משבר כלכלי | ניתוח

גלי ההדף של הקורונה במערב מכים בעוצמה בחצר האחורית של העולם

בזמן שהיינו עסוקים במספרי חולים ומתים באיטליה, בספרד ובארה"ב או בשיעור המובטלים וחבילות הסיוע והתמריצים, מאות מילונים מאזרחי העולם השלישי הידרדרו לעוני קיצוני ורעב בהיקפים לא מוכרים • "המשבר הזה מחזיר את העולם כמעט 3 שנים לאחור"

כורי פלטינום ופלדיום בדרום אפריקה. אי הוודאות בענף הרכב פוגעת אנושות במדינות הכורות  / צילום: Denis Farrell, Associated Press
כורי פלטינום ופלדיום בדרום אפריקה. אי הוודאות בענף הרכב פוגעת אנושות במדינות הכורות / צילום: Denis Farrell, Associated Press

כיצד סגירת חנות צעצועים במנהטן משפיעה על פועל בתעשיית הגומי באינדונזיה, וייטנאם, חוף השנהב קמבודיה? ואיך אי-הוודאות בענף הרכב משפיעה באופן ישיר על התנודות ההיסטריות במחיר מתכת הפלדיום היקרה (שצללה מ-2,700 דולר לאונקיה ל-1,700), שמשפיעות באופן קטלני על חייהם של תושבי זימבבוואה ודרום אפריקה?

בעוד שמספר החולים והמתים ומקורונה במדינות העולם השלישי הוא נמוך מאד ביחס לעולם המערבי, דווקא המדינות המתפתחות חוות כבר בימים אלה משבר כלכלי בעוצמות לא פחות חזקות ובחלקן אף יותר . מגפת הקורונה עשויה להחזיר את הכלכלות בעולם כ-3 שנים אחורה לפחות, ויכול להחזיר את המאבק בעוני העולמי ב-20-30 שנה. בתום המשבר הרפואי-כלכלי הזה צפויים להתווסף עוד מאות מיליוני עניים בעולם לאלה הקיימים.

"המשבר הכלכלי הנוכחי יגרום למשבר של 2008 להחוויר לעומתו. הכלכלה העולמית צפויה להתכווץ בכ-4% בשנת 2020, במקום הצמיחה כ-3.3% שצפינו, כלומר פער של למעלה מ-7%. אנחנו עומדים להפסיד 9 טריליון דולר. זאת אומרת שהמשבר הזה מחזיר את העולם כמעט 3 שנים לאחור וזה חסר תקדים בכל קנה מידה", אומר יובב גביש, הנציג של ישראל בדירקטוריון של הבנק העולמי.

רבות דובר בחודשים האחרונים על ההשפעות המיידיות וארוכות הטווח של הקורונה על כלכלת עולם, כלכלת אירופה, כלכלת ארצות הברית וכלכלת ישראל. מטבע הדברים, מאות מיליוני אנשים - אם לא מיליארדים - עוקבים מדי יום בדאגה אחרי כל פיסת מידע שנוגעת במישרין או בעקיפין למצבם הכלכלי: תנאי הסגר, סגירת מקומות עבודה, שוק העבודה המצטמק, הבורסות היורדות, חבילות הסיוע והתמריצים שמדינות ובנקים מרכזיים מציעים, תנאי החזרה לשגרה, לוחות הזמנים שהממשלות קובעות ועוד.

למעט דיווחים בודדים, קיימת נקודת עיוורון עצומה בכל מה שקשור להמיספרה התחתונה של כדור הארץ, שכוללות בעיקר מדינות מתפתחות ושווקים מתעוררים. מעבר לעצימת העין הרגילה וחוסר העניין של העולם המערבי במה שקורה בחצר האחורית שלו, יש גם סיבות "מובנות" להתעלמות. להוציא את סין, עד כה מספר הנדבקים והמתים הגדול נמצא דווקא במדינות המערב - איטליה, בריטניה, ספרד וארה"ב; התנסויות גדולות (או ניסויים כפי שחלק קראו להם) כגון "חיסון העדר", ששבו את הדמיון והסקרנות של מיליונים, נערכו במדינות המערב בריטניה ושוודיה; תכניות חילוץ ותמריצים עתירי תקציבים בטריליוני דולרים ואירו אירעו במדינות המערב וזכו לסיקור וניתוח בהתאם ועוד.

