דעה: די לסגר - יש דרכים נוספות לריסון ההדבקה

נקודת המוצא של משרד הבריאות היא, שכאשר נפגש נשא וירוס הקורונה עם אנשים בריאים שאינם נשאים, נוצרת הדבקה במחלה. מכאן קצרה הדרך לגזור על הציבור ריחוק חברתי וסגר מתמשך, או לסירוגין, גם במחיר כלכלי-חברתי כבד מנשוא למשק.

לצד רעיונות נכונים שתומכים בחזרה לשגרה כגון ריבוי בדיקות, טיפול מיוחד באוכלוסיית הסיכון ואזורים נגועים, קשה להבין מדוע לא נשמעת ולו הצעה אחת - לתפוס את שור הקורונה בקרניו. כלומר, לגשת לעניין העיקרי ולשורש הבעיה כדי להתמודד איתה ישירות, ולא ללכת סחור סחור.

לב המגפה נמצא בעיטוש או בשיעול של נשא - שאינו מודע לכך - המפזר רסס לסביבה, וגורם להידבקות הסובבים, בין שברסס ישיר או עקיף, על-ידי נגיעה ביד במשטחים שרוססו ואחר-כך בפה, באף או בעיניים.

ניתן היה לצפות כי מיטב המומחים יציידו את הציבור באמצעים שימנעו או יצמצמו למינימום את הרסס שנוצר בעת עיטוש או שיעול, שכן אלו הם ממש קרני הקורונה.

שלל ניסויים שנערכו במוסדות מחקר בעולם מצאו כי הדרך שיכולה למנוע כליל רסס או לצמצמו למינימום, היא באמצעות הצמדת צבר טישיו או מגבת נייר חד-פעמית לפנים בעת עיטוש או שיעול, ורק במקרה חירום כשאלו אינם בנמצא - שימוש במרפק, שאינו מונע רסס במידה הרצויה.

לאחר פעולת הניגוב נדרשת השלכת הנייר לפח ורחצת ידיים קפדנית. מדיניות זו אומצה על-ידי רשויות בריאות בעולם, וברור כי מדינת הסטארט-אפ שלנו תוכל אפילו לשכלל אותה ולהמציא-למצוא אמצעים יעילים יותר לבלימת הרסס.

בנוסף לאמצעי המרכזי שימנע הפצת רסס, אך לא במקומו, יש מקום גם לאמצעי מיגון נוספים שיהיו בבחינת "חגורת ביטחון" שנייה, וימנעו או יצמצמו סיכוני הידבקות, גם אם נוצר רסס בסביבה. בין אלו ניתן למנות מסיכת בד, מסיכת מגן שקופה לפנים, כפפות חד-פעמיות (בעיקר למי שמתקשה להימנע ממגע בפניו) וחליפת ניילון.

מדיניות חדשה של תפיסת שור הקרונה בקרניו מחייבת צעדים אלו:

1. קמפיין הסברה מיידי לציבור כיצד למנוע את הרסס, תוך הוקעה חברתית של מי שלא נוהג כך בעת עיטוש או שיעול. אמנם נשמע קיצוני, אך זו התנהגות שעולה בנסיבות הנוכחיות לכדי "ניסיון הריגה" לאנשים מסוימים, וראוי שמניעה זו תהפוך מעתה ואילך לנורמה חדשה. כך שברכת "לבריאות" המסורתית תישמע רק אם העיטוש או השיעול נעשו כנדרש, ולא סיכנו את איש.

2. כל מקום עבודה, לרבות עסקים מסחרים, לדאוג ולוודא כי קיימת זמינות לעובדיו ולכל מי שנמצא בתחומו, לקבלת אמצעי המיגון שיידרשו. כן לקיים הדרכות והנחיות בנושא. ורק אז יהיה המקום רשאי מיד לאחר הפסח לפתוח שעריו, תוך שיהיה פיקוח הדוק על מילוי התנאים.

בהנחה הסבירה, כי המגפה נמצאת בשליטה ולא צפוי מחסור במכונות הנשמה, אנו צפויים לשמוע מהאפידמיולוגים כי לאחר הפסח יופעלו הקלות, אך נראה כי אלו יהיו שוליות תוך ניסיון לנהל את שוק העבודה לפי ימות השבוע, גיל העובדים ושאר המצאות שמנותקות מצורכי המעסיקים והמשק. במקום זאת, יש להעביר את האחריות למעסיקים עצמם. כל מקום שירצה לפתוח את שעריו, יהיה חייב בדרישות המיגון של עובדיו, והבאים אליו, ואם יתברר כי נוצרה שם הידבקות, מקום העבודה ייסגר לאלתר.

יש להניח כי מקומות העבודה ידאגו לעובדיהם ולמניעת הדבקה והידבקות, הרבה יותר טוב מהנחיות שרירותיות של משרד הבריאות, שחלקן יהיו מנותקות מהמציאות, ולא יאפשרו חזרת המשק לתפקוד נורמלי בעתיד הקרוב.

נודה, כי אף שריחוק חברתי ובידוד יעילים יותר מתפיסת שור הקורונה בקרניו, שאינה מבטיחה אי-הדבקה לחלוטין, אך זהו בדיוק תפקיד הממשלה - לבחון דרכים לריסון ההדבקה. זאת, בדומה לכל תחום אחר, תוך נטילת סיכון סביר, וניסיון להימנע מדרך קיצונית שכרוכה במחיר בלתי נסבל של הרס המשק ופגיעה קשה בציבור שבסגר. 

הכותב כיהן כממונה על התקציבים במשרד האוצר