חקלאות | דעה

היבוא הוא לא הפתרון לכל בעיות יוקר המחיה

חשוב להדגיש שסל הפירות והירקות גם יחד מהווה סך הכול 2.6% בלבד מההוצאה של משפחה ממוצעת בישראל • כך שלא המזון הטרי מכביד על גברת כהן מחדרה אלא הוצאות הדיור והחינוך

מטע תפוחים בישראל / צילום: אייל מרגולין
מטע תפוחים בישראל / צילום: אייל מרגולין

עם כניסתו לתפקיד שר החקלאות, הודיע אלון שוסטר לשר האוצר ישראל כץ שישנן חלופות ראויות לפתיחה גורפת לייבוא חמאה ולפטור במכס, חלופות שיאפשרו צריכה סדירה של תוצרת מקומית, במחיר סביר . מנגד, תשובתו של שר אוצר לא איחרה לבוא ועיקרה שאינו מתכוון להיענות לבקשת שר החקלאות ובכך מדיניות היבוא תימשך.

ממשלת הליכוד-כחול לבן תעסוק בקדנציה הקרובה לא מעט בנושא מדיניות ייבוא תוצרת חקלאית ובעיקר מהסיבה כי לפחות שני שרים -החקלאות והכלכלה הצהירו כי בכוונתם לחזק את הייצור הישראלי, שכידוע נחלש ונכתש בעשור האחרון ע"י מדיניות ניאו-ליברלית ושלטון רשתות השיווק אל מול היחלשות החקלאי היצרן המקומי.

עמדתנו כפי שמוצגת למקבלי ההחלטות, ואגב לא רק בנושא היבוא אלא בלא מעט נושאים הקשורים להתיישבות והחקלאות, מבוססת על עקרונות המידתיות, שיש להגיע להסכמות מול נציגי המגזר החקלאי ומעל לכל טובת מדינת ישראל. במקרה של היבוא, יש לבצע בחינה עניינית של היצע התוצרת ומחירה בשוק ואז ביצוע ייבוא נקודתי הנותן מענה ומבטיח לצרכן זמינות ומחיר סביר.

לאחרונה מכון "יסודות" העלה מחקר השופך מים צוננים על תומכי השוק החופשי הגלובלי הנשענים על הרצון להוזיל לצרכן את עגלת השוק כמעט בכל מחיר ללא התחשבות בחקלאי המקומי ובראייה ארוכת טווח של ביטחון וזמינות מזון בעת משבר. מהנתונים עולה שמחירי הירקות והפירות זולים ב-5% מהמחירים במדינות ה-OECD. לכך יש להוסיף את עלויות ההובלה והנזק הסביבתי שהן גורמות לטווח הארוך ובטווח הקצר, שחיקה באמון החקלאים בענפים השונים הפסקת גידולם, ואולי הנזק החמור מכולם התבוננות הדור הצעיר מהצד ורתיעתו להמשיך את חקלאות הוריו.

חשוב להדגיש שסל הפירות והירקות גם יחד מהווה סך הכל2.6% בלבד מההוצאה של משפחה ממוצעת בישראל. כך שלא המזון הטרי מכביד על גברת כהן מחדרה אלא הוצאות הדיור והחינוך שכל אחד מהם מהווה כ-20% ממדד יוקר המחיה. לכן, מבלי להקל ראש בחשיבות ההוזלה לצרכן הרי שאותו חיסכון במחיר התוצרת החקלאית שולי בתועלת לאזרח ועלול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת על החקלאות לטווח הארוך.

עוד עולה מהמחקר כי בכדי להוזיל לצרכן הישראלי את עגלת השוק ניתן לבצע פעולות נוספות פרט לייבוא. למשל טיפול מערכתי במערכות השיווק ובפערי התיווך משער המשק החקלאי ועד המדף ברשת השיווק. המחיר אותו הצרכן משלם בסופר הינו גבוה ב-80% מהמחיר אותו החקלאי מקבל והרווח שלהם הינו כמעט פי חמש, יותר גדול משאר הרווחים שלהם במוצרים האחרים בסופר.

בנוסף החקלאות הישראלית יעילה יותר, חסכונית יותר ונקייה יותר ולכן מבטיחה שהפרי או הירק הם גם בריאים יותר לצרכן הישראלי על פני תוצרת מרוססת בלתי מבוקרת הבאה לעיתים מארצות אחרות.

משבר הקורונה לימד אותנו שיעור חשוב בצניעות ובחשיבה מחודשת כי הכל גלובלי וזמין בכל עת והגביר את חשיבות עצמאותה הכלכלית של ישראל ויכולתה לספק עבור אזרחיה את המזון הטרי בעת משבר עולמי. אין חולק כי חקלאי ישראל עמדו בחזית אספקת המזון הטרי.

אכן, לא את כל המזון ניתן לגדל בארצנו הקטנטונת וייבוא במוצרים מסוימים הכרחי מעת לעת אך את מה שהצליחה החקלאות הישראלית לייצר ב-100 שנות התיישבות יש לשמר, לבסס ואף להגדיל לטובת מדינת ישראל והדורות הבאים.

היבוא הינו כלי נכון לוויסות מחירים וכמות תוצרת ברגעי מחסור ואנו כחקלאים מבינים ומסכימים לעשות בו שימוש מידתי ונבון. אך לא ניתן כי היבוא יהפוך לכלי לריסוק החקלאות ולמטרה לפגוע בביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל. 

הכותב הוא מזכ"ל תנועת המושבים

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988