חדשות 13 | ניתוח

נפלו ברשת: לן בלווטניק היה אמור להיות נמל המבטחים של ערוץ 13. אז מה השתבש בדרך?

בידיים של המיליארדר לן בלווטניק, ערוץ 13 היה אמור להגיע לחוף מבטחים. זה לא קרה • עשרות שיחות עם אנשי תקשורת ועיתונאים חושפות את מסלול ההידרדרות: החילופים התכופים בצמרת, אובדן האמון בין ההנהלה לעיתונאים, הקרב האבוד על הרייטינג והמחנאות בקרב כתבי החדשות

לן בלווטניק, בעלי כלל תעשיות / צילום: יח"צ
לן בלווטניק, בעלי כלל תעשיות / צילום: יח"צ

בסוף השבוע האחרון עלה לכותרות המאבק של עובדי חדשות 13 בהנהלת רשת 13 סביב כוונתו של מנכ"ל הערוץ אבי בן טל להפקיע את שידור סיקור פתיחת משפטו של רה"מ בנימין נתניהו מחברת החדשות ולהעביר אותו לידי חברת הפקה חיצונית.

הניסיון של בן טל, ובעקבותיו הפנייה לבג"ץ של חמישה עיתונאים, היו שיאו של מאבק שהולך ומסלים בשבועות האחרונים סביב כוונת ההנהלה לקצץ באופן משמעותי בתקציב חברת החדשות באופן שצפוי להוביל לפיטורים המוניים.

עבור מי שעוקב אחרי תחום התקשורת, המאבק של עובדי חדשות 13 בבעלי המניות יצר תחושת דה ז'ה וו. שוב חברת החדשות נושאת שלטים של מאבק על קיומה ומתמודדת מול בעלי מניות שחושבים אחרת, אלא שהפעם את השלטים העובדים נושאים לבד, ללא הנהלה שנלחמת לצידם.

יוליה שמאלוב-ברקוביץ’, יו"רית הרשות השנייה  / צילום: כדיה לוי

עד לפני קצת יותר משנה הכל נראה אחרת. הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין אישרה את המיזוג בעיקר כדי לשמור על קיומן של שתי חברות חדשות חזקות. יוליה שמאלוב-ברקוביץ', יו"ר הרשות השנייה, דווקא התנגדה לו. "ערוץ כזה לא יחזיק", אמרה להם והציעה שבמקום לעשות "תואם קשת", יקימו ערוץ חדשות ואקטואליה. היום, יש להניח, היו מחבקים את הרעיון בשתי ידיים.

התוכנית של בעלי המניות הייתה להישען מצד אחד על התכנים שמייצרת חברת החדשות ולרפד אותם במותגים החזקים של רשת, ליצור יצור כלאיים שאמור היה להיות win-win: רשת אמורה הייתה לקבל חברת חדשות מנוסה, שתפצה על אובדן חברת החדשות שהייתה לה עם קשת, וחדשות עשר, שטענו תמיד שהביצועים ברייטינג ישתפרו פלאים לו רק יהיו תוכניות אטרקטיביות לצופה שיגרמו לו להגיע, אמורים היו לקבל את מקפצות הרייטינג להן קיוו ולהתחרות ראש בראש בחדשות 12.

כיצד קרה אם כך שבתוך תקופה קצרה עומדת החברה שוב בסיטואציה שקיים סימן שאלה סביב הסיכוי שלה להמשיך להתקיים? והאם מצב בו נישאר עם חברת חדשות אחת בלבד, הוא תסריט ריאלי?

כדי לנסות לענות על השאלות הללו שוחחנו בימים האחרונים עם עשרות אנשים בתחום התקשורת. בניסיון להתחקות אחר גורם אחד מרכזי, נקודה ספציפית עליה אפשר להצביע, שעשתה את ההבדל בין הצלחה לכישלון. אלא שבסיפור הזה אין שחור ולבן. יש מכלול של טעויות שנולדו עוד לפני שהמיזוג יצא לדרך, טעויות ששורשרו למלחמות כוח, בהן אף צד לא מסוגל לראות את החלק שלו במשבר, לקחת אחריות או להבין את הצד השני.