ואכן, בעוד שבספרד נספרו עד כה למעלה מ-280 אלף נדבקים, בבריטניה כ-200 אלף ובארה"ב כ-1.2 מיליון, באפריקה כולה על 1.2 מיליארד תושביה, ישנם בשלב זה פחות מ-50 אלף נשאים מאומתים וכאלפיים מתים. כך, שבמבט שטחי בהחלט ניתן להבין את העניין הנמוך במדינות המתפתחות. אלא שראוי לעצור לרגע להתבונן עליהן דרך זכוכית המגדלת.

אין מרחב פיסקאלי

בעוד שרוב הסיקור בעולם מתייחס לשווקים המפותחים שבהם לפגיעה הכלכלית יש כאמור נראות (והרבה מספרים), "בשווקים המתפתחים", אומר גביש, "הפגיעה צפויה להיות הרבה יותר חריפה מכיוון שיש מספר נדבכים שלא קיימים בחלק גדול מהשווקים המפותחים: נחיתות בהיבטים הבריאותיים ובראש ובראשונה מחסור במים, תנאי סניטציה ונגישות לאמצעי היגיינה בסיסיים; מערכות בריאות ומוסדות שלטון שאינם מתפקדים, בעיות תקציביות, ונורמות חברתיות שונות; שיעור גבוה מאוד של כלכלה שחורה וכלכלה לא-מוסדרת; נגישות מוגבלת לשווקים פיננסיים שלא מאפשרת למדינות ללוות כסף ולהגדיל את היצע האפשרויות שעומדות בפניהן להתמודד עם המשבר.

נציג ישראל בדירקטווריון הבנק העולמי, יובב גביש / צילום: יח"צ
 נציג ישראל בדירקטווריון הבנק העולמי, יובב גביש / צילום: יח"צ

"הבעיה אולי הכי גדולה שקיימת במדינות המתפתחות, והיא החריפה במידה רבה בשנים האחרונות, היא העובדה שאין להם מרחב פיסקאלי. כלומר, חבילות סיוע כמו שבארה"ב הכריזו עליה או אפילו חבילה כמו בישראל, לא אפשריות בחלק גדול מהמדינות האלו", אומר גביש.

בהקשר זה, פרסום של הבנק העולמי מדצמבר 2019 מראה שבעשור האחרון, 2009-2019, היקף החובות במדינות מתפתחות עלה בכמעט 50% לממוצע של 50% חוב-תוצר. זאת, בזמן שבמדינות המפותחות החוב ירד בשנים האחרונות. כיום, בערך 44% מהמדינות העניות ביותר (Low Income Economies) נמצאות ברמות חוב מסוכנות.

על פי הבנק העולמי, המשבר המתמשך ימחק כמעט את כל ההתקדמות של השנים האחרונות. הבנק מעריך כי 40 מיליון עד 60 מיליון איש ייפלו לתוך עוני קיצוני (הכנסה של מתחת ל-1.90 דולר ליום) בשנת 2020, לעומת 2019 כתוצאה ממגפת הקורונה. שיעור העוני הקיצוני העולמי עשוי לעלות ב-0.3 עד 0.7 נקודות אחוז, לסביבות 9% בשנת 2020

בנוסף, שיעור האנשים שחיים בעוני ומשתכרים פחות מ-3.20 דולר ליום, יכול לעלות בין 0.3% ל-1.7% ל-23% ומעלה - כלומר, תוספת של בין 40 ל-150 מיליון עניים חדשים. לבסוף, אחוז האנשים שחיים על פחות מ-5.50 דולר ליום יכול לעלות ב-0.4% עד 1.9%, ל-42 אחוז ומעלה, גידול של בין 70 מיליון ל-180 מיליון איש. לפי מינהל הפיתוח של האו"ם, כמעט מחצית מהעובדים באפריקה עשויים לאבד את משרתם. בעולם כולו, על פי הדוח של קינגס קולג' בלונדון, העובדים צפויים להפסיד הכנסות בסך 3.4 טריליון דולר.

