אופטימל פלוס מחולון נמכרת ב-365 מיליון דולר; המזל משחק פעמיים למייסד מוביט

בצל משבר הקורונה החליטו באופטימל פלוס להימכר לנשיונל אינסטרומנטס, שמפתחת מערכות וציוד בדיקות לתעשיית האלקטרוניקה • מייסד ומנכ"ל החברה: "היינו יכולים למכור בסכום גבוה יותר, אך העובדים העדיפו את הרוכשת בשל תרבות ארגונית דומה"

דני גלוטר / צילום: אופטימל פלוס
דני גלוטר / צילום: אופטימל פלוס

15 שנים לאחר הקמתה, הודיעה חברת אופטימל פלוס מחולון על מכירתה לחברת אינטרנשיונל אינסטרומנטס (NI) מטקסס שבארה"ב תמורת 365 מיליון דולר. אופטימל פלוס מפתחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לניתוח תהליך הייצור עבור תעשיות השבבים (סמיקונדקטור) והרכב (אוטומוטיב). במהלך השנים גייסה החברה סכום של 83 מיליון דולר, ובין והמשקיעים המובילים בחברה כוללים את קרנות ההון סיכון פיטנגו, ויולה ונצ'רס, ו-KKR. NI מפתחת מערכות וציוד בדיקות לתעשיות האלקטרוניקה.

המערכת שפיתחה אופטימל אוספת ומנתחת דאטה הקשור במערכות הייצור של שבבים ורכיבים אלקטרוניים נוספים. עד לשנים האחרונות, החברה סיפקה שירותים אלה לתעשיית השבבים. חברות כמו אנבידיה וקוולאקום נעזרו בה כדי לאתר תקלות בתהליך הייצור, ובכך להגביר את יעילותו ולחסוך עלויות. המערכות סורקות את תהליך הייצור התקין, ובאמצעות כלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה הן מסוגלות לאתר חריגות מהנורמה שעלולות להצביע על תקלות, וכך למנוע אותן, או לכל הפחות למנוע את הגעתם של מוצרים תקולים ללקוחות.

בשנים האחרונות התרחבה החברה, והחלה להתמחות באספקת שרות זה גם לתעשיית האוטומוטיב. בתעשייה זו היא החלה לספק שירות בקרה הן עבור מערכות שבבים וחיישנים מורכבות ומתוחכמות כמו מערכות הבטיחות לרכב (ADAS), שמובילאיי היא דוגמה מייצגת שלהן, והן מערכות מתוחכמות פחות כמו מערכות הגיר או חגורות הבטיחות של הרכב.

השווי צמח ב-20% בלבד בחמש שנים

אופטימל פלוס מעסיקה כ-240 עובדים, ונהנתה בשנה שעברה מהכנסות בהיקף של 51 מיליון דולר. החברה הוקמה על ידי המנכ"ל דן גלוטר, וניר ארז - מייסד ומנכ"ל מוביט שנמכרה בתחילת החודש לאינטל תמורת מיליארד דולר. ארז עזב את החברה ב-2009 אך עדיין מחזיק במניות בהיקף של כמה מיליוני דולרים.

בין הבכירים בתעשיית ההייטק שמעורבים בחברה אפשר למצוא את דדי פרלמוטר, לשעבר מנכ"ל אינטל ישראל, ואת שלמה דברת מקרן ויולה ונצ'רס שיושבים בדירקטוריון החברה. גלוטר עצמו הוא בכיר לשעבר באינטל ישראל וממייסדי המפעל שלה בקרית גת.

טרם המשבר של 2008 גייסה החברה 30 מיליון דולר בשני סבבים, מה שאפשר לה לשרוד את המשבר הפיננסי העולמי. הסבב השני עמד על 7.5 מיליון דולר ואילו הסבב השלישי והאחרון, ב-2015, עמד על 42 מיליון דולר לפי שווי של 300 מיליון דולר.

בשיחה עם "גלובס" התייחס גלוטר להיקף העסקה וסיפר כי טרם משבר הקורונה עמד שיעור החברות המתעניינות על מספר דו ספרתי, אך זה הצטמצם עם פרוץ המשבר. לדבריו, החברות שהתעניינו היו "קונגלומרטים, שרובם פועלים בישראל. מדובר בחברות מתחום תכנון השבבים ותוכנות ארגוניות. לא כולל אינטל, איתם אנחנו עושים דברים אחרים".