מי שעומד היום בסכנה זה לא חברת החדשות אלא רשת כולה, כי למרות שעד היום הזה ממש שתי החברות לא באמת הפכו לחברה אחת, הן קשורות ותלויות זו בזו, ולאופן שבו התנהלה כל אחת מהן ולאנשים שניהלו אותן, יש השפעה מכרעת על המקום בו הערוץ נמצא היום.

יוסי ורשבסקי, מנכ"ל רשת 13 לשעבר

יוסי ורשבסקי \ צילום: יחצ
 יוסי ורשבסקי \ צילום: יחצ

יוסי ורשבסקי נחשב במשך שנים למנהל שרואה את העובדים שלו יותר מאשר את בעלי המניות שלו. נאמן לאנשיו, מעריץ את אנשי החדשות, שורד, מצטיין בקרבות. כשהחלו המגעים למיזוג רשת וערוץ עשר, היה ברור לכולם, גם לוורשבסקי עצמו, כי הוא לא ינהל את הערוץ הממוזג. העובדים כבר עשו לו מסיבת פרידה חגיגית, אולם אז התהפכו יחסי הכוחות בין בעלי המניות. בעלי רשת החליטו שהם נסוגים אחורה ומוותרים על ההובלה, ובעלי המניות של ערוץ עשר הפכו לגורם הדומיננטי. לאחר שהונחו בפניהם בחירה בין שלוש תוכניות עסקיות לערוץ הממוזג - ערוץ המתחרה ישירות בקשת, שימור ערוץ בדמותו של ערוץ עשר או יצירת הכלאה של שני הערוצים, בחרו בעלי המניות באופציה השלישית, והניחו את הובלת המיזוג בידי ורשבסקי, שהציג תוכנית שבמסגרתה השקעה של כ-120 מיליון שקל אמורה הייתה להעמיד את הערוץ על הרגליים ולאפשר נתח שוק של 38%-39%. בהמשך יתברר כי התוכנית העסקית ומה שקרה בפועל היו שני דברים שונים.

האתגר שהוצב בפני ורשבסקי היה מורכב בכל קנה מידה: מיזוג זה אירוע טראומטי לחברה, בוודאי כשמדובר ברשת וערוץ עשר, שהמשימה היתה למזג בין שתי חברות כמעט הפוכות זו לזו - ממש שמן ומים: רשת המדושנת, המנופחת, עתירת התנאים והפינוקים שהפיקה תוכניות מיינסטרים כמו "האח הגדול" ו"הישרדות" לעומת ערוץ עשר הרזה, החתרני וההישרדותי.

למיזוג הגיעו שני ערוצים חבוטים, אחרי שנה מרסקת כלכלית, מבלי שהפיקו דבר במשך תקופה. את לוח השידורים היה צריך לייצר מבלי שלנציגי שני הערוצים היה מותר לשבת יחד ולאחר שערוץ עשר איבד שני עוגנים משמעותיים שהיו עשויים לסייע לו: "ערב טוב" עם גיא פינס ותוכניתו של רפי רשף - שתיהן עברו למתחרים בקשת.

כשהמיזוג החל לקרום עור וגידים, דיבר ורשבסקי עם אנשי חברת החדשות על הצורך להפוך מיחידת גרילה מובחרת לצבא. אבל היכולת שלו עצמו להשתנות ולהפוך למצביא הייתה מוגבלת. ורשבסקי ידע לנהל ערוץ שהעוגן שלו הוא חברת חדשות, אבל ניהול ערוץ מסחרי, שהמוצר העיקרי שלו הוא בידור, עם מתחרה אימתנית כמו קשת, דרש ניסיון שלא היה לו. גם לא זמן ללמוד ולתקן תוך כדי תנועה. ברשת היו אנשים מנוסים ביצירת טלוויזיה מסחרית, אבל הם פוטרו מיד עם כניסתו של ורשבסקי ובמקומם הובאו אנשיו. אחרי שהנהלת רשת חוסלה, נשלחו בשקט ומתחת לרדאר עוד כ-140 עובדים של רשת ואת מקומותיהם תפסו אנשים שוורשבסקי הביא איתו מערוץ עשר. התוצאה הייתה בעייתית בשני מובנים: בבניין ברמת החייל לא נותרו אנשים שיודעים לעשות טלוויזיה שיכולה לנצח פריים טיים מסחרי ואנשי רשת שנשארו נותרו עם תחושה קשה, של "הם באו עם השחצנות והיהירות שלהם, ההתנשאות".

