקה כ-12 עורכי דין, שתיים מהן נמצאות בחל"ת, שתי מזכירות ומנהלת משרד, שכולם עובדים מהבית. "נכון שתחום התכנון והבנייה עדיין עובד, אבל יש האטה בפעילות. מה שאפשר לדחות - דוחים. אנחנו עוסקים הרבה בעררים ומייצגים מול רשויות מקומיות, וגם הרשויות עובדות על אש קטנה ולוחות הזמנים הוארכו, אז אנשים לוקחים את הזמן.

"אין פרופורציה בין כמות העבודה שנכנסת או מתקדמת או ההכנסות החדשות וגם אנשים שחייבים כסף אומרים 'אנחנו לא מסוגלים לשלם'. אתה בין לבין, אתה לא יודע אם אנשים ישלמו אם מה שקידמת במשך חודשים יתרסק. במשרדים שעוסקים התחדשות עירונית, זה ברקס מטורף, כולם שם עפים אחורה.

"עסק שרוצה לשמור על עצמו כעסק חי ושלא יתרסק כלכלית זקוק לעובדים שלו. אתה לא רוצה לשלוח את העובדים שלך לחל"ת, אתה רוצה שיהיו במעגל העבודה. ההטבה היחידה שהמדינה נותנת היא לשלוח עובדים הביתה. למה לשלוח הביתה? תעזרו לנו להחזיק אותם במקומות העבודה. סבסדו לכל מעסיק את השכר של העובדים והמעסיק ישלם את הדלתא, אז גם העובד לא ייפגע.

"ברגע שנוכל לצמצם את ההוצאות על העובדים ולקבל עזרה הרבה מאוד אנשים יכולים להמשיך לשרוד עוד חודש או חודשיים שלושה".

יגידו שאתם מנצלים את המצב כדי לקבל סבסוד. הרי הענף שלכם עדיין עובד. תמיד יש תקופות קשות.

"לצאת מתון הנחה שאנשים ינצלו את זה לרעה ובגלל זה לא לתת למעסיקים עזרה? למה כשאנשים מוציאים לחל"ת זה לא ניצול לרעה? רוב הקולגות שלי הם אנשים ישרים והגונים ורוצים לעשות טוב לאנשים שעובדים אצלם. אני לא חושבת שאפשר לחשוד להם שהם ינצלו את זה לרעה. צריך לשמור על המשק ולעזור לכל מי שמוכן להמשיך בדרך שלו".

דניאלה פז ארז, הבעלים של חברת ייעוץ הנדל"ן פז כלכלה והנדסה, מעסיקה כ-80 עובדים. החברה מייעצת למגזר הפרטי והציבורי ומעסיקה מהנדסים אזרחיים, מתכנים, שמאים וכלכלנים. מתחילת המשבר החלו כל העובדים לעבוד מהבית ונעשה קיצוץ רוחבי של 20% בשכר. "גם כדי להמשיך לשמור את המשרד מגובש וגם מתוך הערכה לעובדים על הרצון והמסירות, החלטנו שאנחנו לא מוציאים אף אחד לחל"ת, כולל מזכירות וגם אלה שאין להם כניסה של עבודה חדשה. מצאנו פעילויות יזומות ואנחנו מעבירים עובדים שיש להם פחות עבודה למחלקה אחרת".

איך את מעריכה את הירידה בפעילות?

"במרץ הייתה ירידה של 20%, אבל אני מעריכה שבאפריל נראה את הירידה האמיתית: קרוב ל-50%. ההחלטה לא להוציא לחל"ת ולקצץ בשכר הייתה מתוך רצון להשאיר את החברה ואת העובדים עם מסגרת של מקום עבודה וגם מתוך רצון שכשנצא מהמשבר, הצוות של המשרד יהיה פעיל ולא מפוזר בבתים אחרי כמה חודשים של חל"ת.

"אנחנו דבוקה אחת, יש ערבות הדדית ואני מאוד מקווה שההפחתה בפעילות לא תהיה כל כך דרמטית לאורך זמן ושנצליח כן לקיים את החברה עם ההפחתה הרוחבית הזו שקבענו. יש תחושה שדווקא מי שמרים ידיים ולא מצליח מקבל סיוע, ומי שכן נתרם ודואג לעובדים שלו לא מקבל סיוע. אני בכל זאת מקווה שתהיה הטבה והקלה ושארגונים שכן משאירים את העובדים שלהם וממשיכים להעסיק אותם באופן שפוי".

"כולם מריחים באוויר שמתישהו יגיע איזה סגר"

דורי שביב, בעלים של שביב מהנדסים, מעסיק כ-50 עובדים, חלק בעבודה משרדית וחלקם בשטח. בשטח יש דילול במספר העובדים, אבל העבודה נמשכת. אבל לדבריו, "כולם מריחים באוויר שמתישהו יגיע איזה סגר".

"המצוקה הכי גדולה שלנו היא דווקא בחלקים של פרויקטים שעוד לא יצאו לביצוע בגלל הנושא של הרשויות. כל המשרדים עובדים מהבית וערוכים, והיה אפשר לצפות גם מהרשויות שימשיכו לעבוד, שנוציא היתרים ונהיה מוכנים לעבודה ביום שאחרי המשבר. יש כמה אלפי יחידות דיור בהיתרים שהייתי מאוד רוצה שבמהלך אפריל יהיו היתרים. צריך איזו יד מכוונת.

"ברגע שאין עבודה הרבה משרדי תכנון הוציאו עובדים לחל"ת. הרעיון הוא לעשות פעולה שתעודד פרודוקטיביות. שהממשלה תיתן לעובדים את אותו הכסף, אבל בתנאי שהם עובדים והמעסיק מתחייב לשלם את יתרת השכר. דווקא להאיץ את העבודה, כדי שנהיה מוכנים ליום שאחרי".

גיל שנהב, בעלים של המשרד כנען שנהב אדריכלים, המעסיק 35 עובדים, מספר ש"אף עובד במשרד לא פוטר או הוצא לחל"ת. ברמה יומית אנחנו בודקים שלכל אחד יש על מה לעבוד. חיברנו את כל העובדים לרשת של המשרד כי התוכנות שלנו כבדות ואי אפשר להתקין אותן על המחשבים בבית. 

"יש ירידה קלה בהיקף העבודה, למשל השעו לנו חמישה פרויקטים, אבל אנחנו נערכים ליום שאחרי. העובדים שהפרויקטים שלהם הושעו עוזרים לאחרים. בתקופה הזו מתגלים הערכים האמיתיים של העובדים ושל המשרד ואנשים נרתמים עובדים בשעות לא שגרתיות. גם עיריות שאנחנו עובדים איתן נרתמות אבל אם ישעו את הפעילות הכול ייעצר וכל עסק מפחד להיכנס לבור תזרימי.

"אנחנו לא מבקרים את העובדה שהמדינה מוציאה לחל"ת, כי אם אתה בית מלון שנסגר זה הפתרון. אבל במקום שיש עבודה, אם תיתן תמיכה במקום לפטר אנחנו נילחם בשיניים כדי לא לשחרר את העובדים. המשבר הזה ייגמר מתישהו ואנחנו נרצה לחזור לשגרה.

"הנושא של יחסי עבודה וביטחון תעסוקתי ושל הזדהות העובד עם מקום העבודה ושמירה על ההון האנושי זה נושא שעובדים עליו שנים. חבל בשלושה חודשים קשים להרוס את המארג האנושי הכל כך חשוב הזה. יש חיים אחרי הקורונה".

צרו איתנו קשר *5988