"פיצוי לאחר המשבר? יפצו פה גוויות ולא עסקים": ראשי ארגוני העצמאים יוצאים למתקפה

ראשי ארגוני העצמאים מסכמים חודש של מאבק בשיחה מיוחדת עם "גלובס" • הם תוקפים את ההנהגה הכלכלית על התנהלותה ודורשים פיצוי עכשיו במתכונת שהוענקה לאחר "צוק איתן" • "אם המדינה לא תשכיל להעמיד את המגזר העסקי על הרגליים, לא יהיה פה מה לאכול"

עו”ד רועי כהן, אביר קארה, ירון גינדי, תומר מור, יוני פיינגולד / צילום: רמי זרנגר, שלומי יוסף, יונתן בלום, תמונות פרטיות
עו”ד רועי כהן, אביר קארה, ירון גינדי, תומר מור, יוני פיינגולד / צילום: רמי זרנגר, שלומי יוסף, יונתן בלום, תמונות פרטיות

"המאבק של השבועות האחרונים הוא לא מאבק של עצמאים בלבד. אנחנו לא מייצגים רק את העצמאים. אם המדינה לא תשכיל להעמיד את המגזר העסקי על הרגליים בכדי שהוא יחזיר את המשק לפעילות מלאה, גם לילדים של השכירים - שהם ההורים שלנו, אחינו, הנשים והבעלים שלנו - לא יהיה פה מה לאכול. אנחנו נמצאים באירוע שהוא הרבה יותר גדול מעצמאים בהשוואה לשכירים. אם אנחנו לא נחזיר את המשק לפעילות מלאה, איך יחזרו השכירים? אנחנו בדרך למשבר הכלכלי, החברתי והביטחוני הגדול ביותר במדינת ישראל. לאף אחד לא יהיה מה לאכול פה. זו לא בעיה של עצמאים".

את נבואת הזעם הזאת מספק יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מראשי מאבק העצמאים והעסקים הקטנים, נגד הטיפול של המדינה במגזר הקורס תחת משבר הקורונה, בשיחה שערך "גלובס" עם ראשי המאבק. 

עם פרוץ משבר הקורונה לתודעה הישראלית, וראשית מאבק הבלימה בנגיף, נורתה גם יריית הפתיחה למאבקם של העצמאים והעסקים הקטנים במדינה על הישרדותם הכלכלית בתקופה זו. אין להם דמי אבטלה או כל רשת ביטחון אחרת מהמדינה, והם מצאו את עצמם במצב כלכלי בלתי אפשרי. את המאבק מובילים בחודשים החולפים ראשי ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, שערכו הפגנות רכובות, במסגרתם עלו אלפי רכבים לירושלים במחאה על הסיוע הדל שהמדינה מעניקה לעסקים, מיצג מחאה ענק במרכז תל אביב של "שולחן סדר נטוש" והגישו מספר עתירות לבג"ץ נגד המדינה. המחאה הזאת לא נפלה על אוזניים ערלות, והמדינה כבר פרסמה תוכנית סיוע חסרת תקדים בהיקף 80 מיליארד שקל שאמור לעזור למגזר העסקי להתמודד עם המשבר. בין היתר, מעניקה המדינה מענק חודשי של כמה אלפי שקלים (עד 10,500 שקל נכון לחודש אפריל) לעצמאי העומד בתנאי זכאות שנקבעו (תקרת הכנסות ותנאים נוספים), אך לדברי ראשי הארגונים זה לא מספיק.

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
 נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

רגע לפני ערב החג השני כינסנו בחדר-זום-אחד חמישה מראשי מאבק העצמאים - גינדי, רועי כהן נשיא להב, אביר קרא מייסד "אני שולמן", תומר מור מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים יחד", ויוני פיינגולד ממובילי מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים - לשיחה על האתגרים של המאבק ("אמרו לנו 'אז מה אם כל ענף אולמות האירועים יקרוס. כנראה שהוא לא נחוץ'"), הביקורת נגד המאבק ("אנחנו החזקים? זה לא נכון. הוחלשנו") ועל מטרות המאבק והסיבה שהוא חשוב לכולם במשק, ולא רק לעצמאים.