ורשבסקי לא ניצל את חלון ההזדמנויות של המיזוג כדי לצמצם את כמות העובדים הגבוהה (היום יש ברשת כ-600 עובדים) ולייעל תהליכים.

תחת ניהולו רשת איבדה את ה-DNA הישן שלה, אבל לא מצאה חדש. לערוץ היו אמנם את המותגים הגדולים כמו "הישרדות", "המרוץ למיליון" ו"האח הגדול", אבל בכל מה שקשור בפיתוח תוכניות חדשות, ההנהלה שלו לא הביאה בשורה חדשה ולא הגדירה נישה שמבדלת אותה מהמתחרים.

די מהר התברר שהכסף שהזרימו בעלי המניות לא מספיק. רשת לא עמדה ביעדי הרייטינג מצד אחד ומהצד השני ההוצאות היו גבוהות מהמתוכנן. בעל השליטה בערוץ 13 לן בלווטניק הזרים עוד 100 מיליון שקל, אבל אי האמון כלפי ורשבסקי הלך וגבר, מערכת היחסים בינו לבין נציג הבעלים נדב טופולסקי, שמעולם לא הייתה משובחת, התערערה והמגבלות הכספיות שהוטלו עליו גדלו.

למרות הפיקוח הכספי, חתום ורשבסקי על מספר מהלכים יקרים ושנויים במחלוקת: הסכום הדמיוני של 750 אלף שקל לתוכנית קומדי קלאב שנכשלה כישלון חרוץ, חוזים ארוכי טווח לטלנטים, שלא בהכרח הצדיקו את ההתקשרות במבחן הרייטינג, התוכנית היקרה של מירי נבו ואלי אילדיס, שאמורה הייתה לעלות 6 מיליון שקל בשנה ויועדה לשעה ארבע אחר הצהריים, שבה אין סיכוי לייצר רייטינג משמעותי, בוודאי לא להרוויח כסף מפרסום.

חוסר ההצלחה למזג איננה רק עניין סמנטי - זה השתקף היטב בלוח השידורים. בגלל שיבוץ לא נכון של תוכניות, לא נוצרה "זרימה" על המסך, הקהלים של רשת ועשר לא התמזגו ובמקום לאסוף בתוכניות הפרה-פריים צופים ולהוליך אותם את כל הדרך אל החדשות ותוכניות הפריים-טיים (בהן נמצא עיקר הכסף מפרסום), יצרו פסיפס מוזר תוכניות "כבדות" טיפוסיות לערוץ עשר: יעקב איילון ואמנון לוי, שאספו קהל מסוג מסוים, "שפכו" לחדשות, אבל אותו קהל הוא אנטיתזה לתכנים כמו "האח הגדול", וכך במקום להרוויח מהשוני, ברשת הפסידו משני הצדדים - את הקהל המסורתי של ערוץ עשר, שלא מצא את עצמו בתוך התוכן החדש, ואת הקהל של רשת שבא לקבל את חדשות 12 וקיבל ורסיה דהויה שלו. הבעיה של תוכניות הפרה-פריים לא נפתרה למעשה עד היום.

רשת היא ערוץ מסחרי וככזאת עליה לייצר רייטינג, כי רייטינג הוא המוצר של ערוץ טלוויזיה. בלי רייטינג אין הכנסות ואין איך להשקיע, לא בתוכניות ולא בחברת החדשות.