"לבנק העולמי יש שתי מטרות המרכזיות: אחת, למגר את העוני ושתיים, לצמצם את אי השוויון בעולם. לכן אנחנו כל הזמן מנתחים מה מצב העוני בעולם. למרות שמוקדי הפגיעה של הנגיף הקטלני הוא במדינות המערב, אנחנו רואים עכשיו שהמשבר הזה פוגע באופן אינהרנטי יותר בעניים ובחלשים", אומר גביש בשיחה טלפונית מוושינגטון.

"בסך הכול, במדינות המערביות גם אם אנשים נמצאים בעוצר או בסגר בבתים, הם יכולים להתקיים ולהמשיך את החיים שלהם ומי ששייך למעמדות היותר גבוהים יכול לעבוד מהבית באמצעים אלקטרונים ועל ידי התמיכות השונות שמדינות רבות מספקות. מי שנפגעים הכי הרבה הן גם המדינות שהן יותר עניות וגם העניים באותן מדינות בגלל הסביבה שלהם ובגלל אופי העבודה שלהם, שלא מאפשר להם לעבוד מרחוק. לדוגמה חקלאים ועובדי יום. ברוב המדינות המתפתחות, רוב העובדים הם מועסקים לא-פורמליים. זאת אומרת הרבה עצמאיים - אנשים שהם להם מעסיק רשמי שיכול לתת להם מרווח נשימה כזה או אחר, אין להם רשת ביטחון, הם לא עובדים רשומים, לא מקבלים תמיכה סוציאליות כמו ביטוח רפואי כמו שיש במדינות מפותחות. לכן, כשהמשבר מגיע, אלה העובדים שנפגעים בצורה הכי חזקה. אלה האנשים שחיים בתחתית הפירמידה".

גם על פי המחקר שנעשה בקינגס קולג' בעבור ארגון אוקספם, למעלה מ-500 מיליון אנשים עשויים להידחק למעגל העוני בעקבות המשבר - כ-8% מכלל האנשים בעולם. "נסיכים ושחקני קולנוע נמצאו נשאי קורונה; הנגיף לא מפלה בין עשירים לעניים, אבל זו הנקודה שבה השוויון בכל הנוגע למגפה נגמר", נכתב בדוח שיצא באפריל. החוקרים העריכו באחרונה כי המאבק בעוני העולמי יכול להידרדר כ-10 שנים לאחור ובמקומות מסוימים כמו אפריקה והמזרח התיכון אפילו 30 שנה.

"לאנשים שחיים מיום ליום, העניים ביותר, אין האפשרות לא לעבוד או לאגור מצרכים. מסביב לעולם מיליוני עובדים נשלחו הביתה על ידי המעסיקים שלהם כשהעסקים נסגרו. שני מיליארד אנשים שמועסקים בעבודות יומיות לא כשכירים בעלי-זכויות, ללא שום אפשרות לקבל חופשת מחלה. 90% מהעבודות במדינות המתפתחות בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר הן כאלה", נכתב בדו"ח.

אפקט הפרפר

שרשראות האספקה ​​הבינלאומיות הואטו ברחבי העולם. בתוך הסערה, המשקיעים ביטלו הוצאות בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים במדינות המתפתחות מאז תחילת המשבר. על פי חוקרי קינגס קולג' "זו 'נטישת' ההון הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם".

ילדים בקניה עם תסרוקת "קורונה" / צילום: Brian Inganga, Associated Press
 ילדים בקניה עם תסרוקת "קורונה" / צילום: Brian Inganga, Associated Press

בעוד שהאימפריאליזם הסתיים לאחר מלחמת העולם השנייה עם תהליכי הדה-קולוניזיציה של המושבות באסיה ובאפריקה, השליטה הכלכלית נמשכה גם באמצעים בלתי פורמאליים עד היום. בכפר הגלובלי הקטן, חלק ניכר מהקולוניות ששימשו אז לחומרי גלם וכוח עבודה זול, משמשות גם היום בצורה דומה, והמעצמות ששלטו בהן אז בכוח הזרוע, שולטות גם כיום בכוח ההון.