גינדי: "אגף התקציבים באוצר מוביל את שר האוצר ואת ראש הממשלה למדיניות שתביא אותנו למשבר הכי קשה שראינו כאן. ולא רק העצמאים ייפלו לבור הזה. האנשים באוצר טובים אולי, מוכשרים והם חושבים שהם צודקים, אבל הם מעולם לא ניהלו עסק, הם מעולם לא הוציאו חשבונית, הם לא מבינים בכלל איך המגזר העסקי עובד ואיך אפשר להחזיר אותו לפעילות. כל מה שהם עשו עד עכשיו, מהמענק בפעימה הראשונה, דרך הפעימה השנייה ודרך מה שהם חושבים לעשות בעתיד, זאת טעות מקצועית שמובילה אותנו לאסון. הם צריכים לשנות דיסקט ולשנות כיוון".

עד כדי כך? אסון?

מור: "כן. אם המצב לא ישתנה. צריך פה אחריות כלכלית, מנהיגות כלכלית. אם לא יידעו לייצר גשר - גשר איתן, לא גשר מכבייה, לא משהו שהוא מט לנפול - שיהיה אפשר להעביר בו את המשק לאורך כל התקופה הזאת עד לסיום המשבר, אז כל שקל שלא ישקיעו עכשיו, יצטרכו להשקיע אותו לפחות פי 10 ביום שאחרי המשבר.

"זה יגרור אחורה את כל נושא תרבות גביית המסים ואת כל נושא ההעסקה, כי למובטלים לא יהיה לאן לחזור. אם אין מעסיקים, אין שכירים. חייבים להבין שהמשוואה היא קריסה של העצמאים היא קריסה של המשק. זה נורא מעציב שהממשלה האחראית על הכלכלה לא מסוגלת לקחת אחריות אמתית ולומר 'חברים, אנחנו לוקחים אתכם יד ביד, את המגזר העסקי, היצרני, המגזר הנהדר הזה, שבזכותו נגבו בשנת 2019 מסים של 330 מיליארד שקל'. אנחנו צריכים את העזרה, כי אם לא יהיה גשר שיוביל אותנו מעל המשבר הזה התוצאה ברורה: גביית המיסים של 2020 תרד בעשרות אם לא במאות מיליארדים. לא יהיה מאיפה לקחת כסף".

 קארה: "המשבר הזה חשף את המצב המאוד קשה ומאוד בולט של הפערים שיש בין שכירים לבין עצמאים, אבל מצד שני זה גם איזשהו קטליזטור, איזושהי הזדמנות לעשות שינוי חד משמעי, לקחת את הכול מקצה אחד לקצה השני ולמחוק פה 72 שנה של עוולות כלפי העצמאים.

"היינו יכולים להגיע למשבר הקורונה עם בירה קורונה ביד, במקום זה אנחנו נמצאים במצב מאוד-מאוד בעייתי. אנחנו רואים היום בעלי עסקים באפליה הכי קשה שיכולה להיות. אלה אנשים ששמים את הראש שלהם על השולחן. אנחנו צריכים להתחנן באגף התקציבים לעזור למגזר, וזו בושה וחרפה שבכלל אנשים צריכים להתחנן למישהו. מישהו צריך לשנות את הטרמינולוגיה בעניין הזה. 540 אלף בעלי עסקים, משלמים מסים, יזמים, יצרנים, אנשי עמל, אלה שלוקחים את כל המדינה הזאת שניים או שלושה צעדים קדימה, סוחבים את הכל על הגב שלהם, מסכנים את עצמם, את המשפחות שלהם, לוקחים סיכון בשביל לפתוח עסק ועושים דברים מטורפים. היזמים הישראלים הם היזמים הכי טובים בעולם. תפסיקו לחנוק אותנו, תרדו לנו מהצוואר, תנו לנו לחיות, תנו לנו לעבוד".

פיינגולד: "מה שמדהים זה שאיפשהו באמצע פברואר כבר התחילו לספר סיפורים שהקורונה תגיע, שהמשבר מתקרב, וכולם דיברו על ההיערכות הרפואית בלבד. לנושא הכלכלי אף אחד לא התייחס. אמרתי בתחילת הדרך שיש היערכות יתר רפואית, אבל איפה היערכות היתר הכלכלית? זאת סערה שמתקרבת, ואף אחד אפילו לא טרח לשים איזשהו ניילון על החלון. זה מטורף".