נדב טופולסקי, נציג הבעלים

ורשבסקי נשא בתואר המנכ"ל, אבל בחברת החדשות וברשת טוענים שהמנהל האמיתי של הערוץ הוא נדב טופולסקי, בן טיפוחיו של בעל השליטה בלווטניק ומי שמחזיק מניות בעצמו. טופולסקי, בוגר הרווארד, חזר לישראל אחרי שנים בהן חי בלונדון וניהל עסקים אחרים של בלווטניק. הוא נמנע מחשיפה תקשורתית, נחשב לעילוי וכל מי שפוגש אותו מתאר איש אינטלגנטי באופן יוצא דופן. כבעל מניות אפשר להבין את העניין שלו בערוץ, אך נראה כי טופולסקי התאהב בעסק. בערוץ העובדים מתארים מעורבות בלתי פוסקת של אדם שאיננו מבין דבר בטלוויזיה ובכל זאת יש לו מה להגיד כמעט על כל דבר - "עד רמת צבע העניבה של המגיש". לדברי אחד העובדים, "טופולסקי הגיע בתדירות גבוה לדסק החדשות, לצילומים, למשרדים, השתלט על הערוץ והחליט על הכל".

נדב טופולסקי / צילום ערן בארי
 נדב טופולסקי / צילום ערן בארי

חלק מההחלטות הדרמטיות והבעיתיות ביותר חתומות על שמו: הוא חתום על פיטוריו של מנכ"ל חדשות 13 גולן יוכפז, זמן קצר לאחר סיום מערכת הבחירות הראשונה. באותה תקופה הנתח של החדשות עמד על כ-34% ובערוץ קיוו כי משדר הבחירות והאולפן המושקע שעלה כ-3.7 מיליון שקל, יניבו רייטינג גבוה. הכישלון במשדר יחד עם היעדר כימיה וקושי להכיל את סגנונו של יוכפז, הביאו לפיטוריו יומיים בלבד לפני חג הפסח. לכאורה, מדובר בהחלטה ניהולית לגיטימית של בעל מניות, אלא שטופולסקי פיטר את יוכפז מבלי שהיה לו מחליף ומבלי שווידא מראש שיהיו מועמדים ראויים להיכנס לנעליו. מועמדים לא צבאו על פתח החברה והמהלך הכניס אותה לסחרור, שאת תוצאותיו אפשר לראות גם היום.

דוגמה נוספת היא מינוי של יוחאי בניטה לתפקיד סמנכ"ל הכספים - זאת למרות שוורשבסקי העדיף לשמור בתפקיד על יואב הלדמן, שהלך עימו עוד מערוץ עשר. היעדר הניסיון של טופולסקי ובניטה בטלוויזיה הביא להפעלת מדיניות שעם תוצאותיה נאלצת היום רשת להתמודד ומהוות חלק משמעותי מהבעיה התזרימית שלה - ההחלטה שלא לשלם לחברות ההפקה תשלום לפי אבני דרך, אלא את מלוא התשלום לקראת העלייה לאוויר, כשרשת מקבלת קלטת. כתוצאה מכך, במקום שהתשלום על התוכן ייפרס לאורך זמן, רשת נאלצה לשלם על ההפקות בבת אחת כסף שלא היה לה להוציא.

עם חברת החדשות יש לטופולסקי מערכת יחסים מורכבת במיוחד. "אף אחד לא מכיר אתכם", הוא אמר להם באחת מהפגישות הראשונות ופתח איתם חזית שלא נסגרה עד היום. המעורבות שלו בתקציבי האולפן החדש, הקיצוץ בתקציב החדשות, ההתמהמהות במינויו של מנכ"ל קבוע וכדומה. העובדים מדברים על תחושה קשה, שלא מאמינים ביכולתם ולא מעריכים אותם. "בעלי המניות שלנו שונאים אותנו", אמר לי בעצב עיתונאי ותיק.