כך בעוד שהתקשורת סיקרה, מסיבות שהוסברו לעיל, בעיקר את הארצות שדיווחו על המספרים הגדולים באירופה ובארה"ב, במדינות המתפתחות ענפים שלמים החלו להימחק ומיליוני עובדים איבדו את מקור הכנסתם, הרבה לפני שהוכרז בהן על סגרים או אפילו בידוד חברתי. בקניה, לדוגמה, שם הפרחים הם ענף הייצוא העיקר ורוב העובדים הן נשים, נשלחו 30 אלף איש הביתה לאחר שהביקוש האירופי לזרי פרחים פסק לחלוטין. בקמבודיה ומיאנמר, פוטרו אלפי עובדי ענף הטקסטיל עקב הסגירה של חנויות קמעונאיות באירופה וארה"ב.

לאפקט הפרפר הזה יש אינסוף דוגמאות נוספות. האדוות של סגירת החנויות והרשתות והעסקים בכלל במערב התרחבו וריסקו את העולם השלישי, בין היתר בגלל ירידת מחירי המשאבים העולמיים. אולי הדוגמה הציורית ביותר היא זו של הפקת וייצור הגומי שמשמש כמעט בכל מוצר בימינו (ואם לא במוצר עצמו, אז באריזה שלו). יצרן המכוניות ביפן או באירופה שלא יודע כיצד ייראה הביקוש לכלי הרכב שהוא מייצר בתקופה הקרובה, לא ימהר לייצר או לרכוש צמיגים. להחלטה הזו יש השפעה לא רק על עובדי מפעל המכוניות, אלא בעיקר על המדינות שמייצרות את הגומי - תאילנד, אינדונזיה, וייטנאם, חוף השנהב, סין, הודו, מלזיה, מיאנמר וקמבודיה - כולן מדינות מתפתחות.

תופעה דומה נוספת מתרחשת גם היא בתעשיית הרכב. פלדיום, לדוגמה, היא מתכת לבנה ורכה שמשמשת בעיקר בתעשיית הרכב להקטנת זיהום האוויר שהרכבים פולטים. העצירה שנכפתה על תעשיית הרכב השפיעה באופן דרמטי על מחירי המתכת: ב-27 בפברואר מחיר הפלדיום עמד על 2,742 דולר לאונקייה (31.1 גרם). ב-17 במרץ המחיר צלל אל מתחת ל-1,400 דולר והשבוע המחיר התמקם על כ-1,700 דולר. צניחה כל כך משמעותית במחיר משפיעה באופן דרמטי על חיי האזרחים בדרום אפריקה וזימבבואה - שתיים מבין שלוש המדינות שבהן נמצאים המכרות הגדולים ביותר של פלדיום בעולם.

כך גם העצירה הכמעט מוחלטת של כלי התחבורה באוויר, בים וביבשה בגלל המגפה, שהביאו לדרדור דרמטי עוד יותר במחיר חבית הנפט בעולם. אנגולה, ניגריה, ונצואלה וקזחסטן, שהכלכלות שלהן נסמכות במידה משמעותית על הפקת נפט, נפגעו משמעותית מקריסת המחירים - ירידה של למעלה מ-60% במחיר מאז ה-20 בינואר.

כמו בתאונת שרשרת, מגפת הקורונה שגרמה לכל אלה יכולה בקלות להביא גם למשבר נוסף - משבר מזון. הערכות מדברות על כך ש מספר האנשים שנמצאים במחסור אוכל חמור צפוי להכפיל את עצמו מכ-130 מיליון איש לפני המגפה, ל-265 מיליון אחריה. הכסף שלא יגיע למשפחות ממהגרי העבודה, עצירת הסחר העולמי, ירידת המחירים של המשאבים הטבעיים שהכלכלות המתפתחות נסמכות עליהם, התחזקות הדולר ועוד - כל אלה יביאו אנשים שחיים היום מהיד לפה למצב של רעב כרוני.

