"אל תשאירו כסף למכונות": האם גם אתם יכולים להרוויח מפערי ארביטראז'?

קרוב ל-50 מניות דואליות נסחרות בבורסה בתל אביב, כשבמקביל הן נסחרות גם בבורסה נוספת (מרביתן בארה"ב). המסחר הכפול הזה יוצר את מה שנקרא פערי ארביטראז': מניה מסוימת עולה או יורדת במסחר בארה"ב, ופותחת יום למחרת את המסחר בת"א ("חוזרת") עם מחיר שונה מזה שבו ננעלה יום קודם בבורסה המקומית - פער שאמור להיסגר במהלך היום. יתרה מכך, יש שעה ביום המסחר שבה מניות דואליות נסחרות במקביל בשני השווקים - ואז יש מי שמנצל פערי ארביטראז' זמניים שנוצרים, מוכר ביוקר בבורסה אחת וקונה בזול בשנייה, ולהפך.

● חברת הלהיט מהבורסה שהפכה עשרות עובדים למיליונרים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
● הבורסה בדרך לפתיחה חיובית במיוחד, חוץ מאשר מניה גדולה אחת

תקופת החגים מדגישה את הנושא הזה לנוכח חופשות החג הרבות בארץ, במהלכן לא מתקיים מסחר במשך מספר ימים, בעוד שבבורסות ארה"ב המניות הדואליות ממשיכות להיסחר, מה שעשוי לפתוח פערים גדולים. במקרה כזה, עם פתיחת המסחר כשחוזרים מהחג ישנם פערי ארביטראז' גדולים, ואלה יכולים להביא גם ל"פתיחה אנגלית" בבורסה - עיכוב בפתיחה על רקע תנודה חריגה שצפויה במדד ת"א 35.

כך למשל, כבר הערב פערי הארביטראז' מבשרים על ירידה של כמעט 7% במניית נייס ועלייה של כ-2% במניית טבע, שתיים מהדואליות הגדולות בת"א. מניות דואליות גדולות נוספות במונחי שווי שוק הן אלביט מערכות, נובה ואיי.סי.אל.

להבין מה מניע את הני"ע

מה זה בעצם ארביטראז', והאם בכלל המשקיע הפשוט יכול להרוויח ממסחר בו?
כאמור מדובר במקרה שבו אותו נכס נסחר בשווקים שונים, כשהפער שנוצר בין המחירים שלו מאפשר למשקיע לנצל זאת ליצירת רווח מהיר וחסר סיכון כמעט. אלא שזה לא כל כך פשוט.

יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת המסחר בבורסה בת"א, מסביר: "הציפייה להרוויח לא באמת ריאלית עבור רוב המשקיעים, כי יש הרבה מכונות שמוכוונות על הנכסים, לוקחות בחשבון שערי מט"ח, עם עלויות מסחר נמוכות והן הרבה יותר מהירות. אם לפני 20 שנה יכולת לעבוד ידנית, לקנות נייר פה ולמכור בשוק אחר - היום המכונה סוגרת את הפערים האלה. להרוויח מארביטראז' טהור זה קשה עד בלתי אפשרי".

ואיך משתדלים שלא להפסיד? ראשית להיות מודע לפערים האלה. פגוט מדגים עם מניית קמטק, ש"לדוגמה עלתה בנאסד"ק ב-8%; בפתיחה בת"א מישהו יכול לראות שהיא עולה ב-7.5%, ולהחליט למכור - בלי להיות מודע לכך שמחיר הארביטראז' של המניה מייצג עלייה של 8%. חוסר מודעות כזה יכול לייצר הפסדים, וזה קריטי במיוחד בימים עם תנודתיות מאוד גדולה".

כדי לא להפסיד מהפערים ו"לא להשאיר כסף למכונות", פגוט ממליץ כי "תבדקו שנייה: אולי פרסמו דוח, אולי יצא כיסוי אנליטי או שחברה מתחרה פרסמה משהו. זה פשוט עניין של הבנה מה מזיז את הנייר".

חפשו מקרי קיצון

גם איתי ליפקוביץ', מנכ"ל הורייזן שוקי הון, מסכים שקשה למשקיע הרגיל להתמודד עם התחרות על סגירת פערי ארביטראז' מול המחשבים. אולם הוא גם מוצא הזדמנויות עבורו: "בתקופות רגילות אין הרבה אירועים שבהם משקיע יפעל יותר מהר מהמחשב, אבל בתקופות עם מקרי קיצון או בנכסים עם סחירות נמוכה שבהם מוסדיים פחות מחזיקים - שם זה אפשרי", אומר ליפקוביץ' ומספק דוגמה לפער במקרה קיצון: בתקופת המלחמה מול איראן נפתח פער בין האג"ח הארוכות של ממשלת ישראל שנסחרות בדולרים, לאג"ח זהות באותו מח"מ שנסחרות בשקלים. "נוצרו מצבים שאג"ח ל-20 שנה נסחרה בדולרים בתשואה של 6.7% ובשקלים ב-4.4%; בארץ, השחקנים המוסדיים הזרימו כסף לאג"ח הארוכות ובחו"ל מוסדיים זרים מכרו. זה נכון לכל נכס פיננסי שיש בו תנודות חדות מכל מיני סיבות, והביקוש וההיצע שונה".