מצד שני, בשיחות עם גורמים מחוץ לערוץ, כמו ספקים, מפיקים ומשרדי הפרסום, עולה תמונה אחרת: שם רואים בו בעל מניות שדואג להשקעה שלו ושומר על הכסף. "מגלגלים אשמה על טופולסקי, כי הוא היה שם. תמיד נוח להאשים יו"ר, אבל האירוע יותר גדול ממנו. זה כמו עם קבוצת כדורגל - כשלא הולך, הבעלים אשם. כשזה הולך, המאמן גאון. זה כסף שלו. נכון שהוא לא מבין טלוויזיה, אבל הוא לא מתערב בתוכניות. הוא מתערב בעיקר במה שקשור בנושאים כספיים, כי בהתחלה ערבבו אותו לא מעט. רשת לא נוהלה, והמנהלים שם הרוויחו ביושר את אי האמון שלו".

כידוע, בסופו של דבר פיטר טופולסקי את ורשבסקי ומינה במקומו את אבי בן טל ולפחות בשלב הזה נראה כי לו הוא מפנה מקום ומתערב פחות. האם זה ישרוד לאורך זמן? ימים יגידו.

אבי בן טל, מנכ"ל רשת

בסביבה של בן טל אומרים שלא היה לו מושג למה הוא נכנס כשקיבל על עצמו את תפקיד מנכ"ל רשת. אמנם מצב הערוץ מבחינת נתוני הרייטינג והקושי להשיג את נתח הצפייה המיועד, היו גלויים אבל המצב הכלכלי לא. בן טל חשב שהוא בא להתניע תהליכים אסטרטגיים ומצא עצמו בעיצומה של תוכנית הישרדות, כשמצד אחד הגיע זמן הפירעון של ההפקות ששודרו כבר לפני חודשים וכעת נדרש לשלם עליהם מיליוני שקלים לחברות ההפקה, ומנגד הכסף מפרסום לא נכנס במלואו, כי התשלומים ממשרדי הפרסום הוקדמו על מנת לסייע לרשת בסיבובים קודמים של מצוקה תזרימית.

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל
 אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

עם כניסתו החל, על פי מקורות, להרים כל אבן, לפתוח כל התקשרות, לבדוק היכן הושקעה כל אגורה, לעמוד בקשר כמעט יומיומי עם ספקים שהערוץ חייב להם כסף. במקביל, החל לגבש את המטה שלו ואת התוכנית שאמורה לסייע לערוץ לצלוח את התקופה הקרובה, שכוללת בין היתר פיטורים נרחבים - גם ברשת וגם בחברת החדשות - מה שהביא אותו למסלול התנגשות מיידי מולם. בשונה ממנהלים קודמים, נראה כי בן טל איננו מתרשם מהעיתונאים והוא לא מהסס להתעמת איתם, לעתים אפילו בזלזול. יש שטוענים שזה נעשה במכוון.

"אם בן טל רוצה להביא משקיע או לבקש עוד כסף מבלווטניק, הוא חייב להראות שהוא יודע איך לעשות שהערוץ יעמוד על הרגליים כלכלית ושיש לו שליטה על העובדים", אומר בכיר בתעשייה "חלק מהסגנון שלו כרגע נועד לעורר מהומה בכוונה כדי לאותת 'אני רציני - הולך לשנות סדרי עולם, יש בעל בית חדש. מה שהיה לא יהיה'".

עם זאת, מולו מתייצבים שועלי קרבות ותיקים, שכבר עמדו מול בעלי מניות ופוליטיקאים ויכלו להם. השאלה הגדולה היא מה יקרה בחודש יולי, כשההסכם הקיבוצי יאפשר לפטר. המצב השברירי של הערוץ, כל תזוזה בלתי צפויה, יכולים להטות את הכף לכיוון לא צפוי.

העיתונאים

עד המיזוג עם רשת אמרו על חדשות 10 שהם חברת חדשות שיש לה ערוץ. כל הניסיונות שהיו במשך השנים לפתח בעשר עוגנים שאינם חדשות כשלו, והפורמט היחיד שעבד שם היה כשחברת החדשות הפכה למרכז, כשהתוכן שיצרה נשא על גבו את קיומו של הערוץ כולו.