גלוטר סיפר כי בעקבות הקורונה "הרשימה הצטמצמה כי החברות נכנסו למצב הגנתי, ל'מוד' שבו עוצרים הכל ועושים שוב חושבים".

בניגוד לחברות הללו, סיפר גלוטר, "NI עבדה בזריזות. היא חיכתה הרבה זמן כדי להיכנס לשוק הישראלי וניצלה את ההזדמנות. NI היא אמנם חברה מוכרת בישראל, אבל היה לה חשוב מאוד להתחיל להיות שחקן פעיל באקוסיסטם הישראלי בתחום האוטומוטיב. מדובר בחברה שמייצרת ציוד בדיקה ואלקטרוניקה לתעשיות שונות, יש לה כ-30 אלף לקוחות וכאלף מוצרים ובנוסף היא פעילה בכמה תעשיות שאנחנו לא פעילים בהן, כמו אירוספייס, מכרות, קידוחים והיא גם מובילה במוצרי אלקטרוניקה לגופי מחקר.

"אמנם לא קיבלנו את סכום האקזיט שהיינו בטוחים שנקבל יום לפני הקורונה, אבל העדפנו ציפור ביד מאשר שתיים על העץ", אמר גלוטר. אלא שבמקרה הזה, הוא אומר, "זו לא סתם ציפור שנתנה אקזיט סביר, אלא כזו שהתרבות הארגונית שלה דומה לשלנו ובראשה איכפתיות גדולה למשאב האנושי.

"ההנהלה של החברה התאהבה בהנהלה של NI ובתוכניות שלהם להשקיע במחקר ופיתוח, וכן לראות אותנו כמרכז פיתוח משמעותי עבורה. ההנהלה שלי אמרה שאם הייתה להם יכולת בחירה שבה הכסף לא הדבר העיקרי, הם היו שמים דגש על NI, זה נראה טוב לעובדים ולהנהלה. זו עסקה טובה, ובהחלט זה סכום מכובד. תמיד לכל חברה יש שאיפות יותר גדולות, אנו צריכים להיות שמחים בחלקנו ומאוד שמחים תרבותית וכלכלית וגם המשקיעים שמחים".

"למשקיעים היה אורך רוח, הם לא ברחו מהחברה"

גלוטר תיאר את המתווה של המיזוג. "בשל העובדה שאין מדובר בעסקה של מיליארדים, האישורים הרגולטוריים לא צפויים להתקבל לאחר זמן רב, ככל הנראה חודש-חודשיים. לאחר קבלת האישורים יחל תהליך הסגירה. תהליך האינטגרציה של החברות יחל כבר בימים אלה".

גלוטר סיפר בהזדמנות זו כי החברה לא פיטרה אף עובד בשל הקורונה ולא הוציאה אף עובד לחל"ת, אפילו לא את המנקה, למרות שלא היה מה לנקות ולא את צוות הקבלה. "הצעד היחיד שננקט היה הפחתת שכר וולונטרית בשיעור של 10%, שיחזרו כבר בספטמבר".

שלמה דברת, שותף מייסד בויולה ונצ'רס, מסר כי "הרכישה על ידי NI תאפשר להביא את הטכנולוגיה הישראלית של אופטימל פלוס לעוד הרבה תעשיות חדשניות שמתמודדות אם האתגרים של טרנספורמציה דיגיטלית. בהקשר של תעשיית הסמיקונדקטור, שבו אנו משקיעים למעלה מ-20 שנה - אופטימל פלוס היא גם ההוכחה לכך שסמיקונדקטור זה לא רק שבבים, אלא מעטפת שלמה של שירותים מבוססי חדשנות כגון דאטה ואנליטיקה, ואני מאמין שנראה מישראל בשורות נוספות בתחום הזה בשנים הקרובות".

