גל של תביעות ייצוגיות נגד חברות התעופה, בטענה כי אינן משיבות את כספי הנוסעים לטיסות שבוטלו מיוזמת החברות בעקבות משבר הקורונה. אחרי שהמועצה לצרכנות הגישה בקשה להכרה בתביעה כייצוגית נגד חברות התעופה יונייטד איירליינס, יוקריין איירליינס, אגאן איירליינס ו-וולינג איירליינס, לבית המשפט הוגשו שתי בקשות נוספות - האחת נגד חברת התעופה הפורטוגלית TAP והשנייה נגד טראנסאוויה, חברת הלואו קוסט מקבוצת אייר פראנס-KLM.
חברות התעופה הללו, אשר להן נציגות בישראל, מחויבות על-פי חוק התעופה להשיב לצרכנים את כספם על טיסה שבוטלה, במתכונת הנוכחית של החוק - תוך 21 ימים. אלא שהחברות, שנקלעו למשבר החמור ביותר בתולדות ענף התעופה, מעדיפות לשמור את הכסף של הצרכנים אצלן ולהציע שובר למימוש עתידי במקום החזר כספי, כשברוב המקרים הן גם לא מיידעות את הצרכנים על זכותם לקבל החזר כספי - הבחירה, קובע החוק, נתונה בידי הצרכנים.
בימים אלה מקודמת הצעה לשנות את חוק שירותי התעופה ולהחמיר את סעיפיו עבור הצרכנים. הכנסת אמורה להצביע בימים אלה על השינויים, הכוללים בין השאר החזר כספי בטווח של 90 ימים, ולא 21 ימים, והחלת החוק רטרואקטיבית מ-1 במרץ. כך או כך, לרשות הצרכנים עדיין תעמוד הזכות לקבל את כספם חזרה - וזה, לצערם, לא קורה.
את הבקשה נגד טראנאוויה הגישה עו"ד ענת גינזבורג, שהיא ומשפחתה סורבו בדרישה לקבל החזר כספי על טיסה שבוטלה ושעליה שילמו כ-10,000 שקל. החברה נימקה כי לפי הוראה של ממשלת הולנד, הנוסעים זכאים לשובר למימוש עתידי, ולא להחזר כספי.
בתביעה נטען כי "אין זה מתקבל על הדעת שלקוחות המשיבה (חברת התעופה) יממנו טיסה שלא המריאה, אפילו אם הדבר נובע מכוח עליון. משלא המריאה הטיסה, נחסכות ממילא כל ההוצאות הכרוכות בהפעלתה... על המשיבה היה להשיב מיידית את שווי הכרטיס במקרה של ביטול טיסה, מבלי שהמבקשים ביקשו זאת, בבחינת דבר המובן מאליו".
זאת ועוד, בכתב התביעה צוין כי גם נציבת האיחוד האירופי לענייני תחבורה מחייבת את החברות להשיב לנוסעים שטיסתם בוטלה את העלות ששילמו עבור כרטיסי הטיסה, "ורק במקרה שהנוסע מסכים לקבל שובר, ניתן לאפשר זאת".
התביעה מעריכה כי היקף הנזק לקבוצת התובעים, כלומר נוסעים שרכשו כרטיסי טיסה ולא קיבלו כספם חזרה, נאמד בכ-78 מיליון שקל - הסכום הזה כולל תחשיב פיצוי בגובה של 10.4 אלף שקל לכל נוסע. נציין כי במסגרת התזכיר לחוק מבקש משרד התחבורה לבטל את רכיב הפיצוי שקבוע בחוק (בין 1,000 לכ-3,100 שקל לפי מרחק הטיסה) לאור מצבן של חברות התעופה. גם במקרה הזה יצוין כי הדרישה להחזר כספי היא מובנת, אולם דרישה לפיצוי אינה רלוונטית למדי בימים אלה. כך או כך, בתביעה הזו מכלכלים את התחשיב לרבות פיצוי שניתן לתבוע לפי החוק, המוגדר כפיצוי לדוגמה (למען ייראו וייראו).
תביעה נוספת הגיש עו"ד טל ספיר נגד חברת התעופה הפורטוגלית TAP. גם בבקשה הזו נשמעת טענה דומה, לפי החברה, כמדיניות, לא משיבה לצרכנים את כספם על טיסות שבוטלו, אלא מציעה אך ורק שובר למימוש עתידי התקף לשנה בלבד.
התובעת רכשה כרטיסים לליסבון בשווי של כ-1,300 שקל. טיסה זו יועדה לחודש אפריל, אולם היא בוטלה ביוזמת חברת התעופה על רקע משבר הקורונה. את ההצעה שקיבלה לשובר עתידי הלקוחה דחתה, והיא דרשה לקבל החזר כספי - דרישה שלא נענתה.
בתביעה זו הוערך הנזק לקבוצת התובעים בכ-19 מיליון שקל, לפי תחשיב הכולל החזר ממוצע של כ-350 דולר לכרטיס טיסה. בנוסף, חושב פיצוי של 100 שקל לכל נוסע, לפיכך תוספת של כ-1.5 מיליון שקל לסכום ששולם עבור כרטיסי הטיסה.
ומה המצב בחברות התעופה הישראליות?
בתוך כך נציין כי שלוש החברות הישראליות - אל על, ארקיע וישראייר - מחזיקות בכספי צרכנים על טיסות שנרכשו. לפי הערכות, מדובר בהיקף של כ-100 מיליון דולר, כסף שמחזיקה בעיקר אל על, הגדולה מבין השלוש. אל על משיבה לצרכנים הדורשים את כספם כי סוגיית ההחזר כספי תטופל עם החזרה לשגרה. מתי זה יקרה? איש לא יודע. האם זה יקרה? גם זו שאלה שכרגע אין עליה תשובה.
ובינתיים - צרכנים ישראלים הפכו למקור מימון לחברות התעופה שאוחזות בכספם, וזאת בניגוד לחוק. לפי אל על, אין כרגע כוח-אדם שיטפל בדרישות להחזר, אך זוהי טענה תלושה ומקוממת - כפי שיש מחלקת כספים לטפל במשכורות ובשאר ההוצאות, צריכה להיות מחלקה המטפלת בהחזר כספי ללקוחות.
כך או כך, הציפייה היא שמשרד האוצר יתנה את הסיוע המיוחל לחברות התעופה בהחזר כספם של הצרכנים. מאזני הצדק לא יכולים לפעול בצורה חד-צדדית, ויפה שעה אחת קודם.
במשרד האוצר לא הגיבו לסוגיה זו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.