אפילו בימים אפלים, כשכל מה שהיה לפני החדשות ואחריהם זה שידורים חוזרים, כי לערוץ לא היה כסף להשקיע בתוכן אחר. לחברה היה אתוס עיתונאי מובהק, DNA ברור שבידל אותה מ"האח הגדול" בערוץ 2. למתחרים אולי היה יותר רייטינג אבל חדשות 10 השפיעה על סדר היום לא פחות. עם גולן יוכפז כמנכ"ל דומיננטי ומנכ"ל ערוץ מסור חדשות עשר, הם הרגישו והתנהלו כיחידה עלית שמשוכנעים שביום שגם יהיה תוכן סביר לפניהם ואחריהם, הם יקפצו לליגה של הגדולים גם בנתוני הרייטינג.

אולפן חדשות 13 / צילום: באדיבות חדשות 13
 אולפן חדשות 13 / צילום: באדיבות חדשות 13

אלא שבמיזוג התנפצו הציפיות הללו אל קרקע המציאות. בחברה יש עיתונאים מצוינים שיודעים לעשות עיתונות, אבל המעבר לערוץ מסחרי דרש גם יכולת לייצר אירוע טלוויזיוני ופנייה לקהלים רחבים יותר. מה שנחשב עד אז יתרון, התברר בפלטפורמה החדשה כחיסרון. נתוני הרייטינג לא המריאו ולבעלי המניות לא הייתה מספיק סבלנות. הייתה דרישה לקרוץ לקהלים חדשים, לגוון, לא להיתפס כאליטיסטים, לייצר מהדורה יותר קלה וזורמת.

כל עוד גולן יוכפז כיהן בתפקיד המנכ"ל, ה"הקללה" הייתה במסורה, אבל לאחר עזיבתו הניסיונות לשנות הפכו יותר אגרסיביים ונושאים ואנשים שלא היו עוברים בעבר את סף המהדורות, נכנסו פנימה דרך הדלת הראשית. בעלי המניות רצו שינוי, אבל במקום לבצע תהליך הדרגתי, ניסו קיצורי דרך ולכן בחברה התחולל תהליך דומה לזה שקרה ברשת: החברה איבדה את ה-DNA שלה מבלי לאמץ DNA חדש. האולפן החדש (שכדי להשלים אותו, קוצץ התקציב השוטף של החברה), המעבר להגשה זוגית, כל הניסיונות והפירוטכניקה לא כיסו על כך שחברת החדשות איבדה את הדרך, ואיתה גם את הצופים שהצביעו בשלט ועברו לצפות במתחרים.

כתוצאה מהשינוי החברה איבדה חלק מהצופים הנאמנים שלה ולא הרוויחה קהלים חדשים. כל זה כשבחדשות 12 לא שוקטים על השמרים, משתנים, משתפרים, משיקים אתר חדשות חדש בעוד חדשות 13 תקועים עם אתר מיושן שמנוהל מרשת. והיו עוד נסיבות מקילות: ישראל טוויטו שנבחר למנכ"ל החדשות החדש, נכנס ישר לתוך טירוף של שתי מערכות בחירות ומשבר קורונה - אתגרים חדשותיים שואבים שמקשים להרים ראש מהשוטף. תוכניות הפרה-פריים של רשת לא התרוממו ומהדורות החדשות עלו אחרי תוכניות שרשמו רייטינג נמוך. ולקינוח, פוטר יוסי ורשבסקי, שהחדשות היו על ראש שמחתו ובמקומו הגיע מנכ"ל בלי סנטמינטים, מגוף תקשורת שמייחס חשיבות לחדשות, אבל לא לעיתונאים - והחליט לחתוך.

ההיחלשות של החדשות אל מול ההתחזקות של חדשות 12, לצד המשבר שהלך והתעצם ברשת, הביאו להחלטה לקצץ. הנחת העבודה הייתה שבשלב הזה חברת החדשות של רשת לא יכולה להתחרות מול קשת וגם אין אפשרות להשקיע במקפצות ראויות לחדשות. בשונה ממה שהיה בערוץ עשר, החדשות אינן נתפסות כיתרון תחרותי ולכן מעדיפים לקצץ בסעיף ההוצאות ולהפנות משאבים (לכשיהיו) לתוכניות שיכולות להתמודד מול קשת, כמו הישרדות.

