"עקב הקורונה, דורשי עבודה רבים נאלצים להתפשר על תנאי העסקתם"

בחודש מאי עמד מספר דורשי העבודה המקורי על 1.165 מיליון איש, ובסוף החודש חזרו לעבודה כ-206 אלף עובדים, והמספר עמד על כ-960 אלף עובדים. נתון זה אינו כולל את מספר העובדים שזחרו לחל"ת מאפריל - כ-35 אלף איש; כך עולה מדוח דופק שוק העבודה לחודש מאי 2020 שמפרסם שירות התעסוקה. הנתונים העדכניים הקיימים לנקודת זמן זו שפרסם המוסד לביטוח לאומי השבוע עומדים על כ-738 אלף תיקים של דורשי עבודה.

בשירות התעסוקה מעריכים היא כי מספר האנשים שחזרו לעבודה בפועל גבוה יותר, בין היתר כי הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של העובדים שחזרו לעבודה. לדברי ד"ר גל זהר מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, התמונה עדיין מעורפלת וצפויה להתבהר במהלך החודש, במיוחד אחרי שבלילה שבין שני לשלישי עבר חוק המענקים שיעניק למעסיקים תגמול על החזרת עובדים מחל"ת. ההערכה היא שאז תגבר תנועת העובדים חזרה לעבודה והדיווח יגיע מהמעסיקים וישקף תמונה ברורה יותר. זהר מודה עם זאת כי תנועת החזרה של העובדים לשוק העבודה נמוכה מהמצופה.

שיעור האבטלה בחודש מאי היה עדיין מבהיל - 23.5% (לעומת 27.5% באפריל), כמעט רבע מהמועסקים במשק. כוח העבודה במשק לפי הלמ"ס עמד באפריל על 4.06 מיליון בני אדם. לשם השוואה, בפברואר עמד שיעור דורשי העבודה על 3.9%, שהם 162.5 אלף בני אדם.

מספר המפוטרים במאי עמד על 7.8 אלף איש ואישה, ירידה של 51.3% לעומת 16 אלף באפריל. עם זאת, בתקופה זו היו יותר מפוטרים ביחס ליוצאים לחל"ת לעומת המצב באפריל - 22.9% בחודש מאי לעומת 9.5% באפריל. הסיבה לפי שירות התעסוקה היא מירידה במספר הנרשמים החדשים וירידה בשיעור היוצאים לחל"ת במקביל. שיעור היוצאים לחל"ת בקרב המצטרפים החדשים בחודש מאי עמד על 59.2% לעומת 84.3% באפריל.

בחלוקה בין מספר מקבלי קצבת אבטלה למקבלי הבטחה הכנסה, מספר תובעי האבטלה עמד על 1065.3 אלף איש ואישה, ומספר תובעי הבטחת הכנסה על 100.3 אלף. מרבית המדווחים על חזרה לעבודה היו מבקשי קצבת אבטלה. מצבם של מקבלי הבטחת הכנסה הוחמר: מספר תובעי הבטחת הכנסה בוותק של מעל 270 יום עלה מ-36.8 אלף באפריל לכ-38 אלף במאי, ובסך הכול עלה ב-3.1% בשנה האחרונה. להערכת שירות התעסוקה, הקושי של אנשים שהיו באבטלה לפני המשבר לחזור לעבודה בא לידי ביטוי כבר כעת וללא מתן מענה מתאים, הקושי של אותם אנשים להשתלב מחדש בעבודה עלול להוביל אותם לכניסה למעגל הקצבאות.

הצעירים היו אלה שנפגעו מהמשבר באופן הקשה ביותר אבל דווקא היו אלה שחזרו מהמשבר יותר מקבוצות אחרות, יחד עם בני גיל הביניים: שיעור החזרה של 20-34 ו-35-54 עמד על 18.5%-18.6%. שיעור החזרה בקרב המבוגרים יותר עמד על 14.9%. שיעור חזרה נמוך במיוחד היה בקרב קבוצת הגיל צעירה (עד 20) - 8.8% בלבד.

שיעור הנשים שדיווחו על חזרה לעבודה היה גבוה ועמד על 20.7% לעומת 14% מהגברים. הסיבה לכך נובעת בעיקר ממקצועות החינוך וההוראה, שם קצב החזרה היה גבוה יותר. נתון זה מסביר חלקית גם את השיעור הגבוה של נשים שיצאו לחל"ת. יהודים חזרו לעבודה יותר ממוסלמים, נוצרים ודרוזים. וגם חרדים חזרו פחות. חלק מהפער מקורו בפערים דיגיטליים בין האוכלוסיות.

