ביהמ"ש העליון דחה את בקשת אלון חסן לדיון נוסף בעניינו

נשיאת העליון דחתה את בקשת יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, כשקבעה כי בפסק הדין בערעור מכוחו הורשע חסן במרמה והפרת אמונים לאחר זיכויו במחוזי, לא נקבעה הלכה חדשה • החלטת חיות אף מחזקת את קביעת שופטי העליון בערעור, לפיה לא מדובר בעבירה קלת-ערך

אלון חסן / צילום מאיר מאירי
אלון חסן / צילום מאיר מאירי

בית המשפט העליון לא יקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בעניינו של אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, אשר הורשע בדצמבר 2019 בביצוע שתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

בכך קיבלה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, את עמדת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שטענה כי פסק הדין בערעור שהגישה המדינה על זיכויו המהדהד של חסן בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע אינו נסמך על הלכה חדשה כלשהי.

כזכור, בית המשפט העליון הרשיע את חסן בשתי פרשות שעניינן בחברת "דנה", אשר הייתה שייכת לשותפו לעסקים וחברו הקרוב יניב בלטר ולבן-דודו דוד חסן. בית המשפט העליון הדגיש, ביחס לפרשות בהן הרשיע את אלון חסן, את החשיבות של שמירה על טוהר המידות בקרב עובדי הציבור.

"דיון נוסף שמור למקרים חריגים ביותר שבהם, כפי שמורה החוק, 'ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון', או 'שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה', יש מקום לדיון נוסף. פסק הדין בענייננו אינו מקיים את התנאי הראשון והבסיסי לקיומו של דיון נוסף, שכן הוא אינו קובע כל הלכה חדשה, ודאי לא באופן ברור וכפי שנקבע בפסיקה 'בכוונת מכוון ובמפורש", קבעה הנשיאה חיות.

פסק הדין בערעור בעניינו של חסן, קבעה הנשיאה, "מיישם את ההלכה שנקבעה בכל הנוגע לעבירה של מרמה והפרת אמונים, ואין הוא חורג ממנה. אומנם בית המשפט עמד בפסק הדין על הקשיים הכרוכים לעתים בהרשעה בעבירה זו, אשר 'רחוקה מלהיות הבהירה בעבירות לפי חוק העונשין', כדברי השופט ניל הנדל, אך ברור כי עובדה זו היא כשלעצמה אינה מובילה למסקנה כי בית המשפט סטה מההלכה שנקבעה בעניין".

"פגם מוסרי הפוגע בטוהר הפעולה השלטונית"

השארת פסק הדין מכוחו הורשע חסן בעינו, אינה מבשרת טובות לאנשי ציבור נוספים העומדים בימים אלה בפני כתבי חשדות או אישום בגין מרמה והפרת אמונים, דוגמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמשפטו עתיד להתחיל ביום ראשון הקרוב, אשר מואשם בעבירה זו במסגרת תיק 1000 (טובות ההנאה מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר); ובמסגרת תיק 2000 (השיחות עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס); ובעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים בתיק 4000 (בזק-וואלה).

לא אחת נשמעה מכיוונם של אנשי ציבור הטענה כי עבירת הפרת אמונים היא "עבירה כללית", שמוטב היה לו לא הייתה נכנסת לספר החוקים.

ואולם פסק הדין המרשיע של העליון בעניינו של חסן, שבעקבות החלטתה של חיות נותר על כנו, הקדיש לעבירה הזו ניתוח נורמטיבי מפורט ומדוקדק הנפרש על פני כמעט 90 עמודים, ולא הותיר מקום לספק כי מבחינתם של שופטי העליון, יוסף אלרון, ניל הנדל וג'ורג' קרא - מבכירי השופטים הפליליים המכהנים כיום בבית המשפט העליון - ממש לא מדובר בעבירה קלת-ערך או שולית.

השופט קרא, למשל, ציין כי עבירת הפרת האמונים מתקיימת ביתר שאת במצב שבו מתנהלת בין הדמויות המעורבות מערכת יחסים של חברות וקרבה אישית, וכשמעורבים בה אינטרסים כלכליים חזקים ודמויות הנושאות בתפקידים חשובים ורבי-עוצמה.

השופט אלרון מצידו בחר להדגיש כי "ככל שעוצמת ניגוד העניינים בין האינטרס שעליו מופקד עובד הציבור לבין אינטרס זר, כלכלי או אישי, חריפה יותר - כך מתחזקת האפשרות לפגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות של עובד הציבור או בתקינות פעילות המינהל".

גם השופט הנדל לא חסך במילים כדי לתאר את חומרתה של עבירת המרמה והפרת אמונים, כשתהה בפסק הדין "כיצד ניתן לסמוך על טוהר מידותיהם, יושרם והגינותם של עובדי הציבור, וכיצד יש לתת אמון בפועלם עת הם לא פוסלים עצמם מלקבל החלטה אשר קרוביהם הם המרוויחים העיקריים ממנה? ברור כי קבלת החלטה כזו על-ידי עובד ציבור היא בלתי הולמת וחסרה את ההגינות והיושרה שיש לצפות מעובדי הציבור לפעול על-פיהן, עד כדי שדבק בה פגם מוסרי הפוגע בטוהר הפעולה השלטונית".

פסק הדין של העליון אומנם שינה את התוצאה אליו הגיע בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניינו של חסן, וגם ריכך את הביקורת הקשה שמתח על התנהלות הפרקליטות והמשטרה בעניינו של חסן. אולם לצד זאת, יש לזכור כי התיק שניהלה הפרקליטות נגד חסן מלכתחילה היה חמור בהרבה. הוא כלל עבירות של שוחד, זיוף, איומים ועבירות חמורות נוספות.

לאור הזיכוי המהדהד של חסן במחוזי, חזרה בה הפרקליטות בערעור ממרבית כתב האישום, ובחרה - במה שבדיעבד התברר כהחלטה מוצלחת מבחינתה - להתמקד רק בטענות משפטיות לגבי הפרשנות הרצויה לעבירת הפרת האמונים.

עונש קל לחסן

בשבוע שעבר גזר שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יואל עדן, את עונשו של חסן: שלושה חודשי מאסר על-תנאי ו-150 שעות לתועלת הציבור.

השופט עדן, שאליו הוחזר התיק לאחר הרשעת חסן החלקית בערעור, היה מי שזיכה את חסן מכל העבירות שיוחסו לו. כבר לפני מספר חודשים רמז עדן כי אין בכוונתו לגזור עונש קשה על חסן, למרות שהפרקליטות דרשה כי ירצה 9 עד 18 חודשי מאסר בפועל. זאת, כאשר שלח את חסן לבצע תסקיר מבחן שתכליתו לבחון התאמתו של מורשע לעונש שאינו כולל מאסר.

לאחר גזר הדין שניתן למורת-רוחה של הפרקליטות, היא מסרה כי היא תשקול האם יש מקום להגיש בגינו ערעור ולדרוש עונש משמעותי יותר עבור חסן.

אלון חסן יוצג על-ידי עורכי הדין אשר אוחיון וחן הולנדר. בבית המשפט העליון ייצגו את המדינה עורכי הדין תמר פרוש ואיתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בבית המשפט המחוזי נוהל התיק על-ידי עורכי הדין עפרה לוי, עמיחי חביביאן וצחי יונגר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי). 

*** חזקת החפות: בנימין נתניהו הוא בגדר נאשם בלבד. הוא מכחיש את האישומים נגדו, ועומדת לו חזקת החפות. 

צרו איתנו קשר *5988