בג"ץ | דעה

דעה: אקטיביזם שקט - זה לא פסק הדין שמוכיח שהעליון שמרן ומאופק

אחוזי הצפייה הגבוהים בדיון בבג"ץ ששודר לבקשת "גלובס" מלמדים כי אזרחי ישראל מבקשים להיות מעורבים בניהול המדינה • בעניין ההסכם הקואליציוני והטלת המנדט על נתניהו בית המשפט לכאורה לא התערב - אך הביא לשינוי סעיפים

דיון בבג"ץ בשידור חי באינטרנט / צילום: צילום מסך
דיון בבג"ץ בשידור חי באינטרנט / צילום: צילום מסך

בית המשפט העליון לבש השבוע חג: יומיים של דיונים מבוקר עד ערב, אשר משודרים בכל כלי התקשורת. הערכות לשכת העיתונות הממשלתית הן כי בכל יום היו מיליון צפיות בדיונים באמצעי המדיה השונים. נתון בלתי נתפס. אזרחי ישראל ישבו מרותקים לדיונים משמימים בנוגע לפרשנות סעיף 17ג' לחוק יסוד: הממשלה ולדיוני עומק על פסק דין ז'רז'בסקי מלפני שלושה עשורים.

יכול להיות שכלי התקשורת נותנים פחות מדי קרדיט לאזרחי ישראל כשהם דוחפים להם תוכניות ריאליטי, כשבהנגשה נכונה הם מסוגלים לצפות ולהאזין שעות לפולמוסים אודות הלכת דרעי-פנחסי?

אני מודה שכאשר "גלובס" ביקש שוב ושוב את שידור הדיונים (ובקשותיו נדחו בהתחלה שוב ושוב), הייתי בטוח שרק כתבי משפט ומספר קטן של אזרחים ירצו לצפות. ובכן, לא כך. מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ניצן חן, אמר ל"גלובס" השבוע כי מדובר באחד משידורי הבוקר הנצפים ביותר בתולדות מדינת ישראל. 

כל דיון בבג"ץ צריך להיות משודר

ברור שיש כאן שילוב נסיבות חריג, ואף אחד לא מדמיין שכל דיון בבג"ץ יזכה לרייטינג שיא ואף לא קרוב לכך. אך מכל מקום - הנתון הזה איננו עניין של מה בכך. אזרחי ישראל מבקשים להיות מעורבים בניהול המדינה, והם מבינים שהוא עובר לא רק בבית המחוקקים אלא גם (ואולי בעיקר?) בבית השופטים.

על-פי הנוהל שפרסמה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שידור הדיונים יתבצע בשלב זה כפיילוט של כעשרה דיונים בלבד בשנה. בשל כך נדחתה בקשת "גלובס" להתיר את שידור הדיון בבג"ץ בעתירה של ארגון עדאלה על השימוש בתקנות לשעת חירום שנדונה בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים. בהחלטתה כתבה הנשיאה חיות כי "אנו מצויים בעת הזו בשלב של פיילוט מצומצם, והדיון בעתירה שבכותרת איננו מצדיק, בנסיבות, את מתן ההיתר המבוקש".

לטעמי, ברירת המחדל צריכה להשתנות. כל דיון בבג"ץ צריך להיות משודר, למעט מקרים חריגים הדורשים החלטה מיוחדת של הרכב השופטים אשר יאסור את שידור הדיון. פומביות הדיון מעוגנת בחוק יסוד: השפיטה. סעיף 3 לחוק קובע כי "בית המשפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת על פי החוק".

בניגוד לערכאות דיוניות, בג"ץ לא שומע עדים ואין כל חשש לשיבוש הליכי המשפט. פומביות הדיון בשנת 2020 היא דיונים משודרים. כך גם מקובל בכמה בתי משפט עליונים בעולם, כדוגמת אנגליה וקנדה.

במשך שנים על גבי שנים, בג"ץ, שכפה ליברליזציה מואצת על אזרחי ישראל, שמר כשזה נוגע לעצמו על שמרנות קנאית ולא קידם את רפורמת השידורים. אני מקווה שגלגל השקיפות לא יחזור לקדמותו.

אקטיביזם שקט או עשייה באפס מעשה

ובכל זאת אתייחס גם לגוף פסיקת בג"ץ בעניין ההסכם הקואליציוני והטלת המנדט על בנימין נתניהו. בהסתכלות פשטנית, מדובר בפסק דין שמרני, הרי בג"ץ לא פסל את נתניהו, לא התערב בשיקול-דעת חברי הכנסת, לא פסל את החקיקה הצפויה, ולא התערב אפילו בסעיף אחד קטן בהסכם הקואליציוני החריג של הליכוד וכחול לבן.

אך כל זה רק לכאורה. אקטיביזם איננו רק פסילת חוקים (שגם ממנו זכינו לטעום לפני מספר ימים, לאחר שבג"ץ פסל את חוק הפיקדון. יש אקטיביזם שקט, ופסק הדין של אתמול (ד') פעל בדרך הזו.

ללא צורך בפסק דין, כמה סעיפים בהסכם הקואליציוני תוקנו: תקופת ממשלת החירום הוגבלה לשישה חודשים, הצדדים התחייבו לפרסם קווי יסוד לממשלה, סעיף אי-מינוי בכירים בוטל למעשה, סעיף אי-קידום חוקים בששת החודשים הראשונים בוטל גם הוא, וכך סעיפים נוספים.

בג"ץ לא פסל את "החוק הנורווגי המדלג", אך הבהיר באופן שאיננו משתמע לשני פנים כי החוק ייפסל אם יחוקק. אעריך שבעקבות הערה זו, החוק כלל לא יעלה לדיון ולהצבעה.

מעבר לכך, פסק הדין אמר כי יש אפשרות "מושגית" להתערב בשיקול-דעת חברי הכנסת בבואם להטיל את המנדט על ראש הממשלה. אומנם בג"ץ לא ניצל זאת, אך הוא גם לא קבע כי מדובר בסוגיה שאיננה שפיטה, כפי שטענו באי-כוח הליכוד ונתניהו.

מי שמבקש להוכיח כי בית המשפט העליון הישראלי הוא שמרן ומאופק, יצטרך לחפש כנראה תיק אחר. 

צרו איתנו קשר *5988