כהן: "מדינת ישראל נכנסה לאירוע הזה עם המכנסיים למטה בכל הנוגע למגזר העצמאים והעסקים הקטנים. התחלקנו למדינה אחת לשני עמים - שכירים שנתנו להם מענה מיידי של חל"ת, דמי אבטלה, ימי חופש, כולל למגזר הציבורי, והכל על חשבון המדינה, והעצמאים שהופקרו לגורלם".

ירון גינדי: "אתם יודעים מה הם חשבו בהתחלה? אמרו לי באוצר: 'אנחנו משק בתעסוקה מלאה, ובתעסוקה מלאה אם כמה עצמאים ייפלו, הם ימצאו עבודה'. אמרו לנו 'אז מה אם כל ענף אולמות האירועים יקרוס, כנראה שהוא לא נחוץ'. שלושה-ארבעה ימים אחר כך, היינו עם 500 אלף מובטלים, ותראו איפה אנחנו היום. הם בכלל לא מבינים את גודל האירוע שהם נמצאים בו. זה לא עצמאים ושכירים. אני לא נאבק עכשיו על זכויות לעצמאים ועל דמי אבטלה, אני נאבק על המדינה שלי, נאבק על החברה פה, על הכלכלה במדינת ישראל, עבור כל ילדי ישראל, לא רק הילדים של העצמאים. אין כאן ואקום, אנחנו תלויים וקשורים אחד בשני. והמדינה נכנסה למשבר בלי תוכנית פעולה ובלי אסטרטגיה, הכול היה ב'שלוף'. פלסטר לכיבוי שריפות. יש כאן את מחדל יום הכיפורים של ממשלת ישראל".

"חוסר הוודאות מחריב את הכלכלה הישראלית"

בחודש וחצי האחרונים נלחמים גינדי, כהן, מור, קארה ופיינגולד כדי למנוע את "יום הכיפורים" של העצמאים במשק. הם וראשי ארגוני עצמאים נוספים עובדים סביב השעון כדי לשנות את המציאות, במטרה להימנע מהתרחיש שמפחיד אותם - קריסת 90% מהעסקים במשק. גם תרחיש של 70% או 50% מפחיד אותם באותה מידה.

אז הם מנהלים שיחות זום בכל שעות היום, ואל תוך השעות הקטנות מאוד של הלילה, עם שר האוצר, משה כחלון, מנכ"ל משרדו, נציגי אגף התקציבים, מנהל רשות המסים ועוד-ועוד נציגי ממשל; הם יוצאים עם העצמאים לרחובות בהפגנות רכובות מתל אביב לירושלים ומגישים בג"צים - אבל המאבק הזה מתגלה כמאבק קשה וסיזיפי, שבמהלכו לא כולם רוצים לשמוע מה שיש להם לומר.

אבל הם לא מוותרים. להיפך, הם מתאחדים. ביום ראשון השבוע התכנסו כל ראשי ארגוני העצמאים לשיחת זום בהשתתפות עשרות אנשים, ובמהלכה הסכימו לאחד את כל הכוחות שלהם. ביום שני הם כבר יצאו שוב לרחובות בהפגנה רכובה (השלישית בשלושת השבועות האחרונים) ברחבי תל אביב במטרה להעיר את מקבלי ההחלטות.

לדברי קארה, "חוסר הוודאות מחריב את הכלכלה הישראלית. האנשים שנמצאים היום בתפקידי מפתח יוצרים את חוסר הוודאות בכוונה, הם מייצרים יותר ערפל כדי לתת לנו פחות כסף. זה פשוט טירוף. אנרכיה תעלה יותר כסף. החלטנו על שיתוף פעולה ועל איחוד, כדי להילחם בזה.

אם אנחנו נוציא את האצבע מהסכר הרחובות יישטפו במים בהפיכה שלא הייתה פה מעולם, וזה יעלה הרבה יותר כסף. וסרצוג, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, והחבר'ה באוצר לא צריכים להיות אלה שמטפלים בזה. ראש הממשלה צריך לטפל בזה. חד משמעית. ושר האוצר צריך לטפל בזה. הם צריכים להפוך את המשרדים שלהם ולעשות משהו מאוד-מאוד משמעותי כדי שבעלי העסקים יידעו שמישהו דואג להם, ושיהיה להם לאן לחזור בעוד חצי שנה".

לפני רגע שר האוצר שדרג את חבילת הסיוע לעצמאים, הגדיל את מספר הזכאים למענק ואת הסכום המקסימלי לפיצוי מ-6,000 שקל ל-10,500 שקל. זה לא מרגיע קצת את הרוחות?