במקרה השני, של סחירות נמוכה, ליפקוביץ' מציין שבמניות דואליות קטנות שבהן המוסדיים פחות מחזיקים, יכולים להיווצר פערי ארביטראז' שחלקם אפילו משמעותיים, שמשקיעים פשוטים יכולים לנצל. בכל מקרה לדבריו "תמיד צריך להסתכל איפה השוק הדומיננטי ומחזורי המסחר יותר גדולים - במניות הדואליות הגדולות זה השוק האמריקאי ואז הישראלי עוקב, ובקטנות הסחירות בארה"ב נמוכה אז הדומיננטי זה בישראל".

כאמור, בשעת החפיפה בין המסחר בת"א לארה"ב, "המחירים צריכים להיות מדויקים 'על השעון' אלא אם יש משהו חריג", אומר פגוט, "שכן המכונות פשוט יסגרו כל פער, יקנו איפה שזול וימכרו איפה שיקר, וישקללו עלות מט"ח ועמלות".

גם ביום שלמחרת, פגוט מדגיש שלא תמיד נסגר הפער הזה כשהשוק נפתח בת"א: "יכול להיכנס מידע חדש בבוקר - פרצה מלחמה, השלום העולמי הגיע", הוא מדגים. "בגדול, הכלל מאוד פשוט: אם הנייר נסחר באותו זמן, פער הארביטראז' נסגר. אבל אם השוק עכשיו פתוח בת"א וסגור בניו יורק, הוא לא בהכרח ייסגר כי המידע החדש שנכנס משפיע גם הוא על המסחר".

שימו לב למט"ח ולאג"ח

פגוט מזכיר את השינוי הצפוי בשעות המסחר "החל מ-2026, אז הבורסה בת"א תעבור למסחר בימים שני עד שישי, בדומה לבורסות בארה"ב. זה יאפשר למשקיעים המקומיים להגיב טוב יותר להתפתחויות בוול סטריט, ולצמצם עוד יותר את פערי הארביטראז'".

האם יש שוני בהקשר הזה בין שוק עולה ליורד?

פגוט: "בשוק יורד יש הרבה זרמים של פדיונות בקרנות והם מעצימים את המגמה, ולהפך - בשוק עולה יש יצירות חזקות, כך שאם נכנס הרבה כסף למדדים והנייר שם, זה משפיע".

גם בימים עם תנודות חדות בשער השקל-דולר ההשפעה ניכרת לדברי פגוט: "כשהשקל עושה מהלכים משמעותיים זה יכול להשפיע על כל החישובים. במיוחד עכשיו בתקופת החגים, כשחוזרים מחופשה, חשוב להסתכל מה קרה בינתיים. עשויות להיות תזוזות גדולות בגלל ארביטראז', לפעמים אפילו 'פתיחה אנגלית' בגלל מניה מסוימת, שמשפיעה על כל השוק".

פגוט מונה עוד כמה סוגים של פערי ארביטראז', מעבר לזה הרגיל: "יש מה שנקרא ריסק ארביטראז', שבו כשהנכס נסחר בשני מקומות במחיר שונה, המשקיע לוקח סיכון מתוך הנחה שהמחירים ישתנו לכיוון מסוים. נניח שיש עסקת מכירה של חברה במזומן ומניות - היום מחיר המניה של החברה הנמכרת הוא 10 דולר, והתמורה היא 5 במזומן ו-7 דולר במניות, איך יכול להיות שתקבל 12 דולר תמורת 10? הפער הזה ייסגר רק אם תהיה עסקה, ונוצר כי יש סיכון שהעסקה לא תתממש".

ליפקוביץ' מזכיר סוג נוסף של ארביטראז', בין אג"ח להמרה למניה של אותה חברה. "כשהאג"ח להמרה 'נכנסת לכסף' היא לפעמים נסחרת יותר טוב מהמניה". במקרים כאלה לדבריו יש אסטרטגיות השקעה מעניינות שאפשר לבסס על הפער הזה, למשל לקנות אג"ח להמרה ולעשות שורט על המניה.