שיעור החזרה גבוה היה במקצועות רפואה ובריאות, חשבונאות וכספים, חוק ומשפט והוראה וחינוך. מאידך, המקצועות עם שיעור החזרה לעבודה הנמוכים ביותר היו תיירות ומלונאות, תוכן מדיה ובידור, תעופה אווירונאוטיקה וימאות.

הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים הן עדיין אילת, ביתר עלית ומודיעין עלית. בביתר עלית שיעור דורשי העבודה ירד מ-46.0% בחודש אפריל ל-38.6% במאי ובעיר מודיעין עלית שיעור דורשי העבודה ירד מ-41.3% אפריל ל-33.9% במאי - ככל הנראה בגלל פתיחה מאוחרת של מסגרות החינוך ושיעור נמוך יחסית של דיווח על חזרה לעבודה. לעומת זאת, באילת, שכלכלתה מבוססת על התיירות, ירד שיעור דורשי העבודה מ-45.9% בחודש אפריל 2020 ל-36.5% בחודש לאחר מכן.

בעקבות המשבר הצטמצם מספר המשרות הפנויות מ-90.1 אלף משרות בפברואר 2020 ל-42.5 אלף משרות במרץ 2020, 29 אלף משרות באפריל ו-42.7 אלף במאי. עקב המצב, על כל משרה פנויה יתמודדו דורשי עבודה רבים יותר. "מעבר לקושי למצוא עבודה, המציאות החדשה תוביל לירידה בתנאי העבודה ובשכר עבור העובדים. אם עד לפני השבר, שוק העבודה היה למעשה במצב המתקרב לתעסוקה מלאה, משבר הקורונה שינה באופן קיצוני את תנאי השוק, וכבר כעת נאלצים דורשי עבודה רבים להתפשר על תנאי שוק העבודה. במצב כזה, שירות התעסוקה מניח כי העלייה בתת-התעסוקה של קבוצות רבות במשק הישראלי היא בלתי נמנעת", נכתב בדוח.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, מסר: "הנתונים מראים שקצב החוזרים למעגל העבודה עדיין אינו משביע רצון, והחשש שלי הוא שלקראת חודש ספטמבר אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. ההצלחה היא להפוך משבר להזדמנות, ואנו פועלים למתווה רחב, מקיף ומגוון להכשרת עובדים, שיקלטו במהרה במעגל העבודה".

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "אנו מודאגים מהקצב האיטי של חזרה למעגל העבודה, וכן מהממצאים שעולים מדוח זה ולפיהם, דווקא הקבוצות החלשות יותר באוכלוסייה סופגות את הפגיעה הקשה ביותר במשבר, ועלולות להיקלע למצב של תת-תעסוקה לאורך זמן. אסור להשלים עם אפקט-קורונה כזה. מתווה המענק למעסיקים, אותו אנו מובילים יחד עם משרד האוצר ורשות המסים, יוכל ודאי לתת תנופה לחזרה מסיבית של דורשי עבודה למקומות עבודתם. עלינו לצאת לדרך עם יישום תוכנית החירום הלאומית שגיבשנו לצמצום ממדי האבטלה בישראל הכוללת מערך רחב של הכשרות מקצועיות ובאמצעות תקציב ההולם את צורך השעה".

מעמותת סיכוי הפועלת לשיוויון ושותפות בין יהודים לערבים נמסר: "פגיעה הקשה של המשבר הכלכלי בחברה הערבית מצריכה תגובה ממשלתית מיידית ועמוקה. זה לא מפתיע שללא תכנית פעולה ממשלתית ממוקדת ומדיניות ממשלתית המותאמת לצרכים ולמאפיינים של האזרחים והיישובים הערבים, קצב החזרה של אזרחים ערבים לשוק העבודה הוא פחות מחצי מזה של אזרחים יהודים. החברה הערבית סובלת ממצוקה כלכלית ותחולת עוני גבוהה ונפגעה באופן עמוק מהמשבר הכלכלי שהביאה הקורונה, על הממשלה לפעול בדחיפות למניעת קריסה כלכלית ולדאוג שהחברה הערבית תצליח להשתקם מהמשבר החמור - שיקום שהוא קריטי לאזרחים הערבים ולחברה הישראלית בכללותה"