קארה: "סבא שלי היה מגדיר את זה 'כוסות רוח למת'. המענק הזה הוא לא מענק שיכול להתאים למישהו באופן כללי. יש בן אדם עם 300 אלף שקל צ'קים, מה הוא עושה עם 3,500 שקל או עם 6,000 שקל מענק? כלום. מה הוא יעשה גם אם המדינה תיתן לו פיצוי לפי מחזורים? כלום. מבחינה מקצועית חבילת הסיוע הזאת היא רצון טוב של שר האוצר ו'שאפו' לו, אבל אנחנו אמרנו למשרד האוצר שאנחנו מוותרים על הפעימה השנייה. היינו מוכנים גם לוותר על הפעימה הראשונה. מבחינה מקצועית, כדי שהעסקים יעמדו על הרגליים, בכדי שהם יחזירו את השוק, את המשק, לפעילות מלאה, אך ורק מודל הפיצוי של חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, כמו שעשו פה ב'צוק איתן', כמו שעשו במלחמת לבנון השנייה, זה הדבר היחידי שיכול לעזור".

מור: "30% מהמסעדנים לא יצליחו לעבור את מאי ולפתוח את העסק ביוני, 40% מאלה שכן יצליחו לפתוח, לא יצליחו לעבור את יוני, ו-50% לא יצליחו לעבור את יולי. הרזרבות הכלכליות שיש למסעדנים הם למקסימום עוד חודש סגירה של העסק. לכן, כולם פה ביחד לייצר גוף אחד חזק, אגרוף אחד חזק שיהיה מסוגל לעבור את המשבר הזה ביחד.

"לגבי המסעדנים הפיצוי - הפעימה הראשונה והפעימה השנייה - לנו זה לא רלוונטי בכלל. אנחנו יזמים, יש לנו עסקים של מחזורים של מאות אלפי שקלים בחודש, של מיליונים, אז 6,000 שקל או 10,500 שקל, זה לא מעניין. זה לא רלוונטי. אנחנו צריכים כספים חיים משמעותיים. באוצר יש אנשים טובים אבל חסרה יד מכוונת, חסר מישהו אחד שיניף את האגרוף שלו, יכה בשולחן ויגיד בצורה חדה 'חבר'ה, אף עסק בישראל לא ייפול, אף מסעדה לא תיסגר בגלל המשבר הזה, וככל שאנחנו נעבור ונשקיע יותר כספים עכשיו, אנחנו נצא חזקים יותר, וישראל תמשיך, והתל"ג יעלה, והמיסוי יהיה גבוה, והיצרנות תמשיך להיות גבוהה וחזקה'. ולצערנו, כרגע זה לא קיים. על זה המאבק שלנו".

פיינגולד: "ברמת התחושה יש איזשהו הישג ראשוני, הבאנו בשורה לאנשים, אבל הסיפור הרבה יותר גדול מפיצוי של כמה אלפי שקלים. אין פה יד מכוונת. אין פה פסיכולוגיה, כלכלה של ההמונים. כל יום מישהו דואג לשלוף איזושהי תוכנית יציאה כזאת או אחרת, עד יוני, עד יולי, עד ספטמבר. לא הגיוני שהעסק הזה לא מנוהל בצורה בהירה וברורה על ידי גורם אחד שמסביר כל יום איפה אנחנו בדיוק עומדים ומה בדיוק התוכניות.

"חוסר ודאות יהרוג את כולנו. אנחנו לא נוכל להחזיר סקטור שלם לעבודה בלי שתהיה פה איזו שהיא התנעה. צריך לנהל כבר את הכלכלה של היום שאחרי. כבר במאי צריך להעביר את הכסף לחברות, לעסקים, לעצמאים, כדי שיחזירו את העובדים שלהם לעבודה ויתחילו לעבוד על היום של אחרי".

"יש מקורות. אפשר להביא מיליארדים"

לארגוני העצמאים יש תורה סדורה בנוגע לאופן שבו המדינה תצליח להוציא את המשק מהמשבר הכלכלי - פיצוי לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים ודמי אבטלה לעצמאים; והם הציגו אותה מתחילת הדרך.

