דעה: הארנונה לא מבחינה בין עסק רווחי ללא רווחי, וכך גם הפטור ממנה

מאחורי כותרות פומפוזיות על המציאות העגומה, שנדמה היה שמטרתן להטיל צל כבד על מקבלי ההחלטות או במקרה הטוב לסחוט אמפתיה מהקוראים ולהידמות למי שמבין לליבם במשבר הקורונה הנוכחי, כתבה אלה לוי-וינרב סקירה מרשימה המבקשת להעמיד בצל את ההישג החברתי של השר היחיד שהעז להחליט.

אין זה סוד, ואומר זאת בתחילת הדברים, כי מודל הארנונה במדינת ישראל סובל עוד משנות השמונים עיוותים רבים, הן בחוסר אחידות בשיטת המדידה והן בסוגיות של חלוקת העושר בארנונה העסקית. לשם כך אף ישנה תקנה תקציבית ייחודית לרשויות הנושאת את השם "תיקון עיוותים", שמטרתה לתקן את עיוותי הנוסחה ולאזן בין הרשויות זאת יחד עם מנגנונים נוספים חדשים שהקים בחקיקה בקדנציה האחרונה שר הפנים דרעי כגון הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות וכן הועדות הגאוגרפיות המרחביות שפועלות כל העת למען מטרה זו.

אך בהינתן כל זה, נראה כי נשמט נתון משמעותי אחד בכל התמונה בכתבה המדוברת אשר ניסתה לייצר כביכול עוולה בכך ש"פייסבוק כן (זכתה לפטור) המכולת לא", ובכן, הארנונה בישראל מקדמת דנא לא מחושבת כמס פרוגרסיבי, אלא מחושבת בתעריף כפול שטח. ולכן כל ניסיון לייצר אמפתיה לחזק מול החלש בחבות המס ביחס לארנונה שגויה מיסודה. הן אמת שהלבישו מלבושים פרוגרסיביים אף על הארנונה כדוגמת טבלת ההנחות לפי מבחן הכנסה בארנונה למגורים, או סיווגים שונים אשר מייקרים את הסיווג לבנקים וחברות הביטוח כדוגמה, אך זה חריג היוצא מן הכלל. הארנונה בישראל בעיקרה עיוורת לפרוגרסיביות במס בשונה ממדינות רבות באירופה למשל בהן תעריף הארנונה נקבע אף לפי נגזרת של שווי הנכס בישראל אין הדבר כך.

כמו כן, הצגת הדברים כביכול ניתנה כאן עקב משבר הקורונה הטבה ייחודית לקונגלומרטים כדוגמת פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט וכל ענקיות הטכנולוגיה או מפעלי המזון כדוגמת קוקה קולה, תנובה, שטראוס וכדומה, הרי שמאחר והנחת היסוד שחבות הארנונה איננה מבחינה באופן מדורג כאמור בין עסק רווחי לעסק שאיננו רווחי, אלו שיטות מיסוי השייכות למס הכנסה ומס חברות ולא לארנונה, הרי שבבואנו ליתן פטור בשל המשבר לא נכון, ערכית ומשפטית, לתת אותו רק למי שאיננו רווחי.

אין עוררין על כך שענף מפעלי ייצור המזון מתמודד עם משבר הקורונה (למשל המחסור בכח האדם במפעל סלטי שמיר עקב המשבר ועוד) ואף גל הפיטורים והקושי העצום שמתחולל בקרב חברות ההזנק (סטארט-אפ) וההייטק כפי שפורסם רק לאחרונה. ואשר על כן, ומאחר וארנונה כאמור איננה בוחנת את שאלת ריווחיות העסק או הענף אלא מחוייבת כנגזרת שטח כפול תעריף הרי שהחרגת החברות הבודדות העשירות הייתה יוצרת עיוות במתן הפטור. לעומת זאת, כל ענף הקמעונאות או כדברי הכותבת "המכולת" מבלי להידרש לשאלת הריווחיות הכוללת של העסק הוכח כי נכון לעכשיו הוא לא נפגע עקב המשבר, שכן כל העת התקנות לשעת חירום התירו אספקה ורכישה של מזון ולכן נכון היה להחריג אותו ממתן הפטור.

באשר לטענת העיוות כביכול המתוארת בכתבה כ"מלכודת" הנוגעת לתעריף הארנונה של בעלי העסקים העובדים מהבית שעם בקשת הפטור יתגלה שהם משלמים ארנונה למגורים, ראוי היה לטענה שכזו שלא תיכתב ובודאי שלא בשם יועץ מס. הטענה כביכול ברוב הרשויות אין נוהל מסודר לחיוב ארנונת עסקים לעצמאים שעובדים מהבית היא איננה נכונה בעליל. מה שנכון הוא שקשה עד מאוד לאכוף גביית מס אמת בשל הקלות להעלים אותו.

משל למה הדבר דומה, לבעל עסק שאינו מדווח כלל למס הכנסה ומגיש בקשה בעקבות המשבר למענק לעצמאיים, ואז בעצם יוודע לרשויות כי איננו מדווח, אז יועץ המס נותן לו מעל גבי העיתון הצעה "גאונית" אל תגיש בקשה למענק. וואוו. ממש כך, הפטור מארנונה לשלושה חודשים ניתן לעסקים. מי שיש לו עסק ולא מדווח עליו ומשלם ארנונה למגורים הוא מעלים מס לכל דבר. אז באמת חשוב מאוד שניתנה לו עצת הזהב לא לבקש פטור מארנונה עסקית כי אז יגלו שהוא מרמה. וכל הטוב הזה חוסה תחת הקוד האתי. מדהים.

הכותב הינו חבר כנסת מטעם ש"ס וכיהן כראש המטה של שר הפנים אריה דרעי