"גם מדינות שלא נפגעו בהיבט הבריאותי מצאו את עצמן נפגעות", מחדד יובב גביש, "יש מדינות שחלק ניכר מהתמ"ג שלהן נסמך על תשלומי העברה (Remittances), כלומר כספים שמועברים אליהן מחוץ למדינה, בין אם מאזרחים שמועסקים בארצות אחרות ובין אם על ידי ארגונים כאלה ואחרים. מדינות כמו האיטי, נפאל, אל סלבדור וגואטמלה, שבין 10% ל-30% מהתמ"ג שלהן מבוסס על העברות כספים מחו"ל, נפגעו עוד הרבה לפני שהמגפה הגיעה אליהן".

היפר-פעילות בבנק 

לפני שגביש נחת בדירקטוריון של הבנק העולמי לפני שנתיים הוא שימש במשך כעשור במגוון תפקידים שונים באוצר, ברשות החברות, כרפרנט, רכז ,ראש תחום וסגן מנהל רשות החברות לכספים בתקופה של אורי יוגב. גביש מספר כי חודשי המגפה האחרונים הביאו לשינוי מסוים בשגרת העבודה של אנשי הבנק העולמי.

גביש מספר על ההחלטות שהתקבלו בדירקטוריון של הבנק העולמי עם פרוץ המשבר: "הבנו כבר בהתחלה שלמשבר הזה יש פוטנציאל שלילי להחזיר את המאמצים למיגור העוני העולמי כמה עשורים אחורה ולכן הייתה התגייסות מהירה להוציא לפועל פרויקטים בתחום הבריאות וגם לתת מענה כלכלי לסקטור הפרטי שנפגע במדינות המפתחות".

תור לחלוקת מזון בניירובי, קניה. בעוד במערב מקבלים חבילות סיוע, בעולם המתפחות מידרדרים לעוני קיצוני  / צילום: Brian Inganga, Associated Press
 תור לחלוקת מזון בניירובי, קניה. בעוד במערב מקבלים חבילות סיוע, בעולם המתפחות מידרדרים לעוני קיצוני / צילום: Brian Inganga, Associated Press

עובדי הבנק העולמי נאלצו לעלות הילוך בחודשיים האחרונים. "אנשים עובדים מסביב לשעון בכל העולם ועד עכשיו אישרנו פרויקטים ל-93 מדינות בזמן שיא של חודש ושלושה ימים. בדרך כלל לוקח לבנק העולמי בין חצי שנה לשנתיים לייצר ולאשר פרויקטים. זה חסר תקדים מבחינת הארגון".

"החלטנו להתמודד עם המשבר הזה בשני שלבים - סיוע דחוף לטווח הקצר וסיוע לטווח הארוך שנוגע להשפעות הכלכליות היותר רחבות של המשבר. בשלב המיידי הראשון הבנק כבר הקצה 14 מיליארד דולר על ההיבט הבריאותי, שזה כולל בעיקר פרויקטים בריאותיים ספציפיים. אם זה מיגון, הכשרת עובדים וכל מה שצריך לעשות כדי למזער את הפגיעה הבריאותית במדינות מתפתחות. הכסף הועבר למדינות ולחברות פרטיות בתחום הבריאות, חקלאות ותיירות שנמצאות בשווקים מתפתחים או שרוב הפעילות שלהן היא מול השווקים המתפתחים. בטווח הארוך הכוונה היא להוציא כ-145 מיליארד דולר נוספים ב-15 החודשים הקרובים - שני שלישים לממשלות של הכלכלות המפתחות ובערך שליש לחברות פרטיות שפעילות בהן".