גינדי: "אמרנו את זה מהיום הראשון, וגם הגשנו בג"צ בנושאים האלה. עצמאי צריך לקבל דמי אבטלה בדיוק כמו שמקבלים שכירים, אחד לאחד. ציבור העסקים שמעסיק עובדים צריך לקבל מהמדינה פיצוי במתווה חוק מס רכוש וקרן הפיצויים. זה אומר לפי הירידה במחזורים, פחות מקדם ההוצאה הנחסכת. לא חייבים לתת 100% כמו שנתנו ב'צוק איתן'. אפשר לתת גם 80%, ו-70% ולאפשר לעסקים לעמוד על הרגליים בכדי שברגע האמת, כשיסתיים המשבר הבריאותי, הם יוכלו להחזיר את המשק לפעילות".

יש למדינה תקציב מוגבל. היא לא יכולה להעביר כסף למגזר אחד בלי חשבון.

גינדי: "אפשר להביא את הכסף הזה מכמה וכמה מקורות. אפשר לעשות מלווה למלחמה בקורונה, כמו שעשו את מלווה שלום הגליל. אפשר להביא ככה מיליארדים. כל המשק בערבות הדדית צריך להיכנס לזה ואם כל אחד מאתנו ייתן 10% או 15% מהשכר שלו זה 4-5 מיליארד שקל בחודש. נותנים לשכירים בשלושה חודשים דמי אבטלה בהיקף של 17 מיליארד שקל, זה פשוט לא יאומן, אז יש מאיפה להביא כסף.

"אפשר גם לעשות אג"ח מדינה לקרנות הפנסיה. זה יהיה 'win-win' לכולם. הפנסיה שלנו תהיה מובטחת בריבית, למדינה יהיה כסף וגם לקרנות הפנסיה יהיה איפה להשקיע. אפשר לעשות כאן דיבידנד מותב, ולחלק את כל הרווחים הכלואים שנמצאים בחברות הענק בהטבה מסוימת. אפשר לחדש את הגילוי מרצון. יש פה אנשים עם כספים, גם בחו"ל וגם בארץ, שעד היום לא הביאו את הכסף שלהם, כי בנק ישראל לא נתן להם להפקיד את המזומן. להביא מקורות תקציביים זה אפשרי. אם היום אנחנו לא נשקיע את המיליארדים הנחוצים וניתן אותם היום, ולא בסוף האירוע כמו שאגף התקציבים רוצה, אנחנו נמצא את עצמנו בבעיה גדולה".

ובאוצר לא מבינים את מה שאתם אומרים להם?

גינדי: "הם טועים בגישה. הם אומרים 'אנחנו נפצה את העסקים בסוף האירוע'. בסוף האירוע הם יפצו גוויות ולא עסקים. הם יפצו גוויות שלא מסוגלים להחזיר אנשים לפעילות. כל עסק שמת חסר לנו מנוע צמיחה. יש לי כבר לקוחות שה-6,000 שקל או ה-3,000 שקל המצחיקים כבר לא יגיעו אליהם. הם לא יקבלו אותם, כי חשבונות הבנק שלהם סגורים. הם קרסו. אז מה זה נותן? שיפצו עסקים שכבר לא מסוגלים להתאושש, שמנוע צמיחה שלהם נכבה. מנוע צריך דלק. חסמת לו את צינור הדלק, הרגת אותו. נגמר הסיפור".

קארה: "קיצוץ של 30% במגזר הציבורי השמן, יביא לנו 120 מיליארד שקל. אפשר לעשות את זה. דוגמה אחת אפשר למצוא במשרד החקלאות שיש בו 1,400 עובדים, על 6,700 חקלאים. על כל 4.5 חקלאים יש פקיד במשרד החקלאות. אני חושב שהגיע הזמן לעשות שם קיצוץ. מבדיקה שאנחנו עשינו, את המשרד הזה יהיה אפשר לנהל גם עם 200 עובדים חיוניים".

"אנחנו החזקים? נחלשנו והוחלשנו"

אתם בטח מודעים לביקורת נגד המאבק שלכם - כלפי הארגונים שמייצגים את העסקים ואת העצמאים וגם כלפי האוצר, על זה שהרחבת תוכנית הסיוע לטובתכם זאת הפקרות תקציבית, וזו דאגה לחזקים ולמי שצועק הכי חזק, תוך הפקרת העניים האמיתיים שאין להם קול.