בסיטואציה שנוצרה, בחברת החדשות בטוחים שהערוץ מושך אותם למטה ולא הפוך ורואים בכוונה לבצע קיצוץ כה דרמטי של 35% בתקציב, מכת מחץ וניסיון לחסל את החברה. לשיטתם, העבר מוכיח כי ניסיונות של ערוץ במצוקה להישען על בידור יקר, כשלו שוב ושוב ואין טעם לנסות מה שנכשל פעמים רבות. לכן, במצב הזה הדבר הנכון הוא דווקא להתמקד בחדשות ואקטואליה ובזה להשקיע, כי מבחינת ייצור תוכן - זה התוכן הזול ביותר שניתן לייצר בפריים-טיים. ומאחר שהערוץ ממילא מחויב מתוקף הרישיון שלו למהדורות ומבזקים, העלות השולית של ייצור הרצועות מסביב נמוכה יחסית.

אבל בשוק לא כולם מסכימים על כך. יש מי שרואה בחדשות 13 חברה שלא למדה להשתנות, ללא שדרה ניהולית. שמציעה מוצר טלוויזיוני מיושן ושלא גידלה כוכבים שיכולים לשאת על גבם תוכניות מחוץ למהדורה ולכן היכולת למקסם את המשאבים האנושיים שם מוגבלת. יש הסבורים כי בחברה לא יודעים להסתכל נכוחה במראה ולא מבינים כי האתוס שהם מדברים עליו לא קיים יותר. "התקציב שלהם כמעט כמו של חדשות 12, אבל הם עושים מחצית מהרייטינג", אומר בכיר בתעשייה.

בשבועות האחרונים מנהלים עובדי החברה מלחמה נחרצת נגד ההנהלה, מלחמה שהפכה לאישית, כולל אגרופים המכוונים ישירות למנכ"ל. בחדשות 13 למודי ניסיון במלחמות, אלא שהפעם הסיטואציה שונה מאוד: מנכ"ל חדשות 13 ישראל טוויטו לא נלחם לצידם בגלוי וכשהעיתונאים פעלו בעוצמה מול רשת ופתחו חמ"ל משלהם, הוא גם יצא נגד המהלך בגלוי ובמילים קשות. ולא פחות חשוב, גם העובדים עצמם כבר אינם מדברים בקול אחיד. מצד אחד, יש את קולו הדומיננטי של ארגון העיתונאים והוועד שבו בולט מתן חודורוב, שמקיים ציר ישיר עם העיתונאים רביב דרוקר, ברוכי קרא ואחרים.

אבל יש קבוצה נוספת, שמהווה אופוזיציה לאותם עיתונאים ובה מאמינים שצריך להמר על המנכ"ל החדש ולאמץ גינוני חדשות של טלוויזיה מסחרית, אחרת החברה תגיע לסוף דרכה. על קבוצה זאת נמנים עיתונאים כמו דורון הרמן ומאור צור. הקבוצה החלה להתרחק מהרוב הדומם של העיתונאים סביב הפיטורים של גולן יוכפז, כשהבהירו שלא כולם רואים בפיטורים מהלך בעייתי.

לן בלווטניק: ימשיך להזרים כסף לאחר ההתייעלות?

בתקופה האחרונה החלו בתעשייה לגשש לגבי אפשרות למצוא משקיע חדש לערוץ - אולי קבוצת משקיעים. בין היתר הוזכר שמו של הפרסומאי ואיש העסקים אילון שילוח, שהתבטא לפני שבועות ספורים בחשבון הטוויטר שלו לגבי ההיתכנות הכלכלית של ערוץ חדשות רזה. מנגד הבהירו רוב בעלי המניות האחרים של רשת 13, אודי אנג'ל מיכאל שטראוס וקבוצת אנדמול, שיהיו מוכנים לתת את המניות שלהם בחינם לכל משקיע - שרק יבוא. נדמה שהשותפים למדו בדרך הקשה ורבת השנים שטלוויזיה היא תחביב יקר ששואב משאבים רבים - בעיקר הרבה מאוד כסף. וכשמתבוננים בכך בפריזמה של זמן, גם לאנשים עשירים כמו אודי אנג'ל זה מצטבר. בערוץ עשר נשמתו עדן השקיעו במצטבר בעלי המניות למעלה מ-1.5 מיליארד שקל והערוץ בשיאו הצליח לא להפסיד כסף - אולי אפילו להרוויח מעט.