נוסף לסכומים אלה שהבנק העולמי מקצה, כ-100 מדינות פנו לקרן המטבע בבקשה לקבל סיוע. בקרן יש כטריליון דולר להקצות למדינות, אם יוחלט לעשות כך. בנקים נוספים לפיתוח כבר הקצו חבילות אזוריות כאלו ואחרות במדינות המתפתחות.

גביש מציע לא לתת לנתוני התחלואה לבלבל אותנו. היקף הפגיעה באוכלוסייה אינו ביחס ישר למספר החולים. ובכלל, אבדן עבודה במדינה כמו גרמניה או קנדה אינו דומה לאבדן עבודה ב דרום סודן או בקניה, שם המוות והרעב אורבים ממש מעבר לפינה. בכלל, הוא אומר, גם לגבי הבדיקות ומצב החולים האמיתי במדינות העניות או באזורים עניים בתוך מדינות כמו הודו לדוגמה, ניתן בהחלט לפקפק בנתונים. "במדינות האלה מספר הבדיקות הוא הרבה פחות נרחב. הרפואה מפגרת. אנחנו לא באמת יודעים כמה חולים יש שם. בבנק העולמי מדברים על זה שמספרי החולים והמתים הם הרבה יותר גבוהים. חלק מהתופעה הזו היא נעלם".

אנחנו עדיין לא יודעים באופן מלא, למה יש יותר נדבקים בחצי הכדור הצפוני מאשר בדרומי. יש כל מיני הסברים כמו מזג האוויר ועונות השנה (לכן יש כאלה שטוענים שזה עוד יגיע כי תכף מגיע הסתיו); או העובדה שבניגוד למערב, אזרחי העולם השלישי לא נוסעים לאורך כל השנה לחופשות בצרפת או ברומא; או שיש ביניהם שיעור נמוך מאד של אנשי עסקים שמסתובבים בעולם.

"קיים גם ההיבט של אוכלוסייה צעירה יותר. זה מאד מאד משמעותי. יש מדינות באפריקה שהגיל החציוני בהן הוא 15-20 (בניג'ר עם גיל חציוני 14.8)- גילאים מאד צעירים, זה הסבר נוסף", אומר גביש. "אחד הדברים הראשונים שהבנק העולמי עשה בהקשר הזה, זה לתת מענה למדינות שיש ביניהן תעבורה מאד ערה מול מדינות שזוהו כמו מדינות מסוכנות. למשל עם סין. אנחנו יודעים שאתיופיה וקניה הן שני השערים המרכזיים של סין לאפריקה. לכן, אלו היו שני יעדים שאנחנו סימנו מראש ובבנק עולמי ואישרנו פרויקטים כדי לתת מענה לטיפול בקורונה במדינות האלה".

"הרבה אנשים מחברים בין ההיבט הכלכלי לרפואי אבל כדאי לעשות הפרדה ביניהם. בעולם המערבי כבר מדברים על אסטרטגיות יציאה וחזרה לשגרה וכולם רוצים כבר לצאת מזה. אבל הפן הכלכלי הוא אחר לגמרי. עדיין לא התחלנו לראות את ההשלכות שלו בצורה אמיתית. רואים אנשים שמבקשים דמי אבטלה אבל ההשלכות לטווח הרחוק לא נראות עדיין.

דווקא נראה ששני ההיבטים משולבים אחד בשני באופן בלי נפרד - הכלכלה מושפעת באופן מובהק מהמצב הבריאותי ומההחלטות להגנה על הבריאות של האוכלוסייה.

"זה נפרד בעיתוי ובעוצמה. בעוד שנראה שההיבט הבריאותי הוא תחת שליטה, את ההשלכות הכלכליות אנחנו רק מתחילים לראות אבל אף אחד עדיין לא יודעים מה מחכה מעבר להר. עדיין לא רואים יותר מדי חברות שפשטו את הרגל ולא ברור מה יהיה המצב של האנשים בחל"ת. עדיין לא רואים את הפגיעה האמתית. גם במקומות שבהם לא רואים עכשיו השפעות בריאותיות, גם במקומות האלה אנחנו נראה את ההיבט הכלכלי מגיע".