אהרון מנקובסקי מקרן פיטנגו שהשקיעה באופטימל מיומה הראשון סיפר כי "היו הצעות בעבר שסירבנו להן כי הן לא היו מספיק אטרקטיביות. למשקיעים היה פה אורך רוח פנטסטי כך שאף אחד לא יכול להגיד שברחנו מהחברה אבל אחרי 15 שנה הגענו למסקנה שהמימוש המלא עלול לקחת עוד לא מעט זמן. כמובן שאתה תמיד רוצה יותר, אבל בואו נזכור שזה 365 מיליון דולר, לא 30".

מה לדעתך אומרת העסקה הזו על העולם האוטומוטיב הישראלי? מצד אחד הרבה מאוד סטארטאפים נסגרים, אומרים שיש בועה בכמה מתתי-התחומים שלו כמו סייבר או פיתוח מערכות לתא הנוסעים, מצד שני אנו רואים עסקאות כמו מובילאיי, מוביט ועכשיו אופטימל שתוקפים את עולם האוטומוטיב מכיוונים אחרים כמו חומרה וטיפול בדאטה. מה זה אומר על אופי התעשייה שמתפתחת בישראל בתחום זה?

"אופטימל שונה מרוב החברות. יצרן הרכב לא רואה את המכונית כמכשיר אחד. המכונית הפכה להיות היום כלי אלקטרוני מא' ועד ת' ואופטימל מאפשרת ליצרן רכב לקבל תמונה של כל הרכיבים שמרכיבים אותה, בעוד שעד היום לה היה להם כלי שמאפשר לא רק לראות את כל המרכיבים, אלא גם לנתח כיצד הם משפיעים אלה על אלה - מרמת השבב הבודד דרך המכלולים השונים ועד כל כלי הרכב כולו".

"היום מכוניות משדרות הרבה אינפורמציה ליצרן. הכלי של אופטימל מאפשר את ניהול הייצור ואת האיכות שלו והבנייה של המור ואיתור תקלות כדי למנוע קריאות לשרות (ריקול). רוב עולם האוטומוטיב שנותר בו ייצר כלי חומרה ותוכנה להטמעה בתוך הרכב. מובילאיי היא דווקא סיפור קיצוני, אבל רוב השוק צפוף ולא לאט מסתבר שציר הזמן של השוק הזה מאוד ארוך, וגם אם השגת לקוח תראה רווח משמעותי רק אחרי ארבע שנים וגם אז חלק מהלקוחות ירצו שתספק לספק הטיר1 שמספק להם את הציוד.

"לבסוף, גם התרחקות חזון המכונית האוטונומית שצפויה לדברי המומחים להתממש רק בעוד בין 10 ל-15 שנים משפיעה גם היא. יש הרבה חברות שהולכות על חיישנים ושבבים ורכב אוטונומי אבל ציר הזמן של העולם הזה לא קל לסטארט-אפים. זה עולם שצריך למצוא בו נישות מיוחדות. אופטימל הגיעה לעולם הזה מעולם אחר לגמרי - כלי שעזור ליצרן לייצר מוצרים יותר טובים. זה בעצם עולם הייצור, לא עולם התוכנות והרכיבים לעולם הרכב עצמו".

את אופטימל פלוס ייצגו דן שמגר, רונן בצלאל ונועם צור ממשרד מיתר עורכי דין. את נשיונל אינסטרומנטס ייצגו ברי לבנפלד ובן סנדלר ממשרד יגאל ארנון ביחד עם המשרד האמריקאי ווילסון סונסיני.

בנק אוף אמריקה שימש כיועץ הפיננסי של העסקה לנשיונל אינסטרומנטס, וקטליסט פרטנרס לאופטימל פלוס.

ת"ז - אופטימל פלוס

מפתחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לניתוח תהליך הייצור עבור תעשיות השבבים והרכב.

הוקמה לפני 15 שנה על ידי המנכ"ל דן גלוטר וניר ארז, שעזב את החברה ב-2009 ומאז הקים את חברת מוביט שנמכרה בחודש שעבר לאינטל.

החברה גייסה 83 מיליון דולר, בין השאר מהקרנות ויולה ונצ'רס, פיטנגו ו-KKR.

אופטימל פלוס מעסיקה 240 עובדים והכנסותיה הסתכמו בשנה שעברה ב-51 מיליון דולר.

גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988