כך שערוץ טלוויזיה הוא משחק של גדולים - מה שמוביל אותנו אל חידת לן בלווטניק והשאלה אם יבחר להציל את רשת, או ייתן לערוץ להתרסק. נזכיר כי למיזוג הגיע בלווטניק במטרה להיפטר מהמניות שלו, אולם בסופו של דבר התהפכו היוצרות ובלווטניק הפך לבעל השליטה.    

מדובר באיש רב נכסים בארץ ובחו"ל. רק השבוע פורסם כי הוא צפוי להנפיק את חברת וורנר מיוזיק בנאסד"ק בכוונה לגייס 1.8 מיליארד דולר ממכירת 70 מיליון מניות. בלווטניק  מחזיק גם נכסים בישראל - את כלל תעשיות שמחזיקה בנשר, כלל ביוטכנולגיה וכלל טק - קרן השקעות בהייטק ישראל.

כזכור, עם התקדמות המיזוג בין רשת לערוץ עשר, הוא שלח מטעמו את נדב טופולסקי, שנשאר בערוץ והפך בעל מניות ויו"ר. בלווטניק מעודכן לגבי המתרחש בארץ ובצמתים מרכזיים גם נפגש אישית. כך למשל, כשעמדו על הפרק שני מועמדים להחליף את גולן יוכפז, הם טסו ללונדון לפגוש אותו ורק אז התקבלה ההכרעה.

רק לפני מספר שבועות היה בארץ וסייר בערוץ, אבל זה לא מנע ממנו להודיע שהוא סוגר את הברז ולא מזרים יותר כסף לערוץ. בסופו של דבר, בלווטניק הזרים כסף כדי שיהיה עם מה לשלם משכורות בחודשיים הקרובים, אבל נראה כי לפחות בשלב זה הוא לא מתכוון להזרים יותר. הקשיים הקיומיים שהערוץ שוב נתקל בהם, שינוי הצביון שלו בחודשים האחרונים והקריצה ימינה ולמכנה המשותף הרחב יותר, יצרו שוב גל של תיאוריות  קונספירציה - חלקן מכוונות, שנועדו בין היתר ליצור לחץ כאילו החלשת רשת נועדה לשרת אינטרסים כלכלים של בלווטניק בנשר. משיחות שקיימנו עולה שאפילו רוב העיתונאים בערוץ לא באמת מאמינים לתיאוריה הזו. מה שמקשה אפילו עוד יותר לנסות להעריך מה יקרה בהמשך.

האם ייתכן שלבלווטניק כמו רבים וטובים לפניו נמאס לזרוק כסף על ערוץ טלוויזיה בלי תוכנית סדורה? אולי גם הוא גילה שהיום להחזיק ערוץ תקשורת זה תחביב יקר - לעיתים כפוי טובה ולכן הוא לא יזרים יותר, אלא אם הערוץ יתייעל משמעותית ותוצג לו תוכנית אסטרטגית סדורה על המקום שרשת אמורה לתפוס בפאזל של עולם התקשורת? בשלב הזה רק לבלווטניק פתרונים. אבל מתישהו בסוף הקיץ, אחרי הפיטורים וההתייעלות, כשהתוכנית שעובדים עליה תהפוך לגלויה, נדע האם בעל השליטה של רשת כאן כדי להישאר, או שרשת תיאלץ למצוא שוב בעל שליטה אחר. 

רשת, חדשות 13, יוסי ורשבסקי, נדב טופולסקי בחרו שלא להגיב.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988