 369 מיליון ילדים ללא ארוחה 

ממסמך של הבנק העולמי מסוף מרץ עולה תמונה מטרידה מאד גם לגבי הילדים והנוער במדינות המתפתחות. 192 מדינות סגרו את מוסדות החינוך בתחומן, מה שהשפיע על כ-90% מהתלמידים והסטודנטים בעולם - כ-1.6-1.7 מיליארד ילדים.

"כפי שלמדנו ממצבי חירום קודמים, שהאחרון הגדול שבהם היה התפרצות האבולה, ההשפעה על החינוך עשויה להיות הרסנית ביותר במדינות שבהן רמת הלמידה נמוכה מלכתחילה, שיעורי נשירה גבוהים ועמידות נמוכה בפני זעזועים", נכתב במסמך שהכותרת שלו היא "חינוך והקורונה".

כותבי הדוח מהבנק העולמי מציינים שבעוד שנראה כי יש היגיון לסגירת בתי ספר כדי לאפשר אכיפה של מדיניות של ריחוק חברתי בתוך קהילות, "לסגרים הממושכים יש השפעה שלילית באופן לא פרופורציונלי על התלמידים הפגיעים ביותר".

"לילדים אלה", ממשיכים החוקרים, "יש פחות הזדמנויות ללמידה בבית, והזמן שלהם מחוץ לבית הספר עשוי להכביד כלכלית על הוריהם שנאלצים להתמודד עם מציאת מסגרת שתטפל בהם כדי שהם יוכלו להמשיך לעבוד".

בחלק מהמדינות הנחשלות, אבל לא רק בהן, אבדן העבודה של ההורים בצירוף סגירת בבתי הספר מסלילים חלק מהילדים והנוער לעזוב את המסגרות החינוכיות ולסייע בפרנסת המשפחה. חוקרים בבנק העולמי מצאו כי אבדן של כל שנת לימודים שווה בהמשך הדרך לירידה בשכר פוטנציאלי של כ-10% ממה שהיו יכולים להרוויח.

"סגירת בתי הספר היא בעייתית בעוד מובן", אומר גביש, "בשביל חלק ניכר מהילדים האלה, הארוחה המזינה היחידה שלהם, היא זו שהם מקבלים מפרויקטי הזנה שונים בבתי הספר. סגירת בתי הספר משפיעה ישירות על מצבם הבריאותי". על פי ארגון (WFP World Food Programme) של האו"ם, 369 מיליון ילדים איבדו מקור הארוחה המזינה היחידה שלהם עם סגירת בתי הספר. עוד מוקדם לדעת

מודלים עסקיים לא הגיוניים

על סמך הניסיון שלו בבנק העולמי והמסמכים והנתונים שהוא נחשף אליהם ביומיום, גביש מסיק מספר מסקנות ומצביע על ההשלכות שהעולם יתמודד איתן בהמשך הדרך.

"כרגע העולם עוסק בהכלת המגפה, חזרה לשגרה והתאוששות כלכלית. המשבר העולמי הבא לדעתי יהיה משבר חוב או משבר חברתי חמור. היקף החובות של המדינות הוא הגבוה אי-פעם ועלה בצורה חדה בעשור האחרון עד לרמה שהן לא יכולות להחזיר אותו בשום תרחיש. אחרי המשבר נראה התכנסות פיסקאלית של הרבה מדינות וצמצום ההוצאות שלהן בניסיון להתמודד עם היקף החובות שלקחו או שהן יגיעו לפשיטת רגל. השאלה מאילו תקציבים הן יבחרו לקצץ. אחת הטעויות הגדולות תהיה אם מדינות יצמצמו את התקציבים החברתיים שלהן, על בריאות וחינוך למשל, כי אלו הדברים שלטווח הארוך מייצרים צמיחה והון אנושי. האם הן יבחרו לצמצם תקציבים חברתיים או לעשות משהו אחר? רק הזמן יגיד".