קארה: "הם צודקים בהחלט. מפקירים גם את העניים במדינת ישראל. מפקירים פה ציבורים שלמים. אנחנו קוראים למדינת ישראל לא לעשות איפה ואיפה, ואם כבר מחלקים כסף לאזרחים, אז לחלק אותו שווה בשווה. דמי אבטלה האלה זה איזושהי פיקציה, זו עבודה בעיניים. אסור לדעתי לתת לשכירים דמי אבטלה וגם לא לעצמאים. צריך ליצור מצב שמחלקים כסף בצורה שווה בשווה, ואז לא יהיה פה איפה ואיפה.

"אם אנחנו נגיע למצב שהמדינה צריכה לעבור למדיניות של תלושים, והמשבר הזה ייגרר עוד תשעה ועשרה חודשים, המדינה לא תוכל לשלם את כל הכסף שהיא משלמת לשכירים, ובטח ובטח מי שלא יישאר לו בסוף זה שולמן, כל העסקים הקטנים והבינוניים. לנו יהיה לנו הרבה יותר קשה".

מור: "אנחנו החזקים? בשנים האחרונות בטוח שלא. מבחינת היכולת לייצר רווח, היכולת לייצר הישרדות בפעילות עסקית מתמשכת מעבר, אנחנו לא חזקים בכלל. אנחנו מאוד-מאוד נחלשנו, ומאוד הוחלשנו. אנחנו המגזר הכי ממוסה שיש בארץ, והחקיקה נגדנו הביאה למצב שהוא כמעט בלתי אפשרי לעבוד בישראל.

"המצב העגום הוא שאין היום חוזקה במגזר העסקי בתחום של העסקים הקטנים-בינוניים. אנחנו מאוד מנסים להגיע לשם, לחזק את המגזר. יש פה אנשים מאחורי העסקים, שהולכים לאבד את העסקים שלהם ולא משנה מה שהממשלה תיתן. זה כבר לא משנה. המכה כבר ניתנה. עכשיו אנחנו באסטרטגיה של כינוס לאחור וניסיון להבין איך אפשר להתגבר על המשבר הזה בזמן אמת".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר גיבש חבילת צעדים הכוללים סיוע תזרימי ומתן מענקים לבעלי עסקים ועצמאים שנפגעו מהקורונה. בפעימה השנייה נעשו שינויים ושיפורים משמעותיים אשר סוכמו עם יו"ר להב רועי כהן ויו"ר המגזר העסקי דובי אמיתי. אנו קשובים לביקורת שעולה מדם ליבם של העצמאים בסיטואציה הבלתי אפשרית שנוצרה למשק הישראלי. נמשיך לבחון את התוכנית ולהכניס בה שינויים ככל שיידרש, כדי לתת מענה רחב ככל הניתן". 

"נדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אנשים ישלמו בכיסאות שלהם"

המאבק של העצמאים על זכויותיהם נמצא בעיצומו, אבל הם כבר חושבים גם על היום שאחרי, ועל מי יצטרך לתת את הדין על מה שקרה להם. מיד לאחר החג הם מתכננים לפתוח בקמפיין נחרב בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנוגע להתנהלות הכלכלית בתקופת המשבר.

רועי כהן, נשיא להב: "אנחנו נדרוש הקמת ועדת חקירה בתחום ההתנהלות הכלכלית של מדינת ישראל". התחלנו באיסוף עדויות, בפנייה לאנשים שהיו חלק מוועדת וינוגרד ונחשוף את כמות העסקים שפשטו רגל בעקבות ההתנהלות של המדינה. עסקים נסגרו בעקבות היעדר המענה, רק 100 בקשות הלוואה מתוך 6,000 בקשות אושרו בקרן ההלוואות בערבות המדינה, שהתבררה כאחיזת עיניים, הוציאו 90% מהעובדים של העסקים הוציאו לחל"ת והשאירו אותם עם 10% עובדים, עם ביורוקרטיה ורגולציה, ואין מענה".

המשבר הפתיע את כל העולם. מה המדינה הייתה יכולה לעשות אחרת?

כהן: "אם היינו נכנסים לאירוע הזה עם חוק של דמי אבטלה לעצמאים, שכבר 29 שנה אנחנו מנסים להשיג אותו והמדינה כל פעם מחדש דוחה אותו, אנשים לא היו צריכים לצאת לרחובות להפגין. אם היה את קרן הפיצוי לעצמאים בדיוק לפי מודל וינוגרד שנקבע במלחמת לבנון השנייה, לא היינו נמצאים כרגע במצב שצריכים לסכן אנשים. על המחדל הזה אנשים ישלמו בכיסאות שלהם, על חדלות הפעולה שלהם, על העובדה שהם ישבו בצד ונתנו לעסקים לקרוס. תקום ועדת חקירה ממלכתית למחדל יום הכיפור של כל ממשלת ישראל, אגף התקציבים, רשות המסים וכולם".