לגביש חשוב להגיד גם כמה מלים על התנהלות הבעייתית של עולם העסקים. "אנחנו רואים בבורסות בשבועות האחרונים עלייה שמעידות על איזושהי אופוריה מסוימת ורצון לצאת מהמשבר. זה מתחבר לעלייה שראינו בעשור האחרון בעיקר בארה"ב, בשוק ההון שמה שתידלק אותה זה חברות שמנפחות את השווי שלהן באמצעות שימוש ביתרות המזומנים שלהן לרכישה עצמית של המניות שלהן, בין היתר כי המנכ"לים שלהן מתוגמלים לפי הביצועים של המניה. רבות מהחברות האלה למעשה כמעט קרסו בגלל הקורונה לפני חודש-חודשיים, עד שהפדרל רזרב הזרים טריליונים לחברות האלה לחברות האלו כדי שהן לא יקרסו בסופו של דבר".

"אנחנו רואים בעשורים האחרונים מודל לא הגיוני שבו עסקים מייצרים השפעות שליליות על הכלכלות ועל הסביבה, וממשלות שמנסות, בלי הצלחה גדולה מדי, לתקן את הנזקים האלו. העיקרון הזה שלפיו אנחנו מפריטים את הרווחים ומלאימים את ההפסדים לא יכול להימשך לאורך זמן. הציבור נפגע מכך באופן תדיר ולכן זה מודל שלא יוכל להחזיק לאורך זמן. עסקים צריכים להתחיל לאמץ מודל שמתחשב בהשפעות ארוכות הטווח, החברתיות, כלכליות וסביבתיות, ולייצר אימפקט חיובי".

ישראל והבנק העולמי: אחרי עשרות שנים, ישראל הבינה את החשיבות בתחום הפיתוח הבינלאומי

עם כל הבעיות הפנימיות בישראל קשה שלא לתהות מדוע המדינה בכלל משקיעה זמן וכסף בארגון שלא משקיע בה בחזרה במישרין.

"המשפט 'עניי עירך קודמים' כבר מזמן לא תקף", עונה גביש לטענות מסוג זה, "אנחנו רואים שווירוס שהתחיל בעיר לא מוכרת בסין נהפך למגפה כלל-עולמית שמשפיעה עלינו באופן ישיר. זה נכון גם לגבי השפעות אחרות של המדינות המתפתחות על העולם, החל מהחלק שלהן בשרשרת הייצור, היבטים סביבתיים והגירה למדינות מפותחות. מעבר זה ישנו הפוטנציאל הכלכלי בשווקים האלו והיותן יעד חדש לייצוא של חברות מקומיות".

יש בכל זאת תחומים שהבנק העולמי מתחבר לאינטרסים הישראלים ופועל לטובת ישראל, מספר גביש. "ישראל הבינה את החשיבות והפוטנציאל בתחום הפיתוח הבינלאומי לפני מספר שנים אחרי עשרות שנים שלא היינו שם. מי שמוביל את התחום הזה עכשיו היא הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, שדוחפת למעורבות יותר גדולה שלנו בבנקים לפיתוח".

באיזה אופן המעורבות שלנו באה לידי ביטוי בפעילות הבנק?
"גם בפעילות שלי בדירקטוריון באה לידי ביטוי האג'נדה הישראלית לגבי סקטורים ואזורים גיאוגרפיים שבהם אנחנו מעוניינים שהבנק העולמי יתמקד. מדובר בארגון של 70 מיליארד דולר בשנה וההשפעה שלו על המדינות המתפתחות היא עצומה. כך אנחנו גם ממנפים משאבים מוגבלים להשפעה בינלאומית. בדצמבר האחרון למשל סיכמנו על השקעה משמעותית ביותר בזרוע של הבנק העולמי שמסייעת למדינות העניות ביותר, וכחלק מהמו"מ קידמנו את התחומים שישראל חושבת שנכון להשקיע בהם יותר משאבים, כמו טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות ומים, סייבר ובריאות דיגיטלית. בכל התחומים האלו יש לנו גם קרנות שישראל השקיעה בהן כדי לחזק את העברת הידע ושיתוף הפעולה בין ישראל לבנק העולמי ומדינות מתפתחות".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988