האצבע המאשימה של ראשי הארגונים לא מופנית רק כלפי אגף התקציבים באוצר. כהן: "נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כאילו יושבים ביציע, משקיפים ואומרים 'ישחקו נא הנערים לפניי'. בוא נראה מה יקרה, איך יקרה. גם הנגיד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים צריכים להיות בתמונה ולגרום לכך שלמשך שלושה חודשים תהיה הקפאה של כל ההלוואות של העסקים ושלא יפגעו במסגרות האשראי של העסקים. למפקחת על הבנקים ולנגיד בנק ישראל יש את הכלים לתת מעטפת של ערבות לבנקים, אבל הם לא עושים את זה. הם אומרים 'בואו נחכה, נראה מי ימות, מי יהיה גוסס, מי יהיה פצוע קשה, מי יהיה פצוע קל, ובסוף נראה איך לתת'. אנחנו דורשים את הפיצוי עכשיו. אנחנו דורשים את ההתערבות של מדינת ישראל עכשיו. לא יכול להיות שהמדינה תפקיר אנשים לגורלם". 

עו"ד רועי כהן

42, נשיא להב, לשכת ארגוני ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, משנת 2015 ●  להב הוקם ב-1983 ומשמש כארגון גג ל-56 ארגוני עצמאים ועסקים בישראל וכארגון היציג החבר בנשיאות הארגונים העסקיים. הארגון פועל להגנה על זכויות העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים בתחום הכלכלי, תיקון אפליות עבר ומניעת עיוותים ● כ-220 אלף חברים רשומים בכל ארגונים החברים בלהב

ירון גינדי

54, נשיא לשכת לשכת יועצי המס בישראל ובעל משרד לייעוץ מס ● הלשכה הוקמה ב-1968 ומייצגת את יועצי המס ולקוחותיהם בפני הממשל ומוסדות המדינה.  פועלת לביטול אפליות ועיוותים, הגנה על מעמד העסקים בישראל, ייזום חוקים ותקנות, ניירות עמדה למקבלי החלטות ועוד ● בלשכה חברים 6,000 יועצי מס, שמייצגים קרוב ל-350 אלף עצמאים ועסקים בינוניים וקטנים

אביר קארה

36, מייסד ארגון "אני שולמן", שהוקם ב-2019, מאמן סוסים ומסעדן ● מיזם חברתי כלכלי, שבמסגרתו התאחדו העצמאים במחאה על היחס של המדינה כלפי המגזר. מטרת הארגון לייצג את כל העצמאים מול מוסדות המדינה ולהגדיר מחדש את זכויות האזרח העצמאי בישראל ● בארגון חברים 200 אלף עסקים קטנים ובינוניים

תומר מור

42, מנכ"ל עמותת "מסעדנים חזקים ביחד", מייסד ובעלים של מעל עשרה עסקי מזון משנת 2005 (כולם סגורים כיום), בעלים של חברת סטרטאפ ● העמותה הוקמה ב-2018 כדי להוביל את מאבק תעשיית המסעדות, בתי הקפה והברים נגד מיסוי היתר והקשיים שמערימה עליהם המדינה ● בעמותה חברים כ-1,000 עסקי מזון מכל הארץ וכ-5,000 מסעדנים ומנהלים בכירים בתעשייה

יוני פיינגולד

55 יו"ר איגוד האמרגנים ומפיקים אמניות הבמה בישראל, ממובילי "ועד הפעולה להצלת תעשיית התרבות, האירועים והמופעים" ● הוועד הוקם בחודש שעבר בעקבות ההשפעות הקשות של משבר הקורונה על התעשייה ועל מנת להגן על כ-150 אלף העוסקים בתעשיית התרבות, האירועים והמופעים, בדגש על פרילנסרים, עצמאים ועוסקים זעירים ● ב"ועד הפעולה" לוקחים חלק למעלה מ-1,000 עוסקים רשומים וכ-5,000 חברות ועצמאים בתעשייה

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988